ים של איומים: הזירה החמה ביותר של חיל הים
פגיעה באסדות הגז או בספינות סוחר, פיגועים בלב ים, חדירה לישראל והקומנדו הימי של חמאס – כל אלה הם רק חלק מהאתגרים המאיימים על הגזרה המבצעית ביותר בחיל הים. הצטרפנו ללוחמי פלגה 916 בסיור מול חופי עזה. מתוך מגזין ישראל דיפנס
שי רובין
| 22/09/2019
לוחמי פלגה 916. צילומים בכתבה: מאיר אזולאי ודובר צה"ל
יצאנו בספינת שלדג 843 לסיור סביב רצועת עזה כאשר הים יחסית שקט, דבר שלא הסגיר את המתיחות ששוררת בתקופה האחרונה בגזרה הדרומית. מתחילת אוגוסט בוצעו כמה פיגועים וניסיונות פיגועים משטח רצועת עזה, וכל אירוע כזה עלול להביא להתלקחות בכל הגזרה, גם בזירה הימית. הסיור השגרתי למראה הזה אליו יצאנו עם כוחות פלגה 916 נתן הצצה לכמות האיומים עמם הם מתמודדים בזירת הים הדרומית.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
"הצד השני הבין שהתווך הימי הוא גם אתגר לשני הצדדים וגם הזדמנות", אומר לישראל דיפנס מפקד בסיס אשדוד, אל"מ יובל אילון, עם יציאתנו מנמל אשדוד. "בגלל שהתווך היבשתי הולך ונסגר, התווך של הים ושל האוויר הופכים להיות מאתגרים. יש יותר מ-1,500 כלי שיט של פלסטינים. כל אחד מהם יכול להיות או אזרח או משוטה, כל אחת יכולה להיות סירה באמצעותה יבוצע פיגוע. והחיכוך הוא תמידי, בדיוק כמו שצבא היבשה מתחכך במשך השנה וחצי האחרונה בדינמו-מטר משתנה", מסביר אל"מ אילון שמסכם קדנציה מלאה באירועים מבצעיים
הזירה עליה הוא פיקד אל"מ אילון, שנמתחת מחוף השרון ודרומה, כוללת בתוכה אין ספור מתקנים אסטרטגיים, חופי רחצה, נמלים, אסדות גז, וכמובן, הוא אומר לנו, והכי חשוב – מרבית מאוכלוסיית ישראל נמצאת בקו הזה בעיקר על קו החוף. רוב העיסוק שלו ושל לוחמיו הוא הטרור היוצא מרצועת עזה.
ספינת שלדג מפלגה 916
"מי שהחליט ברצועה לצאת לעשות פיגוע בחוף זיקים או להתפוצץ על אוניה באשקלון, תוך שלוש עד חמש דקות הוא שם", הוא מדגיש בזמן שהוא מצביע מהשלדג על קו החוף, וממחיש לנו עד כמה האיום הזה קרוב. "ולכן הדריכות פה היא מקסימלית, קבלת ההחלטות פה היא מהירה. בים אין גדר, ביבשה יש. בסוף מי שנמצא שם זה לוחם בספינות הבט"ש והבקריות שלנו. זמן התגובה צריך להיות מאוד מאוד מהיר. צריך להבין שכל כדור שיוצא מהקנה של לוחם יכול לסחרר את כולנו למקומות שלא התכוונו", הוא אומר.
בין הגולנצ'יק לים
"המקום המאתגר ביותר", אומר לנו אל"מ אילון, "הוא בתפר בחוף שבין צפון רצועת עזה ומדינת ישראל. זה תווך שהוא גם סמוך חוף וגם סמוך ים, ולכן אנחנו צריכים להסתכל עליו משני הצדדים, גם מהיבשה וגם מהים. שם שיתוף הפעולה בין פיקוד דרום, אוגדת עזה וזרוע הים הוא מעולה. אנחנו צריכים לסגור אירוע מהר".
ושיתוף הפעולה הזה עליו מדבר אל"מ אילון הוא משהו שקודם בשנים האחרונות, והוכנס לצבא במגוון דרכים. השת"פ הטכנולוגי הזה – בשם צי"ד, מאפשר לכל גורם, אם זה ביבשה, באוויר או בים, לראות את התמונה של כל הכוחות.
מהסיפון אנחנו יורדים לראות בעיניים את הצי"ד והמערכות השונות, חדר המלחמה של הספינה. מתוכו, מנהלים הלוחמים המיומנים של הספינה, בני 19 רק נזכיר, את המעקבים, את הנעילה על המטרות וכמובן, במידת הצורך, את כוח האש שיצא מהמפלס העליון.
"חדר המלחמה". המי"ק של השלדג
מפקד פלגה 916, סא"ל גיא ברק, מציג בפנינו את חדר המלחמה הזה – המי"ק (מרכז ידיעות ובקרה): "יש לנו את המכ"מ של הספינה, יש לו את מערכת השו"ב, שהיא למעשה לוקח את כל התמונה שיש בחיל הים על הגזרה הספציפית שאנחנו נמצאים בה. לא משנה אם זו צוללת. ספינת בט"ש או מהחוף – הכל מרוכז לתמונה אחת ימית. כל המערכות מדברות אחת עם השנייה. אם נניח זהינו מטרה במערכת השו"ב או בתצפית, ננעלנו עליה והתותח בחרטום עולה לאוויר. הכל מחובר להכל".
ההגנה על אוצרות הטבע
אנחנו מפליגים לכיוון אסדת הגז מול החוף. עוד איום גדול עמו מתמודדים בזירה הדרומית בגזרת הים. מעבר לפגיעה בתשתית קריטית, כדי להבין עד כמה האיום הזה גדול, ניתן לעיין בנתונים שהוציא משרד האנרגיה על היקף הרווחים של המדינה. על פי הנתונים, שפורסמו בחודש אוגוסט, הצפי הוא שההכנסות מתמלוגים בשנת 2019 יגיעו לשיא חדש של למעלה ממיליארד שקלים.
בחציון הראשון של 2019, נרשמה הכנסה של כ-426 מיליון שקלים מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי, הנפט והמחצבים. ושימו לב לעובדה הבאה, שלמעשה ממחישה את האיום שבהפסקת העבודה של אסדה בשל סיבות ביטחוניות - על פי הדו"ח של המשרד, הגידול ברווחים מתון באופן יחסי, זאת בעקבות ירידה בהכנסות בחודש אפריל עקב תקלה והפסקה זמנית של ההפקה מחזקת "תמר". עכשיו תארו לכם מה יכול לקרות במידה והאסדה נפגעת על ידי גורמי טרור מהרצועה והעבודה בה מושבתת לזמן ממושך.
איום הקומנדו
בשנים האחרונות מאז "צוק איתן" צה"ל נכנס לסבבים כל תקופה מסוימת עם חמאס וארגוני הטרור. לאורך תקופה, פגע הצבא בתשתיות הקומנדו הימי של חמאס. על פי פרסומים, הארגון מטפח מאוד את היחידה המיוחדת שלו, ומשקיע בה כסף רב. ובאופן כללי, משקיע רבות בניסיונות להוציא פיגועים מהים. "לא יודע אם להגדיר אותו איום אסטרטגי", אומר אל"מ אילון בהתייחסו לכוח הקומנדו, "זו יכולת שחמאס רוצה לבנות ולשדרג אותה. כמו כל ארגון טרור שרוצה לפגוע בצד השני. הוא מחפש שיטות חדשות ורעיונות חדשים, והקומנדו הימי של חמאס הוא אמצעי שמנסים לשכלל".
עם הכוונת למטרה. לוחם בפלגה 916
אל"מ יובל אילון מכיר ביכולות של האויב ואף הגדיר אותו אינטליגנטי: "עדיין יש לנו יתרון איכותי, אנחנו עדיפים, אבל אין ספק שהם מבינים שהם צריכים ללמוד, הם רוצים ללמוד. אבל אני חייב להגיד שבשנתיים האחרונות, הצלחנו לשחוק הרבה מאוד מהיכולות שלהם. הם משקיעים הרבה מאוד כסף, והחוכמה היא לגדוע את זה בין העימותים. לצמצם את היכולות שלהם. לדוגמא, המנהרה הימית, שזה פרויקט שהם עבדו עליו הרבה זמן כדי להחדיר לוחמים לתוך התווך התת מימי – גדענו להם אותה, גדענו להם יכולות מסוימות, אבל זו תחרות בלתי פוסקת. גם הצד השני מבין שאנחנו בתחרות".
החשש מהמפרץ
אירועי החודשים האחרונים במצרי הורמוז והמפרץ הפרסי, במסגרתם הייתה מעורבת איראן בתקיפת ספינות סוחר, מעלה את החשש לאיום גם על עורק הכלכלה הראשי של מדינת ישראל – הנמלים וספינות הסוחר. אבל צריך להבין שהתקיפה לא חייבת לקרות בתוך הנמל. אנחנו עוברים ליד כמות גדולה מאוד של ספינות סוחר ענקיות שממתינות לכניסה לנמל. ספינה כזו שתיפגע אפילו בחוץ תגרום לשיבוש הייצוא או הייבוא מישראל, שכידוע יותר מ-90 אחוזים מהסחר הישראלי מתבצע דרך הים.
אל"מ יובל אילון
כאשר אנחנו חולפים על פני אוניות הענק אומר לנו אילון: "על כל ספינה ממוצעת יש 6,000 מכולות. אם לדוגמה שתי אוניות כאלה לא מגיעות, זה אומר שיש 3,000 בתי אב שלא מקבלים את המוצרים שרכשו – ממזון ועד מכוניות. היכולת של מדינת ישראל לסחור, גם לייצא וגם לייבא, תלויה בנמלים האלה. אם המכונה הזו לא זורמת זה הפסדים אדירים והמשימה שלנו היא שזה יתאפשר כל הזמן. צריך לוודא שהנתיבים האלה פתוחים.
היו לנו בשנתיים האחרונות סבבים, והתעבורה מישראל ולישראל המשיכה לעבוד, מדינת ישראל המשיכה לייבא את המוצרים ולייצא סחורות. עשינו את תפקידנו כדי לשמור על קווי השיט ועל הנמלים של מדינת ישראל. זו אחת המשימות החשובות שלנו", מדגיש אילון.
קיר ברזל ימי
לפני שובנו לחוף, אנחנו עוברים אף יותר קרוב לאחת הנקודות הקריטיות בהגנה על החוף - מול חוף זיקים, נקודת החיבור בין רצועת עזה לישראל. מהמרחק הזה אפשר לראות בבירור מול העיניים את הגדר של הרצועה מצד אחד, ואת המבלים הישראלים בחוף מצד שני.
"הקרבה הזאת בין חוף זיקים", אומר לנו סא"ל גיא ברק, מפקד הפלגה, "שאתה רואה שם אנשים בקיץ נהנים, מבלים, ומה שאתה רואה בצד ימין שזה רצועת עזה, זו מציאות שהיא מאוד מורכבת. אבל זה נותן ללוחמים לראות בעין בדיוק את המהות של ההימצאות שלהם פה. ברור לך שאתה הגורם היחיד שמפריד בין הנאה מחיי השגרה, לבין מישהו שרוצה לבצע פיגוע".
ההפלגה עם הלוחמים של פלגה 916 המחישה לנו את ים האיומים עמם הם מתמודדים. עיקר העיסוק הוא ברצועת עזה ומסביב לה, אך אין ספק שהאירועים האחרונים במפרץ הפרסי עשויים לשנות תפיסות בצה"ל ובחיל הים, בעיקר בגלל שייתכן והם יתמודדו בעתיד עם אתגרים שלא נראים כרגע באופק.
הכתבה המלאה במגזין ישראל דיפנס
פגיעה באסדות הגז או בספינות סוחר, פיגועים בלב ים, חדירה לישראל והקומנדו הימי של חמאס – כל אלה הם רק חלק מהאתגרים המאיימים על הגזרה המבצעית ביותר בחיל הים. הצטרפנו ללוחמי פלגה 916 בסיור מול חופי עזה. מתוך מגזין ישראל דיפנס
לוחמי פלגה 916. צילומים בכתבה: מאיר אזולאי ודובר צה"ל
יצאנו בספינת שלדג 843 לסיור סביב רצועת עזה כאשר הים יחסית שקט, דבר שלא הסגיר את המתיחות ששוררת בתקופה האחרונה בגזרה הדרומית. מתחילת אוגוסט בוצעו כמה פיגועים וניסיונות פיגועים משטח רצועת עזה, וכל אירוע כזה עלול להביא להתלקחות בכל הגזרה, גם בזירה הימית. הסיור השגרתי למראה הזה אליו יצאנו עם כוחות פלגה 916 נתן הצצה לכמות האיומים עמם הם מתמודדים בזירת הים הדרומית.
אתכם בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
"הצד השני הבין שהתווך הימי הוא גם אתגר לשני הצדדים וגם הזדמנות", אומר לישראל דיפנס מפקד בסיס אשדוד, אל"מ יובל אילון, עם יציאתנו מנמל אשדוד. "בגלל שהתווך היבשתי הולך ונסגר, התווך של הים ושל האוויר הופכים להיות מאתגרים. יש יותר מ-1,500 כלי שיט של פלסטינים. כל אחד מהם יכול להיות או אזרח או משוטה, כל אחת יכולה להיות סירה באמצעותה יבוצע פיגוע. והחיכוך הוא תמידי, בדיוק כמו שצבא היבשה מתחכך במשך השנה וחצי האחרונה בדינמו-מטר משתנה", מסביר אל"מ אילון שמסכם קדנציה מלאה באירועים מבצעיים
הזירה עליה הוא פיקד אל"מ אילון, שנמתחת מחוף השרון ודרומה, כוללת בתוכה אין ספור מתקנים אסטרטגיים, חופי רחצה, נמלים, אסדות גז, וכמובן, הוא אומר לנו, והכי חשוב – מרבית מאוכלוסיית ישראל נמצאת בקו הזה בעיקר על קו החוף. רוב העיסוק שלו ושל לוחמיו הוא הטרור היוצא מרצועת עזה.
ספינת שלדג מפלגה 916
"מי שהחליט ברצועה לצאת לעשות פיגוע בחוף זיקים או להתפוצץ על אוניה באשקלון, תוך שלוש עד חמש דקות הוא שם", הוא מדגיש בזמן שהוא מצביע מהשלדג על קו החוף, וממחיש לנו עד כמה האיום הזה קרוב. "ולכן הדריכות פה היא מקסימלית, קבלת ההחלטות פה היא מהירה. בים אין גדר, ביבשה יש. בסוף מי שנמצא שם זה לוחם בספינות הבט"ש והבקריות שלנו. זמן התגובה צריך להיות מאוד מאוד מהיר. צריך להבין שכל כדור שיוצא מהקנה של לוחם יכול לסחרר את כולנו למקומות שלא התכוונו", הוא אומר.
בין הגולנצ'יק לים
"המקום המאתגר ביותר", אומר לנו אל"מ אילון, "הוא בתפר בחוף שבין צפון רצועת עזה ומדינת ישראל. זה תווך שהוא גם סמוך חוף וגם סמוך ים, ולכן אנחנו צריכים להסתכל עליו משני הצדדים, גם מהיבשה וגם מהים. שם שיתוף הפעולה בין פיקוד דרום, אוגדת עזה וזרוע הים הוא מעולה. אנחנו צריכים לסגור אירוע מהר".
ושיתוף הפעולה הזה עליו מדבר אל"מ אילון הוא משהו שקודם בשנים האחרונות, והוכנס לצבא במגוון דרכים. השת"פ הטכנולוגי הזה – בשם צי"ד, מאפשר לכל גורם, אם זה ביבשה, באוויר או בים, לראות את התמונה של כל הכוחות.
מהסיפון אנחנו יורדים לראות בעיניים את הצי"ד והמערכות השונות, חדר המלחמה של הספינה. מתוכו, מנהלים הלוחמים המיומנים של הספינה, בני 19 רק נזכיר, את המעקבים, את הנעילה על המטרות וכמובן, במידת הצורך, את כוח האש שיצא מהמפלס העליון.
"חדר המלחמה". המי"ק של השלדג
מפקד פלגה 916, סא"ל גיא ברק, מציג בפנינו את חדר המלחמה הזה – המי"ק (מרכז ידיעות ובקרה): "יש לנו את המכ"מ של הספינה, יש לו את מערכת השו"ב, שהיא למעשה לוקח את כל התמונה שיש בחיל הים על הגזרה הספציפית שאנחנו נמצאים בה. לא משנה אם זו צוללת. ספינת בט"ש או מהחוף – הכל מרוכז לתמונה אחת ימית. כל המערכות מדברות אחת עם השנייה. אם נניח זהינו מטרה במערכת השו"ב או בתצפית, ננעלנו עליה והתותח בחרטום עולה לאוויר. הכל מחובר להכל".
ההגנה על אוצרות הטבע
אנחנו מפליגים לכיוון אסדת הגז מול החוף. עוד איום גדול עמו מתמודדים בזירה הדרומית בגזרת הים. מעבר לפגיעה בתשתית קריטית, כדי להבין עד כמה האיום הזה גדול, ניתן לעיין בנתונים שהוציא משרד האנרגיה על היקף הרווחים של המדינה. על פי הנתונים, שפורסמו בחודש אוגוסט, הצפי הוא שההכנסות מתמלוגים בשנת 2019 יגיעו לשיא חדש של למעלה ממיליארד שקלים.
בחציון הראשון של 2019, נרשמה הכנסה של כ-426 מיליון שקלים מאגרות ומתמלוגי הגז הטבעי, הנפט והמחצבים. ושימו לב לעובדה הבאה, שלמעשה ממחישה את האיום שבהפסקת העבודה של אסדה בשל סיבות ביטחוניות - על פי הדו"ח של המשרד, הגידול ברווחים מתון באופן יחסי, זאת בעקבות ירידה בהכנסות בחודש אפריל עקב תקלה והפסקה זמנית של ההפקה מחזקת "תמר". עכשיו תארו לכם מה יכול לקרות במידה והאסדה נפגעת על ידי גורמי טרור מהרצועה והעבודה בה מושבתת לזמן ממושך.
איום הקומנדו
בשנים האחרונות מאז "צוק איתן" צה"ל נכנס לסבבים כל תקופה מסוימת עם חמאס וארגוני הטרור. לאורך תקופה, פגע הצבא בתשתיות הקומנדו הימי של חמאס. על פי פרסומים, הארגון מטפח מאוד את היחידה המיוחדת שלו, ומשקיע בה כסף רב. ובאופן כללי, משקיע רבות בניסיונות להוציא פיגועים מהים. "לא יודע אם להגדיר אותו איום אסטרטגי", אומר אל"מ אילון בהתייחסו לכוח הקומנדו, "זו יכולת שחמאס רוצה לבנות ולשדרג אותה. כמו כל ארגון טרור שרוצה לפגוע בצד השני. הוא מחפש שיטות חדשות ורעיונות חדשים, והקומנדו הימי של חמאס הוא אמצעי שמנסים לשכלל".
עם הכוונת למטרה. לוחם בפלגה 916
אל"מ יובל אילון מכיר ביכולות של האויב ואף הגדיר אותו אינטליגנטי: "עדיין יש לנו יתרון איכותי, אנחנו עדיפים, אבל אין ספק שהם מבינים שהם צריכים ללמוד, הם רוצים ללמוד. אבל אני חייב להגיד שבשנתיים האחרונות, הצלחנו לשחוק הרבה מאוד מהיכולות שלהם. הם משקיעים הרבה מאוד כסף, והחוכמה היא לגדוע את זה בין העימותים. לצמצם את היכולות שלהם. לדוגמא, המנהרה הימית, שזה פרויקט שהם עבדו עליו הרבה זמן כדי להחדיר לוחמים לתוך התווך התת מימי – גדענו להם אותה, גדענו להם יכולות מסוימות, אבל זו תחרות בלתי פוסקת. גם הצד השני מבין שאנחנו בתחרות".
החשש מהמפרץ
אירועי החודשים האחרונים במצרי הורמוז והמפרץ הפרסי, במסגרתם הייתה מעורבת איראן בתקיפת ספינות סוחר, מעלה את החשש לאיום גם על עורק הכלכלה הראשי של מדינת ישראל – הנמלים וספינות הסוחר. אבל צריך להבין שהתקיפה לא חייבת לקרות בתוך הנמל. אנחנו עוברים ליד כמות גדולה מאוד של ספינות סוחר ענקיות שממתינות לכניסה לנמל. ספינה כזו שתיפגע אפילו בחוץ תגרום לשיבוש הייצוא או הייבוא מישראל, שכידוע יותר מ-90 אחוזים מהסחר הישראלי מתבצע דרך הים.
אל"מ יובל אילון
כאשר אנחנו חולפים על פני אוניות הענק אומר לנו אילון: "על כל ספינה ממוצעת יש 6,000 מכולות. אם לדוגמה שתי אוניות כאלה לא מגיעות, זה אומר שיש 3,000 בתי אב שלא מקבלים את המוצרים שרכשו – ממזון ועד מכוניות. היכולת של מדינת ישראל לסחור, גם לייצא וגם לייבא, תלויה בנמלים האלה. אם המכונה הזו לא זורמת זה הפסדים אדירים והמשימה שלנו היא שזה יתאפשר כל הזמן. צריך לוודא שהנתיבים האלה פתוחים.
היו לנו בשנתיים האחרונות סבבים, והתעבורה מישראל ולישראל המשיכה לעבוד, מדינת ישראל המשיכה לייבא את המוצרים ולייצא סחורות. עשינו את תפקידנו כדי לשמור על קווי השיט ועל הנמלים של מדינת ישראל. זו אחת המשימות החשובות שלנו", מדגיש אילון.
קיר ברזל ימי
לפני שובנו לחוף, אנחנו עוברים אף יותר קרוב לאחת הנקודות הקריטיות בהגנה על החוף - מול חוף זיקים, נקודת החיבור בין רצועת עזה לישראל. מהמרחק הזה אפשר לראות בבירור מול העיניים את הגדר של הרצועה מצד אחד, ואת המבלים הישראלים בחוף מצד שני.
"הקרבה הזאת בין חוף זיקים", אומר לנו סא"ל גיא ברק, מפקד הפלגה, "שאתה רואה שם אנשים בקיץ נהנים, מבלים, ומה שאתה רואה בצד ימין שזה רצועת עזה, זו מציאות שהיא מאוד מורכבת. אבל זה נותן ללוחמים לראות בעין בדיוק את המהות של ההימצאות שלהם פה. ברור לך שאתה הגורם היחיד שמפריד בין הנאה מחיי השגרה, לבין מישהו שרוצה לבצע פיגוע".
ההפלגה עם הלוחמים של פלגה 916 המחישה לנו את ים האיומים עמם הם מתמודדים. עיקר העיסוק הוא ברצועת עזה ומסביב לה, אך אין ספק שהאירועים האחרונים במפרץ הפרסי עשויים לשנות תפיסות בצה"ל ובחיל הים, בעיקר בגלל שייתכן והם יתמודדו בעתיד עם אתגרים שלא נראים כרגע באופק.
