פרשנות | מי ישא בעלויות טיהור הקרקע במפעל תעש הנטוש בנוף ים?
שתי ועדות ממשלתיות בין-משרדיות הוקמו על מנת למצוא פיתרון לבעיות הקשות של מורשת זיהום הקרקע במפעל תעש הנטוש בנוף ים
דני קרוננברג
| 28/08/2023
בתאריך 22.6.23 התרחש פיצוץ רב עוצמה במפעל תעש הנטוש בנוף ים ובעקבות כך נוצר מכתש שדווח במקורות שונים שהינו בקוטר כ-7 מטרים.
כחודש מאוחר יותר, בתאריך 28.7.23 התרחשה באתר דליקה גדולה שפלטה פלומת עשן בצבע כתום-אדום, שהיתמרה לגובה רב.
צבע ענן כתום-אדום אופייני, בין השאר, לתחמוצות חנקן, אשר נפלטות, כתוצאה מהתפרקות חומר נפץ הודף על בסיס ניטרוצלולוזה.
בעקבות כך, ובעקבות מידע נוסף, הובן כי באדמת המתחם שבו שכן מפעל תעש נוף ים, ככל הנראה הוטמנו מאגרים גדולים של חומרי נפץ הודפים המבוססים על ניטרוצלולוזה, שבגלל סיבות טכניות הפכו בלתי יציבים.
אם האתר לא יטוהר מנפיצים, בעתיד צפויים מקרים דומים נוספים של התלקחויות, פליטת חומרים מסוכנים ופיצוצים במתחם זה.
מעבר לכך יש במתחם גם בעיה חמורה של זיהום קרקע ומים בחומרים מסוכנים שונים.
מי בעלי הקרקע של מפעל תעש הנטוש בנוף ים?
מפעל תעש בנוף ים היה יחידת סמך של משרד הביטחון, אך בסביבות שנת 1990 הוא הפך לחברה ממשלתית ולכן משרד הביטחון טוען שהקרקע אינה שלו.
בעקבות פיצוץ אדיר שהתרחש בו בשנת 1992 ולאחר שהמפעל נסגר בשנת 1995, תעש ניסתה להחזיר את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל, אך רשות מקרקעי ישראל סרבה לקבל את הקרקע לידיה עד שהיא לא תקבל אישור שהקרקע טוהרה מנפיצים ומחומרים מסוכנים אחרים.
לאחר מכן חברת תעש פורקה (נכסים אחרים של תעש, מלבד הקרקעות נמכרו לחברת אלביט, אך אלביט אינה הבעלים של הקרקע).
רשות מקרקעי ישראל לא הייתה מוכנה לקבל אדמה מזוהמת, תעש נטשה את המתחם, ולאחר מכן תעש פורקה, ולכן לא ברור מי ממוסדות המדינה הינו הבעלים של המתחם.
בגלל עלויות הטיהור אף אחד לא מוכן לקבל את הקרקע לידיו.
שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ושניהם אוחזים בו בפועל, אך ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים.
במקרה שלפנינו הוא מקרה הפוך של רכוש דלא-ניידי, בעל ערך כלכלי אדיר, שאיש אינו חפץ בו, שאף גורם אינו אוחז בו, ושלכל הגורמים המעורבים יש הוכחות מצוינות שהרכוש אינו שלהם.
משרד ראש הממשלה הקים שתי ועדות בין-משרדיות לטיפול בנושא
כפי שעמי רוחקס דומבה חשף במאמר "דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה: אין אף אחד שאחראי על הפיצוץ במתקן נוף-ים בהרצליה" בדיון בכנסת עלתה תובנה, שהפתיעה את מרבית הנוכחים: הסתבר, כי בינואר השנה, כחצי שנה טרם הפיצוץ, הגיעה פניה ליועצת המשפטית לממשלה לגבי שאלת האחריות על מתקן נוף ים אך עדיין לא התקבלה החלטה.
לכן ועדה ביקורת המדינה בכנסת החליטה שתפעל מול משרד המשפטים על מנת לקבל תשובה בנושא. ברגע שתתבהר שאלת האחריות, יהיה יותר קל לפקח על זיכוי ושיקום האתר.
בעקבות הדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת, משרד ראש הממשלה הקים שתי ועדות בין-משרדית: ועדה, אשר בראשה עומד אמיר ברקן - סמנכ"ל כלכלה במשרד ראש הממשלה (להלן "ועדת ברקן") אשר תדון בסוגיית הבעלות על הקרקע והאחריות לטיהור הקרקע.
וועדת מומחים בתחומי הנדסה וחומרים נפיצים, אשר בראשה עומד מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, מהנדס ראם לוט (להלן "ועדת לוט").
מטרת "ועדת ברקן" היא לקבוע איזה גוף ייקח אחריות על המתחם, ומתקציב של איזה משרדי ממשלה יבוצע טיהור האתר (ייתכן שהתקציב יחולק בין מספר משרדי ממשלה, ושעיריית הרצליה גם תידרש לשאת בחלק מהנטל של גידור האתר ושילוט האוסר על כניסה לאתר, וכדומה, כמקובל באתרים מסוכנים בשטח מוניציפאלי של רשויות מקומיות).
התקציבים הנדרשים לטיהור מלא של האתר מוערכים במאות רבות של מיליוני שקלים (אם לא למעלה מכך) ולכן, גם אם הדבר יתבצע בשלבים, מדובר על הכבדה ניכרת על תקציבי כל הגופים המעורבים.
"ועדת ברקן" הקימה ועדה של רגולטורים מקצועיים, שהינם מומחים בתחומי הנדסה וחומרים נפיצים, אשר בראשה עומד מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, מהנדס ראם לוט (להלן "ועדת לוט"). המטרה של "ועדת לוט" הינה לבחון את הפתרונות האפשריים על מנת לתת מענה מהיר לסכנת הפיצוץ באתר.
כסף, כסף, כסף
יש לציין כי בעבר הרחוק לאחר הפיצוץ רב העוצמה שהתרחש בשנת 1992 באותו מתחם, הוקמה "ועדת חורב" שבראשה עמד אלוף (בדימוס) עמוס חורב, שחקרה את אותו פיצוץ, אך ועדה זו לא התייחסה לסוגיית טיהור המתחם.
לגבי טיהור מלא של הקרקע מנפיצים ומחומרים מסוכנים אחרים, מדובר בבעיה מאוד מורכבת מבחינה טכנית ובטיחותית, ובגלל העלות הגבוהה של טיהור הקרקע יש לבדוק מהן השיטות המיטביות לביצוע הדבר, באופן שיאפשר בסופו של דבר לקבוע כי לא נותרו באתר נפיצים היוצרים סיכון לאוכלוסייה.
ברחבי העולם נצבר ידע רב לגבי טיהור מפעלי נפיצים, כי מפעלים רבים כאלו ננטשו, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. בהתחשב בעלות הגבוהה של פרויקט טיהור הקרקע בנוף ים, חשוב ללמוד את השיטות שבהן השתמשו בעולם לביצוע פרויקטים דומים, ואת הלקחים שנלמדו בפרויקטים אלו.
על פי הניסיון שנצבר בטיהור אתרים דומים בעולם, טיהור מתחם מפעל תעש הנטוש בנוף ים יחייב ביצוע הליך מורכב, יקר ושיארך שנים רבות.
בדיקת השיטות המתאימות לטיהור של האתר, בחינת דרכי הפעולה האפשריות, קביעת נהלי עבודה תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים, והערכת תקציבים הנדרשים לצורך ביצוע זאת, הינם עבודה מורכבת בפני עצמה, המצריכה מומחיות (שקיים ספק רב האם מישהו בארץ ריכז את המידע הנדרש לצורך כך).
תכנון מבצע טיהור כה מורכב ומסובך יצריך עבודה רבה מאוד, איתור נתונים, ניתוח מידע, והדבר יחייב תכנון דקדקני מראש.
אני סבור שחשוב שהגופים שיטפלו בטיהור האתר, ינהגו בשקיפות ויכבדו את זכות הציבור לדעת ולהשמיע ביקורת ציבורית על התוכניות לטיהור האתר מנפיצים ומחומרים מסוכנים, כי לאחר כשלושים שנים שהמפעל כבר אינו קיים, אין סיבה לסודיות מבחינה ביטחונית.
אני גם סבור שהגיע הזמן לבלמ"ס ולהתיר את הפרסום של דו"ח ועדת חורב שחקרה את התאונה שהתרחשה במפעל בשנת 1992.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
שתי ועדות ממשלתיות בין-משרדיות הוקמו על מנת למצוא פיתרון לבעיות הקשות של מורשת זיהום הקרקע במפעל תעש הנטוש בנוף ים
בתאריך 22.6.23 התרחש פיצוץ רב עוצמה במפעל תעש הנטוש בנוף ים ובעקבות כך נוצר מכתש שדווח במקורות שונים שהינו בקוטר כ-7 מטרים.
כחודש מאוחר יותר, בתאריך 28.7.23 התרחשה באתר דליקה גדולה שפלטה פלומת עשן בצבע כתום-אדום, שהיתמרה לגובה רב.
צבע ענן כתום-אדום אופייני, בין השאר, לתחמוצות חנקן, אשר נפלטות, כתוצאה מהתפרקות חומר נפץ הודף על בסיס ניטרוצלולוזה.
בעקבות כך, ובעקבות מידע נוסף, הובן כי באדמת המתחם שבו שכן מפעל תעש נוף ים, ככל הנראה הוטמנו מאגרים גדולים של חומרי נפץ הודפים המבוססים על ניטרוצלולוזה, שבגלל סיבות טכניות הפכו בלתי יציבים.
אם האתר לא יטוהר מנפיצים, בעתיד צפויים מקרים דומים נוספים של התלקחויות, פליטת חומרים מסוכנים ופיצוצים במתחם זה.
מעבר לכך יש במתחם גם בעיה חמורה של זיהום קרקע ומים בחומרים מסוכנים שונים.
מי בעלי הקרקע של מפעל תעש הנטוש בנוף ים?
מפעל תעש בנוף ים היה יחידת סמך של משרד הביטחון, אך בסביבות שנת 1990 הוא הפך לחברה ממשלתית ולכן משרד הביטחון טוען שהקרקע אינה שלו.
בעקבות פיצוץ אדיר שהתרחש בו בשנת 1992 ולאחר שהמפעל נסגר בשנת 1995, תעש ניסתה להחזיר את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל, אך רשות מקרקעי ישראל סרבה לקבל את הקרקע לידיה עד שהיא לא תקבל אישור שהקרקע טוהרה מנפיצים ומחומרים מסוכנים אחרים.
לאחר מכן חברת תעש פורקה (נכסים אחרים של תעש, מלבד הקרקעות נמכרו לחברת אלביט, אך אלביט אינה הבעלים של הקרקע).
רשות מקרקעי ישראל לא הייתה מוכנה לקבל אדמה מזוהמת, תעש נטשה את המתחם, ולאחר מכן תעש פורקה, ולכן לא ברור מי ממוסדות המדינה הינו הבעלים של המתחם.
בגלל עלויות הטיהור אף אחד לא מוכן לקבל את הקרקע לידיו.
שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ושניהם אוחזים בו בפועל, אך ללא הוכחות ממשיות לאף אחד מהצדדים.
במקרה שלפנינו הוא מקרה הפוך של רכוש דלא-ניידי, בעל ערך כלכלי אדיר, שאיש אינו חפץ בו, שאף גורם אינו אוחז בו, ושלכל הגורמים המעורבים יש הוכחות מצוינות שהרכוש אינו שלהם.
משרד ראש הממשלה הקים שתי ועדות בין-משרדיות לטיפול בנושא
כפי שעמי רוחקס דומבה חשף במאמר "דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה: אין אף אחד שאחראי על הפיצוץ במתקן נוף-ים בהרצליה" בדיון בכנסת עלתה תובנה, שהפתיעה את מרבית הנוכחים: הסתבר, כי בינואר השנה, כחצי שנה טרם הפיצוץ, הגיעה פניה ליועצת המשפטית לממשלה לגבי שאלת האחריות על מתקן נוף ים אך עדיין לא התקבלה החלטה.
לכן ועדה ביקורת המדינה בכנסת החליטה שתפעל מול משרד המשפטים על מנת לקבל תשובה בנושא. ברגע שתתבהר שאלת האחריות, יהיה יותר קל לפקח על זיכוי ושיקום האתר.
בעקבות הדיון בוועדת ביקורת המדינה בכנסת, משרד ראש הממשלה הקים שתי ועדות בין-משרדית: ועדה, אשר בראשה עומד אמיר ברקן - סמנכ"ל כלכלה במשרד ראש הממשלה (להלן "ועדת ברקן") אשר תדון בסוגיית הבעלות על הקרקע והאחריות לטיהור הקרקע.
וועדת מומחים בתחומי הנדסה וחומרים נפיצים, אשר בראשה עומד מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, מהנדס ראם לוט (להלן "ועדת לוט").
מטרת "ועדת ברקן" היא לקבוע איזה גוף ייקח אחריות על המתחם, ומתקציב של איזה משרדי ממשלה יבוצע טיהור האתר (ייתכן שהתקציב יחולק בין מספר משרדי ממשלה, ושעיריית הרצליה גם תידרש לשאת בחלק מהנטל של גידור האתר ושילוט האוסר על כניסה לאתר, וכדומה, כמקובל באתרים מסוכנים בשטח מוניציפאלי של רשויות מקומיות).
התקציבים הנדרשים לטיהור מלא של האתר מוערכים במאות רבות של מיליוני שקלים (אם לא למעלה מכך) ולכן, גם אם הדבר יתבצע בשלבים, מדובר על הכבדה ניכרת על תקציבי כל הגופים המעורבים.
"ועדת ברקן" הקימה ועדה של רגולטורים מקצועיים, שהינם מומחים בתחומי הנדסה וחומרים נפיצים, אשר בראשה עומד מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, מהנדס ראם לוט (להלן "ועדת לוט"). המטרה של "ועדת לוט" הינה לבחון את הפתרונות האפשריים על מנת לתת מענה מהיר לסכנת הפיצוץ באתר.
כסף, כסף, כסף
יש לציין כי בעבר הרחוק לאחר הפיצוץ רב העוצמה שהתרחש בשנת 1992 באותו מתחם, הוקמה "ועדת חורב" שבראשה עמד אלוף (בדימוס) עמוס חורב, שחקרה את אותו פיצוץ, אך ועדה זו לא התייחסה לסוגיית טיהור המתחם.
לגבי טיהור מלא של הקרקע מנפיצים ומחומרים מסוכנים אחרים, מדובר בבעיה מאוד מורכבת מבחינה טכנית ובטיחותית, ובגלל העלות הגבוהה של טיהור הקרקע יש לבדוק מהן השיטות המיטביות לביצוע הדבר, באופן שיאפשר בסופו של דבר לקבוע כי לא נותרו באתר נפיצים היוצרים סיכון לאוכלוסייה.
ברחבי העולם נצבר ידע רב לגבי טיהור מפעלי נפיצים, כי מפעלים רבים כאלו ננטשו, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. בהתחשב בעלות הגבוהה של פרויקט טיהור הקרקע בנוף ים, חשוב ללמוד את השיטות שבהן השתמשו בעולם לביצוע פרויקטים דומים, ואת הלקחים שנלמדו בפרויקטים אלו.
על פי הניסיון שנצבר בטיהור אתרים דומים בעולם, טיהור מתחם מפעל תעש הנטוש בנוף ים יחייב ביצוע הליך מורכב, יקר ושיארך שנים רבות.
בדיקת השיטות המתאימות לטיהור של האתר, בחינת דרכי הפעולה האפשריות, קביעת נהלי עבודה תוך שמירה על כללי בטיחות מחמירים, והערכת תקציבים הנדרשים לצורך ביצוע זאת, הינם עבודה מורכבת בפני עצמה, המצריכה מומחיות (שקיים ספק רב האם מישהו בארץ ריכז את המידע הנדרש לצורך כך).
תכנון מבצע טיהור כה מורכב ומסובך יצריך עבודה רבה מאוד, איתור נתונים, ניתוח מידע, והדבר יחייב תכנון דקדקני מראש.
אני סבור שחשוב שהגופים שיטפלו בטיהור האתר, ינהגו בשקיפות ויכבדו את זכות הציבור לדעת ולהשמיע ביקורת ציבורית על התוכניות לטיהור האתר מנפיצים ומחומרים מסוכנים, כי לאחר כשלושים שנים שהמפעל כבר אינו קיים, אין סיבה לסודיות מבחינה ביטחונית.
אני גם סבור שהגיע הזמן לבלמ"ס ולהתיר את הפרסום של דו"ח ועדת חורב שחקרה את התאונה שהתרחשה במפעל בשנת 1992.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של ענף בטיחות בנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.
