פרשנות | בלי נהגי משאיות - לא מנצחים מלחמות
נהגי משאיות נדרשים בעת חירום לאספקת הצבא, כמו גם, לאספקת העורף. בהעדר נהגים, המשק והצבא יכולים להיות בבעיה אמיתית
שמעון סודאי
| 12/11/2023
רבות דובר וסוקר אודות המחסור הקיים בנהגי רכב כבד ונהגי היסעים. הניסיונות לצמצם את הפערים בין הביקוש להיצע בימים כתיקונם, מתגלים בעת מלחמה בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". בשעת חירום אותה אנו חווים כעת במלוא העוצמה, תחום התובלה היבשתית ניצב בפני שוקת שבורה.
מאז פרוץ הלחימה, נהגי משאיות רבים, לצד אלפי כלי רכב, גויסו למילואים לצורך שינוע ציוד ואספקת סחורה למאות אלפי החיילים בשטח. מציאות זו פוגעת כמעט בכל חברות ההובלה, אשר צריכות להוביל את הסחורה המגוונת והתוצרת "השוטפת" לאזרחים.
בשנים האחרונות הרבו ארגוני התחבורה המקצועיים להציף את הבעיות מול מקבלי ההחלטות, בכל הנוגע למצב הקשה בענף האוטובוסים והמשא הכבד. 'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' בראשותי, שב והעלה את הסוגיות העיקריות במשך שנים ארוכות. המחסור אדיר ומסתכם ביותר מ-5,000 נהגים בענף ההיסעים והתובלה.
להלן חלק מהבעיות הגורמות לעודף ביקוש. תוכנית הלימודים בתיאוריה מסורבלת ואינה תואמת את רוח הזמן. תנאי עבודה ושכר שאינם הולמים את גודל האחריות שיש על כתפי הנהג.
תקנה 168 המסורבלת פוגעת בעיקר בנהג, יוצרת עיכובים בהכנסת הטכוגרף הדיגיטלי וסוגיית שעות עבודה ומנוחה שנגררת שנים רבות, אף לא נאכפת כראוי. הדבר משפיע על שיקולי כל נהג חדש שמצטרף למעכל העבודה.
בתחום ההיסעים והתחבורה הציבורית אנו עדים לגל אלימות נגד נהגים, כאשר לנהג קושי אמיתי להתגונן. הודות לארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית, עלה נושא האלימות לסדר היום ובזכותם נכנסו בשנים האחרונות אמצעי מיגון, תא סגר לנהג והקמת תחנות ריענון לנהגים.
אי אפשר לנצח מלחמות ללא טייסים וללא לוחמים יבשתיים, ולכך ניתן להוסיף - גם ללא נהגים בתחומים השונים. אפשר לנצח ולצמצם זמנים כאשר יש מספיק כוח אדם מיומן בכל הענפים החיוניים.
מעל לכך, צריך לזכור, כי הבעיות הקיימות בשגרה, הולכות ומחריפות בעת חירום. על כן, כאשר השוק בעלייה וחסרות ידיים עובדות, דרוש 'ראש פתוח' ומעט יצירתיות.
'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' ממליץ לבצע בדיקה במחשבי משרד התחבורה על מנת לגלות מי הם האזרחים המחזיקים ברישיון נהיגה למשאית. להם יש להציע באופן יזום להתנדב בעת חרום לתמיכה בעורף, לאחר שיעברו קורס ריענון על ידי אנשי מקצוע. הליך זה עדיף על הכשרת נהגים בתהליך מקוצר.
לצד זאת, חיילים בחובה, אשר הוסמכו לשמש כנהגי משאיות בצבא, בעת שמשתחררים, אינם מוכרים במשרד התחבורה. על מנת לשמש כנהגים מקצועיים, חלה עליהם החובה לעבור את כל הליך ההכשרה מחדש. קרי, הוצאת רישיון (תיאוריה ומעשי). נשאלת השאלה מדוע לוותר על ניסיון שנצבר משך שלוש שנים בתחום המשווע לידיים עובדות?
מדוע לא לקיים תכנית הכשרה ממוקדת אשר תוסיף למעגל העבודה נהגים מיומנים עם ניסיון צבאי מוערך? המלצות אלו ואחרות חייבות לבוא בד בבד עם שינויים רגולטוריים נוספים.
הגיעה העת להכיר במקצוע הנהג בספר המקצועות (כיום כאשר מגיע נהג ללשכת התעסוקה, המקצוע אינו מוכר בספר המקצועות). אחרי הכל מדובר במקצוע חיוני למשק. נדרש שיפור שכר הנהגים ותנאי העסקתם.
השכר אשר הוזכר בוועדת הכספים, בה נמסר כי הוא נע בין 14 אלף ל-15 אלף נטו, משויך לנהגים הוותיקים אשר פועלים בתחומים ייחודיים כגון עבודות מנוף מורכבות, שינוע מכליות חומ"ס וכיו"ב. אלו אינם משקפים את כלל העוסקים בתחום התובלה.
מוטב כי בוועדה החשובה אשר מטרתה לשפר את המצב, תצטייר תמונה אמיתית. בתוך כך, כמי שעומד בראש האיגוד היציג של קציני הבטיחות בתעבורה אשר חבריו מפקחים במקצועיות ובעקביות על אלפי נהגים בענף האוטובוסים וההובלה בכל הארץ, (כולל רוב החברות המאורגנות במשק כגון תנובה, טרה, קוקה קולה, דן, אגד ושלל מפעלי מזון ומשקאות, חברות שינוע, לוגיסטיקה ועוד), אני נוהג להשמיע מעל כל במה את עמדתי הנחרצת - על בטיחות אין פשרות.
בימים אלה מגיעות אליי פניות מצד גופי ממשל המבקשות לקבל חוות דעת באשר להכשרות מקוצרות להסמכת נהגי משאיות. אני מתנגד בתוקף למהלך מסוכן שכזה. לעמדתי, אין קיצורי דרך בהכשרת נהגים. לא בעת הזו ולא בעת שיגרה.
ביטחון ובטיחות הם כללי הברזל שאין להקל בהם ראש. סוף מעשה במחשבה תחילה.
שמעון סודאי - יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה.
נהגי משאיות נדרשים בעת חירום לאספקת הצבא, כמו גם, לאספקת העורף. בהעדר נהגים, המשק והצבא יכולים להיות בבעיה אמיתית
רבות דובר וסוקר אודות המחסור הקיים בנהגי רכב כבד ונהגי היסעים. הניסיונות לצמצם את הפערים בין הביקוש להיצע בימים כתיקונם, מתגלים בעת מלחמה בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". בשעת חירום אותה אנו חווים כעת במלוא העוצמה, תחום התובלה היבשתית ניצב בפני שוקת שבורה.
מאז פרוץ הלחימה, נהגי משאיות רבים, לצד אלפי כלי רכב, גויסו למילואים לצורך שינוע ציוד ואספקת סחורה למאות אלפי החיילים בשטח. מציאות זו פוגעת כמעט בכל חברות ההובלה, אשר צריכות להוביל את הסחורה המגוונת והתוצרת "השוטפת" לאזרחים.
בשנים האחרונות הרבו ארגוני התחבורה המקצועיים להציף את הבעיות מול מקבלי ההחלטות, בכל הנוגע למצב הקשה בענף האוטובוסים והמשא הכבד. 'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' בראשותי, שב והעלה את הסוגיות העיקריות במשך שנים ארוכות. המחסור אדיר ומסתכם ביותר מ-5,000 נהגים בענף ההיסעים והתובלה.
להלן חלק מהבעיות הגורמות לעודף ביקוש. תוכנית הלימודים בתיאוריה מסורבלת ואינה תואמת את רוח הזמן. תנאי עבודה ושכר שאינם הולמים את גודל האחריות שיש על כתפי הנהג.
תקנה 168 המסורבלת פוגעת בעיקר בנהג, יוצרת עיכובים בהכנסת הטכוגרף הדיגיטלי וסוגיית שעות עבודה ומנוחה שנגררת שנים רבות, אף לא נאכפת כראוי. הדבר משפיע על שיקולי כל נהג חדש שמצטרף למעכל העבודה.
בתחום ההיסעים והתחבורה הציבורית אנו עדים לגל אלימות נגד נהגים, כאשר לנהג קושי אמיתי להתגונן. הודות לארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית, עלה נושא האלימות לסדר היום ובזכותם נכנסו בשנים האחרונות אמצעי מיגון, תא סגר לנהג והקמת תחנות ריענון לנהגים.
אי אפשר לנצח מלחמות ללא טייסים וללא לוחמים יבשתיים, ולכך ניתן להוסיף - גם ללא נהגים בתחומים השונים. אפשר לנצח ולצמצם זמנים כאשר יש מספיק כוח אדם מיומן בכל הענפים החיוניים.
מעל לכך, צריך לזכור, כי הבעיות הקיימות בשגרה, הולכות ומחריפות בעת חירום. על כן, כאשר השוק בעלייה וחסרות ידיים עובדות, דרוש 'ראש פתוח' ומעט יצירתיות.
'איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה' ממליץ לבצע בדיקה במחשבי משרד התחבורה על מנת לגלות מי הם האזרחים המחזיקים ברישיון נהיגה למשאית. להם יש להציע באופן יזום להתנדב בעת חרום לתמיכה בעורף, לאחר שיעברו קורס ריענון על ידי אנשי מקצוע. הליך זה עדיף על הכשרת נהגים בתהליך מקוצר.
לצד זאת, חיילים בחובה, אשר הוסמכו לשמש כנהגי משאיות בצבא, בעת שמשתחררים, אינם מוכרים במשרד התחבורה. על מנת לשמש כנהגים מקצועיים, חלה עליהם החובה לעבור את כל הליך ההכשרה מחדש. קרי, הוצאת רישיון (תיאוריה ומעשי). נשאלת השאלה מדוע לוותר על ניסיון שנצבר משך שלוש שנים בתחום המשווע לידיים עובדות?
מדוע לא לקיים תכנית הכשרה ממוקדת אשר תוסיף למעגל העבודה נהגים מיומנים עם ניסיון צבאי מוערך? המלצות אלו ואחרות חייבות לבוא בד בבד עם שינויים רגולטוריים נוספים.
הגיעה העת להכיר במקצוע הנהג בספר המקצועות (כיום כאשר מגיע נהג ללשכת התעסוקה, המקצוע אינו מוכר בספר המקצועות). אחרי הכל מדובר במקצוע חיוני למשק. נדרש שיפור שכר הנהגים ותנאי העסקתם.
השכר אשר הוזכר בוועדת הכספים, בה נמסר כי הוא נע בין 14 אלף ל-15 אלף נטו, משויך לנהגים הוותיקים אשר פועלים בתחומים ייחודיים כגון עבודות מנוף מורכבות, שינוע מכליות חומ"ס וכיו"ב. אלו אינם משקפים את כלל העוסקים בתחום התובלה.
מוטב כי בוועדה החשובה אשר מטרתה לשפר את המצב, תצטייר תמונה אמיתית. בתוך כך, כמי שעומד בראש האיגוד היציג של קציני הבטיחות בתעבורה אשר חבריו מפקחים במקצועיות ובעקביות על אלפי נהגים בענף האוטובוסים וההובלה בכל הארץ, (כולל רוב החברות המאורגנות במשק כגון תנובה, טרה, קוקה קולה, דן, אגד ושלל מפעלי מזון ומשקאות, חברות שינוע, לוגיסטיקה ועוד), אני נוהג להשמיע מעל כל במה את עמדתי הנחרצת - על בטיחות אין פשרות.
בימים אלה מגיעות אליי פניות מצד גופי ממשל המבקשות לקבל חוות דעת באשר להכשרות מקוצרות להסמכת נהגי משאיות. אני מתנגד בתוקף למהלך מסוכן שכזה. לעמדתי, אין קיצורי דרך בהכשרת נהגים. לא בעת הזו ולא בעת שיגרה.
ביטחון ובטיחות הם כללי הברזל שאין להקל בהם ראש. סוף מעשה במחשבה תחילה.
שמעון סודאי - יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה.
