האם עיראק הפכה לשדה קרב בעימות בין ישראל וארה"ב לאיראן?

התקיפות האחרונות בעיראק של בסיסי מיליציות שיעיות הנתמכות על ידי איראן, מהוות צוהר לבחינת המצב במדינה. אם אכן התקיפות בוצעו על ידי ישראל או ארה"ב, הרי שמדובר במסר ברור לאיראן. פרשנות.

 

תיעוד מזירת ההתקפה על בסיס השבוע. צילום: מתוך טוויטר

השבוע, בשעות הערב, הותקף מצבור תחמושת בבסיס חיל האוויר העיראקי "אל-בכר", המאויש על ידי המיליציה השיעית, הנתמכת על ידי איראן. התקיפה בוצעה, על פי דיווחים ראשוניים, על ידי כלי טיס לא מאוישים. לפני כן, הותקף בסיס צבאי המוחזק בידי כוחות שיעים, בסיוע ותמיכת משמרות המהפכה של איראן. בבסיס, על פי סוכנות הידיעות רויטרס, הייתה תחמושת רבה, כולל מלאי רב של רקטות 122 מ"מ. תקיפה נוספת בוצעה בשעות הבוקר המוקדמות של ה-19בליולי. התקיפה השלישית בוצעה בצפון-מערב עיראק נגד בסיס איראני אחר. הבסיס שהותקף היה באזור שבשליטת הסונים. אזור זה הינו אזור מדברי, הסמוך לקו הגבול שבין עיראק וסוריה, בקרבת העיר תיכרית, עיר מולדתו של שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין.

התקיפות במהלך חודש יולי בוצעו, על פי העיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי, על ידי מטוסי קרב של ישראל ומטרתן פגיעה באמצעי לחימה ואנשי צבא איראניים, אשר שהו בבסיסים, כחלק ממערכה המתנהלת על השליטה בעיראק מול איראן. התקיפות שבוצעו מהוות צוהר והזדמנות להצצה מהירה על המתרחש באזור זה של עיראק.

הבחירה של איראן בעיראק

האזור של עיראק, בו מצויים הבסיסים שהותקפו, משמש למעשה כמעין מסדרון יבשתי, המחבר את איראן דרך עיראק ללבנון ולסוריה. עד לפני כשנתיים היה האזור בשליטת דעאש, אך נכבש על ידי המיליציות השיעיות הפועלות בפיקוד איראן ולצידה, אשר נטעו בו שורשים.

המסדרון היבשתי בעיראק וההתבססות האיראנית בו הינם חלק מהאסטרטגיה של איראן, הרואה בחזונה את שליטתה המחודשת בגבולות ממלכת פרס הקדומה, לרבות שליטתה בעיראק, לבנון וסוריה. חזונה של איראן לשליטה אזורית אינו נבנה רק על יסודות תרבותיים והיסטוריים אלא גם על תפיסה מדינית, ביטחונית וכלכלית, לפיה מסדרון יבשתי שבין המפרץ הפרסי לים התיכון הינו בסיס להתרחבות כלכלית ונגישות מהירה יחסית לאירופה.

התפוררות השלטון בעיראק והעדר אחיזה מדינית של ממש, מסייעים להתבססות האיראנית בעיראק והינם הזדמנות היסטורית לחיזוק מעמדה האזורי של איראן – מדינית, צבאית וכלכלית. זאת ועוד, על רקע החלשות מעמדה של איראן בסוריה וצמצום כוחותיה הצבאיים בה על רקע חוסר שביעות רצונם של הרוסים מהשהות האיראנית בסוריה ורצון השלטון הסורי להתבססות מחודשת, מהווה ההתבססות האיראנית בעיראק משקל נגד משמעותי ליציאתה מסוריה.

איראן מבססת שלטונה בעיראק באמצעות מיליציות שיעיות, הפועלות בחסותה ובפיקוד כוח קודס של משמרות המהפכה, המספקים למיליציות נשק ואמצעי לחימה, תחמושת ואספקה מאיראן. בעיראק הולכים ומוקמים בסיסים ותשתיות איראניים באמצעות המיליציות השיעיות, המאפשרות לה עורף לוגיסטי, מבצעי ומודיעיני, ומאפשרים לאיראן יכולת שליטה במסדרון העיראקי מאיראן לעבר לבנון וסוריה.

בסיסים אלו, על פי התפיסה האיראנית, מאפשרים לה מחד לפעול תחת איפול מודיעיני יחסי ולצבור כוחות בטווח רחוק מישראל, המקשה על ישראל לאסוף מודיעין ולהפעיל את חיל האוויר נגד בסיסיה. מאידך, טווח זה מישראל, סוריה ולבנון מאפשר לאיראן להזרים כוחות ללבנון, לסוריה ואף לישראל בעת מערכה מול ישראל.

זאת ועוד, ההתבססות בעיראק מאפשרת לאיראן לרכז שם ולהפעיל, כבסיס טילים קדמי, ארסנל שלם של טילי קרקע-קרקע מבצעיים המצויים ברשותה, בעלי יכולת פגיעה מדויקת במגוון אתרים בישראל, אשר ניתן יהיה להפעילם בעת מערכה. טילים אלה הועברו לעיראק , יש להניח, באמצעות הברחתם ברכבות ובמשאיות מסחריות, תמימות למראה, אשר אפשרה להם לעבור את אנשי ביקורת הגבולות והמכס העיראקי, על אף שישראל וארצות הברית היו מודעות לא אחת, על פי הפרסומים, להברחות אלו.

המסר הסמוי של ארה"ב וישראל

הצמרת המדינית-ביטחונית הישראלית זיהתה את מהלכיה האסטרטגיים של איראן והתבססותה בעיראק, ורואה בהם כאיום אסטרטגי משמעותי. בחודשים האחרונים אנו עדים לאזהרות רבות מפי בכירים ישראליים, בהם ראש הממשלה, ראש המוסד, הרמטכ"ל וראש אמ"ן, המושמעות נגד עיראק, וקוראות לה להתנגד להתבססות האיראנית ולפעולות הצבאיות של כוחות משמרות המהפכה והמיליציות השיעיות.

הגדיל לעשות, באמירה מפתיעה אולי מפי גורמי ישראליים, השר צחי הנגבי, שטען "שישראל היא המדינה היחידה שהורגת איראנים". יחד עם זאת, ישראל וארצות הברית נמנעות מתגובה אודות זהות מבצעי התקיפות, לרבות הכחשות נמרצות של משרד ההגנה האמריקני על מעורבותו.

הערכת המצב על ההתבססות האיראנית בעיראק, יכולות התקיפה המרשימות בעומק עיראק, המסגירות במקצת יכולות מודיעיניות המובילות אליהן, והאזהרות של גורמים ביטחוניים ומדיניים בתקשורת, מביאים לכדי הערכה על זהות המבצעים.

בין אם קיימת או לא מעורבות אמריקנית בתקיפות בעיראק, הרי על רקע המתיחות הגואה במפרץ הפרסי, במצרי הורמוז ובתימן, בין ארצות הברית ובנות בריתה לבין איראן, וההצטרפות לכאורה של ישראל לקואליציה האמריקנית המתגבשת, סביר יהיה להניח שהתקיפות בעיראק, אם בוצעו על ידי ישראל, מקבלות גיבוי מלא מארצות הברית. ויותר מכך, יש בהן אמירה מדינית-ביטחונית אסטרטגית מול טהרן, לפיה איראן מוקפת מכל צדדיה וכל ניסיונותיה לשינויים מדיניים וצבאיים, בלבנון, סוריה, עיראק, בתימן ובמפרץ הפרסי ייענו ביד קשה.

אולי יעניין אותך גם

חיילי צה"ל מצביעים לכנסת ה-22. צילום: דובר צה"ל 

מחכים לקולות החיילים: שיעור הצבעה גבוה בצה"ל

70.7% מהמשרתים מימשו את זכותם הדמוקרטית בבסיסי צה"ל. עם זאת, מדובר בנתון נמוך במעט מהבחירות הקודמות. עשרה אחוז נוספים הצביעו בקלפיות אזרחיות. אז כיצד ישפיעו קולות החיילים?