גם לאחר מעל 100 ימי מלחמה - לא יודעים מי אמור לטפל בתקריות חומרים נפיצים בעורף
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? איש אינו יודע
דני קרוננברג
| 15/01/2024
Photo by Carl Heyerdahl on Unsplash
תקרית חומרים מסוכנים הינה התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, ודליקה, כמפורט בחוק החומרים המסוכנים.
בזמנו דיווחתי שרק בעקבות התערבות של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) פרסמו באתר האינטרנט שלהם את תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
נותרה מחלוקת האם גם המשרד להגנת הסביבה חייב לפרסם את המסמך הזה. המקור למחלוקת טמון בנוהל בין-משרדי.
כב"ה אחראים על טיפול ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות שמעורבים בהם חומרים נפיצים או חומרים רדיואקטיביים.
לעומת זאת המשרד להגנת הסביבה הוא המנחה הלאומי לטיפול בכל החומרים המסוכנים כהגדרתם בחוק.
כאשר יש מחלוקת לגבי תחומי אחריות ותחומי סמכות של משרדי ממשלה, הם לא תובעים זה את זה לדין, והנושא מועבר להכרעת היועצת המשפטית לממשלה, או לגוף מקצועי אחר במשרד המשפטים.
לאחרונה (27/12/23) עו"ד יובל אקוע, סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הכריע וקבע כי: "האחריות העיקרית לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים מוטלת על הרשות הארצית לכבאות והצלה, ובעקבות כך היא ריכזה את המאמצים והדיונים בכתיבה ובגיבוש נוהל זה".
עוד הוא הוסיף כי הנוהל לא נכתב ישירות על ידי המשרד להגנת הסביבה אלא על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה, שאף פרסמה אותו באתר האינטרנט שלה, ובנסיבות אלו, המשרד להגנת הסביבה אינו מחויב לפרסמו אצלו בנוסף לכך.
מהחלטה זו משתמע שהאחריות הכוללת לנוהל האמור מוטלת כולה על כב"ה, גם אם לא הוגדר שכב"ה אחראית על הטיפול בתקריות נפיצים.
טרם נקבעה חלוקת האחריות והסמכויות לטיפול בתקריות נפיצים בעורף
אפילו לאחר 100 ימי מלחמה, טרם נקבעה חלוקת האחריות והסמכויות לטיפול בתקריות נפיצים בעורף, והדבר הפך דחוף ביותר בגלל החשש שנפלי רש"קים (ראשי קרב) של טילים, רקטות או כלי טייס בלתי מאויישים יפלו בעורף, גם באתרים שיש בהם חומרים מסוכנים כגון ריכוזי מפעלי כימיה ופטרוכימיה בחיפה באשדוד או באזור באר שבע.
טיפול בתקרית משולבת שמעורבים בה גם חומרים נפיצים וגם חומרים מסוכנים אחרים, עלול להיות מורכב מאוד.
גם בימי שלום עלולות להיווצר תקריות שחומרים נפיצים מעורבים בהם, במפעלי תעשייה, באתרים שמבוצעות בהם עבודות פיצוץ, בעקבות התהפכות משאית המובילה תחמושת וכדומה.
בהחלטת ממשלת ישראל מספר 5217 מיום 08.11.2012 נקבע כי האחריות והסמכויות הנוגעים לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים תועבר מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים, אך אירועי חומרים מסוכנים לעניין זה אינם כוללים אירועי חומרים נפיצים או אירועי חומרים רדיואקטיביים.
על פי מסמך "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים", שהוכן על ידי הוועדה הבין-משרדית שמונתה בהתאם להחלטת ממשלת ישראל, כב"ה אמורה לטפל באופן ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות חומרים נפיצים או תקריות חומרים רדיואקטיביים. במסמך זה לא צוין מי הגורם האחראי לטפל בתקריות נפיצים או בתקריות חומרים רדיואקטיביים.
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? מה אמור לקרות במקרה של נפילת אמצעי לחימה שלא התפוצצו באתר המכיל חומרים מסוכנים? איש אינו יודע.
על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 2750 מיום 18.06.2017 בנושא, כב"ה נדרשת לרכז את ההערות ואת הלקחים שיתקבלו מיישום תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת, ולעדכן אותה בהתאם מעת לעת ולפי הצורך.
בהזדמנות שכב"ה יעדכנו את המסמך האמור, יש להוסיף לו גם פרק נוסף בנושא חלוקת האחריות במקרי טב"ק (טרור בלתי קונבנציונאלי), הכולל שימוש בחומרים מסוכנים.
תוך התייחסות הולמת להחלטה מס' ב/48 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 9.1.2002.
תקום ועדה מקצועית?
לאור המחדל שזועק לשמים במיוחד בימים טרופים אלה, אני סבור שחובה על נציב כבאות והצלה להקים ועדה שתעדכן את תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים, תוך מתן מענה גם בנושא הסמכויות והאחריות לטיפול בתקריות שחומרים נפיצים מעורבים בהן.
טוב יהיה אם בין חברי הוועדה האמורה יהיו ראש אגף מבצעים בכב"ה, היועץ המשפטי של כב"ה, ונציגי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
אני סבור שעל נציב כבאות והצלה לעשות זאת בדחיפות עליונה כי כנראה שהחמאס, החיזבאללה ושאר הגורמים העוינים, לא ימתינו כדי שהפקידים של משרדי הממשלה יוכלו לדון בניחותא בנושא במשך עוד שנים ארוכות.
אשמח לדווח לקוראים על עדכון הנוהל האמור.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, הגיש עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה כנדרש בחוק חופש המידע, וטוען כי מחובתה לפרסם הנחיותבעברית גם לגבי מניעת פיצוצי אבק דליק מרחף, ולאכוף עמידה בהנחיות אלו, על מנת לשמור על ביטחון הציבור.
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? איש אינו יודע
Photo by Carl Heyerdahl on Unsplash
תקרית חומרים מסוכנים הינה התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, ודליקה, כמפורט בחוק החומרים המסוכנים.
בזמנו דיווחתי שרק בעקבות התערבות של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) פרסמו באתר האינטרנט שלהם את תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
נותרה מחלוקת האם גם המשרד להגנת הסביבה חייב לפרסם את המסמך הזה. המקור למחלוקת טמון בנוהל בין-משרדי.
כב"ה אחראים על טיפול ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות שמעורבים בהם חומרים נפיצים או חומרים רדיואקטיביים.
לעומת זאת המשרד להגנת הסביבה הוא המנחה הלאומי לטיפול בכל החומרים המסוכנים כהגדרתם בחוק.
כאשר יש מחלוקת לגבי תחומי אחריות ותחומי סמכות של משרדי ממשלה, הם לא תובעים זה את זה לדין, והנושא מועבר להכרעת היועצת המשפטית לממשלה, או לגוף מקצועי אחר במשרד המשפטים.
לאחרונה (27/12/23) עו"ד יובל אקוע, סגן ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הכריע וקבע כי: "האחריות העיקרית לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים מוטלת על הרשות הארצית לכבאות והצלה, ובעקבות כך היא ריכזה את המאמצים והדיונים בכתיבה ובגיבוש נוהל זה".
עוד הוא הוסיף כי הנוהל לא נכתב ישירות על ידי המשרד להגנת הסביבה אלא על ידי הרשות הארצית לכבאות והצלה, שאף פרסמה אותו באתר האינטרנט שלה, ובנסיבות אלו, המשרד להגנת הסביבה אינו מחויב לפרסמו אצלו בנוסף לכך.
מהחלטה זו משתמע שהאחריות הכוללת לנוהל האמור מוטלת כולה על כב"ה, גם אם לא הוגדר שכב"ה אחראית על הטיפול בתקריות נפיצים.
טרם נקבעה חלוקת האחריות והסמכויות לטיפול בתקריות נפיצים בעורף
אפילו לאחר 100 ימי מלחמה, טרם נקבעה חלוקת האחריות והסמכויות לטיפול בתקריות נפיצים בעורף, והדבר הפך דחוף ביותר בגלל החשש שנפלי רש"קים (ראשי קרב) של טילים, רקטות או כלי טייס בלתי מאויישים יפלו בעורף, גם באתרים שיש בהם חומרים מסוכנים כגון ריכוזי מפעלי כימיה ופטרוכימיה בחיפה באשדוד או באזור באר שבע.
טיפול בתקרית משולבת שמעורבים בה גם חומרים נפיצים וגם חומרים מסוכנים אחרים, עלול להיות מורכב מאוד.
גם בימי שלום עלולות להיווצר תקריות שחומרים נפיצים מעורבים בהם, במפעלי תעשייה, באתרים שמבוצעות בהם עבודות פיצוץ, בעקבות התהפכות משאית המובילה תחמושת וכדומה.
בהחלטת ממשלת ישראל מספר 5217 מיום 08.11.2012 נקבע כי האחריות והסמכויות הנוגעים לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים תועבר מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים, אך אירועי חומרים מסוכנים לעניין זה אינם כוללים אירועי חומרים נפיצים או אירועי חומרים רדיואקטיביים.
על פי מסמך "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים", שהוכן על ידי הוועדה הבין-משרדית שמונתה בהתאם להחלטת ממשלת ישראל, כב"ה אמורה לטפל באופן ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות חומרים נפיצים או תקריות חומרים רדיואקטיביים. במסמך זה לא צוין מי הגורם האחראי לטפל בתקריות נפיצים או בתקריות חומרים רדיואקטיביים.
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? מה אמור לקרות במקרה של נפילת אמצעי לחימה שלא התפוצצו באתר המכיל חומרים מסוכנים? איש אינו יודע.
על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 2750 מיום 18.06.2017 בנושא, כב"ה נדרשת לרכז את ההערות ואת הלקחים שיתקבלו מיישום תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת, ולעדכן אותה בהתאם מעת לעת ולפי הצורך.
בהזדמנות שכב"ה יעדכנו את המסמך האמור, יש להוסיף לו גם פרק נוסף בנושא חלוקת האחריות במקרי טב"ק (טרור בלתי קונבנציונאלי), הכולל שימוש בחומרים מסוכנים.
תוך התייחסות הולמת להחלטה מס' ב/48 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 9.1.2002.
תקום ועדה מקצועית?
לאור המחדל שזועק לשמים במיוחד בימים טרופים אלה, אני סבור שחובה על נציב כבאות והצלה להקים ועדה שתעדכן את תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים, תוך מתן מענה גם בנושא הסמכויות והאחריות לטיפול בתקריות שחומרים נפיצים מעורבים בהן.
טוב יהיה אם בין חברי הוועדה האמורה יהיו ראש אגף מבצעים בכב"ה, היועץ המשפטי של כב"ה, ונציגי כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
אני סבור שעל נציב כבאות והצלה לעשות זאת בדחיפות עליונה כי כנראה שהחמאס, החיזבאללה ושאר הגורמים העוינים, לא ימתינו כדי שהפקידים של משרדי הממשלה יוכלו לדון בניחותא בנושא במשך עוד שנים ארוכות.
אשמח לדווח לקוראים על עדכון הנוהל האמור.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, הגיש עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה כנדרש בחוק חופש המידע, וטוען כי מחובתה לפרסם הנחיותבעברית גם לגבי מניעת פיצוצי אבק דליק מרחף, ולאכוף עמידה בהנחיות אלו, על מנת לשמור על ביטחון הציבור.
