מלחמת חפירות: הלחימה התת-קרקעית בסוריה
מתחת לפני השטח התחוללה בסוריה מלחמת מנהרות בין צבא אסד לכוחות האופוזיציה ודאעש. כך נראתה הלחימה התת-קרקעית אצל השכנה מצפון. וגם: איך כל זה יכול להשפיע על ישראל? מתוך מגזין ישראל דיפנס
פסח מלובני
| 30/09/2019
בתוך אחת המנהרות שנחפרו על ידי המורדים. צילום: AP
אם מישהו חושב שמנהרות תת קרקעיות הן רק בעיה של מדינת ישראל וצה"ל, הרי שלאחרונה נחשף מידע על ידי הצבא הסורי לגבי מלחמת המנהרות שניהלו נגדו גורמי האופוזיציה, שכונו על ידי השלטונות הסורים "חמושים" או "טרוריסטים", ועל היקפיהן הנרחב באזורים שונים במדינה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
גילויים אלה מצביעים על מרכיב חשוב ונוסף במלחמה ממושכת זו, והשימוש שנעשה בהן על ידי כוחות המורדים כבר מתחילת המלחמה. על פי המקורות השונים, חפרו גורמים אלה מנהרות רבות, באורך של ק"מ רבים באזורים שונים במדינה, בהן עשו שימוש הן לצרכי לחימה והן לצרכים לוגיסטיים, להנעת כוחות מגזרה לגזרה בשכונות העירוניות השונות, להברחת אמצעי לחימה, תחמושת ואספקה לכוחותיהם ולטיפול בפצועים.
תכליתן הייתה להעניק הגנה לכוחותיהם מפני התקיפות האוויריות עליהם על ידי המטוסים הסורים והרוסים ומאש הצלפים של הצבא, וכדי שתשמשנה מחסני נשק ומתקנים לוגיסטיים מוגנים, ותסייענה לפעילותם ההתקפית כנגד כוחות הצבא הסורי והמיליציות הפועלות איתו. זאת, על ידי שימוש בהן לתקיפת יעדים שונים, כבניינים רבי קומות, המשמשים מפקדות ומרכזי שליטה של כוחות המשטר, במטרה למוטטם, וכן לחדור לתוך אזורים שבשליטת כוחות המשטר, תוך עקיפת מערכי ההגנה שלהם.
כך היה לדוגמא בשעות הבוקר המוקדמות של ה-4 במרס 2015 כאשר מכשירי הסייסמוגרף במרכז הסייסמולוגי האירופי של אזור הים התיכון החלו לפעול לפתע, ולמדוד רעידה בעוצמה של 2.3 בסולם ריכטר, שזעזעה את אזור חלב שבצפון סוריה. לא הייתה זו רעידת אדמה, כי אם פיצוץ אדיר שביצעו כוחות האופוזיציה הסורית באמצעות חומרי נפץ חזקים, אותם הטמינו במנהרה שחפרו אל מתחת למפקדת מודיעין חיל האוויר שבעיר. היה זה איתות עוצמתי ובעל חשיבות מצידם לעבר המשטר, כשתוצאותיו ברורות לחלוטין. שיטה זו חזרה על עצמה במהלך הלחימה גם באזורים אחרים, בדגש על מחוזות חלב ואדליב שבצפון המדינה.
ערים תת קרקעיות
הפעם הראשונה שהצבא הסורי גילה מנהרות של גורמי אופוזיציה למשטר היה במרס 2011, בתחילת ההתקוממות העממית נגד המשטר שהחלה באזור דרום סוריה, כאשר כוחות הביטחון הסורים פשטו על מסגד אל-עומרי בעיר דרעא שבדרום סוריה, וחשפו במרתף המסגד מחסן נשק, בית חולים שדה ומנהרה גדולה שהוכנה מראש, שנמשכה לשכונות הסמוכות. בהמשך התגלו מנהרות גם באזורים אחרים במדינה, שהיו בשליטת ארגוני האופוזיציה.
באותם ימים לא העלה איש על דעתו מהו התפקיד אותו ימלא סוג זה של אמצעים, שנועדו להביא להצלחת תכנית מתוכננת היטב, שנועדה לערער את יסודות המדינה ולהפילה. מאוחר יותר ובמהלך שבע שנות המלחמה שהתנהלה בסוריה, הפכו המנהרות לאחד מאמצעי הלחימה המשמעותיים ביותר, בהם השתמשו כוחות האופוזיציה כנגד כוחות המשטר, שמצד אחד סייעו והקלו על תנועת כוחותיהם בשטח, כדי לעבור מאזור לאזור, ולבצע תקיפות, שלא ניתן היה לדעת מי עומד מאחוריהן. מאידך, הן יצרו בלבול ואנדרלמוסיה גדולים אצל שירותי הביטחון הסורים, במיוחד בשנים הראשונות של המלחמה, והקשו לא מעט, לדברי גורמים בצבא הסורי, להביא לסיום מלחמה זו.
משנת 2013 החלו להיחשף קצות החוטים של התמונה בנושא זה בפני השלטונות הסורים והחלו להתברר ממדיה והיקפה, שהצביעו כי במהלך שנות המלחמה הצליחו כוחות האופוזיציה להקים, תחילה באמצעות ציוד מיושן, ובהמשך עברו להשתמש בציוד מתקדם וחדיש אותו השיגו ממקורות חוץ, ובאמצעות אלפי אזרחים שנתפסו על ידם והועסקו כעובדי כפיה, לבנות עבורם מערכים שלמים של מנהרות מתחת לערים ולישובים בכל רחבי המדינה.
הניסיון של הצבא הסורי בהתמודדותו מול "מלחמת המנהרות" התריע על הסכנה הטמונה בסוג זה של לוחמה באזורים עירוניים, על ידי הקמת מכלולים שלמים מתחת לאדמה, וערים תת קרקעיות. מצב זה השאיר, לדעת גורמי הצבא הסורי, עיירות רבות שנכבשו על ידי ארגוני האופוזיציה (ארגוני הטרור), במצב שלא ניתן היה לשחררן מהם במשך שנים.
"רשת עכביש"
האזור שבו נחפרה רשת המנהרות הנרחבת ביותר, היה אגן דמשק המזרחי, דבר שהוכח בפועל לאחר שכוחות הצבא השתלטו עליו במחצית הראשונה של 2018. למרות פינוי הקבוצה האחרונה של לוחמי "צבא האסלאם" מהעיר דומא במחצית חודש אפריל 2018, והכרזת השלטונות כי אגן דמשק המזרחי של נקי מגורמי אופוזיציה, הרי שהמנהרות שהתגלו באזור מהוות עדיין בעיה שמפריעה להחזיר את החיים למסלולם התקין, ומונעת מהשלטונות להכריז שרבים מהאזורים בטוחים באופן סופי, כאשר יתכן שבחלק מהמנהרות שלא נחשפו מצויים עדיין חומרי נפץ, מסמכים ומחסני נשק, היכולים לשמש גרעינים רדומים של גורמי אופוזיציה שנשארו בשטח.
אחת המנהרות הגדולות ביותר שהצבא הסורי חשף במהלך שנת 2018 נחפרה בעיירה עין תרמה, שהיא פרבר במזרח העיר דמשק. מנהרה זו נמשכה מספר ק"מ בעומק של כ-15 מ', והיא התפצלה לשתי מנהרות נפרדות, האחת המחברת את העיירה עם העיירה זמאלכה שמצפון לה, ואילו השנייה מחברת אותה עם העיירה ג'ובר, שממערב לה, והיא כוללת הסתעפויות ומפקדות רבות. רשת זו נחפרה בנוסף לרשת מנהרות שנייה באזור, שאורכה מגיע למספר ק"מ, בהן יכולים לעבור גם כלי רכב, וגם היא מחברת מספר עיירות באזור. רשת זו צוידה במצלמות בקרה וגם במערכות שירותים.
פעיל בכוחות האופוזיציה הסוריים. צילום: AP
על פי גורמים מקצועיים (ממשלתיים או פרטיים), העלות המשוערת של חפירת מטר אורך אחד מתחת לקרקע היא לא פחות מ-50 אלף לירות סוריות, ואם מכפילים זאת בעשרות אלפי המטרים של המנהרות שנחשפו עד כה, ניתן להגיע למספרים דמיוניים. יש לציין גם כי מנהרות אלה הכילו גם חדרים ומתקנים שונים, והושקע בהן ציוד בנייה, עמודי בטון, קורות ברזל, מערכות תאורה ומצלמות מעקב, ולעתים גם מערכות ביוב, והכל מהחומרים הידועים והמשובחים בהם משתמשים בדרך כלל בתחום זה.
בנוסף לסיוע הכספי ולמימון הרב ולסיוע באמצעי חפירה מתקדמים למיזם זה, היה גם סוג אחר של סיוע, שכלל העברת ידע הנדסי וניסיון לאנשי האופוזיציה וציוד מתקדם להדרכה מרחוק ולזיהוי כיוונים וקואורדינטות, זאת מאחר והמצפן הרגיל אינו פועל ביעילות מתחת לאדמה. בנוסף לכך, מומחים זרים עזרו למורדים לבנות פתחי אוורור באופן מדויק, כדי להבטיח את אספקת החמצן למנהרות בכמויות הנדרשות. כן הועבר אליהם גם ידע המצביע על מומחיות בלימוד הקרקע, שכן ניתן להבחין שחלק מהמנהרות תוכננו כדי לעקוף שטחים סלעיים ומכשולים תת-קרקעיים אחרים.
מלחמת נגד
הצבא הסורי אימץ גם הוא את השימוש במנהרות, במסגרת הלחימה שלו בערים כנגד כוחות האופוזיציה. הלחימה בשטח בנוי או עירוני הייתה אולי סוג הלחימה הקשה ביותר שניהלו הצבא הסורי ובעלי בריתו נגד כוחות האופוזיציה במלחמה זו. הצבא הסורי לא ידע את מיקומן של המנהרות ואת כיווני הסתעפויותיהן, אך די מוקדם במלחמה זו עבר גם הצבא לשימוש בשיטת לחימה זו, המשלבת בין הלחימה הסדירה והרגילה של לוחמת רחובות, והחל בחפירת מנהרות נגדיות, בעיקר סביב אתרים חשובים, כאחד האמצעים לגילוי המנהרות שנחפרו על ידי כוחות האופוזיציה.
הצבא החל לנקוט בשיטה זו כבר ב-2013 בעיר חומץ. הצבא הפעיל מאמצים רבים כדי לגלותן, ובכלל זה האזנה לקולות החפירה, ולכיוונים מהם הם מגיעים, ואז היו חופרים לכיוונים האלה. לפעמים נוצר מפגש בין המנהרות של שני הצדדים, דבר שהביא לעתים לקרבות מטווח קרוב בין חיילי הצבא לכוחות האופוזיציה בתוך המנהרות. לעתים השתלט עליהן הצבא, ועשה בהן שימוש לצרכיו.
באזור מזרח חמאת שבמרכז סוריה, התנהלה הלחימה הקשה ביותר של הצבא הסורי וכוחות בעלי בריתו מול כוחות דאעש, וזאת בשל התנאים הגאוגרפיים של האזור, שהוא מדברי ברובו.
קצין סורי שנלחם באזור זה סיפר כי לוחמי דאעש אימצו לעצמם שיטות ואמצעים מיוחדים לחפירת מנהרות באזורים המדבריים הסלעיים, אותם העבירו דרך הגבול עם טורקיה, וגייסו את תושבי האזור, וכן שבויים וחטופים שהיו בידיהם למטרה זו. מדובר במנהרות שנמשכו לאורך מספר קילומטרים, ובעומק שהגיע ל-7 מטר מתחת לפני הקרקע. המנהרות היו מצוידות באמצעים שונים, כגון תאורה, אוורור, חדרי רחצה, חדרי כביסה ומקררים, וצרכים אחרים.
בחפירתם באה לידי ביטוי טכנולוגיה גבוהה, בה עשו שימוש אנשי דאעש, דבר המצביע על כך שמומחים בנושא פעלו גם אצל המדינה האסלאמית, שהכינו את תכניות החפירה, ופיקחו על ביצוע העבודות. המנהרות שנחפרו בקו החזית מול הצבא הסורי היו פשוטות ונועדו לאפשר לכוחות דאעש לתמרן בשטח וכן להסתתר בעת הקרבות. לעומתן, המנהרות שנחפרו בעומק השטח שנמצא בשליטת דאעש נועדו בעיקר עבור מרכזי פיקוד ולצרכים אסטרטגיים, וכללו מחסני נשק כבד ותחמושת, וכל מסמכים שנגעו בפעילות הארגון.
האיום על ישראל
לאחרונה הצהיר קצין הנדסה סורי בכיר בראיון לערוץ הטלוויזיה של החיזבאללה, אל-מנאר, כי הצבא הסורי רכש ניסיון רב, אמצעים ויכולות במלחמה הארוכה שהתחוללה במדינה בתחום מלחמת המנהרות. לדבריו, אנשי החיל שלו מיומנים היטב בתחום זה בשל כך, ומסוגלים לחפור מנהרות איכותיות בכל מקום שנדרש, ובכל עומק, וכי יכולת חדשה זו של הצבא תכוון כמובן מול האויב המסורתי והעיקרי של סוריה, היא ישראל. המלחמה נגד האופוזיציה הסתיימה, אך המלחמה האמיתית עם ישראל עדיין קיימת, וסוריה וצבאה מוכנים לנהל מלחמת מנהרות נגדה, הן הגנתיות והן התקפיות, אך בעיקר התקפיות.
יש להניח שהדברים שאמר אותו קצין מבטאים את תחושתו האישית ותחושת הצבא הסורי כי הם הצליחו לגבור על גורמי האופוזיציה בתחום בעייתי זה, וכי בשל כך הם מוכנים לנהל מאמץ כזה מול ישראל, למרות הצלחותיה בתקופה האחרונה לסכל את מיזמי המנהרות של החמאס והג'האד ברצועת עזה, ושל החיזבאללה בלבנון. למרות שלא ברור אם זו עשויה להיות יוזמה סורית עצמאית, או שהסורים יאפשרו לבני בריתם - חיזבאללה ואיראן – לעשות זאת ברמת הגולן. בכל מקרה, מהלך כזה עשוי ליצור שינוי בכללי המשחק בזירה זו, ולהעלות את רף הסיכון מבחינת המשטר, שעשוי לעמוד בפני תגובה ישראלית, במידה ויתברר כי נעשה מאמץ לחפור מנהרות שתחדורנה משטחו לגולן למטרות התקפיות.
נושא לוחמת המנהרות הוא נושא חדש-ישן במלחמות בעולם וגם באזור. בשנים האחרונות אנו רואים את העשייה של ארגוני טרור בתחום זה מול ישראל, הן ברצועת עזה והן בגבול עם לבנון. נראה כי גם בסוריה נעשה שימוש נרחב בתחום זה במהלך מלחמת האזרחים, שהתנהלה בה בשנים האחרונות. על פי גורמים סורים רשמיים, שעמדו על היקף הנושא לאורך שנות המלחמה, מערך המנהרות שהוקם במדינה על ידי גורמי האופוזיציה הוא מהגדולים המוכרים בעולם, וכי עד לאחרונה נתגלו מספר מאות מנהרות במדינה, אך לדבריהם, חלק ניכר ממערך זה עדיין לא נחשף.
גם אם המשטר הסורי לא יסתכן בחפירת מנהרות נגד ישראל בגולן, יש מקום לעקוב אחר העניין, במיוחד לאחר שמערך המנהרות של חיזבאללה בגבול עם ישראל נחשף והושמד. חיזבאללה, בסיוע איראן, עשויים לנצל את נוכחותם בסוריה בקרבת הגבול עם ישראל, כדי ליזום גם מהלכים בתחום הזה.
הכתבה המלאה – בגיליון 45 של מגזין ישראל דיפנס
מתחת לפני השטח התחוללה בסוריה מלחמת מנהרות בין צבא אסד לכוחות האופוזיציה ודאעש. כך נראתה הלחימה התת-קרקעית אצל השכנה מצפון. וגם: איך כל זה יכול להשפיע על ישראל? מתוך מגזין ישראל דיפנס
בתוך אחת המנהרות שנחפרו על ידי המורדים. צילום: AP
אם מישהו חושב שמנהרות תת קרקעיות הן רק בעיה של מדינת ישראל וצה"ל, הרי שלאחרונה נחשף מידע על ידי הצבא הסורי לגבי מלחמת המנהרות שניהלו נגדו גורמי האופוזיציה, שכונו על ידי השלטונות הסורים "חמושים" או "טרוריסטים", ועל היקפיהן הנרחב באזורים שונים במדינה.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
גילויים אלה מצביעים על מרכיב חשוב ונוסף במלחמה ממושכת זו, והשימוש שנעשה בהן על ידי כוחות המורדים כבר מתחילת המלחמה. על פי המקורות השונים, חפרו גורמים אלה מנהרות רבות, באורך של ק"מ רבים באזורים שונים במדינה, בהן עשו שימוש הן לצרכי לחימה והן לצרכים לוגיסטיים, להנעת כוחות מגזרה לגזרה בשכונות העירוניות השונות, להברחת אמצעי לחימה, תחמושת ואספקה לכוחותיהם ולטיפול בפצועים.
תכליתן הייתה להעניק הגנה לכוחותיהם מפני התקיפות האוויריות עליהם על ידי המטוסים הסורים והרוסים ומאש הצלפים של הצבא, וכדי שתשמשנה מחסני נשק ומתקנים לוגיסטיים מוגנים, ותסייענה לפעילותם ההתקפית כנגד כוחות הצבא הסורי והמיליציות הפועלות איתו. זאת, על ידי שימוש בהן לתקיפת יעדים שונים, כבניינים רבי קומות, המשמשים מפקדות ומרכזי שליטה של כוחות המשטר, במטרה למוטטם, וכן לחדור לתוך אזורים שבשליטת כוחות המשטר, תוך עקיפת מערכי ההגנה שלהם.
כך היה לדוגמא בשעות הבוקר המוקדמות של ה-4 במרס 2015 כאשר מכשירי הסייסמוגרף במרכז הסייסמולוגי האירופי של אזור הים התיכון החלו לפעול לפתע, ולמדוד רעידה בעוצמה של 2.3 בסולם ריכטר, שזעזעה את אזור חלב שבצפון סוריה. לא הייתה זו רעידת אדמה, כי אם פיצוץ אדיר שביצעו כוחות האופוזיציה הסורית באמצעות חומרי נפץ חזקים, אותם הטמינו במנהרה שחפרו אל מתחת למפקדת מודיעין חיל האוויר שבעיר. היה זה איתות עוצמתי ובעל חשיבות מצידם לעבר המשטר, כשתוצאותיו ברורות לחלוטין. שיטה זו חזרה על עצמה במהלך הלחימה גם באזורים אחרים, בדגש על מחוזות חלב ואדליב שבצפון המדינה.
ערים תת קרקעיות
הפעם הראשונה שהצבא הסורי גילה מנהרות של גורמי אופוזיציה למשטר היה במרס 2011, בתחילת ההתקוממות העממית נגד המשטר שהחלה באזור דרום סוריה, כאשר כוחות הביטחון הסורים פשטו על מסגד אל-עומרי בעיר דרעא שבדרום סוריה, וחשפו במרתף המסגד מחסן נשק, בית חולים שדה ומנהרה גדולה שהוכנה מראש, שנמשכה לשכונות הסמוכות. בהמשך התגלו מנהרות גם באזורים אחרים במדינה, שהיו בשליטת ארגוני האופוזיציה.
באותם ימים לא העלה איש על דעתו מהו התפקיד אותו ימלא סוג זה של אמצעים, שנועדו להביא להצלחת תכנית מתוכננת היטב, שנועדה לערער את יסודות המדינה ולהפילה. מאוחר יותר ובמהלך שבע שנות המלחמה שהתנהלה בסוריה, הפכו המנהרות לאחד מאמצעי הלחימה המשמעותיים ביותר, בהם השתמשו כוחות האופוזיציה כנגד כוחות המשטר, שמצד אחד סייעו והקלו על תנועת כוחותיהם בשטח, כדי לעבור מאזור לאזור, ולבצע תקיפות, שלא ניתן היה לדעת מי עומד מאחוריהן. מאידך, הן יצרו בלבול ואנדרלמוסיה גדולים אצל שירותי הביטחון הסורים, במיוחד בשנים הראשונות של המלחמה, והקשו לא מעט, לדברי גורמים בצבא הסורי, להביא לסיום מלחמה זו.
משנת 2013 החלו להיחשף קצות החוטים של התמונה בנושא זה בפני השלטונות הסורים והחלו להתברר ממדיה והיקפה, שהצביעו כי במהלך שנות המלחמה הצליחו כוחות האופוזיציה להקים, תחילה באמצעות ציוד מיושן, ובהמשך עברו להשתמש בציוד מתקדם וחדיש אותו השיגו ממקורות חוץ, ובאמצעות אלפי אזרחים שנתפסו על ידם והועסקו כעובדי כפיה, לבנות עבורם מערכים שלמים של מנהרות מתחת לערים ולישובים בכל רחבי המדינה.
הניסיון של הצבא הסורי בהתמודדותו מול "מלחמת המנהרות" התריע על הסכנה הטמונה בסוג זה של לוחמה באזורים עירוניים, על ידי הקמת מכלולים שלמים מתחת לאדמה, וערים תת קרקעיות. מצב זה השאיר, לדעת גורמי הצבא הסורי, עיירות רבות שנכבשו על ידי ארגוני האופוזיציה (ארגוני הטרור), במצב שלא ניתן היה לשחררן מהם במשך שנים.
"רשת עכביש"
האזור שבו נחפרה רשת המנהרות הנרחבת ביותר, היה אגן דמשק המזרחי, דבר שהוכח בפועל לאחר שכוחות הצבא השתלטו עליו במחצית הראשונה של 2018. למרות פינוי הקבוצה האחרונה של לוחמי "צבא האסלאם" מהעיר דומא במחצית חודש אפריל 2018, והכרזת השלטונות כי אגן דמשק המזרחי של נקי מגורמי אופוזיציה, הרי שהמנהרות שהתגלו באזור מהוות עדיין בעיה שמפריעה להחזיר את החיים למסלולם התקין, ומונעת מהשלטונות להכריז שרבים מהאזורים בטוחים באופן סופי, כאשר יתכן שבחלק מהמנהרות שלא נחשפו מצויים עדיין חומרי נפץ, מסמכים ומחסני נשק, היכולים לשמש גרעינים רדומים של גורמי אופוזיציה שנשארו בשטח.
אחת המנהרות הגדולות ביותר שהצבא הסורי חשף במהלך שנת 2018 נחפרה בעיירה עין תרמה, שהיא פרבר במזרח העיר דמשק. מנהרה זו נמשכה מספר ק"מ בעומק של כ-15 מ', והיא התפצלה לשתי מנהרות נפרדות, האחת המחברת את העיירה עם העיירה זמאלכה שמצפון לה, ואילו השנייה מחברת אותה עם העיירה ג'ובר, שממערב לה, והיא כוללת הסתעפויות ומפקדות רבות. רשת זו נחפרה בנוסף לרשת מנהרות שנייה באזור, שאורכה מגיע למספר ק"מ, בהן יכולים לעבור גם כלי רכב, וגם היא מחברת מספר עיירות באזור. רשת זו צוידה במצלמות בקרה וגם במערכות שירותים.
פעיל בכוחות האופוזיציה הסוריים. צילום: AP
על פי גורמים מקצועיים (ממשלתיים או פרטיים), העלות המשוערת של חפירת מטר אורך אחד מתחת לקרקע היא לא פחות מ-50 אלף לירות סוריות, ואם מכפילים זאת בעשרות אלפי המטרים של המנהרות שנחשפו עד כה, ניתן להגיע למספרים דמיוניים. יש לציין גם כי מנהרות אלה הכילו גם חדרים ומתקנים שונים, והושקע בהן ציוד בנייה, עמודי בטון, קורות ברזל, מערכות תאורה ומצלמות מעקב, ולעתים גם מערכות ביוב, והכל מהחומרים הידועים והמשובחים בהם משתמשים בדרך כלל בתחום זה.
בנוסף לסיוע הכספי ולמימון הרב ולסיוע באמצעי חפירה מתקדמים למיזם זה, היה גם סוג אחר של סיוע, שכלל העברת ידע הנדסי וניסיון לאנשי האופוזיציה וציוד מתקדם להדרכה מרחוק ולזיהוי כיוונים וקואורדינטות, זאת מאחר והמצפן הרגיל אינו פועל ביעילות מתחת לאדמה. בנוסף לכך, מומחים זרים עזרו למורדים לבנות פתחי אוורור באופן מדויק, כדי להבטיח את אספקת החמצן למנהרות בכמויות הנדרשות. כן הועבר אליהם גם ידע המצביע על מומחיות בלימוד הקרקע, שכן ניתן להבחין שחלק מהמנהרות תוכננו כדי לעקוף שטחים סלעיים ומכשולים תת-קרקעיים אחרים.
מלחמת נגד
הצבא הסורי אימץ גם הוא את השימוש במנהרות, במסגרת הלחימה שלו בערים כנגד כוחות האופוזיציה. הלחימה בשטח בנוי או עירוני הייתה אולי סוג הלחימה הקשה ביותר שניהלו הצבא הסורי ובעלי בריתו נגד כוחות האופוזיציה במלחמה זו. הצבא הסורי לא ידע את מיקומן של המנהרות ואת כיווני הסתעפויותיהן, אך די מוקדם במלחמה זו עבר גם הצבא לשימוש בשיטת לחימה זו, המשלבת בין הלחימה הסדירה והרגילה של לוחמת רחובות, והחל בחפירת מנהרות נגדיות, בעיקר סביב אתרים חשובים, כאחד האמצעים לגילוי המנהרות שנחפרו על ידי כוחות האופוזיציה.
הצבא החל לנקוט בשיטה זו כבר ב-2013 בעיר חומץ. הצבא הפעיל מאמצים רבים כדי לגלותן, ובכלל זה האזנה לקולות החפירה, ולכיוונים מהם הם מגיעים, ואז היו חופרים לכיוונים האלה. לפעמים נוצר מפגש בין המנהרות של שני הצדדים, דבר שהביא לעתים לקרבות מטווח קרוב בין חיילי הצבא לכוחות האופוזיציה בתוך המנהרות. לעתים השתלט עליהן הצבא, ועשה בהן שימוש לצרכיו.
באזור מזרח חמאת שבמרכז סוריה, התנהלה הלחימה הקשה ביותר של הצבא הסורי וכוחות בעלי בריתו מול כוחות דאעש, וזאת בשל התנאים הגאוגרפיים של האזור, שהוא מדברי ברובו.
קצין סורי שנלחם באזור זה סיפר כי לוחמי דאעש אימצו לעצמם שיטות ואמצעים מיוחדים לחפירת מנהרות באזורים המדבריים הסלעיים, אותם העבירו דרך הגבול עם טורקיה, וגייסו את תושבי האזור, וכן שבויים וחטופים שהיו בידיהם למטרה זו. מדובר במנהרות שנמשכו לאורך מספר קילומטרים, ובעומק שהגיע ל-7 מטר מתחת לפני הקרקע. המנהרות היו מצוידות באמצעים שונים, כגון תאורה, אוורור, חדרי רחצה, חדרי כביסה ומקררים, וצרכים אחרים.
בחפירתם באה לידי ביטוי טכנולוגיה גבוהה, בה עשו שימוש אנשי דאעש, דבר המצביע על כך שמומחים בנושא פעלו גם אצל המדינה האסלאמית, שהכינו את תכניות החפירה, ופיקחו על ביצוע העבודות. המנהרות שנחפרו בקו החזית מול הצבא הסורי היו פשוטות ונועדו לאפשר לכוחות דאעש לתמרן בשטח וכן להסתתר בעת הקרבות. לעומתן, המנהרות שנחפרו בעומק השטח שנמצא בשליטת דאעש נועדו בעיקר עבור מרכזי פיקוד ולצרכים אסטרטגיים, וכללו מחסני נשק כבד ותחמושת, וכל מסמכים שנגעו בפעילות הארגון.
האיום על ישראל
לאחרונה הצהיר קצין הנדסה סורי בכיר בראיון לערוץ הטלוויזיה של החיזבאללה, אל-מנאר, כי הצבא הסורי רכש ניסיון רב, אמצעים ויכולות במלחמה הארוכה שהתחוללה במדינה בתחום מלחמת המנהרות. לדבריו, אנשי החיל שלו מיומנים היטב בתחום זה בשל כך, ומסוגלים לחפור מנהרות איכותיות בכל מקום שנדרש, ובכל עומק, וכי יכולת חדשה זו של הצבא תכוון כמובן מול האויב המסורתי והעיקרי של סוריה, היא ישראל. המלחמה נגד האופוזיציה הסתיימה, אך המלחמה האמיתית עם ישראל עדיין קיימת, וסוריה וצבאה מוכנים לנהל מלחמת מנהרות נגדה, הן הגנתיות והן התקפיות, אך בעיקר התקפיות.
יש להניח שהדברים שאמר אותו קצין מבטאים את תחושתו האישית ותחושת הצבא הסורי כי הם הצליחו לגבור על גורמי האופוזיציה בתחום בעייתי זה, וכי בשל כך הם מוכנים לנהל מאמץ כזה מול ישראל, למרות הצלחותיה בתקופה האחרונה לסכל את מיזמי המנהרות של החמאס והג'האד ברצועת עזה, ושל החיזבאללה בלבנון. למרות שלא ברור אם זו עשויה להיות יוזמה סורית עצמאית, או שהסורים יאפשרו לבני בריתם - חיזבאללה ואיראן – לעשות זאת ברמת הגולן. בכל מקרה, מהלך כזה עשוי ליצור שינוי בכללי המשחק בזירה זו, ולהעלות את רף הסיכון מבחינת המשטר, שעשוי לעמוד בפני תגובה ישראלית, במידה ויתברר כי נעשה מאמץ לחפור מנהרות שתחדורנה משטחו לגולן למטרות התקפיות.
נושא לוחמת המנהרות הוא נושא חדש-ישן במלחמות בעולם וגם באזור. בשנים האחרונות אנו רואים את העשייה של ארגוני טרור בתחום זה מול ישראל, הן ברצועת עזה והן בגבול עם לבנון. נראה כי גם בסוריה נעשה שימוש נרחב בתחום זה במהלך מלחמת האזרחים, שהתנהלה בה בשנים האחרונות. על פי גורמים סורים רשמיים, שעמדו על היקף הנושא לאורך שנות המלחמה, מערך המנהרות שהוקם במדינה על ידי גורמי האופוזיציה הוא מהגדולים המוכרים בעולם, וכי עד לאחרונה נתגלו מספר מאות מנהרות במדינה, אך לדבריהם, חלק ניכר ממערך זה עדיין לא נחשף.
גם אם המשטר הסורי לא יסתכן בחפירת מנהרות נגד ישראל בגולן, יש מקום לעקוב אחר העניין, במיוחד לאחר שמערך המנהרות של חיזבאללה בגבול עם ישראל נחשף והושמד. חיזבאללה, בסיוע איראן, עשויים לנצל את נוכחותם בסוריה בקרבת הגבול עם ישראל, כדי ליזום גם מהלכים בתחום הזה.
הכתבה המלאה – בגיליון 45 של מגזין ישראל דיפנס
