דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה: אין אף אחד שאחראי על הפיצוץ במתקן נוף-ים בהרצליה
כצפוי - הכנסת והממשלה מתעוררת רק שיש פיצוץ באתר | אין גורם שעורך ביקורות תקופתיות במצבורי תחמושת ישנים וקיימים | שיש אירוע, כולם זורקים את האחריות אחד על השני
עמי רוחקס דומבה
| 12/07/2023
צילום מסך מתוך שידור הוועדה
דיון שהתקיים היום (ד) בנושא ״אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול – דוח שנתי 66ג״, בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, חרג מקצת מנושאו העיקרי, כאשר התנהל דיון, חשוב, סביב הפיצוץ שארע במתקן תעש בנוף-ים, הרצליה, לפני כשלושה שבועות. בפיצוץ לא נפגע אף אדם והוא שקול לפיצוץ שלושה טונות חומר נפץ, כך לפי הערכות גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה שנכחו בדיון.
הפיצוץ עדיין נמצא בחקירת משטרה, כאשר נציג המשטרה לא מסר לוועדה מידע כלשהו לגבי החקירה. כלומר, אף אחד לא באמת יודע למה נגרם הפיצוץ. התייחסות מאיש מקצוע, אריק גורן, מתחום חומרים מסוכנים פורסמה אצלנו.
בדיון עלתה האמת העצובה-מצחיקה-אבסורדית: פיצוץ בעוצמה של שלושה טונות חומר נפץ מתרחש בהרצליה - ואף אחד לא אחראי. יתרה מכך, אף אחד בכלל לא מבין איך הפיצוץ נגרם, היות והמתקן נטוש כבר כ-30 שנים. להוסיף חטא על פשע, בשנת 1992 ארע אסון קודם באותו מתקן בדיוק. בתאונה אז נהרגו שני אנשים, נפצעו 66 ונגרמו נזקים כבדים למפעל ולסביבתו.
בדיון בכנסת, ניסתה יו״ר הוועדה להבין מי אחראי על המתקן. משרד הגנת הסביבה, משרד הביטחון, רמ״י, נצר השרון (תעש לשעבר), משטרה, צה״ל, מל״ל, לשכת ראש הממשלה - אף אחד לא אחראי. כולם זרקו את האחריות אחד על השני. משרד הביטחון, הכי מצחיק, טוען שבכלל תעש באותן שנים, התנהלה באופן עצמאי בלי שום פיקוח של המשרד.
במשרד הגנת הסביבה טענו שמי שהשאיר שם את התחמושת - אחראי. במשרד הביטחון (תראו מופתעים) - חושבים אחרת. תעש פעלה כחברה ביטחונית ממשלתית, לכאורה, בפיקוח כלשהו של משרד הביטחון. כאמור, רק לכאורה.
אציין כי מאז הפיצוץ לפני שלושה שבועות, אני מנסה להשיג את תיק הארכיון של המתקן בנוף ים. המשרד להגנת הסביבה, רמ״י ומשרד הביטחון טוענים שאין להם מסמכים. הפנו אותי לארכיון משרד הביטחון. פניתי. אני בדיון אתם והם מנסים לחפש מסמכים (שרטוטים של המתקן, צילומים, כל מסמך כלשהו). עדיין לא מוצאים. לטענת הארכיון, ייתכן והמסמכים חונים תחת מגבלות פרסום של 50 שנים. למה? ככה. לא ברור מה מסווג במתקן שאינו פעיל מאז 1996.
בדיון בכנסת עלתה תובנה שהפתיעה את מרבית הנוכחים. מסתבר, כי בינואר השנה, הגיעה פניה ליועמ״ש הממשלה לגבי שאלת האחריות על מתקן נוף ים. כלומר, כחצי שנה טרם הפיצוץ. עדיין לא התקבלה החלטה והוועדה אמרה שתפעל מול משרד המשפטים לקבל תשובה בנושא. ברגע שתתבהר שאלת האחריות, יהיה יותר קל לפקח על זיכוי ושיקום האתר.
גם אם תתברר סוגיית האחריות החודש, היא תשפיע על המהלכים העתידיים שיבוצעו באתר. אך היא אינה תפתור את השאלה הבאה: מי היה אחראי מ-1996 ועד 2023 על בדיקות חומרי הנפץ שהיו באתר וגרמו לפיצוץ לפני שלושה שבועות? שאלה שאין לה תשובה גם בדיון בוועדה. כיצד במשך 27 שנים אף אחד לא בדק את המצב הכימי של החימוש שנשאר באתר?
עוד עלה בוועדה כי באתרי תעש השונים לא בוצע תסקיר עדכני לזיהוי ובדיקת מצבורי תחמושת ישנה וזיהום קרקע. לדוגמא מתחם תעש יבנה (״חולות יבנה״), אתר המאחסן מצבורי תחמושת ישנה ממלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, אינו מבוקר. הביקורת האחרונה הייתה ב-2013, תוצאותיה מעולם לא פורסמו לציבור.
כך גם לא בוצעה ביקורת עדכנית לנושאים אלו באתרי תעשייה אווירית (צוין זיהום קרקע באתר נתב״ג). כמו גם באתר גבעון, כיום תומר, לגביו צוין זיהום קרקע בעבר.
לסיכום, עולים מהדיון בועדה לביקורת המדינה מספר נקודות ביחס למצבורי תחמושת ישנה הפזורים בארץ, ודינם יכול להיות כדין שני הפיצוצים בנוף-ים. אין חלוקת אחריות ברורה על האתרים. אין גורם מתכלל שדואג לערוך ביקורת תקופתית בכל האתרים (ויש עשרות או מאות כאלו בארץ). אין זיכרון ארגוני במשרד הביטחון, במשרד הגנ״ס או רמ״י לגבי האתרים המדוברים (שרטוטים, מסמכים וכו׳).
וכמובן - הכנסת והממשלה מתעוררת רק שיש פיצוץ.
כצפוי - הכנסת והממשלה מתעוררת רק שיש פיצוץ באתר | אין גורם שעורך ביקורות תקופתיות במצבורי תחמושת ישנים וקיימים | שיש אירוע, כולם זורקים את האחריות אחד על השני
צילום מסך מתוך שידור הוועדה
דיון שהתקיים היום (ד) בנושא ״אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול – דוח שנתי 66ג״, בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, חרג מקצת מנושאו העיקרי, כאשר התנהל דיון, חשוב, סביב הפיצוץ שארע במתקן תעש בנוף-ים, הרצליה, לפני כשלושה שבועות. בפיצוץ לא נפגע אף אדם והוא שקול לפיצוץ שלושה טונות חומר נפץ, כך לפי הערכות גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה שנכחו בדיון.
הפיצוץ עדיין נמצא בחקירת משטרה, כאשר נציג המשטרה לא מסר לוועדה מידע כלשהו לגבי החקירה. כלומר, אף אחד לא באמת יודע למה נגרם הפיצוץ. התייחסות מאיש מקצוע, אריק גורן, מתחום חומרים מסוכנים פורסמה אצלנו.
בדיון עלתה האמת העצובה-מצחיקה-אבסורדית: פיצוץ בעוצמה של שלושה טונות חומר נפץ מתרחש בהרצליה - ואף אחד לא אחראי. יתרה מכך, אף אחד בכלל לא מבין איך הפיצוץ נגרם, היות והמתקן נטוש כבר כ-30 שנים. להוסיף חטא על פשע, בשנת 1992 ארע אסון קודם באותו מתקן בדיוק. בתאונה אז נהרגו שני אנשים, נפצעו 66 ונגרמו נזקים כבדים למפעל ולסביבתו.
בדיון בכנסת, ניסתה יו״ר הוועדה להבין מי אחראי על המתקן. משרד הגנת הסביבה, משרד הביטחון, רמ״י, נצר השרון (תעש לשעבר), משטרה, צה״ל, מל״ל, לשכת ראש הממשלה - אף אחד לא אחראי. כולם זרקו את האחריות אחד על השני. משרד הביטחון, הכי מצחיק, טוען שבכלל תעש באותן שנים, התנהלה באופן עצמאי בלי שום פיקוח של המשרד.
במשרד הגנת הסביבה טענו שמי שהשאיר שם את התחמושת - אחראי. במשרד הביטחון (תראו מופתעים) - חושבים אחרת. תעש פעלה כחברה ביטחונית ממשלתית, לכאורה, בפיקוח כלשהו של משרד הביטחון. כאמור, רק לכאורה.
אציין כי מאז הפיצוץ לפני שלושה שבועות, אני מנסה להשיג את תיק הארכיון של המתקן בנוף ים. המשרד להגנת הסביבה, רמ״י ומשרד הביטחון טוענים שאין להם מסמכים. הפנו אותי לארכיון משרד הביטחון. פניתי. אני בדיון אתם והם מנסים לחפש מסמכים (שרטוטים של המתקן, צילומים, כל מסמך כלשהו). עדיין לא מוצאים. לטענת הארכיון, ייתכן והמסמכים חונים תחת מגבלות פרסום של 50 שנים. למה? ככה. לא ברור מה מסווג במתקן שאינו פעיל מאז 1996.
בדיון בכנסת עלתה תובנה שהפתיעה את מרבית הנוכחים. מסתבר, כי בינואר השנה, הגיעה פניה ליועמ״ש הממשלה לגבי שאלת האחריות על מתקן נוף ים. כלומר, כחצי שנה טרם הפיצוץ. עדיין לא התקבלה החלטה והוועדה אמרה שתפעל מול משרד המשפטים לקבל תשובה בנושא. ברגע שתתבהר שאלת האחריות, יהיה יותר קל לפקח על זיכוי ושיקום האתר.
גם אם תתברר סוגיית האחריות החודש, היא תשפיע על המהלכים העתידיים שיבוצעו באתר. אך היא אינה תפתור את השאלה הבאה: מי היה אחראי מ-1996 ועד 2023 על בדיקות חומרי הנפץ שהיו באתר וגרמו לפיצוץ לפני שלושה שבועות? שאלה שאין לה תשובה גם בדיון בוועדה. כיצד במשך 27 שנים אף אחד לא בדק את המצב הכימי של החימוש שנשאר באתר?
עוד עלה בוועדה כי באתרי תעש השונים לא בוצע תסקיר עדכני לזיהוי ובדיקת מצבורי תחמושת ישנה וזיהום קרקע. לדוגמא מתחם תעש יבנה (״חולות יבנה״), אתר המאחסן מצבורי תחמושת ישנה ממלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, אינו מבוקר. הביקורת האחרונה הייתה ב-2013, תוצאותיה מעולם לא פורסמו לציבור.
כך גם לא בוצעה ביקורת עדכנית לנושאים אלו באתרי תעשייה אווירית (צוין זיהום קרקע באתר נתב״ג). כמו גם באתר גבעון, כיום תומר, לגביו צוין זיהום קרקע בעבר.
לסיכום, עולים מהדיון בועדה לביקורת המדינה מספר נקודות ביחס למצבורי תחמושת ישנה הפזורים בארץ, ודינם יכול להיות כדין שני הפיצוצים בנוף-ים. אין חלוקת אחריות ברורה על האתרים. אין גורם מתכלל שדואג לערוך ביקורת תקופתית בכל האתרים (ויש עשרות או מאות כאלו בארץ). אין זיכרון ארגוני במשרד הביטחון, במשרד הגנ״ס או רמ״י לגבי האתרים המדוברים (שרטוטים, מסמכים וכו׳).
וכמובן - הכנסת והממשלה מתעוררת רק שיש פיצוץ.
