מיוחד | מחדל מסוקי החילוץ של הכבאות ומדוע רשות הכבאות רוצה מסוקים משלה

בכב"ה אין יכולת קיימת לתפעול טייסת מסוקים | ניצול התקציב של הכבאות במקסימום ואין כסף לתחזוקת מסוקים | ארבעת המסוקים שכב"ה רוצים לקנות צפויים לעלות כ-50 מיליון דולר

CAL FIRE Firehawk - Photo United Rotorcraft

לאחרונה נודע לי כי הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) רוצה להקים זרוע אווירת מוסקת והיא עומדת לרכוש ארבעה מסוקי "בלק-הוק" לכיבוי אווירי, שיאפשרו כיבוי אווירי גם בלילה. פרסומים דומים צפו גם בתקשורת הישראלית בימים האחרונים. 

נמסר לי על ידי מקור יודע דבר שנציב כבאות והצלה הקודם אפילו רצה שטייסת זאת תתופעל על ידי כב"ה, למרות שבכב"ה אין יכולת קיימת לתפעול טייסת מסוקים (טייסים, מערך אימון והסמכה, מנחתים, האנגארים וכדומה). 

יש לציין שכיום טייסת הכיבוי, השייכת לחברת אלביט, מופעלת על ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל עבור משימות כיבוי של כב"ה.  מטוסי הכיבוי מופעלים ומתוחזקים על ידי חברת אלביט (תחת פיקוד המשטרה) ואילו את המסוקים מטיסים טייסים של המשטרה.

כוחות כיבוי והצלה שונים ברחבי העולם מפעילים מסוקים לצרכי תצפית והכוונת כוחות, לצרכי כיבוי, אך בעיקר לצרכי הצלה (חילוץ מוּסק). מטוסי כיבוי, כמו המטוסים המופעלים על ידי טייסת אלעד, מספקים מענה מצוין לכיבוי שריפות יער, על ידי יצירת פס של מים וחומר מעכב שריפה.

מסוקים יותר מתאימים להטלה נקודתית של מים (לדוגמה על מפעל) אם הם מסוגלים להגיע למקום, מבלי שעשן יישאב למנועי המסוק. למסוקים יש יתרון חשוב אחר בכיבוי דליקות: הם אינם חייבים לטוס חזרה עד למנחת על מנת למלא מים במכלים הפנימיים שלהם. הם יכולים למלא את מכל המים התלוי מתחתם במאגרי מים או בבריכות סמוכות לזירת האירוע.

מחדל מסוקי החילוץ 

זה המקום לחשוף את אחד המחדלים החמורים של כב"ה, שהפיקוד הבכיר של כב"ה הסתיר, במשך שנים, מהציבור ואפילו ממרבית הכבאים. מתברר שלרשות כב"ה כבר עומדים שני מסוקים. רבים יתמהו איך הם לא ראו אותם ואיפה מסתירים את שני המסוקים האלו, אך אני אגלה לכם את הסוד.

לפני מספר שנים, משטרת ישראל עמדה להחליף את מסוקי הסיור המיושנים ששימשו אותה. המשרד לביטחון פנים תיקצב את החלפת כל מסוקי הסיור, מתוכם שניים הוחלפו במסוקים גדולים, דו- מנועיים (מדגם המסוגל גם לבצע חילוץ מוסק), וקבע שמסוקים אלו ישמשו במשותף גם את משטרת ישראל ואת כב"ה. 

קיים נוהל מקובל במדינות אחרות, במסגרתו מסוקים בעלי יכולות מתאימות מופעלים על ידי טייסים של המשטרה, מותקן בהם מנוף חילוץ ולעיתים גם תלי מטען צידי המאפשרים גלישת לוחמים מהמסוק לקרקע באמצעות חבל. מסוקים אלו משמשים במשותף גם יחידות מיוחדות של המשטרה (כמו הימ"מ) וגם את יחידות החילוץ של כוחות הכיבוי המקומיים. 

שני המסוקים שנקבע שישמשו גם את כב"ה הגיעו לארץ לפני יותר מארבע שנים, ורק אז התברר לאנשי כב"ה, לתדהמתם, שהמסוקים הגיעו ללא מנוף המאפשר לחלץ אנשים, וללא מתלה מטען המאפשר השתלשלות לוחמי אש מהמסוק לקרקע.

אנשי כב"ה גילו להפתעתם ששני המסוקים הגדולים הגיעו בתצורה של "מונית אווירית" מאפשרת הטסה נוחה של שישה נוסעים (או חמישה לוחמים על ציודם) היושבים על כורסאות, אך לא מאפשרת ביצוע של חילוץ אנשים. 

השכבת פצועים על אלונקה בסיפון המסוק תוך טיפול בהם, וביצוע פעולות אחרות כמו שעושה לדוגמא יחידת החילוץ הצבאית 669. מסוקים אלו עשויים לסייע לכב"ה רק בהטלת מים ממכל המחובר למתלה המטען של המסוק.

בדיעבד התברר שהיה חוסר תאום בין תוכניות הרכש של המשטרה לבין הציפיות של כב"ה, שיצאו מנקודת הנחה שהם יוכלו להשתמש במסוקים אלו על מנת לבצע גם חילוצים מוסקים.

במענה לשאלת "ישראל דיפנס" לגבי כך, משטרת ישראל מסרה בזמנו בתגובה, שלמרות שבתאוריה שני המסוקים יכולים לשמש לחילוץ ולתמיכה בכב"ה, במהלך תהליך הרכש כב"ה לא העלו בקשה להתקנת מנופים על מסוקים אלו, ולכן מסוקים אלו אינם משתתפים במשימות חילוץ.

מדוע בכבאות בחרו במסוקי בלק-הוק?

כב"ה שכרו את שירותיו של יועץ, שכנראה הינו בוגר של יחידת החילוץ הצה"לית 669 (המשתמשת במסוקי בלק-הוק). לאחר מכן הכינו תרחיש ייחוס חדש, שהנגזרת האווירית שלו היא תוספת כלים, ובניתוח החלופות נבחרו, למרבה הפלא, מסוקי בלק-הוק.

אין ספק שמסוק בלק-הוק הוא מסוק בעל יכולות מופלאות, המסוגל לטוס ברוחות עזות, בתנאי מזג אוויר קשים מאוד, לפעול בלילה, יש לו רמת מיגון טובה שחשובה כאשר הוא טס בקירבת כוחות עוינים שיורים לעברו, ועוד שפע של תכונות שבגללן גנרלים בצבאות שונים אוהבים אותו.

בישראל יש עוד יתרון למסוקי בלק-הוק - מרבית טייסי המערך האווירי המשטרתי מכירים את המסוק. טסים או טסו עליו בחיל האוויר בשירות סדיר ו/או בשירות מילואים. אבל יש למסוקי בלק-הוק מגרעה אחת - עלויות גבוהות. ארבעת המסוקים שכב"ה רוצים לקנות צפויים לעלות כ-50 מיליון דולר, כ- 170 מיליון שקל. לזה צריך להוסיף סכומים שונים עבור התאמות, שיפורים ותוספות - ותחזוקה.

בזמנו תרגמתי לעברית את הספר תורת החילוץ המוסק במיתאר הררי, ואז הכרתי מספר גופי חילוץ מוסק אזרחי במדינות שונות. אף אחד מהם לא השתמש במסוקי בלק-הוק בגלל עלויות האחזקה. את ביצוע משימות החילוץ בתנאי קיצון הם הותירו לצבא (שמצויד במסוקי בלק-הוק).

ייתכן שחיל האוויר יטען שלא צריך לרכוש מסוקי בלק-הוק כי הם כבר קיימים בחיל האוויר, אך המשימות של כב"ה הן משימות אזרחיות, שלחיל האוויר אין את כל הכשירויות הנדרשות על מנת לבצע אותן.

אני לא בא בתלונות ליועץ ששירת ביחידת החילוץ הצה"לית 669 שאולי הכין אופיון מבצעי מחמיר בהתאם למה שהוא הכיר בצבא.

במציאות, רוב הפעילות המוסקת של כב"ה הייתה של קציני תצפית שכיוונו את כוחות הכבוי בדלקות יער (לדוגמה ביערות ירושלים), עשו זאת ממסוקי הסיור הקטנים של משטרת ישראל. מסוקים, שעלות תפעולם הינה זולה בהרבה מעלות התפעול של מסוקי בלק-הוק.

חיל אוויר פרטי של כב"ה?

כפי שציינתי, ממקורות יודעי דבר נודע לי שבתקופתו של נציב כב"ה הקודם, נשקלו ברצינות גחמות להקמת זרוע אווירת עצמאית של כב"ה, ובמילים אחרות: "חיל אוויר פרטי של כב"ה".

האם כב"ה מסוגלת לתפעל זרוע אווירית עצמאית? העלויות כוללות, בין היתר, ולא רק, טייסים, הכשרת אנשי צוות אוויר, הקמת מערך תמיכה נרחב, הקמת מנחתים והאנגארים, הכנת תורת הפעלה, הכנת נהלים נדרשים וכדומה.

זאת הסיבה שטייסת אלעד לכיבוי אש מופעלת על ידי חברת אלביט, בפיקוד היחידה האווירית של משטרת ישראל, שצברה עשרות שנות ניסיון בתפעול מסוקים. בכיר בכבאות התלונן בפני שאין טייסים בכב"ה ושהעובדה שהמשטרה מפקדת על הטיסות של מטוסי הכיבוי מטריפה את הכבאים.

בנוסף למשטרה וכב״ה, ישנו מערך הפינוי הרפואי המוסק של מד"א (המופעל על ידי חברת "להק תעופה"). אך מערך מסוקים זה משמש רק לפינוי פצועים ואינו מותאם לחילוץ או משימות משטרה. 

אין לכבאות תקציב לפעילויות הליבה. אז מסוקים? 

הבעיה המהותית היא עלויות האחזקה האדירות של טייסת הכוללת ארבעה מסוקי בלק-הוק. לפני מספר שנים, כאשר היחידה האווירית של משטרת ישראל אפיינה את המסוקים שיירכשו, לא בחרו במסוקי בלק-הוק בגלל העלויות הכרוכות בכך.

ארגונים אזרחיים לחילוץ מוסק הנמצאים בחזית העולמית של חילוץ בתנאים קשים כמו הארגון Air Zermat האחראי על החילוץ המוסק בשוויץ (כולל בהרי האלפים), ארגון צרפתי האחראי על החילוץ המוסק באזור שאמוני, הארגון הפולני TOPR האחראי על החילוץ המוסק בהרי הטטרה, וארגוני חילוץ מוסק אזרחיים אחרים גם הגיעו למסקנה שמסוקי בלק-הוק יקרים מדי עבורם.

אם השויצרים והצרפתים, שעורכים חילוצים מוסקים רבים מאתרי סקי ומאתרי טיפוס מצוקים, לא יכולים להרשות לעצמם תפעול מסוקי בלק-הוק, איך כב"ה תוכל לממן זאת? למרבה הצער, כב"ה היא גוף דל תקציבים, המתמודד עם קשיים פיננסיים לבצע את המשימות שנמצאות בליבת פעילותו. אז תחזוקת מסוקים? 

בעבר חשפתי שלמרות שכב"ה אחראית על מתן מענה ראשוני לתקריות חומרים מסוכנים, אין בכב"ה אפילו מכשיר אחד לזיהוי חומרים מסוכנים (יש רק מכשירים לניטור חומרים מסוכנים, הפועלים לגבי חלק מסוגי החומ"ס). בכוחות כיבוי באירופה יש מספר מכשירי זיהוי חומ"ס בכל מחוז.

במקרה תקרית חומרים מסוכנים, אם לא מודיעים ללוחמי האש עם איזה חומרים הם צריכים להתמודד, בחלק ניכר מהמקרים הם לא יוכלו לזהות את החומרים המסוכנים ולהגיב באופן מיטבי. 

לעיתים המחסור בציוד אישי לכבאים מזעזע. כבר קיבלתי דיווחים על כבאים שעומדים לרשותם מסננים פגי תוקף למערכות נשימה, והמקבלים כפפות עבודה פשוטות במקום כפפות של חליפות כיבוי אש.

אם המשאבים המוגבלים של כב"ה יוקצו בחלקם לאחזקת מסוקים יקרים לאחזקה, לוחמי האש הנמצאים בחזית המאבק בשריפות ובתקריות חומרים מסוכנים ישארו חסרי ציוד חיוני.

כמו גם, אי אפשר להפעיל מסוקים עם מסננים שפג תוקפם, ומבלי לבצע בהם את כל הטיפולים התקופתיים. אם לא יקצו תקציב ראוי להפעלת המסוקים ולאימון צוותים, המסוקים יהפכו ל"פילים לבנים".


תגובת המשטרה לגבי התקנת מנופי חילוץ במסוקים

כחלק מבירור הפרטים למאמר, נעשתה פנייה למשטרה בחודש אפריל האחרון, לשאול האם רת״א תאשר שימוש במנוף חילוץ למסוק דו מנועי אם יחליטו לרכוש. 

תשובת המשטרה: ״למשטרת ישראל יש מעמד מיוחד בחוק הטייס בכל הנוגע לפעילות המבצעית של המשטרה. ככל שיוחלט בהמשך על הצטיידות במנופים או כל אמצעי אחר שיותקן על כלי הטייס משטרת ישראל תבצע עבודת מטה סדורה ובהתייעצות עם גורמי ח"א רלוונטיים ובישיבות עם רתא יוחלט על הביצוע.״

תגובת הכבאות

בחרתם ולא בפעם הראשונה לפרסם מאמר דעה אישי של בעל עניין המנהל הליך משפטי נגד הרשות לכבאות והצלה ופועל לכאורה, להבנתנו, להתנגח עם מערך הכיבוי.

יש בהצגת מאמריו כאילו היו כתבות עיתונאיות לכל דבר ועניין כדי להטיל צל כבד על השיקולים העיתונאים המנחים אתכם נוכח ניגוד העניינים של הכותב.

בשים לב להתנהלותכם המערכתית החד צדדית במאמרי הדעה הקודמים של הכותב אנו בוחרים להימנע מלהתייחס פרטנית למאמר.


המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "תורת החילוץ המוסק במיתאר הררי" ו-"מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים". 

גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית