פרשנות | ההחלטה לאפשר לנהג משאית לעבוד 14 שעות ביום - סכנה בכבישים

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אפשרה לנהגי משאיות ואוטובוסים לעבוד 14 שעות ביום בעת המלחמה - בניגוד לדעה של גורמי מקצוע והמשטרה 

Photo by Gabriel Santos on Unsplash

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה להאריך את הוראת השעה המאפשרת לנהגי משאיות ואוטובוסים לנהוג 14 שעות ביום - עד 29 בפברואר 2024 או עד לתום המצב המיוחד בעורף.

עם זאת, כבר בפתח הישיבה מתח היו"ר ביטן ביקורת על משרד המשפטים שאפשר לעקוף את ועדת הכלכלה והכנסת ולתקן את התקנה ללא אישורה. בנוסף מתח היו"ר ביטן ביקורת על כוונה, שמאוחר יותר התברר כי נגנזה, להגיש הצעת חוק שתבטל את הצורך באישור ועדת הכלכלה בתיקונים עתידיים של התקנה.

14 שעות נהיגה רצופה

ועדת הכלכלה עסקה בתקנת בטיחות. תקנה 168 שאין לה כל קשר לכלכלה. הטענה שכביכול יש מחסור בנהגים ולכן יש להאריך את שעות הנהיגה - פשוט הזויה. המחסור בנהגים הוא לא מצב שנולד היום, אפשר להזכיר שתקנה 168 אינה נהירה והיא נתונה לפרשנות וזה פגע רע.

למרות הכל היה צריך להחריג את נהגי התחבורה הציבורית לעבוד 14 שעות. היות ונהג זה שונה מנהג שעובד עם נסיעה מיוחדת ללא זמנים מתוחמים. ללא קשר לעומסי תנועה והוא יכול לתכנן את ההפסקה בכל מקום. ההחלטה לא לקחה בחשבון את עייפות הנהג המצטברת. אלא רק את ההשלכות של חוסר נהגים על המשק.

לכאורה נראה שכל הדיון מגיע מלחץ מעסקים ובעלי אינטרסים. חשוב לציין שגם נציגי המשטרה התנגדו להארכת התקנה. ראש מדור תעבורה במשטרה, סנ"צ לימור שזו, אמרה כי לתאונות דרכים בהם מעורבים רכבים כבדים ואוטובוסים יש משמעות קטלנית, והמשטרה הייתה שמחה לקבל נתונים שיראו על צורך משמעותי עדי לבחון את הבקשה.

מנהלת אגף פיקוח ובקרה במשרד התחבורה, דלית רגב, השיבה לה כי כ-40% מנהגי הרכב הכבד גויסו בצו 8 ואין נתונים מלאים כי הצבא לא מפרסם אותם. היא הזכירה כי בשגרה גם כך חסרים כ-7,000 נהגים אוטובוסים ומשאיות.

"אם נעקוב אחר הדיווחים על מחסר בנהגים תגלו שכל פעם המספר משתנה . הגיע העת לקבל נתוני אמת על פי חוק חופש המידע . המחסור הזה משמש את כל בעלי העניין לפנטז על ייבוא נהגים מחו"ל גם אחרי סיום המלחמה ייקח זמן עד שהמצב יחזור לקדמותו.״

נהגים יותר עייפים

למרות כל אלה יו"ר ועדת הכלכלה בהסמכתו דאג להשתיק את המתנגדים. למרות כל התקלות המבישות הללו שאנו מתבשרים עליהם מפי יו"ר ועדת הכלכלה, שוב הדרג המקצועי, קרי איגוד קציני בטיחות ועוד ארגונים, דעתם לא נשמעת ולא נחשבת.

לדאבוני נציגי הממשל לא נותנים את דעתם לההשלכות הבטיחות החמורות שבאות לפתחם של קציני הבטיחות וכחרב פיפיות מול המעסיקים. 

ההשפעות כתוצאה מכך יותר נהגים עצבניים ולא מרוכזים ועייפים שיהיו מעורבים בתאונות ובהסתמך על דברי נציגי משטרת ישראל . רק בשבועות האחרונים היו מספר מקרים של תאונות כתוצאה מעייפות רק שלא היו הרוגים בתאונת הללו.

הבקשה לתיקון הזמני באה בעקבות מחסור בנהגים בעת חרום. מחסור בנהגים היה גם לפני מבצע חרבות ברזל. מדוע משרד התחבורה לא מסר נתונים על מספר הנהגים החסרים על מנת להבין מה הסיבה שמשרד התבחרוה תיקן שלוש פעמים ללא אישור הועדה.

האם מדובר בחוסר ידיעה? האם המחלקה המשפטית במשרד התחבורה לא הייתה ערה לנושא? אם יורשה לי לסכם את ההחלטה מהצד המקצועי ,אני יכול להשוות את המצב בדיוק לאותם תצפיתניות שהתריעו כדרג מקצועי בפני המפקדים שנפנפו אותם.

יו"ר הועדה וחברי הועדה כולל חברי הכנסת הם יהיו אחראים על כל מקרה בו יוכח שהתרחשו תאונות בשל עייפות הנהג. הייתי מצפה שמי שמחליט על תקנה זו יתנסה לנהוג 14 שעות באוטובוס עם 50 נוסעים ורק לאחר מכן שידאג להחליט בכובד ראש על הארכת שעות הנהיגה.

נייר העמדה שהוגש ליו"ר ועדת הכלכלה

יש לצין שהזימון היה תוך יומיים מקבלת ההודעה.

תקנה 168 היא תקנת בטיחות ותכליתה לשמור על הבטיחות ועל שעות עבודה מקובלות על פי תקנות התעבורה. אין ספק כי מצב בו הנהג עובד שעות ארוכות מדי, קרי עד 14 שעות ביממה, אינו מייצר בטיחות וחמור מכך – מקדם המעורבות לתאונה הפוטנציאלית יגדל בהתאמה.

יותר מכך, איני מאמין כי גורם כלשהו אוכף כיום את תקנה 168 בעת הזו באופן מלא , קל וחומר כהלכתה. ההשלכות לשעות נהיגה מרובות ידועות והן; א. עייפות הגורמת לחוסר ערנות.

ב. בפעילות רציפה במהלך מספר שבועות - צבירת העייפות הינה גדולה מאוד ומדובר גם בתשישות גופנית מעבר לחוסר הערנות. ג. באם חלילה "תתקיים זליגה" ו/או השראה ממצב זה בתהליך תיקון תקנה 168 בעת "גיורה" עם כניסת הטכוגרף הדיגיטלי - תהיה נהירה המונית מהמקצוע.

מחסור בנהגים, בעיקר נהגי משאיות, ילך ויחריף. נהג אינו עבד של המעסיק, הוא בא להתפרנס אבל הוא רוצה לחיות גם מעבר לשעות העבודה ומצב זה ירחיק אותו בניגוד לרצון הרגולטור להוסיף נהגים מקצועיים .

ד. אותו הדין גם לגבי נהגי אוטובוסים, גם שם איני רואה נהגים אשר "מבלים" כ"כ הרבה שעות בעבודה תוך אחריות גדולה ויש לזכור כי מדובר בתפקיד אחראי ביותר. בתיקון המוצע המחוקק לא מתייחס בבקשה לצד הכללי – האם בעקבות שינוי שעות העבודה באופן זמני עד סיום המצב הבטחוני, באיזה תעריך ישלמו לנהג על תוספת השעות? האם הדבר הוסדר מול מפעלי התחבורה הציבורית?

לא ראוי שנהג בתחבורה ציבורית יעבוד מעל 12 שעות ביום. יש להתייחס גם לעובדה שזה לא מתאים לתקינה האירופית. דבר נוסף שלא נלקח בחשבון הוא נושא ההפסקות. במהלך 4 שעות, מגיעה חצי שעה הפסקה. למרות שבית המשפט התיר לפצל, בסידור עבודה מובנה של מעל 9 שעות, מגיעה לנהג שעה הפסקה רציפה.

מה קורה אחרי השעה ה -12? האם הנהג אמור לקבל עוד חצי שעה מפוצלת או שעה רציפה?

בנייר העמדה שהוגש מטעם שרת התחבורה אין נתונים על מספר הנהגים החסרים. היה ראוי וחשוב שוועדה המתכנסת לדון בנושא בטיחותי, חובה עליה להביא נתוני אמת לקבלת ההחלטה גם אם היא זמנית בשעת חרום.

כבר כתבתי בעבר על המחסור בנהגי משאיות בישראל. נשאלת השאלה כעת, כיצד פועלים במשרד התחבורה להדביק את הפער החסר בנהגים.

בנוסף, חשוב ביותר על מנת ליצור מצב הוגן ביחס לדרישה יש להחריג את נהגי האוטובוסים בקווי השירות מהוראת שעה זאת ולהחילה רק על הנהגים האחרים . 

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית