בית המשפט הורה לרשות הכבאות לפרסם מאות נהלים שהוסתרו מהציבור
המאבק הציבורי גרם לכך שכב"ה תעמיד נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לרשות הציבור שזקוק להם - מדובר בהישג אדיר לקהילות העוסקים בבטיחות
דני קרוננברג
| 04/03/2024
צילום: דני קרוננברג
לפני למעלה משנה חשפתי ב"ישראל דיפנס" כי הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן:כב"ה) מסתירה מהציבור נהלים לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
לאחר מכן חשפתי שכב"ה מסתירה מהציבור את הנוהל לטיפול בדליקות של רכב חשמלי, למרות שקיים נוהל בלתי מסווג בנושא כבר משנת 2012.
לפני כחודשיים פרסמתי שלמרות עתירה אזרחית שהוגשה בנושא, כב"ה עדיין לא מפרסמת את נהליה לציבור.
ואולם לפני מספר ימים (21.2.24) התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד לגבי העתירה, ובית המשפט הורה לכב"ה לפרסם את מאות הנהלים שהוסתרו מהציבור.
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע קובע כי "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור".
בדיון שנערך בפני כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין, רשות הכבאות טענה כי נציב כבאות והצלה הקים ועדה מיוחדת לעדכון הנהלים לקראת פרסומם, אך מנגד נטען שהוועדה קמה כבר לפני כמעט 9 חודשים ומאז לא פרסמה אף נוהל.
כמו כן, נטען שהנהלים המוסתרים הינם מאוד ותיקים, וחלקם קיימים כבר משנת 2012.
עוד טענה כב"ה כי יש בעיה מסוימת בכל הקשור לנהלים שהציבור מסתמך עליהם כ"לקוח" של הכבאות, למשל נהלי הגנה מאש (המחייבים לדוגמה קבלנים בהתקנת מערכות גילוי וכיבוי אש).
בית המשפט הבהיר שעדכון נהלים אינו פוטר מעמידה בדרישות חוק חופש המידע, ומציות להחלטות היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שהורתה לפרסם את הנהלים.
בית המשפט גם הבהיר שאם נהלים, שרשות פועלת על פיהם, נמצאים בהליך עדכון, יש לפרסמם אך ניתן לציין כי הם בהליכי עדכון וגירסתם המעודכנת תפורסם בהמשך.
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין גם הבהיר שאם נהלים מסוימים ימצאו בהליך עדכון זמן ארוך ובלתי סביר, ניתן יהיה להגיש עתירות נפרדות בעניין זה.
מכאן ניתן להסיק כי רשות ממלכתית אינה יכולה לעשות תרגיל שבאמצעותו היא תכריז לאורך שנים שנוהל מסוים הינו בהליך עדכון, ובכך בית המשפט התווה את הדרך להתנהלות ראויה של רשויות ממלכתיות.
בהתאם להחלטת בית המשפט ובהסכמת הצדדים נקבע מתווה שלפיו כב"ה תפרסם את הנהלים האמורים, על פי הנדרש בחוק חופש המידע, בשלוש פעימות:
1. תוך שבועיים יפורסמו באינטרנט לפחות 10 נהלים של כב"ה.
2. תוך חודשיים יפורסמו יתרת מאות הנהלים של כב"ה שיש לפרסם.
3. תוך שלושה חודשים כב"ה תפרסם רשימה של שמות נהלים חסויים מבחינה ביטחונית.
המאבק הציבורי גרם לכך שכב"ה תעמיד נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לרשות הציבור שזקוק להם, ומדובר בהישג אדיר לקהילות העוסקים בבטיחות, בחומרים מסוכנים, ובבטיחות אש.
החלטת בית המשפט תגרום לקידום המקצוענות בתחומים אלו, ותהווה נקודת מפנה בזמינות המידע לרשות כל אנשי המקצוע, ולרשות הציבור הרחב.
העתירה גם גרמה לכך שכב"ה מבצעת בימים אלו מבצע ענק לעדכון הנהלים (שאת חלקם באמת יש לעדכן מאחר והם אינם טובים), ולכן השופט ציין שהעותר זכה להצלחה גדולה יותר מאשר העותר ביקש בעתירתו.
יש לקוות שכב"ה תבצע עדכון יסודי ואיכותי לנהלים, ובעקבות כך כב"ה תפרסם נהלים מעולים, ברמה שלא תפחת מנהלי הכבאות במדינות המתקדמות בעולם.
תגובות להחלטת בית המשפט
תגובת פרקליטות המדינה בשם הרשות הארצית לכבאות והצלה: הרשות הארצית לכבאות והצלה מעמידה לעיון הציבור נהלים רבים ובמיוחד הנהלים בנושא הגנה מאש.
לאחר פנייתו המתוארת של הכותב, הרשות החלה בתהליך עבודה מאומץ שבסיומו כלל הנהלים שיש להעמיד לעיון הציבור יפורסמו באתר האינטרנט שלה. בניגוד לנטען לאורך הכתבה, בשום שלב הרשות לא "הסתירה" נהלים מהציבור.
יחד עם זאת, כאמור, הרשות תפעל לשיפור גישת הציבור לעיון בנהליה על ידי פרסום נהלים נוספים באתר האינטרנט.
העמותה לקידום בטיחות האש בישראל מסרה שהיא מברכת את הרשות הארצית לכבאות והצלה על השיפור הצפוי בגישת הציבור לעיון בנהליה, על ידי פרסום נהלים נוספים באתר האינטרנט של הרשות, באופן שיאפשר נגישות למידע הנדרש לצורך קידום בטיחות האש בישראל.
עו"ד שמואל שטיינר, חבר ועד אגודת חוקרי הדליקות, ממקימי המכללה למדעי האש בקיסריה, והעוסק בתחום בנזיקין בנושאי ביטוח ונזקי אש, הגיב לידיעה ומסר כי פרסום נוהל חקירת דליקות של כב"ה, חשיפת נהלי טיפול בדליקות בתרחישים שונים, ופרסום נהלים הקשורים למיגון אש, יסייעו מאוד לעבודתם החיונית של חוקרי דליקות עצמאיים המספקים שירותים חיוניים לחברות ביטוח ולגורמים נוספים.
עו"ד שטיינר ציין כי חברות הביטוח מערימות קשיים על המבוטחים בקבלת תגמולי ביטוח בגלל שחקירות כב"ה הן לעיתים שטחיות, ולעיתים חסר בהן מידע חשוב כגון כרונולוגיית היומן המבצעי, מה היה מצב האש בזמן הגעת הכבאים, עם איזה אמצעי כיבוי הגיעו הכבאים, האם אמצעי הכיבוי היו מתאימים לאירוע, מתי הושגה שליטה באש, וכדומה.
עוד הוסיף עו"ד שטיינר כי הרשות הארצית לכבאות והצלה לא פרסמה מעולם את נוהל ביצוע חקירת דליקות, ובכלל כך לא פורסם מידע לגבי הסמכויות לתשאול עדים, כיצד לאסוף ולשמור על ראיות, מהו מבנה של דו"ח חקירת דליקה, איזה מידע חייב להיות בדו"ח חקירת דליקה, איזו ההכשרה חייב חוקר דליקות לעבור על מנת שהוא יוסמך, וכדומה.
עו"ד רוני שדה, יו"ר לשכת ממוני הבטיחות בישראל, מסר שהוא תקווה כי פירסום נהלי כב"ה יבהיר למינהל הבטיחות כי עליו מוטלת החובה, החל מתיקון מספר 11 לפקודת הבטיחות בעבודה, לפרסם את נהלי מפע"ר באמצעות תקנות, ולכל הפחות באמצעות הוראות בטיחות שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות ובהקדם האפשרי ברשומות, ויפה שעה אחת קודם.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, הגיש את העתירה המינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה כנדרש בחוק חופש המידע, וטוען כי מחובתה לפרסם הנחיות בעברית גם לגבי מניעת פיצוצי אבק דליק מרחף, ולאכוף עמידה בהנחיות אלו, על מנת לשמור על ביטחון הציבור.
את הרשות הארצית לכבאות והצלה מייצג עו"ד יהונתן שטראוס מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). מטעם כב"ה השתתפו בדיון עו"ד עמנואל הלון מהלשכה המשפטית של כב"ה ומר יריב אגמון - הממונה על חופש המידע בכב"ה.
מספר העתירה המינהלית בבית המשפט: עת"מ 26351-07-23
המאבק הציבורי גרם לכך שכב"ה תעמיד נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לרשות הציבור שזקוק להם - מדובר בהישג אדיר לקהילות העוסקים בבטיחות
צילום: דני קרוננברג
לפני למעלה משנה חשפתי ב"ישראל דיפנס" כי הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן:כב"ה) מסתירה מהציבור נהלים לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
לאחר מכן חשפתי שכב"ה מסתירה מהציבור את הנוהל לטיפול בדליקות של רכב חשמלי, למרות שקיים נוהל בלתי מסווג בנושא כבר משנת 2012.
לפני כחודשיים פרסמתי שלמרות עתירה אזרחית שהוגשה בנושא, כב"ה עדיין לא מפרסמת את נהליה לציבור.
ואולם לפני מספר ימים (21.2.24) התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד לגבי העתירה, ובית המשפט הורה לכב"ה לפרסם את מאות הנהלים שהוסתרו מהציבור.
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע קובע כי "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור".
בדיון שנערך בפני כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין, רשות הכבאות טענה כי נציב כבאות והצלה הקים ועדה מיוחדת לעדכון הנהלים לקראת פרסומם, אך מנגד נטען שהוועדה קמה כבר לפני כמעט 9 חודשים ומאז לא פרסמה אף נוהל.
כמו כן, נטען שהנהלים המוסתרים הינם מאוד ותיקים, וחלקם קיימים כבר משנת 2012.
עוד טענה כב"ה כי יש בעיה מסוימת בכל הקשור לנהלים שהציבור מסתמך עליהם כ"לקוח" של הכבאות, למשל נהלי הגנה מאש (המחייבים לדוגמה קבלנים בהתקנת מערכות גילוי וכיבוי אש).
בית המשפט הבהיר שעדכון נהלים אינו פוטר מעמידה בדרישות חוק חופש המידע, ומציות להחלטות היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים שהורתה לפרסם את הנהלים.
בית המשפט גם הבהיר שאם נהלים, שרשות פועלת על פיהם, נמצאים בהליך עדכון, יש לפרסמם אך ניתן לציין כי הם בהליכי עדכון וגירסתם המעודכנת תפורסם בהמשך.
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטיין גם הבהיר שאם נהלים מסוימים ימצאו בהליך עדכון זמן ארוך ובלתי סביר, ניתן יהיה להגיש עתירות נפרדות בעניין זה.
מכאן ניתן להסיק כי רשות ממלכתית אינה יכולה לעשות תרגיל שבאמצעותו היא תכריז לאורך שנים שנוהל מסוים הינו בהליך עדכון, ובכך בית המשפט התווה את הדרך להתנהלות ראויה של רשויות ממלכתיות.
בהתאם להחלטת בית המשפט ובהסכמת הצדדים נקבע מתווה שלפיו כב"ה תפרסם את הנהלים האמורים, על פי הנדרש בחוק חופש המידע, בשלוש פעימות:
1. תוך שבועיים יפורסמו באינטרנט לפחות 10 נהלים של כב"ה.
2. תוך חודשיים יפורסמו יתרת מאות הנהלים של כב"ה שיש לפרסם.
3. תוך שלושה חודשים כב"ה תפרסם רשימה של שמות נהלים חסויים מבחינה ביטחונית.
המאבק הציבורי גרם לכך שכב"ה תעמיד נהלי בטיחות ונהלי חירום חיוניים לרשות הציבור שזקוק להם, ומדובר בהישג אדיר לקהילות העוסקים בבטיחות, בחומרים מסוכנים, ובבטיחות אש.
החלטת בית המשפט תגרום לקידום המקצוענות בתחומים אלו, ותהווה נקודת מפנה בזמינות המידע לרשות כל אנשי המקצוע, ולרשות הציבור הרחב.
העתירה גם גרמה לכך שכב"ה מבצעת בימים אלו מבצע ענק לעדכון הנהלים (שאת חלקם באמת יש לעדכן מאחר והם אינם טובים), ולכן השופט ציין שהעותר זכה להצלחה גדולה יותר מאשר העותר ביקש בעתירתו.
יש לקוות שכב"ה תבצע עדכון יסודי ואיכותי לנהלים, ובעקבות כך כב"ה תפרסם נהלים מעולים, ברמה שלא תפחת מנהלי הכבאות במדינות המתקדמות בעולם.
תגובות להחלטת בית המשפט
תגובת פרקליטות המדינה בשם הרשות הארצית לכבאות והצלה: הרשות הארצית לכבאות והצלה מעמידה לעיון הציבור נהלים רבים ובמיוחד הנהלים בנושא הגנה מאש.
לאחר פנייתו המתוארת של הכותב, הרשות החלה בתהליך עבודה מאומץ שבסיומו כלל הנהלים שיש להעמיד לעיון הציבור יפורסמו באתר האינטרנט שלה. בניגוד לנטען לאורך הכתבה, בשום שלב הרשות לא "הסתירה" נהלים מהציבור.
יחד עם זאת, כאמור, הרשות תפעל לשיפור גישת הציבור לעיון בנהליה על ידי פרסום נהלים נוספים באתר האינטרנט.
העמותה לקידום בטיחות האש בישראל מסרה שהיא מברכת את הרשות הארצית לכבאות והצלה על השיפור הצפוי בגישת הציבור לעיון בנהליה, על ידי פרסום נהלים נוספים באתר האינטרנט של הרשות, באופן שיאפשר נגישות למידע הנדרש לצורך קידום בטיחות האש בישראל.
עו"ד שמואל שטיינר, חבר ועד אגודת חוקרי הדליקות, ממקימי המכללה למדעי האש בקיסריה, והעוסק בתחום בנזיקין בנושאי ביטוח ונזקי אש, הגיב לידיעה ומסר כי פרסום נוהל חקירת דליקות של כב"ה, חשיפת נהלי טיפול בדליקות בתרחישים שונים, ופרסום נהלים הקשורים למיגון אש, יסייעו מאוד לעבודתם החיונית של חוקרי דליקות עצמאיים המספקים שירותים חיוניים לחברות ביטוח ולגורמים נוספים.
עו"ד שטיינר ציין כי חברות הביטוח מערימות קשיים על המבוטחים בקבלת תגמולי ביטוח בגלל שחקירות כב"ה הן לעיתים שטחיות, ולעיתים חסר בהן מידע חשוב כגון כרונולוגיית היומן המבצעי, מה היה מצב האש בזמן הגעת הכבאים, עם איזה אמצעי כיבוי הגיעו הכבאים, האם אמצעי הכיבוי היו מתאימים לאירוע, מתי הושגה שליטה באש, וכדומה.
עוד הוסיף עו"ד שטיינר כי הרשות הארצית לכבאות והצלה לא פרסמה מעולם את נוהל ביצוע חקירת דליקות, ובכלל כך לא פורסם מידע לגבי הסמכויות לתשאול עדים, כיצד לאסוף ולשמור על ראיות, מהו מבנה של דו"ח חקירת דליקה, איזה מידע חייב להיות בדו"ח חקירת דליקה, איזו ההכשרה חייב חוקר דליקות לעבור על מנת שהוא יוסמך, וכדומה.
עו"ד רוני שדה, יו"ר לשכת ממוני הבטיחות בישראל, מסר שהוא תקווה כי פירסום נהלי כב"ה יבהיר למינהל הבטיחות כי עליו מוטלת החובה, החל מתיקון מספר 11 לפקודת הבטיחות בעבודה, לפרסם את נהלי מפע"ר באמצעות תקנות, ולכל הפחות באמצעות הוראות בטיחות שיפורסמו באתר האינטרנט של מינהל הבטיחות ובהקדם האפשרי ברשומות, ויפה שעה אחת קודם.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים.
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושא הקשור לנהלי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים, הגיש את העתירה המינהלית נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה בדרישה שתפרסם לציבור את כלל נהליה כנדרש בחוק חופש המידע, וטוען כי מחובתה לפרסם הנחיות בעברית גם לגבי מניעת פיצוצי אבק דליק מרחף, ולאכוף עמידה בהנחיות אלו, על מנת לשמור על ביטחון הציבור.
את הרשות הארצית לכבאות והצלה מייצג עו"ד יהונתן שטראוס מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי). מטעם כב"ה השתתפו בדיון עו"ד עמנואל הלון מהלשכה המשפטית של כב"ה ומר יריב אגמון - הממונה על חופש המידע בכב"ה.
מספר העתירה המינהלית בבית המשפט: עת"מ 26351-07-23
