פרשנות | במקרה פיצוץ במחסן נפיצים אזרחי - מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה חשוף לתביעות

במקרה עבר, בו נהרג פועל בניין מנפילה מפיגום, בית המשפט הטיל על מנהל הבטיחות בעבודה חלק מהאחריות הנזיקית. המנהל שילם פיצוי למשפחה כדי להימנע מלקיחת אחריות. העדר נהלים מתאימים, גלויים לציבור ופעולות אכיפה בנושא נפיצים חושפים את המנהל לתביעות באם יקרה אסון

פרשנות | במקרה פיצוץ במחסן נפיצים אזרחי - מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה חשוף לתביעות

bigstock

בישראל התרחשו תאונות חמורות של התפוצצות מחסני זיקוקין, ובמספר מקרים, החברות שהחזיקו בזיקוקים פשטו רגל לאחר הפיצוץ, לכן הנפגעים לא יכלו לקבל סכומים שיכסו את נזקיהם מהחברות שפשטו רגל, ונותרו בידיים ריקות.

למיטב ידיעתו של הכותב, הרשויות בישראל אינן מחייבות מחזיקי זיקוקין להצטייד בביטוח עם רמת כיסוי ההולמת את הסיכון (כפי שמחזיקי כלי רכב נדרשים להצטייד בביטוח חובה).  מחזיקי הזיקוקים יכולים, באופן תאורטי, לא לבטח את העסק, ואם יקרה אסון להכריז על פשיטת רגל, ולהותיר את הנפגעים חסרי כול.

במקרים כגון אלו, מנסים עורכי דין המייצגים את הנפגעים, לאתר גורמים אחרים בעלי "כיסים עמוקים" על מנת לתבוע אותם, אך קשה מאוד לתבוע את גורמי האסדרה (רגולציה) כל עוד לא ניתן להוכיח, מבחינה משפטית, רשלנות שלהם, ומדובר בהוכחה קשה ומסובכת.

האחריות של מנהל הבטיחות לתאונות נפיצים

בישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת לגבי חוק חומרי נפץ שנערכה בתאריך 2.2.22, המהנדס אלי שמואל (מנהל תחום תעשייה וחומרי נפץ במנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה) הודיע, מבלי לנסות להתחמק מאחריות, כי "מפעלים המתעסקים בחומרי נפץ, שלא מוגדרים על ידי שר הביטחון כחומרים ממפעלים ביטחוניים, מפוקחים על ידינו מקצה לקצה, כולל גם בחומרי נפץ". 

המשמעות היא שהאחריות הראשית לאסדרה ולפיקוח על כל העסקים המחזיקים נפיצים (למעט 5 חברות הנמצאות באחריות משרד הביטחון) נמצאת בידיו של משרד הכלכלה והתעשייה (שהינו האחראי גם על חוק חומרי הנפץ ותקנותיו), וכן יש גם אחריות למשרד להגנת הסביבה, למשרד הביטחון, למשרד הפנים ולמשרד לביטחון פנים. כל אחד בתחום אחריותו, חובתו וסמכויותיו המוגדרות בחוק רישוי עסקים, חוק החומרים המסוכנים וכיוצא באלו.

בסדרה של מאמרים שפורסמו ב"ישראל דיפנס" התרעתי פעם אחר פעם שמנהל הבטיחות מתרשל במשך שנים רבות בטיפולו באסדרת נושא הנפיצים בישראל.

במשך שנים רבות מנהל הבטיחות לא פרסם את הטיוטה של הנחיות הבטיחות לזיקוקים, ולא טרח להשלים את הטיוטה ולהפוך אותה לנוהל מחייב.  כמו כן, על פי אותה טיוטה, מרחקי הביטחון שנדרשו ממחסנים שהכילו עשרות טונות של זיקוקין היו רק של עשרות בודדות של מטרים, בניגוד להיגיון הנדסי ובניגוד למקובל בעולם.

בעקבות סדרת המאמרים שפרסמתי, לפני יום העצמאות הקודם, מנהל הבטיחות פרסם נוהל מעודכן של הוראות בטיחות לזיקוקים, וראש מנהל הבטיחות הכריז אז שבקרוב נוהל זה יעוגן בתקנות. מאז חלפה שנה וטרם שמעתי על התקדמות לגבי קביעת התקנות. 

מעבר לכך, המשרד להגנת הסביבה, שהינו המנחה הלאומי לחומרים מסוכנים בישראל, אימץ את הנחיות האו"ם לבטיחות נפיצים (IATG) כמדיניות בטיחות הנפיצים הלאומית בישראל, והנחה את משרדי הממשלה לתקן את כללי האסדרה (רגולציה) של נפיצים בהתאם לכך, ולהציג טיוטות של כללי אסדרה מתוקנים עד סוף שנת 2021.

טווחי הביטחון שהופיעו בנוהל הבטיחות המעודכן לזיקוקים אינם עומדים בדרישות מדיניות בטיחות הנפיצים הלאומית בישראל ולכן על מנהל הבטיחות היה לתקן את הנוהל שבאחריותו על פי הנחיית המנחה הלאומי. אולם, שנת 2021 חלפה וטרם שמעתי על תיקון נוהל בטיחות הזיקוקים.

גם לגבי רגולציה של נפיצים שאינם זיקוקים (מלבד נפיצים שהינם באחריות משרד הביטחון), שכאמור הינה באחריות מנהל הבטיחות, אין תקנות מתאימות, וכל שיש הוא תקנות המיועדות בעיקר לביצוע פיצוצים במסגרת עבודות כריה, חציבה, הריסת מבנים וכדומה (אך תקנות אלו אינן מתאימות לפעילות של מפעלים המייצרים פריטים נפיצים או המשתמשים בהם).

לא יכולה להיות מחלוקת על כך שהמחדלים של מנהל הבטיחות מעידים על רשלנות בטיפול מנהל הבטיחות בנושאי הנפיצים שבתחום אחריותו (הן מבחינת אסדרה והן מבחינת פיקוח). ייתכן שזאת הסיבה שמנהל הבטיחות מסתיר מהציבור מספר נהלים הקשורים לנפיצים.

התירוץ הביטחוני 

לפני שיהיו כאלו שיטענו שייתכן שיש סיבה ביטחונית להסתרת נהלים אלו, יש לציין כי גם משרד הביטחון וגם היחידה לפיקוח על מפעלים ביטחוניים, מפרסמים את נהלי בטיחות הנפיצים שבאחריותם באתרי האינטרנט שלהם, כמקובל במדינות רבות.  

אין שום סיבה שהנהלים של מנהל הבטיחות יהיו יותר סודיים מהנהלים של משרד הביטחון, שלאחרונה התחיל לפעול באופן ראוי בעניין פרסום נהלי הבטיחות, ויש לשבח אותו על כך. 

אחד התפקידים העיקריים של שרי ממשלה הוא לגבש אסטרטגיה על פי החזון שלהם, ולקבוע את המדיניות של המשרד שעליו הם מופקדים בנושאים בעלי חשיבות.

לאחר שפרסמתי מאמר בנושא הסתרת נהלי בטיחות בנפיצים, בתאריך 8 בספטמבר, שרת הכלכלה והתעשייה – ח"כ אורנה ברביבאי כתבה לי באופן אישי שהיא "תעמיק בנושא", אך מאז חלפו מעל 7 חודשים ולא ראיתי שום שינוי בנושא. מממשלה הממתגת את עצמה כ"ממשלת שינוי", קיוויתי לשינוי חיובי בתחום הבטיחות ביחס לממשלות קודמות, אך עד כה התאכזבתי.

טרם גיליתי מה החזון של השרה אורנה ברביבאי לגבי בטיחות לגבי חומרים מסוכנים, ולגבי בטיחות בעיסוק בנפיצים בפרט. למרות זאת, אין לי ספק שברביבאי היא אדם ערכי, שאם היא לא תצליח לתקן את הקלקולים במנהל הבטיחות, ואם חלילה יתרחש אסון נפיצים בתחום באחריות של משרדה, היא תפעל באופן ראוי, תקבל על עצמה את האחריות המיניסטריאלית.

האפשרות לתבוע לדין את משרד הכלכלה והתעשייה 

בימים אלו מתנהלים הליכים משפטיים לגבי לפחות שלוש תקריות שבהן פיצוצים במחסני זיקוקין גרמו לנזקי עתק. משפט לגבי פיצוץ מחסן זיקוקין שהתרחש באזור תעשייה גורן (שנפצע בו השומר של האתר ונגרם נזק בהיקף של מעל 50 מיליון שקל למפעל שכן. בנוסף התנהלו/מתנהלים משפטים לגבי נזקים שנגרמו לנפגעים נוספים בתקרית זו).

משפט לגבי פיצוץ מחסן זיקוקין במושב פורת (שנהרגו בו שני עובדים, ונגרמו נזקים כבדים לכלי רכב ולמבנים במושב). משפט לגבי פיצוץ שהתרחש במחסן זיקוקין באזור הבקעה ושבו נפצעו שני עובדים.

כאשר יתרחש פיצוץ במחסן אזרחי של נפיצים (ולאור מצב הדברים - זה רק עניין של זמן), אני סבור כי הנפגעים יוכלו לתבוע גם את מנהל הבטיחות בגלל התרשלותו.

בתחום תאונות העבודה בבנייה ובתעשייה, פיתח עו"ד ישראל אסל מומחה לנזיקין, פרקטיקה לפיה משפחות עובדים שנהרגו בתאונות, הגישו תביעות נזיקין כנגד מנהל הבטיחות בעבודה במשרד הכלכלה, בקשת רחבה של טענות.

החל מהעדר הסדרה חוקית של נושאים בטיחותיים ועד אי אכיפה של תקנות הבטיחות בעבודה לרבות אי אכיפה של צווי בטיחות שהוציא מנהל הבטיחות עצמו באתרי בנייה שעליהם פיקח.  

בית המשפט קבע: רשלנות של מנהל הבטיחות בעבודה

כך לדוגמא, נמסר לי כי במקרה שבו נהרג עובד שנפל מפיגום באתר בנייה תמ"א 38 באשדוד, הגיש עו"ד אסל תביעה כנגד מנהל הבטיחות בעבודה. בתביעה התברר שלפני אירוע התאונה ביקר נציג מנהל הבטיחות באתר העבודה, ראה כי הפיגומים במקום מסוכנים, הוציא צווי בטיחות, אך הסיר את הצווים מבלי לבדוק שאכן התיקונים בפיגום בוצעו בפועל.

כעבור זמן קצר, נהרג עובד שנפל מאותו הפיגום עליו התריע מנהל הבטיחות בעבודה כי הוא לקוי ומסוכן. 

בית המשפט המחוזי בתל אביב, סבר שזו רשלנות של מנהל הבטיחות בעבודה, אשר לא וידא בשטח, שאכן הליקויים שעליהם הצביע בצו הבטיחות תוקנו בפועל, על המחדל הזה, סבר בית המשפט כי יש להטיל על מנהל הבטיחות בעבודה חלק מהאחריות הנזיקית. 

בסופו של דבר, מנהל הבטיחות בעבודה שחושש מפסיקה של בתי המשפט המטילה עליו אחריות נזיקית החליט באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) לשלם בפשרה חלק מהנזק שנגרם למשפחה. ובלבד שלא ייכתב כנגדו פסק דין עקרוני המטיל עליו חלק מהאחריות למחדלי הבטיחות באתרי הבנייה.   

המנהל בניגוד עניינים

מעבר לכך, מאחר שקיימת אפשרות סבירה שלאחר תאונת נפיצים, מנהל הבטיחות יהיה אחד הנתבעים, אני סבור כי משטרת ישראל לא תוכל להשתמש במנהל הבטיחות כמומחה מטעמה בחקירות תאונות נפיצים בגלל ניגוד עניינים.  

למעשה, על משטרת ישראל יהיה לחקור גם את אנשי מנהל הבטיחות בין שאר החשודים בגרימת התאונה, ולבדוק האם הייתה רשלנות בפעילותם.

לעיתים עורכי דין המייצגים נפגעים בתאונות עבודה נתקלים בחומת סודיות גבוהה הן מצד הגוף שאחראי ישירות לתאונה, והן מצד גורמים ממלכתיים אשר אינם ששים לחשוף את מחדליהם. 

היכולת של אותם עורכי דין לקבל יעוץ ממומחים מקצועיים הינה מוגבלת, כי לרוב אותם מומחים עובדים בגופים המעורבים בתאונה, או שאותם עובדים זקוקים לאישורים שונים מהגופים הממלכתיים הקשורים לרגולציה ולפיקוח על התחום, ולכן המומחים מעדיפים לא "להסתבך" עם גורמים ממלכתיים.  כך נוצר קשר של שתיקה לגבי הגורמים לתאונה.

בגלל סיבה זו, אחת המשימות הקשות העומדות בפני עורכי דין המייצגים נפגעים בתאונות כאלו הוא לאתר את האנשים שיוכלו לספק מידע רלוונטי, ושיהיו בלתי תלויים וחופשיים לחשוף מידע לגבי הגורמים לתאונה, ולגבי כל הגורמים האחראים, במישרין ובעקיפין, שניתן לתבוע.

תגובת זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה

מנהל הבטיחות אינו עוסק בנפיצים אלא בבטיחות בעבודה בתחום חומרי נפץ. נפיצים מוגדרים כתחמושת ועל כן הגורם האחראי בנושא הוא משרד הביטחון לפי סעיף 22 בחוק חומרי נפץ.

כל נוהלי מפע״ר שהינם רגישים ביטחונית ובטיחותית מועברים דרך קבע ישירות לכלל העוסקים בחומרי נפץ ומתואמים עם כלל הגורמים הרלוונטיים. הנ״ל אינו מתאים לפרסום לכלל הציבור מהסיבה שישנן דרישות מורכבות ממי שעוסק בנושא ועל כן הנוהל מפורסם לאנשי המקצוע בלבד. נדגיש כי הזמנו את הכותב להגיע ולעיין בנהלים לצורכי מחקרו והזמנתנו בעינה עומדת.

3. כאמור נהלים אכן מוכרים לכל הגורמים העוסקים בתחום. נוהל זיקוקין מפורסם באתר מנהל הבטיחות לכלל הציבור.

4. מרחקי הבטיחות נקבעים על פי חוק חומרי נפץ, ואנו פועלים לפיהם. בנוסף, למפקח עבודה אזורי נתונה הזכות להגדיל את המרחקים אם נדרש בשטח. עוד נוסיף כי בנושא הזיקוקים הוקמה ועדה בין-משרדית שדנה בנושא ומטרתה הגברת אכיפת הזיקוקים והסדרת הנושא.

זאת ועוד, אמוניום ניטרט כלול בהיתר הרעלים של משרד הגנ״ס והרגולציה שלהם היא הקובעת בנושא.

מנהל הבטיחות בזרוע העבודה יזמן את מחבר המאמר וישמח לשמוע את דבריו בקשב רב.

הערות מחבר המאמר לגבי תגובת זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה

1. "נפיצים" הוא מונח הכולל הן חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה, והן פריטים נפיצים (בשימוש אזרחי או צבאי) ולא רק תחמושת. 

2. בדיון לגבי חוק חומרי נפץ שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, הובהר כי משרד הביטחון הינו הרגולטור רק לגבי מפעלים ביטחוניים בודדים שמפורטים באכרזה של שר הביטחון, והרגולטור לכל שאר המפעלים העוסקים בנפיצים (צבאיים או אזרחיים) הוא משרד הכלכלה והתעשייה.

תגובת המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה החל ליישם את מדיניות מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים באפריל 2021. מרבית המפעלים העוסקים בנפיצים בין אם ביטחוניים ובין אם אזרחיים, קיבלו את דרישות המשרד ונמצאים בשלבים שונים של השלמת העמידה בדרישות המשרד. כפי שמופיע במסמך ה-RIA אשר פורסם לציבור. מדובר בכ-35 מפעלים.


המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"

אולי יעניין אותך גם

תמונה : דובר צה״ל 

פרשנות | בכירי גא״פ - צה״ל יודע איפה אתם. הממד התודעתי במבצע ״עלות השחר״

בכירי הארגון חשים בחרב המונחת על צווארם, יחד עם תחושת חדירות, התחושה כי צה"ל מכיר את מקומות המסתור שלהם, היכן ממוקמים המפקדות, מחסני הנשק, תשתיות הייצור ואף יותר מכך היכן נמצאים בכירי הארגון