פרשנות | דרושים באגרים נשלטים מרחוק לטובת ניקוי אתר תעש נוף ים
באגרים כאלו הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר
דני קרוננברג
| 21/11/2023
מאת Bureau of Land Management - http://www.or.blm.gov/coosbay/newsreleases/fy1999/10-plover.htm, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=241492
לפני ימים בודדים, הוועדה הבין-משרדית לגיבוש המלצות להבטחת שלום הציבור ממתחם תעש נוף ים, שבמשרד ראש הממשלה (הידועה בקיצור כ"וועדת לוט", שבראשה עומד מהנדס ראם לוט המשמש כראש היחידה לרישוי מפעלים במשרד הפנים), פרסמה דו"ח ביניים.
ועדה זו הוקמה בעקבות פיצוץ ובעקבות התפרקות אלימה של חומרים שגרמה לשריפה, שהתרחשו במתחם תעש הנטוש בנוף ים בחודשים יוני ויולי 2023.
ועדת לוט הינה ועדה בין-משרדית והיא כוללת את נציגי משרד הביטחון, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, משרד הפנים, משרד העבודה, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים ועוד.
דו"ח ועדת לוט
ועדת לוט עשתה עבודה יסודית מאוד, ניסתה לאתר מידע היסטורי (שחלקו כנראה הושמד) ואף קיבלה מידע מעובדי תעש לשעבר (שחלקם מסרו את העדויות, תחת מעטה חשאיות, מבלי שהסכימו להיחשף בשמם). למרות זאת, ועדת לוט לא הצליחה לאתר מידע מדויק איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר.
המפעל הוקם לפני כמעט 75 שנים, נסגר לפני כ- 30 שנים, וחלק גדול מעובדיו כבר אינם בין החיים, ולכן כיום לא ניתן לדעת איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר.
לאור האירועים שהתרחשו באתר, ברור שמוטמנים בו מאגרי נפיצים, ולאחר שנים רבות הם איבדו את יציבותם, ועלולים להתפוצץ ללא התראה מוקדמת.
דו"ח ועדת לוט מפרט את השלבים הנדרשים לצורך שיקום האתר: בשלב ראשון יש לגדר את האתר על מנת למנוע כניסה אליו ויש לבצע היערכות לאירועים מסוכנים העלולים להתרחש באתר. בשלבים הבאים יש לאתר את הנפיצים שהוטמנו באתר, לסלקם, ולטהר את האתר מחומרים מסוכנים אחרים.
על פי הממצאים שהתגלו בזירת הפיצוץ הראשון שהתרחש בחודש יולי, נקבע שהגורם לפיצוץ היה מאגר נפיצים, שעל פי הערכה בתקשורת משקלו היה מספר טונות (!), ושנקבר תחת מספר מטרים של עפר.
מטבע הדברים, חפירה ליד מאגרי גדולים של נפיצים בלתי יציבים הינה מאוד מסוכנת, ואין בישראל ידע וניסיון בביצוע בטיחותי של עבודה כה מורכבת ומסוכנת.
ועדת לוט קיבלה מספר הצעות לגבי טכנולוגיות שונות לאיתור הנפיצים הטמונים באתר ולטיהור האתר מנפיצים, אך בגלל מגבלות טכניות שונות, התברר שאף שיטה לא תפתור את הבעיה בנתונים הייחודיים והמורכבים של האתר בנוף ים.
במסקנות של דו"ח הביניים של ועדת לוט נכתב, בין השאר: הוועדה נאלצת להודות באומץ וביושר, שבמסגרת הזמן שהוקצב לוועדה, לא ניתן לסקור את כלל הטכנולוגיות הנדרשות, לאסוף את המידע הקיים ולרכוש את הידע הנדרש על מנת למצוא את דרך הפעולה המתאימה לטיהור כל המתחם מנפיצים.
לכן כעת יבוצע השלב הראשון של גידור האתר, הערכות לחירום והצבת שמירה, ולאחר מכן צריך יהיה למצוא את הפתרונות הטכניים לאיתור הנפיצים, סילוק הנפיצים, וטיהור האתר מחומרים מסוכנים אחרים, עד לרמה שניתן יהיה להכריז בביטחון שהאתר אינו מסוכן.
מחפרים נשלטים מרחוק
העיתונאי יובל אזולאי מ"כלכליסט" חשף כי בימים אלה מתאימים את הדחפורים של צה"ל למערכת שליטה מרחוק.
אזולי הסביר כי הדחפורים של צה"ל סופגים כמויות אש גדולות, בעיקר טילי נ"ט ו־RPG, בעת שהם מובילים את תנועת הכוחות בתוך הרצועה ולכן חלק מדחפורי ה־D9 עוברים בימים אלה תהליכי התאמה לפעילות אוטונומית או חצי־אוטונומית שמאפשרים פעולות מורכבות באזורים רוויי סיכון בלי צורך בנהג.
מערכת שנקראת "פנדה", שפותחה בשנים האחרונות באלתא מערכות (מקבוצת התעשייה האווירית) ובמש"א, מספקת את היכולות האוטונומיות. דחפורים הינם כלי מצוין לפתיחת צירים שמוטמנים בהם מטעני נפץ ולהריסת מבנים נמוכים.
ואולם לצורך הריסת מבנים גבוהים יותר ולצורך חפירה לעומק משתמשים במחפרים (הידועים בכינוי "באגרים") שיש להם זרוע מפרקית ארוכה, שבקצה שלה ניתן להרכיב כף חפירה גדולה או כלי הריסה שונים.
אני סבור שמחפרים מפוקדים מרחוק (בניגוד לדחפורים מפוקדים מרחוק) הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר.
מחפרים מפוקדים מרחוק הינם גם בעלי יישומים צבאיים בתרחישים שאנו רואים במלחמה בעזה.
לכן יש צורך בהכרזה על צורך מבצעי במחפרים מפוקדים מרחוק לצרכים צבאיים, הן לצורך הריסת מבנים גבוהים והן לצורך חשיפת מינהרות טרור שעלולות להיות ממולכדות.
למחפרים נשלטים מרחוק יכולים להיות גם שימושים אזרחיים כגון הריסת מבנים שעלולים להתמוטט על המחפר, עבודה על גבי שיפועים מסוכנים, או טיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
רן טמיר, מומחה לתעשיית הכרייה, המנהל פרויקטים מורכבים ברחבי העולם, הצביע על כך שקיימות ערכות מסוג זה. בן היתר קיימת ערכה של חברת קטרפילר לפיקוד מרחוק על מספר סוגים של מחפרים.
רן הוסיף שייתכן שיש מקום לפיתוחים בנושא תוך שילוב מערכות כמו קסדות המציגות תמונה של סביבת המחפר, כמו קסדות טייס וקסדות טנקים התורמות למודעות המצבית, שפותחו בישראל.
כמו כן הוא הדגיש כי קיימת חשיבות רבה לפיתוח תורת הפעלה למכלול אמצעים, כולל למחפרים כאלו, עבור תרחישים שונים, תוך הפקת לקחים מאיתור, ניטור ונטרול מנהרות בתווך התת-קרקעי.
האתר בנוף ים עשוי להיות אתר ה"בטא סייט" לפיתוח המערכת, ללימוד השימוש בה, ולמתקן האימונים, שבו ייצברו ניסיון בשימוש במערכת מחד, ויפתרו את בעיית הנפיצים הטמונים באתר מאידך.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
באגרים כאלו הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר
מאת Bureau of Land Management - http://www.or.blm.gov/coosbay/newsreleases/fy1999/10-plover.htm, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=241492
לפני ימים בודדים, הוועדה הבין-משרדית לגיבוש המלצות להבטחת שלום הציבור ממתחם תעש נוף ים, שבמשרד ראש הממשלה (הידועה בקיצור כ"וועדת לוט", שבראשה עומד מהנדס ראם לוט המשמש כראש היחידה לרישוי מפעלים במשרד הפנים), פרסמה דו"ח ביניים.
ועדה זו הוקמה בעקבות פיצוץ ובעקבות התפרקות אלימה של חומרים שגרמה לשריפה, שהתרחשו במתחם תעש הנטוש בנוף ים בחודשים יוני ויולי 2023.
ועדת לוט הינה ועדה בין-משרדית והיא כוללת את נציגי משרד הביטחון, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, משרד הפנים, משרד העבודה, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים ועוד.
דו"ח ועדת לוט
ועדת לוט עשתה עבודה יסודית מאוד, ניסתה לאתר מידע היסטורי (שחלקו כנראה הושמד) ואף קיבלה מידע מעובדי תעש לשעבר (שחלקם מסרו את העדויות, תחת מעטה חשאיות, מבלי שהסכימו להיחשף בשמם). למרות זאת, ועדת לוט לא הצליחה לאתר מידע מדויק איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר.
המפעל הוקם לפני כמעט 75 שנים, נסגר לפני כ- 30 שנים, וחלק גדול מעובדיו כבר אינם בין החיים, ולכן כיום לא ניתן לדעת איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר.
לאור האירועים שהתרחשו באתר, ברור שמוטמנים בו מאגרי נפיצים, ולאחר שנים רבות הם איבדו את יציבותם, ועלולים להתפוצץ ללא התראה מוקדמת.
דו"ח ועדת לוט מפרט את השלבים הנדרשים לצורך שיקום האתר: בשלב ראשון יש לגדר את האתר על מנת למנוע כניסה אליו ויש לבצע היערכות לאירועים מסוכנים העלולים להתרחש באתר. בשלבים הבאים יש לאתר את הנפיצים שהוטמנו באתר, לסלקם, ולטהר את האתר מחומרים מסוכנים אחרים.
על פי הממצאים שהתגלו בזירת הפיצוץ הראשון שהתרחש בחודש יולי, נקבע שהגורם לפיצוץ היה מאגר נפיצים, שעל פי הערכה בתקשורת משקלו היה מספר טונות (!), ושנקבר תחת מספר מטרים של עפר.
מטבע הדברים, חפירה ליד מאגרי גדולים של נפיצים בלתי יציבים הינה מאוד מסוכנת, ואין בישראל ידע וניסיון בביצוע בטיחותי של עבודה כה מורכבת ומסוכנת.
ועדת לוט קיבלה מספר הצעות לגבי טכנולוגיות שונות לאיתור הנפיצים הטמונים באתר ולטיהור האתר מנפיצים, אך בגלל מגבלות טכניות שונות, התברר שאף שיטה לא תפתור את הבעיה בנתונים הייחודיים והמורכבים של האתר בנוף ים.
במסקנות של דו"ח הביניים של ועדת לוט נכתב, בין השאר: הוועדה נאלצת להודות באומץ וביושר, שבמסגרת הזמן שהוקצב לוועדה, לא ניתן לסקור את כלל הטכנולוגיות הנדרשות, לאסוף את המידע הקיים ולרכוש את הידע הנדרש על מנת למצוא את דרך הפעולה המתאימה לטיהור כל המתחם מנפיצים.
לכן כעת יבוצע השלב הראשון של גידור האתר, הערכות לחירום והצבת שמירה, ולאחר מכן צריך יהיה למצוא את הפתרונות הטכניים לאיתור הנפיצים, סילוק הנפיצים, וטיהור האתר מחומרים מסוכנים אחרים, עד לרמה שניתן יהיה להכריז בביטחון שהאתר אינו מסוכן.
מחפרים נשלטים מרחוק
העיתונאי יובל אזולאי מ"כלכליסט" חשף כי בימים אלה מתאימים את הדחפורים של צה"ל למערכת שליטה מרחוק.
אזולי הסביר כי הדחפורים של צה"ל סופגים כמויות אש גדולות, בעיקר טילי נ"ט ו־RPG, בעת שהם מובילים את תנועת הכוחות בתוך הרצועה ולכן חלק מדחפורי ה־D9 עוברים בימים אלה תהליכי התאמה לפעילות אוטונומית או חצי־אוטונומית שמאפשרים פעולות מורכבות באזורים רוויי סיכון בלי צורך בנהג.
מערכת שנקראת "פנדה", שפותחה בשנים האחרונות באלתא מערכות (מקבוצת התעשייה האווירית) ובמש"א, מספקת את היכולות האוטונומיות. דחפורים הינם כלי מצוין לפתיחת צירים שמוטמנים בהם מטעני נפץ ולהריסת מבנים נמוכים.
ואולם לצורך הריסת מבנים גבוהים יותר ולצורך חפירה לעומק משתמשים במחפרים (הידועים בכינוי "באגרים") שיש להם זרוע מפרקית ארוכה, שבקצה שלה ניתן להרכיב כף חפירה גדולה או כלי הריסה שונים.
אני סבור שמחפרים מפוקדים מרחוק (בניגוד לדחפורים מפוקדים מרחוק) הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר.
מחפרים מפוקדים מרחוק הינם גם בעלי יישומים צבאיים בתרחישים שאנו רואים במלחמה בעזה.
לכן יש צורך בהכרזה על צורך מבצעי במחפרים מפוקדים מרחוק לצרכים צבאיים, הן לצורך הריסת מבנים גבוהים והן לצורך חשיפת מינהרות טרור שעלולות להיות ממולכדות.
למחפרים נשלטים מרחוק יכולים להיות גם שימושים אזרחיים כגון הריסת מבנים שעלולים להתמוטט על המחפר, עבודה על גבי שיפועים מסוכנים, או טיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
רן טמיר, מומחה לתעשיית הכרייה, המנהל פרויקטים מורכבים ברחבי העולם, הצביע על כך שקיימות ערכות מסוג זה. בן היתר קיימת ערכה של חברת קטרפילר לפיקוד מרחוק על מספר סוגים של מחפרים.
רן הוסיף שייתכן שיש מקום לפיתוחים בנושא תוך שילוב מערכות כמו קסדות המציגות תמונה של סביבת המחפר, כמו קסדות טייס וקסדות טנקים התורמות למודעות המצבית, שפותחו בישראל.
כמו כן הוא הדגיש כי קיימת חשיבות רבה לפיתוח תורת הפעלה למכלול אמצעים, כולל למחפרים כאלו, עבור תרחישים שונים, תוך הפקת לקחים מאיתור, ניטור ונטרול מנהרות בתווך התת-קרקעי.
האתר בנוף ים עשוי להיות אתר ה"בטא סייט" לפיתוח המערכת, ללימוד השימוש בה, ולמתקן האימונים, שבו ייצברו ניסיון בשימוש במערכת מחד, ויפתרו את בעיית הנפיצים הטמונים באתר מאידך.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
