פרשנות | וועדה מייעצת או חותמת גומי? התיקון לחוק חומרי נפץ הכרחי - כעת צריך לקבוע תקנות מתאימות
התיקון לחוק חומרי נפץ עבר בכנסת ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. דני קרוננברג משבח את כלל הגורמים ששיפרו את המצב לטובת אזרחי המדינה. אך טוען: ״נדרש כי הוועדה המייעצת לשר הביטחון לא תהיה חותמת גומי. אלא תקבע תקנות יעילות להפחתת סיכון במפעלים ביטחוניים״
דני קרוננברג
| 06/01/2022
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
בימים האחרונים, בשעה טובה, ולאחר עיכובים שנמשכו זמן רב, הכנסת אישרה את התיקון לחוק חומרי הנפץ. החוק אינו מושלם, אך באופן כללי חל שיפור רב ביחס לעבר וביחס לטיוטות מוקדמות של התיקון לחוק חומרי הנפץ. כעת המשימה החשובה ביותר בנושא היא התקנת תקנות שילוו את החוק, וקביעת הנחיות הבטיחות לגבי נפיצים.
במאמר שפרסמתי לפני כשלושה חודשים, שכותרתו "משרד הביטחון מסתיר מידע מוועדת החוץ והביטחון בהקשר טיפול בחומרי נפץ", טענתי כי לא תקין שבישראל, בניגוד למדינות מתוקנות, מסתירים מחברי הכנסת ומהציבור את הוראות הבטיחות בנפיצים (למרות שהן אינן סודיות), וכי לא טוב לתקן את חוק חומרי הנפץ מבלי שהוראות הבטיחות לגבי חומרי הנפץ יעוגנו בתקנות.
לאחרונה רלפ"ם (הרשות לפינוי מוקשים) במשרד הביטחון פירסמה באתר אינטרנט את הטיוטה של מדריך 4145 לבטיחות נפיצים. בכך משרד הביטחון הוכיח שהוא קשוב לביקורת ציבורית ושהוא נוהג מתוך שקיפות וכיבוד זכות הציבור לדעת.
זה המקום לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על הפרסום של מדריך 4145, בניגוד למדיניות ההסתרה שבה נקטו בעבר.
תקנות האו״ם מול מדריך 4145
מעבר לכך, בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בתאריך 30.12.21, הודיע עו"ד ערן יוסף, מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, כי בכוונת משרד הביטחון להביא לאישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תקנות שיתבססו על מדריך 4145, והוא חזר והתחייב מספר פעמים שהוועדה תדון בנושא על מנת לאשרו.
גם במקרה זה היה ראוי לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את עו"ד ערן יוסף מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על כך שהם הכריזו שבכוונתם לפעול באופן הראוי במשטר דמוקרטי ולאשר את התקנות לגבי בטיחות בנפיצים, בוועדת חוץ וביטחון בכנסת.
ואולם בדיון השני שנערך בוועדת חוץ וביטחון, עו"ד ערן יוסף הודיע במפתיע לוועדה שהוא חוזר בו מההתחייבות של משרד הביטחון לוועדה, וכי מדריך 4145 לא יוגש לוועדה לצורך אישורו כתקנות. אמנם עו"ד ערן יוסף התנצל על כך שבדיון הקודם הוא טעה (ובכך הטעה את חברי הוועדה הנכבדים) אך הדבר מעלה מחשבות נוגות על התנהלות משרד הביטחון בעניין זה.
בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון בכנסת התייחסו, בין השאר, למחלוקת האם התקנות אמורות להתבסס על הנחיות הבטיחות של האו"ם לנפיצים IATG (שנקבעו על ידי הגורם המוסמך כמדיניות בטיחות הנפיצים של מדינת ישראל) או על מדריך 4145 של משרד הביטחון.
זאת ההזדמנות לציין כי השימוש בצרוף המילים והמספרים "מדריך 4145 לבטיחות בחומרי נפץ" מוטעה ומטעה: הוא עלול ליצור את הרושם, שמדובר במדריך המתורגם במדויק לשפה העברית, ממסמך באנגלית של משרד ההגנה האמריקאי שמספרו 4145.
אבל "המדריך" של משרד הביטחון אינו תרגום מלא של מדריך משרד ההגנה האמריקאי 4145, אלא תרגום חלקי, סלקטיבי ולא עדכני של המסמך האמריקאי המקורי. מעבר לכך, התכנים של מדריך זה הינם למעשה שעטנז מבלבל של הנחיות ממקורות שונים, ולא רק מהמדריך האמריקאי, בניסיון להכין "מדריך לאומי לבטיחות נפיצים בישראל".
יש לציין שתקנים ישראליים מקבלים מספר חדש, שאינו מספר של תקן זר, גם אם הם מבוססים על תקן זר, ולכן לא נכון לקרא למסמך האמור בשם "מדריך הבטיחות 4145".
חובבנות בכתיבת המדריך של משרד הביטחון
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ רם בן ברק, שאל לקראת סוף הדיון, האם הוראות הבטיחות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות. לצערי עלי לענות על שאלה זו בתשובה החלטית, חד-משמעית וברורה: ההוראות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות.
כבר בעמודי ההגדרות, המופיעים ממש בתחילת מדריך 4145, נתקלתי בהגדרה של "גז נוזלי". בבית הספר היסודי למדתי על שלושת מצבי הצבירה של חומר: מוצק, נוזל וגז. כאשר התבגרתי למדתי גם על פלזמה, אך המושג "גז נוזלי" נראה כסתירה פנימית.
המונח "גז מעובה" מתייחס לגזים שהופכים לנוזל בלחץ נמוך יחסית (של אטמוספרות בודדות). המונח "גז מונזל" מתייחס לגז המאוחסן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה מאוד (לדוגמה "חנקן מונזל", "חמצן מונזל" וכדומה).
אבל מה לעזאזל זה "גז נוזלי"? בדקתי במדריך 4145 איזה מונח באנגלית תורגם כ"גז נוזלי" והתברר שמדובר ב- LPG, שהתרגום שלו לעברית הוא גפ"מ (גז פחמימני מעובה) המוכר בכינוי העממי "גז בישול".
כנראה שהמתרגם של מדריך 4145 התעצל לבדוק, או שלא הבין מה המשמעות של המילה "פחמימני", ובמקום להשתמש במונח הנכון גפ"מ (גז פחמימני מעובה) הוא כתב "גז נוזלי". אין ספק שזאת שגיאה לתרגם כ"גז נוזלי" את מה שצריך היה לתרגם כ"גז פחמימני מעובה (גז בישול)".
הקוראים עלולים לחשוב שמדובר בטעות בודדת (וניתן להניח שאף מסמך בהיקף גדול אינו חף מטעויות) אך לא אלאה את הקוראים בכמות הגדולה מאוד של שגיאות חמורות שהתגלו במדריך 4145, העלולות להעיד על בורות הנדסית.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון, מהנדס ראם לוט ( מנהל אגף רישוי מפעלים בטחונים במשרד הפנים) חשף כי למשרד הפנים יש הערות רבות לגבי טיוטת מדריך 4145 וכי משרד הפנים מסתייג ממנו.
ממקורות יודעי דבר נודע לי שגם גורמים בצה"ל ובמפעלים ביטחוניים השמיעו ביקורת קשה לגבי טיוטת מדריך 4145. למרבה הצער, משרד הביטחון ככל הנראה התעלם ממרבית ההערות שהועברו אליו לגבי האיכות הנמוכה של מדריך 4145.
גם ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות שבלשכת המהנדסים פרסם נייר עמדה שבו הוא המליץ להתבסס על הנחיות האו"ם לבטיחות בנפיצים IATG ולא על מדריך 4145 בגירסתו העברית.
מעבר לכך, ניסוחים רבים המופיעים במדריך 4145 נכתבו בעברית עילגת, וקשה להאמין שעורך לשוני בדק ותיקן את הניסוחים (למרות שלרשות משרד הביטחון עומדים עורכים לשוניים מעולים).
משרד הביטחון היה חלוץ בשימוש בנהלי הבטחת איכות של עבודה המבוצעת על ידי ספקים חיצוניים, אך נראה שבמבחן התוצאה, מדריך 4145 הינו כשלון המעיד על התנהלות חובבנית של הגורם שהכין את הנוהל עבור משרד הביטחון.
להיצמד לתקנים בינלאומיים
כחבר לשעבר בוועדת תקן במכון התקנים, אני יכול להעיד על דיונים רבים שנערכו על ידי קבוצת מומחים, מובילים בתחומם, לגבי תקן שהינו הרבה יותר פשוט ממדריך 4145.
ברור שבנושא הקשור לבטיחות נפיצים לא ניתן להסתפק בכתיבה שנעשתה על ידי אדם בודד (מוכשר ככל שהוא יהיה), ויש לערב מספר מומחים בעלי ידע מקצועי מעמיק, מתחומי ידע שונים ובעלי יכולת טובה לתרגום מאנגלית לעברית.
קשה להאמין שמדריך כה רשלני יקבל מעמד של תקנות בספר החוקים של מדינת ישראל. מעבר לכך, המדיניות בישראל היא, ככל שניתן ואפשרי, להיצמד לתקנים בינלאומיים ולא להמציא את הגלגל מחדש (ובמקרה הזה להתבסס על עגלה אמריקאית מיושנת ולהוסיף לה עוד 7 גלגלים שיש בהם תקרים).
אני קורא לשר הביטחון, ח"כ בני גנץ, להתייעץ עם מומחים לנפיצים (ויש כאלו גם מחוץ למשרד הביטחון...) או לפעול בהתאם להנחיית הוועדה המייעצת לנפיצים שתוקם בהתאם לתיקון חוק חומרי הנפץ, לנקוט בצעד אמיץ, לקבוע שהפרויקט של הכנת מדריך לאומי לבטיחות נפיצים נכשל, ולאמץ את הנחיות הבטיחות בנפיצים של האו"ם, המשמשות במרבית מדינות העולם.
כנראה שהפרת ההתחייבות של משרד הביטחון לאשר את מדריך 4145 כתקנות, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נועדה לחסוך למשרד הביטחון את ההתבזות כאשר בוועדת חוץ וביטחון ישאלו שאלות נוקבות ומביכות לגבי השטויות (וסליחה על הניסוח הבוטה, אך אלו הם פני הדברים) המופיעות בטיוטת מדריך 4145, בשעה שירצו לאשר אותו כתקנות.
וועדה מייעצת או חותמת גומי?
בתיקון לחוק חומרי הנפץ נקבע שתוקם וועדה מייעצת לעניין פיקוח על חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים (להלן: "הוועדה המייעצת"). בחוק גם נקבע כי על משרד הביטחון יהיה להתייעץ עם הוועדה המייעצת לגבי הוראות בטיחות שיחולו על מפעלים ביטחוניים, ובכלל כך הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החזקה, החסנה, וייבוא של חומרי נפץ, שימוש בהם והעברתם ממקום למקום.
יש לקוות שחברי הוועדה המייעצת הנכבדים יבדקו בדקדקנות את מדריך 4145 (או שיסתייעו לצורך כך במומחים חיצוניים) ולא ירצו להתבזות באופן אישי, ולפגוע בשמם הטוב, בגלל שהם יאשרו נוהל גרוע המכיל טעויות רבות.
אין זה מיותר לציין כי הוועדה המייעצת תהיה חייבת להגיש לשר הביטחון, אחת לשנה, דו"ח על פעולתה, ושר הביטחון יהיה חייב להגיש דו"ח זה לוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ולכן יש להניח כי התקשורת תוכל לדווח על החלטות הוועדה המייעצת, כמקובל במדינות דמוקרטיות שבהן מכבדים את זכות הציבור לדעת ונוהגים בשקיפות.
משרד הביטחון הוכיח, פעם אחר פעם, שהוא יודע להסיק מסקנות מכישלונות, לתקן את הטעון תיקון, ולחזור עם פתרון חדש וטוב יותר. טוב יעשו פקידי משרד הביטחון אם יחשבו מסלול מחדש.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
התיקון לחוק חומרי נפץ עבר בכנסת ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. דני קרוננברג משבח את כלל הגורמים ששיפרו את המצב לטובת אזרחי המדינה. אך טוען: ״נדרש כי הוועדה המייעצת לשר הביטחון לא תהיה חותמת גומי. אלא תקבע תקנות יעילות להפחתת סיכון במפעלים ביטחוניים״
קרדיט: דוברות הכנסת - דני שם טוב
בימים האחרונים, בשעה טובה, ולאחר עיכובים שנמשכו זמן רב, הכנסת אישרה את התיקון לחוק חומרי הנפץ. החוק אינו מושלם, אך באופן כללי חל שיפור רב ביחס לעבר וביחס לטיוטות מוקדמות של התיקון לחוק חומרי הנפץ. כעת המשימה החשובה ביותר בנושא היא התקנת תקנות שילוו את החוק, וקביעת הנחיות הבטיחות לגבי נפיצים.
במאמר שפרסמתי לפני כשלושה חודשים, שכותרתו "משרד הביטחון מסתיר מידע מוועדת החוץ והביטחון בהקשר טיפול בחומרי נפץ", טענתי כי לא תקין שבישראל, בניגוד למדינות מתוקנות, מסתירים מחברי הכנסת ומהציבור את הוראות הבטיחות בנפיצים (למרות שהן אינן סודיות), וכי לא טוב לתקן את חוק חומרי הנפץ מבלי שהוראות הבטיחות לגבי חומרי הנפץ יעוגנו בתקנות.
לאחרונה רלפ"ם (הרשות לפינוי מוקשים) במשרד הביטחון פירסמה באתר אינטרנט את הטיוטה של מדריך 4145 לבטיחות נפיצים. בכך משרד הביטחון הוכיח שהוא קשוב לביקורת ציבורית ושהוא נוהג מתוך שקיפות וכיבוד זכות הציבור לדעת.
זה המקום לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על הפרסום של מדריך 4145, בניגוד למדיניות ההסתרה שבה נקטו בעבר.
תקנות האו״ם מול מדריך 4145
מעבר לכך, בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, בתאריך 30.12.21, הודיע עו"ד ערן יוסף, מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, כי בכוונת משרד הביטחון להביא לאישור ועדת חוץ וביטחון של הכנסת תקנות שיתבססו על מדריך 4145, והוא חזר והתחייב מספר פעמים שהוועדה תדון בנושא על מנת לאשרו.
גם במקרה זה היה ראוי לשבח את מהנדס ארז זימרי (ראש תחום בטיחות בנפיצים ברלפ"ם), את הרלפ"ם, את עו"ד ערן יוסף מלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, את משרד הביטחון ואת שר הביטחון על כך שהם הכריזו שבכוונתם לפעול באופן הראוי במשטר דמוקרטי ולאשר את התקנות לגבי בטיחות בנפיצים, בוועדת חוץ וביטחון בכנסת.
ואולם בדיון השני שנערך בוועדת חוץ וביטחון, עו"ד ערן יוסף הודיע במפתיע לוועדה שהוא חוזר בו מההתחייבות של משרד הביטחון לוועדה, וכי מדריך 4145 לא יוגש לוועדה לצורך אישורו כתקנות. אמנם עו"ד ערן יוסף התנצל על כך שבדיון הקודם הוא טעה (ובכך הטעה את חברי הוועדה הנכבדים) אך הדבר מעלה מחשבות נוגות על התנהלות משרד הביטחון בעניין זה.
בדיון שנערך בוועדת החוץ והביטחון בכנסת התייחסו, בין השאר, למחלוקת האם התקנות אמורות להתבסס על הנחיות הבטיחות של האו"ם לנפיצים IATG (שנקבעו על ידי הגורם המוסמך כמדיניות בטיחות הנפיצים של מדינת ישראל) או על מדריך 4145 של משרד הביטחון.
זאת ההזדמנות לציין כי השימוש בצרוף המילים והמספרים "מדריך 4145 לבטיחות בחומרי נפץ" מוטעה ומטעה: הוא עלול ליצור את הרושם, שמדובר במדריך המתורגם במדויק לשפה העברית, ממסמך באנגלית של משרד ההגנה האמריקאי שמספרו 4145.
אבל "המדריך" של משרד הביטחון אינו תרגום מלא של מדריך משרד ההגנה האמריקאי 4145, אלא תרגום חלקי, סלקטיבי ולא עדכני של המסמך האמריקאי המקורי. מעבר לכך, התכנים של מדריך זה הינם למעשה שעטנז מבלבל של הנחיות ממקורות שונים, ולא רק מהמדריך האמריקאי, בניסיון להכין "מדריך לאומי לבטיחות נפיצים בישראל".
יש לציין שתקנים ישראליים מקבלים מספר חדש, שאינו מספר של תקן זר, גם אם הם מבוססים על תקן זר, ולכן לא נכון לקרא למסמך האמור בשם "מדריך הבטיחות 4145".
חובבנות בכתיבת המדריך של משרד הביטחון
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ רם בן ברק, שאל לקראת סוף הדיון, האם הוראות הבטיחות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות. לצערי עלי לענות על שאלה זו בתשובה החלטית, חד-משמעית וברורה: ההוראות המופיעות במדריך 4145 אינן מספיק טובות.
כבר בעמודי ההגדרות, המופיעים ממש בתחילת מדריך 4145, נתקלתי בהגדרה של "גז נוזלי". בבית הספר היסודי למדתי על שלושת מצבי הצבירה של חומר: מוצק, נוזל וגז. כאשר התבגרתי למדתי גם על פלזמה, אך המושג "גז נוזלי" נראה כסתירה פנימית.
המונח "גז מעובה" מתייחס לגזים שהופכים לנוזל בלחץ נמוך יחסית (של אטמוספרות בודדות). המונח "גז מונזל" מתייחס לגז המאוחסן במצב נוזלי בטמפרטורה נמוכה מאוד (לדוגמה "חנקן מונזל", "חמצן מונזל" וכדומה).
אבל מה לעזאזל זה "גז נוזלי"? בדקתי במדריך 4145 איזה מונח באנגלית תורגם כ"גז נוזלי" והתברר שמדובר ב- LPG, שהתרגום שלו לעברית הוא גפ"מ (גז פחמימני מעובה) המוכר בכינוי העממי "גז בישול".
כנראה שהמתרגם של מדריך 4145 התעצל לבדוק, או שלא הבין מה המשמעות של המילה "פחמימני", ובמקום להשתמש במונח הנכון גפ"מ (גז פחמימני מעובה) הוא כתב "גז נוזלי". אין ספק שזאת שגיאה לתרגם כ"גז נוזלי" את מה שצריך היה לתרגם כ"גז פחמימני מעובה (גז בישול)".
הקוראים עלולים לחשוב שמדובר בטעות בודדת (וניתן להניח שאף מסמך בהיקף גדול אינו חף מטעויות) אך לא אלאה את הקוראים בכמות הגדולה מאוד של שגיאות חמורות שהתגלו במדריך 4145, העלולות להעיד על בורות הנדסית.
בדיון בוועדת החוץ והביטחון, מהנדס ראם לוט ( מנהל אגף רישוי מפעלים בטחונים במשרד הפנים) חשף כי למשרד הפנים יש הערות רבות לגבי טיוטת מדריך 4145 וכי משרד הפנים מסתייג ממנו.
ממקורות יודעי דבר נודע לי שגם גורמים בצה"ל ובמפעלים ביטחוניים השמיעו ביקורת קשה לגבי טיוטת מדריך 4145. למרבה הצער, משרד הביטחון ככל הנראה התעלם ממרבית ההערות שהועברו אליו לגבי האיכות הנמוכה של מדריך 4145.
גם ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות שבלשכת המהנדסים פרסם נייר עמדה שבו הוא המליץ להתבסס על הנחיות האו"ם לבטיחות בנפיצים IATG ולא על מדריך 4145 בגירסתו העברית.
מעבר לכך, ניסוחים רבים המופיעים במדריך 4145 נכתבו בעברית עילגת, וקשה להאמין שעורך לשוני בדק ותיקן את הניסוחים (למרות שלרשות משרד הביטחון עומדים עורכים לשוניים מעולים).
משרד הביטחון היה חלוץ בשימוש בנהלי הבטחת איכות של עבודה המבוצעת על ידי ספקים חיצוניים, אך נראה שבמבחן התוצאה, מדריך 4145 הינו כשלון המעיד על התנהלות חובבנית של הגורם שהכין את הנוהל עבור משרד הביטחון.
להיצמד לתקנים בינלאומיים
כחבר לשעבר בוועדת תקן במכון התקנים, אני יכול להעיד על דיונים רבים שנערכו על ידי קבוצת מומחים, מובילים בתחומם, לגבי תקן שהינו הרבה יותר פשוט ממדריך 4145.
ברור שבנושא הקשור לבטיחות נפיצים לא ניתן להסתפק בכתיבה שנעשתה על ידי אדם בודד (מוכשר ככל שהוא יהיה), ויש לערב מספר מומחים בעלי ידע מקצועי מעמיק, מתחומי ידע שונים ובעלי יכולת טובה לתרגום מאנגלית לעברית.
קשה להאמין שמדריך כה רשלני יקבל מעמד של תקנות בספר החוקים של מדינת ישראל. מעבר לכך, המדיניות בישראל היא, ככל שניתן ואפשרי, להיצמד לתקנים בינלאומיים ולא להמציא את הגלגל מחדש (ובמקרה הזה להתבסס על עגלה אמריקאית מיושנת ולהוסיף לה עוד 7 גלגלים שיש בהם תקרים).
אני קורא לשר הביטחון, ח"כ בני גנץ, להתייעץ עם מומחים לנפיצים (ויש כאלו גם מחוץ למשרד הביטחון...) או לפעול בהתאם להנחיית הוועדה המייעצת לנפיצים שתוקם בהתאם לתיקון חוק חומרי הנפץ, לנקוט בצעד אמיץ, לקבוע שהפרויקט של הכנת מדריך לאומי לבטיחות נפיצים נכשל, ולאמץ את הנחיות הבטיחות בנפיצים של האו"ם, המשמשות במרבית מדינות העולם.
כנראה שהפרת ההתחייבות של משרד הביטחון לאשר את מדריך 4145 כתקנות, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נועדה לחסוך למשרד הביטחון את ההתבזות כאשר בוועדת חוץ וביטחון ישאלו שאלות נוקבות ומביכות לגבי השטויות (וסליחה על הניסוח הבוטה, אך אלו הם פני הדברים) המופיעות בטיוטת מדריך 4145, בשעה שירצו לאשר אותו כתקנות.
וועדה מייעצת או חותמת גומי?
בתיקון לחוק חומרי הנפץ נקבע שתוקם וועדה מייעצת לעניין פיקוח על חומרי נפץ במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים (להלן: "הוועדה המייעצת"). בחוק גם נקבע כי על משרד הביטחון יהיה להתייעץ עם הוועדה המייעצת לגבי הוראות בטיחות שיחולו על מפעלים ביטחוניים, ובכלל כך הוראות לעניין ייצור, בחינה, ניסוי, החזקה, החסנה, וייבוא של חומרי נפץ, שימוש בהם והעברתם ממקום למקום.
יש לקוות שחברי הוועדה המייעצת הנכבדים יבדקו בדקדקנות את מדריך 4145 (או שיסתייעו לצורך כך במומחים חיצוניים) ולא ירצו להתבזות באופן אישי, ולפגוע בשמם הטוב, בגלל שהם יאשרו נוהל גרוע המכיל טעויות רבות.
אין זה מיותר לציין כי הוועדה המייעצת תהיה חייבת להגיש לשר הביטחון, אחת לשנה, דו"ח על פעולתה, ושר הביטחון יהיה חייב להגיש דו"ח זה לוועדת חוץ וביטחון בכנסת, ולכן יש להניח כי התקשורת תוכל לדווח על החלטות הוועדה המייעצת, כמקובל במדינות דמוקרטיות שבהן מכבדים את זכות הציבור לדעת ונוהגים בשקיפות.
משרד הביטחון הוכיח, פעם אחר פעם, שהוא יודע להסיק מסקנות מכישלונות, לתקן את הטעון תיקון, ולחזור עם פתרון חדש וטוב יותר. טוב יעשו פקידי משרד הביטחון אם יחשבו מסלול מחדש.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
