מקומנדו ועד טילים: מה פגע במכלית האיראנית?

אוניית סוחר איראנית נפגעה בסוף השבוע במהלך שיט מול חופי סעודיה, ומאז ישנו ניסיון להבין מי פגע בה וכיצד עשה זאת. על פי הדיווחים, היא הותקפה על ידי טילים, אך צילומים שלה אחרי הפגיעה מעלים אפשרויות נוספות. פרשנות

 

המכלית האיראנית שנפגעה. צילום: AP

בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, ה- 11/10/19, בשעה שהיא עושה את דרכה מאיראן, דיווחה מכלית איראנית בשם SABITI, כי נפגעה משני טילים שנורו לעברה בסמוך לעיר הנמל ג'דה שבסעודיה. במהלך החודשים האחרונים נפגעו מספר אוניות איראניות אחרות. אירוע הפגיעה הראשון היה בראשית מאי השנה, גם הוא בסמוך לעיר הנמל הסעודית, בו נפגעה מכלית איראנית ככל הנראה מפגיעת מוקש. לאחר האירוע הראשון, התרחשו סדרה של אירועי פיצוץ באוניות סוחר במפרץ עומאן ובקרבת המפרץ הפרסי.

בשעות שלאחר הדיווח הראשוני החלו להצטבר ידיעות סותרות, שונות ומשונות. בין הפרסומים היו דיווחים איראניים, כי חל בלבול והאונייה לא נפגעה מטילים, דיווחים אחרים עדכנו כי פרצה שריפה בבטן האונייה (לאור צילומי העשן השחור המיתמר מעל האונייה), ואילו אחרים סיפרו על צוללת ישראלית, אשר שהתה באזור הפגיעה והיא זו אשר שיגרה שני טילים לעבר המכלית האיראנית.

תיאוריית קונספירציה אחרת שהושמעה היא כי המעשה בוצע על ידי כוחות משמרות המהפכה של איראן, על מנת לייצר פרובוקציות ולאפשר תגובה איראנית על המעשה, לכאורה, נגד אונייה איראנית.

למרות ההנאה שבניחושים אודות זהות התוקפים, יהיה קשה לנחש את זהותם ללא מודיעין אמיתי. ביומיים האחרונים החלו להצטבר תמונות המעידות על פגיעת האונייה, ובהן ניתן לראות שני "פתחים" שנפערו בתחתית האונייה, בגובה הקרוב לגובה פני הים.

מקונספירציות להערכות

מצילומים אלה ניתן להתרשם, כי האונייה לא הייתה בדחי מלא ולא נשאה את כל קיבולתה המרבית. הממצאים מאפשרים להעלות מספר אפשרויות:

האפשרות הראשונה היא פגיעה של שני טילים באונייה, שני טילים אלה יכלו להיות משוגרים מכלי שיט ששהה באזור (מלחמתי או מסווה), או שיכלו להיות משוגרים ממשגר חופי מכיוון החוף הסעודי. בהתחשב בגובה החורים והפגיעה יחסית לקו המים, נראה כי לא היו אלה טילים אשר פגעו באונייה. גם צורת החורים בדופן אינם מעידים על כך שהיה זה טיל שחדר את דופן כלי השיט.

טילים נגד כלי שיט מתוכננים לחדור את דופן האונייה (הדק יחסית) ולהתפוצץ בתוך החלל הפנימי. במידה והיה זה טיל שחדר את כלי השיט, הנזק שהיה נגרם לו היה רב משמעותית מהנזק שספגה האונייה האיראנית.

האפשרות השנייה היא פגיעה של האונייה בשני מוקשים צפים, אשר האונייה עברה במקרה בקרבתם. מגובה הפגיעה יחסית לקו המים ניתן לשלול יחסית מהר את האפשרות הזו מחד. ההסתברות לפגיעה בשני מוקשים הקרובים זה לזה בים הפתוח ובסמוך לדופן האונייה הינה נמוכה.

ממה נגרמו שני החורים בדופן האונייה? צילום: AP

האפשרות השלישית היא שהפגיעה נגרמה כתוצאה מהצמדתם של שני מוקשי דופן (מוקשי עלוקה) לאונייה. הצמדתם של מוקדי הדופן במקרה כזה צריכה הייתה להתבצע על ידי כוח קומנדו, אשר שוגר לעבר האונייה האיראנית מכלי שיט סמוך או מהחוף. הכוח היה צריך להפליג בצמוד אליה במהלך הפלגתה, למשך מספר דקות בודדות, ולהצמיד את המוקשים לדופן המכלית. כל עוד לא התגלה צוות הקומנדו, אין בכך משימה מורכבת מדי לצוות מיומן.

האופציה הרביעית היא שימוש בשני כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מ) או בשתי סירות נפץ מנוהגות, אשר התנגשו בכלי השיט האיראני. באזור התקרית מפעילים המורדים החות'ים כלי שיט בלתי מאוישים ובעבר אף עשו בהם שימוש נגד כלי שיט סעודיים ואמריקניים. אם אכן זה האירוע, תשאל השאלה מדוע הפעילו המורדים החות'ים, הפועלים בחסות איראנית מלאה, כלים אלה נגד אונייה איראנית.

האפשרות הנוספת היא כי הפיצוץ התרחש מבטן האונייה החוצה, אך בהתחשב בצילומים, נראה שהפיצוץ נגרם מהחוץ אל הפנים.

סביר אם כן להניח, שהפגיעה באונייה האיראנית נגרמה כתוצאה מפיצוץ של שני מוקשי עלוקה, שהוצמדו לדופן האונייה במהלך הפלגה על ידי כוח קומנדו, אשר הפליג בסמוך אליה מבלי שהתגלה. זהות המבצעים ככל הנראה לא תתגלה לעולם.

יחד עם זאת, אוניות הסוחר הישראליות עושות דרכן בנתיבי שיט אלה באופן קבוע, ומומלץ יהיה לשמור על ערנות יתרה באזורים אלו.