דיון בועדת הכנסת לביקורת המדינה חושף: אין גורם אחראי על טיפול באירוע חומרים מסוכנים הכולל נפיצים
רשות הכבאות אינה הגורם הממונה ואינה ערוכה לטיפול בתקריות חומ"ס שמעורבים בהן נפיצים | המידע הוסתר מחברי הוועדה
דני קרוננברג
| 17/07/2023
Photo by Daniel Tausis on Unsplash
בתאריך 12/7/23 ועדת הכנסת לביקורת המדינה ערכה דיון בעקבות הפיצוץ שהתרחש לאחרונה במפעל תעש הנטוש בנוף ים. באותו דיון נחשף, בין השאר, כי לא יודעים על מי מוטלת האחריות לטיפול בבעיית הנפיצים במתחם מפעל תעש הנטוש בנוף ים.
אחד הדוברים בדיון היה נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה), שתפקידו הוא ראש ענף חומ"ס (חומרים מסוכנים) ארצי בכב"ה.
נציג כב"ה סקר בפני חברי הוועדה הנכבדים את ההתקדמות הרבה, שנעשתה לטענתו בשנים האחרונות בתחום הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בכב"ה, ואת היכולות שאמורות להיות לכב"ה בתחום. אין לי מידע מבוסס בנושא ולכן לא אחלוק על דבריו של נציג כב"ה בעניין זה.
אין אחראי
ואולם נראה מעט תמוה שנציג כב"ה לא חשף בפני חברי הוועדה הנכבדים, שכב"ה כלל אינה אחראית לטיפול בתקריות שמעורבים בהן נפיצים. למעשה, האחריות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים שמעורבים בהן נפיצים לא הוטלה רשמית על אף גורם שמסוגל לטפל בנפיצים.
בהחלטת ממשלת ישראל מספר 5217 מיום 08.11.2012 נקבע כי האחריות והסמכויות הנוגעים לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים תועבר מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים, אך אירועי חומרים מסוכנים לעניין זה אינם כוללים אירועי חומרים נפיצים או אירועי חומרים רדיואקטיביים.
על פי מסמך "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים", שהוכן על ידי הוועדה הבין-משרדית שמונתה בהתאם להחלטת ממשלת ישראל, כב"ה אמורה לטפל באופן ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות חומרים נפיצים או תקריות חומרים רדיואקטיביים. במסמך זה לא צוין מי הגורם האחראי לטפל בתקריות נפיצים או בתקריות חומרים רדיואקטיביים.
יש היגיון בכך שעובדי כב"ה לא יטפלו בתקריות נפיצים (לדוגמה: משאית תחמושת שהתהפכה ותכולתה הייתה עלולה להיפגע). טיפול כזה מצריך הכשרה, מומחיות וציוד, שאין לכב"ה (אך יש למשטרת ישראל ולצה"ל). הבעיה היא שלא יצרו חלופה הולמת ולא הגדירו מי אחראי לטפל בתקריות נפיצים בתרחישים שונים, שיש לו יכולות בנושא.
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? מה אמור לקרות במקרה של נפילת אמצעי לחימה שלא התפוצצו באתר המכיל חומרים מסוכנים? אף אחד לא יודע.
נפיצים היוצרים סיכון מידי בזירת האירוע
אמנם בפיצוץ שהתרחש במפעל תעש הנטוש בנוף ים, אנשי כב"ה הגיעו לזירת האירוע לאחר התרחשות הפיצוץ שכילה את הנפיצים שהיו מעורבים באותו אירוע. במקרה זה, אנשי כב"ה לא היו צריכים להתמודד עם נפיצים היוצרים סיכון מידי בזירת האירוע.
אני סבור שבדיון שנערך בוועדת הכנסת לביקורת המדינה בנושא מפגעים שגורמים נפיצים שננטשו, היה על נציג כב"ה להודיע לחברי הוועדה הנכבדים, שאין זה באחריות כב"ה לטפל באירוע מסוג כזה. למעשה אין בישראל גורם שעליו הוטלה האחריות לטפל בתקריות חומרים נפיצים, אבל את זה נציג כב"ה לא גילה לחברי ועדת הכנסת לביקורת המדינה.
אני סבור שנציב כבאות והצלה צריך לגלות מנהיגות ולהודיע לוועדת הכנסת לביקורת המדינה כי נציג כב"ה בדיון שנערך לאחרונה בכנסת בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה", לא גילה לחברי הוועדה הנכבדים כי קיימת לָקוּנָה (פגם / חיסרון), ולמעשה אין בישראל גורם שהוטלה עליו המשימה לטפל בתקריות חומ"ס שמעורבים בהן נפיצים, ושיש לו את היכולות הנדרשות לכך.
עדכון תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים
על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 2750 מיום 18.06.2017 בנושא, כב"ה נדרשת לרכז את ההערות ואת הלקחים שיתקבלו מיישום תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת, ולעדכן אותה בהתאם מעת לעת ולפי הצורך.
בהחלטת הממשלה גם נקבע כי העדכונים ייעשו בתיאום עם נציגי צה"ל (פיקוד העורף), מגן דוד אדום, משטרת ישראל, קמ"ג ומשרדי הממשלה הבאים: ראש הממשלה, האנרגיה, הבריאות, התחבורה והבטיחות בדרכים, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה, האוצר, הפנים והמשרד לשירותי דת. עדכון תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת יובא לאישור השר לביטחון הפנים.
חלפו כבר 6 שנים מפרסום החלטת ממשלת ישראל מספר 2750, ואני סבור כי נציב כבאות והצלה צריך לגלות מנהיגות, להורות לפקודיו לפעול על פי אותה החלטת ממשלה, ולעדכן את "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים".
מֶגָה אירוע חומ"ס
צריך גם להוסיף לאותו מסמך גם פרק בנושא "מֶגָה אירוע חומ"ס" שהינו אירוע בהיקף גדול מאוד שגורם לאסון המוני או שהטיפול בו מצריך ציוד ייעודי או מומחיות מיוחדת, ושרשויות מקומיות אינן מסוגלות להתמודד עימו. דוגמת האסונות שהתרחשו בנמלי ביירות או בבוֹפּאָל שבהודו.
בפרק זה יש להתייחס גם לתפקידים החשובים של משרד ראש הממשלה (שלרשותו עומדות יחידות כמו המטה לביטחון לאומי), לתפקידים של משרד הביטחון (שלרשותו עומדת גם יחידת הרלפ"ם - הרשות לפינוי מוקשים), לתפקידים של מס רכוש שבמקרים מסוימים מעניק סיוע חיוני לצורך השבת החיים למסלולם, וכדומה.
יש גם להתייחס לנושא הסיוע לרשויות מקומיות בעלות תקציב נמוך, שאינן יכולות לשאת בעלויות הכבדות של פינוי אוכלוסייה והשבת החיים למסלולם.
בהזדמנות שכב"ה יעדכנו את המסמך האמור, יש להוסיף לו פרק נוסף בנושא חלוקת האחריות במקרי טב"ק (טרור בלתי קונבנציונאלי, הכולל שימוש בחומרים מסוכנים. תוך התייחסות הולמת להחלטה מס' ב/48 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 9.1.2002.
יש לציין כי המסמך לא אמור להכיל מידע מסווג, היות והוא מתייחס רק לחלוקת האחריות בין גופים שונים כאשר מתרחש אירוע ואינו מתייחס לנושאים טכניים, ולכן אין שום סיבה להסתרת המסמך האמור מהציבור.
כמובן שלצורך עדכון המסמך, על כב"ה לפעול על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 4398 מיום 23.12.2018, המחייבת פרסום דו"ח RIA ושיתוף הציבור על מנת לקבל הערות לעדכון המסמך (שיש בו עוד בעיות המחייבות תיקונים ושיפורים).
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, והגיש עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
רשות הכבאות אינה הגורם הממונה ואינה ערוכה לטיפול בתקריות חומ"ס שמעורבים בהן נפיצים | המידע הוסתר מחברי הוועדה
Photo by Daniel Tausis on Unsplash
בתאריך 12/7/23 ועדת הכנסת לביקורת המדינה ערכה דיון בעקבות הפיצוץ שהתרחש לאחרונה במפעל תעש הנטוש בנוף ים. באותו דיון נחשף, בין השאר, כי לא יודעים על מי מוטלת האחריות לטיפול בבעיית הנפיצים במתחם מפעל תעש הנטוש בנוף ים.
אחד הדוברים בדיון היה נציג הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה), שתפקידו הוא ראש ענף חומ"ס (חומרים מסוכנים) ארצי בכב"ה.
נציג כב"ה סקר בפני חברי הוועדה הנכבדים את ההתקדמות הרבה, שנעשתה לטענתו בשנים האחרונות בתחום הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בכב"ה, ואת היכולות שאמורות להיות לכב"ה בתחום. אין לי מידע מבוסס בנושא ולכן לא אחלוק על דבריו של נציג כב"ה בעניין זה.
אין אחראי
ואולם נראה מעט תמוה שנציג כב"ה לא חשף בפני חברי הוועדה הנכבדים, שכב"ה כלל אינה אחראית לטיפול בתקריות שמעורבים בהן נפיצים. למעשה, האחריות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים שמעורבים בהן נפיצים לא הוטלה רשמית על אף גורם שמסוגל לטפל בנפיצים.
בהחלטת ממשלת ישראל מספר 5217 מיום 08.11.2012 נקבע כי האחריות והסמכויות הנוגעים לתגובה המיידית לאירועי חומרים מסוכנים תועבר מהמשרד להגנת הסביבה לרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים, אך אירועי חומרים מסוכנים לעניין זה אינם כוללים אירועי חומרים נפיצים או אירועי חומרים רדיואקטיביים.
על פי מסמך "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים", שהוכן על ידי הוועדה הבין-משרדית שמונתה בהתאם להחלטת ממשלת ישראל, כב"ה אמורה לטפל באופן ראשוני בתקריות חומרים מסוכנים למעט תקריות חומרים נפיצים או תקריות חומרים רדיואקטיביים. במסמך זה לא צוין מי הגורם האחראי לטפל בתקריות נפיצים או בתקריות חומרים רדיואקטיביים.
יש היגיון בכך שעובדי כב"ה לא יטפלו בתקריות נפיצים (לדוגמה: משאית תחמושת שהתהפכה ותכולתה הייתה עלולה להיפגע). טיפול כזה מצריך הכשרה, מומחיות וציוד, שאין לכב"ה (אך יש למשטרת ישראל ולצה"ל). הבעיה היא שלא יצרו חלופה הולמת ולא הגדירו מי אחראי לטפל בתקריות נפיצים בתרחישים שונים, שיש לו יכולות בנושא.
מה אמור לקרות בתקרית משולבת, שיהיו מעורבים בה נפיצים וחומרים מסוכנים שאינם נפיצים (כגון חומרים דליקים)? מה אמור לקרות במקרה של נפילת אמצעי לחימה שלא התפוצצו באתר המכיל חומרים מסוכנים? אף אחד לא יודע.
נפיצים היוצרים סיכון מידי בזירת האירוע
אמנם בפיצוץ שהתרחש במפעל תעש הנטוש בנוף ים, אנשי כב"ה הגיעו לזירת האירוע לאחר התרחשות הפיצוץ שכילה את הנפיצים שהיו מעורבים באותו אירוע. במקרה זה, אנשי כב"ה לא היו צריכים להתמודד עם נפיצים היוצרים סיכון מידי בזירת האירוע.
אני סבור שבדיון שנערך בוועדת הכנסת לביקורת המדינה בנושא מפגעים שגורמים נפיצים שננטשו, היה על נציג כב"ה להודיע לחברי הוועדה הנכבדים, שאין זה באחריות כב"ה לטפל באירוע מסוג כזה. למעשה אין בישראל גורם שעליו הוטלה האחריות לטפל בתקריות חומרים נפיצים, אבל את זה נציג כב"ה לא גילה לחברי ועדת הכנסת לביקורת המדינה.
אני סבור שנציב כבאות והצלה צריך לגלות מנהיגות ולהודיע לוועדת הכנסת לביקורת המדינה כי נציג כב"ה בדיון שנערך לאחרונה בכנסת בנושא "אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה", לא גילה לחברי הוועדה הנכבדים כי קיימת לָקוּנָה (פגם / חיסרון), ולמעשה אין בישראל גורם שהוטלה עליו המשימה לטפל בתקריות חומ"ס שמעורבים בהן נפיצים, ושיש לו את היכולות הנדרשות לכך.
עדכון תורת ההפעלה המשולבת בטיפול בתקריות חומרים מסוכנים
על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 2750 מיום 18.06.2017 בנושא, כב"ה נדרשת לרכז את ההערות ואת הלקחים שיתקבלו מיישום תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת, ולעדכן אותה בהתאם מעת לעת ולפי הצורך.
בהחלטת הממשלה גם נקבע כי העדכונים ייעשו בתיאום עם נציגי צה"ל (פיקוד העורף), מגן דוד אדום, משטרת ישראל, קמ"ג ומשרדי הממשלה הבאים: ראש הממשלה, האנרגיה, הבריאות, התחבורה והבטיחות בדרכים, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה, האוצר, הפנים והמשרד לשירותי דת. עדכון תפיסת ההפעלה המבצעית המשולבת יובא לאישור השר לביטחון הפנים.
חלפו כבר 6 שנים מפרסום החלטת ממשלת ישראל מספר 2750, ואני סבור כי נציב כבאות והצלה צריך לגלות מנהיגות, להורות לפקודיו לפעול על פי אותה החלטת ממשלה, ולעדכן את "תורת ההפעלה המשולבת בנושא הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים".
מֶגָה אירוע חומ"ס
צריך גם להוסיף לאותו מסמך גם פרק בנושא "מֶגָה אירוע חומ"ס" שהינו אירוע בהיקף גדול מאוד שגורם לאסון המוני או שהטיפול בו מצריך ציוד ייעודי או מומחיות מיוחדת, ושרשויות מקומיות אינן מסוגלות להתמודד עימו. דוגמת האסונות שהתרחשו בנמלי ביירות או בבוֹפּאָל שבהודו.
בפרק זה יש להתייחס גם לתפקידים החשובים של משרד ראש הממשלה (שלרשותו עומדות יחידות כמו המטה לביטחון לאומי), לתפקידים של משרד הביטחון (שלרשותו עומדת גם יחידת הרלפ"ם - הרשות לפינוי מוקשים), לתפקידים של מס רכוש שבמקרים מסוימים מעניק סיוע חיוני לצורך השבת החיים למסלולם, וכדומה.
יש גם להתייחס לנושא הסיוע לרשויות מקומיות בעלות תקציב נמוך, שאינן יכולות לשאת בעלויות הכבדות של פינוי אוכלוסייה והשבת החיים למסלולם.
בהזדמנות שכב"ה יעדכנו את המסמך האמור, יש להוסיף לו פרק נוסף בנושא חלוקת האחריות במקרי טב"ק (טרור בלתי קונבנציונאלי, הכולל שימוש בחומרים מסוכנים. תוך התייחסות הולמת להחלטה מס' ב/48 של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מיום 9.1.2002.
יש לציין כי המסמך לא אמור להכיל מידע מסווג, היות והוא מתייחס רק לחלוקת האחריות בין גופים שונים כאשר מתרחש אירוע ואינו מתייחס לנושאים טכניים, ולכן אין שום סיבה להסתרת המסמך האמור מהציבור.
כמובן שלצורך עדכון המסמך, על כב"ה לפעול על פי החלטת ממשלת ישראל מספר 4398 מיום 23.12.2018, המחייבת פרסום דו"ח RIA ושיתוף הציבור על מנת לקבל הערות לעדכון המסמך (שיש בו עוד בעיות המחייבות תיקונים ושיפורים).
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, והגיש עתירה מינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה, כנדרש בחוק חופש המידע.
