הבעיה שאף אחד לא רוצה לדבר עליה: הסכנה בנטישת נפיצים
הפיצוץ האחרון במפעל הנטוש בנוף ים, הרצליה, הסתיים בנס בלי נפגעים | באתרים מעין אלה, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון
אריק גורן
| 04/07/2023
By Kpl. Christen, Polizeikommando des Kantons Bern, Erkennungsdienst - State Archive of Bern: BB 14.1.408, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=64678445
נפיצים, בכלל זה חומרי הנפץ, ההדף, הפירוטכניקה ושאר המרכיבים האנרגטיים המצויים בפריטי תחמושת, מהווים פוטנציאל לזיהום הסביבה. מרכיבי החימוש, הן כימיקליים והן מתכות, יכולים להשתחרר לסביבה עם הזמן ולסכן הן ברעילות והן בפגיעה אקולוגית.
ההשפעה הסביבתית הינה משמעותית במיוחד לאור ריבוי פעולות בנפיצים (כדוגמת ניסויי פיצוץ, סילוק, עבודה עם חומרים מסוכנים וכד') המתבצעות לאורך תקופה ממושכת באתר מסוים.
לצורך כך, קיימות לא מעט אמנות בינלאומיות, דרישות רגולציה, הוראות ותקני בטיחות לשמירה על דרישות הבטיחות מחד, וביטול פעולות המזיקות לסביבה כדוגמת שריפה, פיצוץ, הטבעה והטמנה של נפיצים מאידך.
הפיצוץ באתר תעש נוף ים שאירע לאחרונה, הדגיש עד כמה חשובים הניטור והבקרה באתרים בהם נעשו פעילויות בנפיצים, גם לאחר שהופסקה פעילותם של אותם אתרים. אם בגין העתקת מקום הפעילויות או בעקבות תאונה. מאמר זה יעסוק בנפיצים "נטושים" ופוטנציאל הסיכון הגלום בהם.
השפעה נפיצים נטושים על הסביבה
אירוע תאונה יכול להוביל לזיהום סביבתי ופגיעות בנפש ונזקים לרכוש בטווח הקצר והארוך (בזמן האירוע ולאחריו).
יש לזכור כי נפיצים אשר ננטשו לפרקי זמן ארוכים, בין אם לאחר תאונה או לאחר פעילות ממושכת, גורמים לפגיעה "שקטה" בסביבה עקב העמסתה בשאריות רעילות (פגיעה במי תהום, זיהום קרקע, זליגה למקורות מים סמוכים, הרעלת החי והצומח).
מעבר לעובדה כי חומרי הנפץ, בין אם הינם מצויים כחומרי גלם או מוכללים בפריטי חימוש, עלולים לאבד מיציבותם לאורך השנים עקב תנאי אקלים (חום קיצוני, לחות, זיהום) ולגרום להפעלה לא רצונית (פיצוץ ו/או שריפה) שהשלכותיה יהוו פגיעה חוזרת בסביבה.
האיור הבא מציג מקורות סיכון אפשריים העלולים להיווצר בעת נטישה של נפיצים מעל ומתחת לפני הקרקע.
[איור באדיבות הכותב]
ניתן לראות מאיור זה כי נושא הזיהום הסביבתי יכול להתבטא על פני הקרקע בצורות שונות. מצבורי חומרים אנרגטיים המצויים בשפך או מים עומדים המכילים חומרים אלו, מהווים פוטנציאל סיכון להרעלת אדם, חי וצומח.
פריטי חימוש עם מעטפת דקה (כדוגמת מוקשים, פצצות מרגמה וכד') עלולים לאחר זמן להתבקע ולזהם בתכולתם הרעילה את הקרקע.
על פי מדריכים בינלאומיים העוסקים בזיהום חומרים נפיצים, המהירות בה הם מתפשטים בקרקע תלויה בתכונות הכימיות של החומר כמו גם במאפייני הקרקע ובתנאי האקלים.
כך למשל, קרקע בעלת מעט חומרים אורגניים (כדוגמת קרקע חולית), תאפשר מעבר מהיר יותר של חומרים נפיצים (כדוגמת TNT). קצב ההתמוססות בקרקע תלוי ישירות בטמפרטורה ובירידת הגשמים באזור (התמוססות חומרים מואצת בתנאי אקלים חמים ולחות גבוהה).
השפעת הזמן על פוטנציאל הסיכון
תהליך ה"הזדקנות" מהווה פרמטר משמעותי בהבנת פוטנציאל הסיכון. פריטים נפיצים מטבע הדברים הם בעלי אורך חיי מדף מרגע ייצורם, כאשר ישנם מרכיבי חימוש ה"מזדקנים" מהר יותר מאחרים.
לשם כך נדרשות בחינות תקופתיות (למשל, הודפים אשר תאריך תפוגתם תלוי במייצב שמוסיפים להם), גם לפריטי חימוש המאוחסנים בתנאים אופטימליים.
כאשר אנו מדברים על נפיצים נטושים, בהם לא בוצעה בקרה זו לאורך עשרות שנים, אנו מדברים על הסכנה באי-גילוי כמו גם זיהוי הסיכון הקיים בהם. לא אחת אנו נחשפים לחדשות בדבר גילוי והשמדה של פריטי תחמושת ממלחמות העולם הראשונה והשנייה, אשר חומר הנפץ המרסק בהם נותר איום משמעותי לפגיעה בנפש ורכוש.
יש לזכור כי מעטפת הפריט וחלקים חיצוניים עלולים להטעות וקיימת הסתברות כי המרכיבים הפנימיים (אלמנטים פירוטכניים או מכניים), אשר נחשפו לתנאי סביבה קשים ו/או בקיעת המעטפת, יכולים להפוך פריט המוגדר "אדיש" ל-"רגיש".
תאונות עבר וסקרים שנעשו הוכיחו לא אחת כי בעוד שחלקו החיצוני של הפריט מעיד על הזדקנות הפריט הנראה שלם (למעט חלודה), עדיין נדרשת הערכה מקצועית לסיכון הקיים לשינויים הפנימיים שהתחוללו בו במהלך "נטישה" לפרק זמן ארוך.
אירועי עבר עקב נטישת נפיצים
דוגמא הממחישה את פוטנציאל הסיכון החוזר בעקבות אירוע הנו אסון מיטהולץ בשוויץ. בליל ה-19 בדצמבר בשנת 1947, אירעו שלושה פיצוצים רבי עוצמה במתקן אחסנה תת קרקעי אשר נבנה במלחמת העולם השנייה בהר הסמוך לכפר מיטהולץ.
על פי ממצאי החקירה, הסיבות לאירוע היו בעיקר היווצרות של אזיד נחושת בנפצי רימונים אשר הופעלו עצמאית, וכמו כן בעירה ספונטאנית מאבקות הודף עקב שינויים כימיים. בזמן האירוע עצמו אוחסנה במתקן כמות נפיצים של 7,000 טון ברוטו במתקן (משקלם הכולל של מגוון רחב של פריטי חימוש בקטרים שונים, חומרי נפץ, אבקות הודף ואריזות) אשר הכילה כ-900 טון חומרי נפץ.
עוצמת הפיצוצים (הוערכה כשוות ערך לפיצוץ של כ-30 טון TNT), גרמה להריגת תשעה מתושבי הכפר ולפציעתם של עשרים נוספים תוך גרימת נזק סביבתי רב. ההרס כלל עשרות מבני מגורים, העפת רגמות ורסיסים, פיזור פסולת עד טווח של שני קילומטרים ו"קבורה" של תחמושת רבה אשר כוסתה בהריסות ושברי סלע.
פינוי הנפיצים לאחר האסון כלל הטבעה (בימים שעוד היה מותר לעשות זאת) של פריטי תחמושת רבים (בשווייץ קיימים ששה אגמים בהם הוטבעה תחמושת), השמדה בפיצוץ והעברה למפעלי תחמושת (הנצלה).
על פי הערכות, כמחצית מכלל הנפיצים שהיו במתקן לא נמצאו, ועדיין קבורים באתר. ניתוחי סיכונים שבוצעו בשנים האחרונות קבעו כי עדיין קיים סיכון לפיצוץ מאסיבי של עד 10 טון חומר נפץ באתר.
הדבר הביא להחלטה על פינוי תושבי הכפר ומשום כך נקבע פינוים ויישובם מחדש של התושבים לצורך ניקוי האתר. נכון לעת זו, כמעט 80 שנה לאחר האסון, הרשויות בשוויץ דנות בדרכים ליישום תוכנית השיקום עקב העלויות הגבוהות (כשלושה מיליארד פרנק שוויצרי, שהינם כשנים עשר וחצי מיליארד שקל, על פי שער החליפין במועד כתיבת המאמר).
ברם, אסון מיטהולץ אינו אירוע ייחודי מהמאה הקודמת. גם בעשורים הראשונים למאה ה-21 אנו עדים לתאונות, בהן נפיצים אשר נותרו ללא בקרה ופיקוח בתנאי אחסנה לא נאותים הובילו בעת הפעלה לא רצונית, אם בידי אדם או מהפעלה עצמית לאסון מתמשך.
תאונות נפיצים נטושים בעולם
אוקראינה, 2004 - אתר אחסנה צבאי
האתר שימש לאחסון תחמושת בכמויות שהיו גדולות בהרבה מעל המותר באתר. תכנון האתר הלקוי כלל חוסר באמצעי בטיחות והגנה, תחמושת שאוחסנה בתנאים לא נאותים, ללא מתרסים וללא שמירה על מרחקי הפרדה למניעת התפשטות פיצוץ בעת תאונה.
סיבת האירוע: שריפה בעת פעולות סילוק בתחמושת באתר. תוצאות: חמישה הרוגים, השמדת רוב האתר והעפת רגמות, חלקי תחמושת ונפיצים חיים.
השלכות: זיהום נרחב בשטח מעל 300 קמ"ר בעשרות אלפי טונות של פריטי נפיצים. פינוי של כ-7,000 איש מ-15 כפרים ברדיוס של 10 ק"מ ממוקד האירוע.
קפריסין, 2011 - בסיס חיל הים
אחסנת תחמושת שהוחרמה בכמות רבה של מכולות שהוצבו האחת על גבי השנייה, בתנאי אקלים קיצוניים ללא ביצוע ניטור ומעקב שוטפים במשך תקופה ארוכה. אחסנה בעירוב קבוצות של פריטים בניגוד להוראות וללא שמירה על מרחקי הפרדה נאותים,
סיבת האירוע: שריפה מתמשכת (כתוצאה מאיבוד יציבות של חומרי הנפץ) שהובילה לפיצוץ כולל של תכולת הנפיצים.
תוצאות : 13 הרוגים, 62 פצועים, יצירת מכתש השקול לפיצוץ של 400 טון של TNT, העפת רגמות כבדות עד 1.7 ק"מ מהאתר. פגיעה במנים סמוכים ובכפרים עד טווח של 4.5 ק"מ ממוקד האירוע, הריסת תחנת הכוח הסמוכה לאתר שהובילה לניתוק חשמל בטווח עד 65 ק"מ ממוקד האירוע.
השלכות : פגיעה כלכלית - נזק של 3 מיליארד יורו, זעזוע חברתי (הקמת ועדת חקירה, הפגנות, פיטורים וכד').
יש עוד מה ללמוד ולעשות
נפיצים נטושים מחויבים בבקרה מתמדת לנושא הזיהום והסיכון של הפעלה לא רצונית. ככל שהזמן עובר אין משמעות הדבר כי הסכנה פוחתת. אתר תעש נוף ים משגשג כשמורת טבע בעוד מטיילים מזדמנים עדיין נכנסים אליו. באתרים מעין אלה, אשר לא בוצע ניתוח מעמיק לנושא הסיכונים הטמונים בו וניטור לאורך הזמן, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון.
עם השנים, הרצון בשימוש עם חומרי נפץ פחות רגישים הוביל לפיתוח תרכובות חדשות. למרות שעל פי מחקרים שנעשו, חומרי נפץ בסיסיים כ-TNT עדיין מהווים את האיום העיקרי, יידרש במקביל לפיתוח חומרי נפץ חדשים לבחון את רמת רעילותם לסביבה בעת תקופת ה"נטישה".
כנגד אמרתו של בארי קומונר, ביולוג ומראשוני התנועה האקולוגית האמריקאית, ש"זיהום הסביבה הינה מחלה חשוכת מרפא וכזו שניתן רק למנוע אותה", ניתן לומר כי במקרה של סביבה שכבר זוהמה בנפיצים נטושים יש עדיין תקווה לבלום מחלה זו בזמן, אם לא לרפאה כליל.
מחבר המאמר הוא מהנדס מומחה בתחום הבטיחות בנפיצים ויו"ר ענף הבטיחות לנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים.
הפיצוץ האחרון במפעל הנטוש בנוף ים, הרצליה, הסתיים בנס בלי נפגעים | באתרים מעין אלה, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון
By Kpl. Christen, Polizeikommando des Kantons Bern, Erkennungsdienst - State Archive of Bern: BB 14.1.408, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=64678445
נפיצים, בכלל זה חומרי הנפץ, ההדף, הפירוטכניקה ושאר המרכיבים האנרגטיים המצויים בפריטי תחמושת, מהווים פוטנציאל לזיהום הסביבה. מרכיבי החימוש, הן כימיקליים והן מתכות, יכולים להשתחרר לסביבה עם הזמן ולסכן הן ברעילות והן בפגיעה אקולוגית.
ההשפעה הסביבתית הינה משמעותית במיוחד לאור ריבוי פעולות בנפיצים (כדוגמת ניסויי פיצוץ, סילוק, עבודה עם חומרים מסוכנים וכד') המתבצעות לאורך תקופה ממושכת באתר מסוים.
לצורך כך, קיימות לא מעט אמנות בינלאומיות, דרישות רגולציה, הוראות ותקני בטיחות לשמירה על דרישות הבטיחות מחד, וביטול פעולות המזיקות לסביבה כדוגמת שריפה, פיצוץ, הטבעה והטמנה של נפיצים מאידך.
הפיצוץ באתר תעש נוף ים שאירע לאחרונה, הדגיש עד כמה חשובים הניטור והבקרה באתרים בהם נעשו פעילויות בנפיצים, גם לאחר שהופסקה פעילותם של אותם אתרים. אם בגין העתקת מקום הפעילויות או בעקבות תאונה. מאמר זה יעסוק בנפיצים "נטושים" ופוטנציאל הסיכון הגלום בהם.
השפעה נפיצים נטושים על הסביבה
אירוע תאונה יכול להוביל לזיהום סביבתי ופגיעות בנפש ונזקים לרכוש בטווח הקצר והארוך (בזמן האירוע ולאחריו).
יש לזכור כי נפיצים אשר ננטשו לפרקי זמן ארוכים, בין אם לאחר תאונה או לאחר פעילות ממושכת, גורמים לפגיעה "שקטה" בסביבה עקב העמסתה בשאריות רעילות (פגיעה במי תהום, זיהום קרקע, זליגה למקורות מים סמוכים, הרעלת החי והצומח).
מעבר לעובדה כי חומרי הנפץ, בין אם הינם מצויים כחומרי גלם או מוכללים בפריטי חימוש, עלולים לאבד מיציבותם לאורך השנים עקב תנאי אקלים (חום קיצוני, לחות, זיהום) ולגרום להפעלה לא רצונית (פיצוץ ו/או שריפה) שהשלכותיה יהוו פגיעה חוזרת בסביבה.
האיור הבא מציג מקורות סיכון אפשריים העלולים להיווצר בעת נטישה של נפיצים מעל ומתחת לפני הקרקע.
[איור באדיבות הכותב]
ניתן לראות מאיור זה כי נושא הזיהום הסביבתי יכול להתבטא על פני הקרקע בצורות שונות. מצבורי חומרים אנרגטיים המצויים בשפך או מים עומדים המכילים חומרים אלו, מהווים פוטנציאל סיכון להרעלת אדם, חי וצומח.
פריטי חימוש עם מעטפת דקה (כדוגמת מוקשים, פצצות מרגמה וכד') עלולים לאחר זמן להתבקע ולזהם בתכולתם הרעילה את הקרקע.
על פי מדריכים בינלאומיים העוסקים בזיהום חומרים נפיצים, המהירות בה הם מתפשטים בקרקע תלויה בתכונות הכימיות של החומר כמו גם במאפייני הקרקע ובתנאי האקלים.
כך למשל, קרקע בעלת מעט חומרים אורגניים (כדוגמת קרקע חולית), תאפשר מעבר מהיר יותר של חומרים נפיצים (כדוגמת TNT). קצב ההתמוססות בקרקע תלוי ישירות בטמפרטורה ובירידת הגשמים באזור (התמוססות חומרים מואצת בתנאי אקלים חמים ולחות גבוהה).
השפעת הזמן על פוטנציאל הסיכון
תהליך ה"הזדקנות" מהווה פרמטר משמעותי בהבנת פוטנציאל הסיכון. פריטים נפיצים מטבע הדברים הם בעלי אורך חיי מדף מרגע ייצורם, כאשר ישנם מרכיבי חימוש ה"מזדקנים" מהר יותר מאחרים.
לשם כך נדרשות בחינות תקופתיות (למשל, הודפים אשר תאריך תפוגתם תלוי במייצב שמוסיפים להם), גם לפריטי חימוש המאוחסנים בתנאים אופטימליים.
כאשר אנו מדברים על נפיצים נטושים, בהם לא בוצעה בקרה זו לאורך עשרות שנים, אנו מדברים על הסכנה באי-גילוי כמו גם זיהוי הסיכון הקיים בהם. לא אחת אנו נחשפים לחדשות בדבר גילוי והשמדה של פריטי תחמושת ממלחמות העולם הראשונה והשנייה, אשר חומר הנפץ המרסק בהם נותר איום משמעותי לפגיעה בנפש ורכוש.
יש לזכור כי מעטפת הפריט וחלקים חיצוניים עלולים להטעות וקיימת הסתברות כי המרכיבים הפנימיים (אלמנטים פירוטכניים או מכניים), אשר נחשפו לתנאי סביבה קשים ו/או בקיעת המעטפת, יכולים להפוך פריט המוגדר "אדיש" ל-"רגיש".
תאונות עבר וסקרים שנעשו הוכיחו לא אחת כי בעוד שחלקו החיצוני של הפריט מעיד על הזדקנות הפריט הנראה שלם (למעט חלודה), עדיין נדרשת הערכה מקצועית לסיכון הקיים לשינויים הפנימיים שהתחוללו בו במהלך "נטישה" לפרק זמן ארוך.
אירועי עבר עקב נטישת נפיצים
דוגמא הממחישה את פוטנציאל הסיכון החוזר בעקבות אירוע הנו אסון מיטהולץ בשוויץ. בליל ה-19 בדצמבר בשנת 1947, אירעו שלושה פיצוצים רבי עוצמה במתקן אחסנה תת קרקעי אשר נבנה במלחמת העולם השנייה בהר הסמוך לכפר מיטהולץ.
על פי ממצאי החקירה, הסיבות לאירוע היו בעיקר היווצרות של אזיד נחושת בנפצי רימונים אשר הופעלו עצמאית, וכמו כן בעירה ספונטאנית מאבקות הודף עקב שינויים כימיים. בזמן האירוע עצמו אוחסנה במתקן כמות נפיצים של 7,000 טון ברוטו במתקן (משקלם הכולל של מגוון רחב של פריטי חימוש בקטרים שונים, חומרי נפץ, אבקות הודף ואריזות) אשר הכילה כ-900 טון חומרי נפץ.
עוצמת הפיצוצים (הוערכה כשוות ערך לפיצוץ של כ-30 טון TNT), גרמה להריגת תשעה מתושבי הכפר ולפציעתם של עשרים נוספים תוך גרימת נזק סביבתי רב. ההרס כלל עשרות מבני מגורים, העפת רגמות ורסיסים, פיזור פסולת עד טווח של שני קילומטרים ו"קבורה" של תחמושת רבה אשר כוסתה בהריסות ושברי סלע.
פינוי הנפיצים לאחר האסון כלל הטבעה (בימים שעוד היה מותר לעשות זאת) של פריטי תחמושת רבים (בשווייץ קיימים ששה אגמים בהם הוטבעה תחמושת), השמדה בפיצוץ והעברה למפעלי תחמושת (הנצלה).
על פי הערכות, כמחצית מכלל הנפיצים שהיו במתקן לא נמצאו, ועדיין קבורים באתר. ניתוחי סיכונים שבוצעו בשנים האחרונות קבעו כי עדיין קיים סיכון לפיצוץ מאסיבי של עד 10 טון חומר נפץ באתר.
הדבר הביא להחלטה על פינוי תושבי הכפר ומשום כך נקבע פינוים ויישובם מחדש של התושבים לצורך ניקוי האתר. נכון לעת זו, כמעט 80 שנה לאחר האסון, הרשויות בשוויץ דנות בדרכים ליישום תוכנית השיקום עקב העלויות הגבוהות (כשלושה מיליארד פרנק שוויצרי, שהינם כשנים עשר וחצי מיליארד שקל, על פי שער החליפין במועד כתיבת המאמר).
ברם, אסון מיטהולץ אינו אירוע ייחודי מהמאה הקודמת. גם בעשורים הראשונים למאה ה-21 אנו עדים לתאונות, בהן נפיצים אשר נותרו ללא בקרה ופיקוח בתנאי אחסנה לא נאותים הובילו בעת הפעלה לא רצונית, אם בידי אדם או מהפעלה עצמית לאסון מתמשך.
תאונות נפיצים נטושים בעולם
אוקראינה, 2004 - אתר אחסנה צבאי
האתר שימש לאחסון תחמושת בכמויות שהיו גדולות בהרבה מעל המותר באתר. תכנון האתר הלקוי כלל חוסר באמצעי בטיחות והגנה, תחמושת שאוחסנה בתנאים לא נאותים, ללא מתרסים וללא שמירה על מרחקי הפרדה למניעת התפשטות פיצוץ בעת תאונה.
סיבת האירוע: שריפה בעת פעולות סילוק בתחמושת באתר. תוצאות: חמישה הרוגים, השמדת רוב האתר והעפת רגמות, חלקי תחמושת ונפיצים חיים.
השלכות: זיהום נרחב בשטח מעל 300 קמ"ר בעשרות אלפי טונות של פריטי נפיצים. פינוי של כ-7,000 איש מ-15 כפרים ברדיוס של 10 ק"מ ממוקד האירוע.
קפריסין, 2011 - בסיס חיל הים
אחסנת תחמושת שהוחרמה בכמות רבה של מכולות שהוצבו האחת על גבי השנייה, בתנאי אקלים קיצוניים ללא ביצוע ניטור ומעקב שוטפים במשך תקופה ארוכה. אחסנה בעירוב קבוצות של פריטים בניגוד להוראות וללא שמירה על מרחקי הפרדה נאותים,
סיבת האירוע: שריפה מתמשכת (כתוצאה מאיבוד יציבות של חומרי הנפץ) שהובילה לפיצוץ כולל של תכולת הנפיצים.
תוצאות : 13 הרוגים, 62 פצועים, יצירת מכתש השקול לפיצוץ של 400 טון של TNT, העפת רגמות כבדות עד 1.7 ק"מ מהאתר. פגיעה במנים סמוכים ובכפרים עד טווח של 4.5 ק"מ ממוקד האירוע, הריסת תחנת הכוח הסמוכה לאתר שהובילה לניתוק חשמל בטווח עד 65 ק"מ ממוקד האירוע.
השלכות : פגיעה כלכלית - נזק של 3 מיליארד יורו, זעזוע חברתי (הקמת ועדת חקירה, הפגנות, פיטורים וכד').
יש עוד מה ללמוד ולעשות
נפיצים נטושים מחויבים בבקרה מתמדת לנושא הזיהום והסיכון של הפעלה לא רצונית. ככל שהזמן עובר אין משמעות הדבר כי הסכנה פוחתת. אתר תעש נוף ים משגשג כשמורת טבע בעוד מטיילים מזדמנים עדיין נכנסים אליו. באתרים מעין אלה, אשר לא בוצע ניתוח מעמיק לנושא הסיכונים הטמונים בו וניטור לאורך הזמן, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון.
עם השנים, הרצון בשימוש עם חומרי נפץ פחות רגישים הוביל לפיתוח תרכובות חדשות. למרות שעל פי מחקרים שנעשו, חומרי נפץ בסיסיים כ-TNT עדיין מהווים את האיום העיקרי, יידרש במקביל לפיתוח חומרי נפץ חדשים לבחון את רמת רעילותם לסביבה בעת תקופת ה"נטישה".
כנגד אמרתו של בארי קומונר, ביולוג ומראשוני התנועה האקולוגית האמריקאית, ש"זיהום הסביבה הינה מחלה חשוכת מרפא וכזו שניתן רק למנוע אותה", ניתן לומר כי במקרה של סביבה שכבר זוהמה בנפיצים נטושים יש עדיין תקווה לבלום מחלה זו בזמן, אם לא לרפאה כליל.
מחבר המאמר הוא מהנדס מומחה בתחום הבטיחות בנפיצים ויו"ר ענף הבטיחות לנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים.
