חיסול סולימאני מדגיש את מגבלות כוח הסנקציות
למרות הטלת סנקציות כלכליות בשני העשורים האחרונים על איראן, לא נרשמה הצלחה שתביא לשינוי משטר במדינה או לשינוי התנהגות המשטר הקיים. החיסול של סולימאני מבטא הבנה אמריקנית של המצב. פרשנות
עמי רוחקס דומבה
| 09/01/2020
נשיא איראן רוחאני ונשיא ארה"ב טראמפ. צילום: AP
הסנקציות הכלכליות על איראן קיימות באופנים שונים מאז תחילת שנות האלפיים, כאשר חלקן הגיעו לשיא טרם הסכם הגרעין ב-2015. ההסכם שנחתם בתקופת הנשיא אובמה קטע את הרצף והפך את הסנקציות למותנות. איראן שיחקה את המשחק וקיבלה מיליארדים שהוקפאו בבנקים אמריקנים שנים קודם לכן. עם היבחרו של דונלד טראמפ, הוא החליט לצאת מההסכמות עם איראן, והחזיר, ואף החריף, את הסנקציות הקודמות. לאחרונה טען נשיא איראן רוחאני, כי הסנקציות הביאו להפסדים של כ-200 מיליארדי דולרים לאיראן ממכירות נפט, שדעכו וצמצמו את קווי האשראי של המדינה.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
עם זאת, את חיסולו של סולימאני ניתן לפרש כתסכול אמריקני ממגבלות הכוח של הסנקציות הכלכליות. אלו, לא הצליחו להביא לשינוי משטר או שינוי בהתנהגות המשטר תחת תכנית "לחץ מקסימלי" אותה מקדם הבית הלבן בשנים האחרונות. 15 הצעדים שהציב פומפאו, שר החוץ האמריקני, כמדד ליעילות הסנקציות הכלכליות לא הושגו. איראן לא עשתה צעדים בכיוון, והתכנית נשארה ככותרת הלכה למעשה.
הסנקציות אף גרמו לשינויים בכלכלה האיראנית שעתידים להגדיל את יתירות מקורות ההכנסה של המדינה ולהקטין בעתיד את יעילותן. בעוד איראן בעבר, ועד היום, מתבססת על שוק האנרגיה כמקור הכנסה כמעט בלעדי, עובדה ההופכת את כלכלתה לפגיעה, בשנה האחרונה נראה כי איראן משנה כיוון. לאחרונה הודיעה המדינה על השקעה מאסיבית בתחום המחצבים. איראן גם מחזיקה באקדמיה מובילה בתחומים ריאליים שיכולה לבסס אקו-סיסטם של חברות טכנולוגיה שיפנו לשווקים במדינות המפרץ, מרכז אסיה והמזרח התיכון, עימן יש לאיראן קשרים טובים.
הכיוון החדש של איראן בעקבות הסנקציות
איראן ניצלה את הסנקציות בכיוון נוסף והוא חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין ורוסיה. סין מנצלת את החולשה הפיננסית של איראן על מנת לסגור עסקאות במחירים טובים. בכך, היא מספקת לאיראן צינור חמצן פיננסי שאינו תלוי בדולר האמריקני ולכן אינו נפגע מהסנקציות. באופן דומה, גם רוסיה מנצלת חולשה זו כדי להגביר את המסחר בין המדינות. בנוסף לאלה, סריקה של פרסומים ברשת האינטרנט תחשוף עשרות שמות של חברות אירופאיות שהפרו את הסנקציות האמריקניות. ואלו רק השמות שנתפסו, ניתן להניח שיש יותר.
בנוסף, איראן מפעילה רשת של חברות קש במדינות שהן מקלטי מס, מתוך מטרה לאפשר למדינה להלבין עשרות מיליארדים מעסקי הנפט שלה. פרסום מסמכים מפרשת Formations House ממחיש את היקף התופעה המתנהלת מתחת לאף של שירותי הביון המערביים, כולל אלה של ישראל. ניתן להניח כי כסף זה משמש את איראן גם לצורך מימון משמרות המהפכה ותכנית הגרעין.
לא הכל שחור
הסנקציות אכן מהוות גורם מעכב לתכניות האיראניות. הלחץ הכלכלי על המשטר גורם לכך שהלחץ על האוכלוסייה האזרחית גדל, ישנה התמרמרות כללית, וכל החלטה ביטחונית בהקשר פעילות משמרות המהפכה ופרויקט הגרעין והטילים, ופרויקטים אחרים, מתקבלת בציבור עם מידת כעס גוברת. אם אין זמינות שירותים בסיסיים כמו מזון, דלק, אינטרנט, חשמל ורפואה, למי אכפת מביטחון. עם זאת, הסנקציות, כאמור, מוגבלות במידת השפעתן. בעיקר במדינות טוטליטריות כמו איראן.
באלו, השלטון, באמצעות כוחות שיטור פנים שונים, מדכא את האוכלוסייה החלשה וביד השנייה מפתם את האוכלוסייה החזקה. זו הסיבה שטרם ראינו הפיכה פנימית באיראן, למרות מספר התפרצויות מרי אזרחי במדינה בשנים האחרונות. החיסול של סולימאני הוא המשך לקו זה. האמריקנים צפו במתרחש, והבינו שסולימאני אינו מתכוון לשנות את דרכו למרות הלחץ הכלכלי, ולכן פנו לפתרון קינטי לצורך סיכול פעילות הטרור של איראן.
חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד
מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול
הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון
אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת
למרות הטלת סנקציות כלכליות בשני העשורים האחרונים על איראן, לא נרשמה הצלחה שתביא לשינוי משטר במדינה או לשינוי התנהגות המשטר הקיים. החיסול של סולימאני מבטא הבנה אמריקנית של המצב. פרשנות
נשיא איראן רוחאני ונשיא ארה"ב טראמפ. צילום: AP
הסנקציות הכלכליות על איראן קיימות באופנים שונים מאז תחילת שנות האלפיים, כאשר חלקן הגיעו לשיא טרם הסכם הגרעין ב-2015. ההסכם שנחתם בתקופת הנשיא אובמה קטע את הרצף והפך את הסנקציות למותנות. איראן שיחקה את המשחק וקיבלה מיליארדים שהוקפאו בבנקים אמריקנים שנים קודם לכן. עם היבחרו של דונלד טראמפ, הוא החליט לצאת מההסכמות עם איראן, והחזיר, ואף החריף, את הסנקציות הקודמות. לאחרונה טען נשיא איראן רוחאני, כי הסנקציות הביאו להפסדים של כ-200 מיליארדי דולרים לאיראן ממכירות נפט, שדעכו וצמצמו את קווי האשראי של המדינה.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
עם זאת, את חיסולו של סולימאני ניתן לפרש כתסכול אמריקני ממגבלות הכוח של הסנקציות הכלכליות. אלו, לא הצליחו להביא לשינוי משטר או שינוי בהתנהגות המשטר תחת תכנית "לחץ מקסימלי" אותה מקדם הבית הלבן בשנים האחרונות. 15 הצעדים שהציב פומפאו, שר החוץ האמריקני, כמדד ליעילות הסנקציות הכלכליות לא הושגו. איראן לא עשתה צעדים בכיוון, והתכנית נשארה ככותרת הלכה למעשה.
הסנקציות אף גרמו לשינויים בכלכלה האיראנית שעתידים להגדיל את יתירות מקורות ההכנסה של המדינה ולהקטין בעתיד את יעילותן. בעוד איראן בעבר, ועד היום, מתבססת על שוק האנרגיה כמקור הכנסה כמעט בלעדי, עובדה ההופכת את כלכלתה לפגיעה, בשנה האחרונה נראה כי איראן משנה כיוון. לאחרונה הודיעה המדינה על השקעה מאסיבית בתחום המחצבים. איראן גם מחזיקה באקדמיה מובילה בתחומים ריאליים שיכולה לבסס אקו-סיסטם של חברות טכנולוגיה שיפנו לשווקים במדינות המפרץ, מרכז אסיה והמזרח התיכון, עימן יש לאיראן קשרים טובים.
הכיוון החדש של איראן בעקבות הסנקציות
איראן ניצלה את הסנקציות בכיוון נוסף והוא חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין ורוסיה. סין מנצלת את החולשה הפיננסית של איראן על מנת לסגור עסקאות במחירים טובים. בכך, היא מספקת לאיראן צינור חמצן פיננסי שאינו תלוי בדולר האמריקני ולכן אינו נפגע מהסנקציות. באופן דומה, גם רוסיה מנצלת חולשה זו כדי להגביר את המסחר בין המדינות. בנוסף לאלה, סריקה של פרסומים ברשת האינטרנט תחשוף עשרות שמות של חברות אירופאיות שהפרו את הסנקציות האמריקניות. ואלו רק השמות שנתפסו, ניתן להניח שיש יותר.
בנוסף, איראן מפעילה רשת של חברות קש במדינות שהן מקלטי מס, מתוך מטרה לאפשר למדינה להלבין עשרות מיליארדים מעסקי הנפט שלה. פרסום מסמכים מפרשת Formations House ממחיש את היקף התופעה המתנהלת מתחת לאף של שירותי הביון המערביים, כולל אלה של ישראל. ניתן להניח כי כסף זה משמש את איראן גם לצורך מימון משמרות המהפכה ותכנית הגרעין.
לא הכל שחור
הסנקציות אכן מהוות גורם מעכב לתכניות האיראניות. הלחץ הכלכלי על המשטר גורם לכך שהלחץ על האוכלוסייה האזרחית גדל, ישנה התמרמרות כללית, וכל החלטה ביטחונית בהקשר פעילות משמרות המהפכה ופרויקט הגרעין והטילים, ופרויקטים אחרים, מתקבלת בציבור עם מידת כעס גוברת. אם אין זמינות שירותים בסיסיים כמו מזון, דלק, אינטרנט, חשמל ורפואה, למי אכפת מביטחון. עם זאת, הסנקציות, כאמור, מוגבלות במידת השפעתן. בעיקר במדינות טוטליטריות כמו איראן.
באלו, השלטון, באמצעות כוחות שיטור פנים שונים, מדכא את האוכלוסייה החלשה וביד השנייה מפתם את האוכלוסייה החזקה. זו הסיבה שטרם ראינו הפיכה פנימית באיראן, למרות מספר התפרצויות מרי אזרחי במדינה בשנים האחרונות. החיסול של סולימאני הוא המשך לקו זה. האמריקנים צפו במתרחש, והבינו שסולימאני אינו מתכוון לשנות את דרכו למרות הלחץ הכלכלי, ולכן פנו לפתרון קינטי לצורך סיכול פעילות הטרור של איראן.
חיסול קאסם סולימאני – סיקור מיוחד
מהכטב"מ ועד טיל "אש הגיהינום": האמצעים לחיסול
הפריצה של סולימאני: מהעוני ועד צמרת השלטון
אחרי חיסול סולימאני: רוחות מלחמה במזה"ת
