רכשתם רכב חשמלי? כדאי לדעת: רשות הכבאות טרם פרסמה לציבור נוהל כיצד מטפלים בדליקה של רכב כזה
סוללות כלי רכב חשמליים מכילות חומרים מסוכנים, עלולות לבעור בעוצמה וקיים קושי בהשגת שליטה על האש | שריפה כזו גורמת לפליטת גזים רעילים | קיים נוהל משנת 2012 שטרם פורסם לציבור
דני קרוננברג
| 10/12/2022
By National Highway Traffic Safety Administration, U.S. Department of Transportation - http://www.nhtsa.gov/staticfiles/nvs/pdf/Final_Reports.pdf, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18121306
בשנים האחרונות חל גידול אדיר בשימוש בכלי רכב חשמליים בישראל. בני אביעד, שהיה מנהל מחלקת רכב ופיתוח, וראש תחום מטענים ושינוע חומרים מסוכנים במשרד התחבורה, וכיום נחשב על ידי רבים כמרצה המוביל בישראל לטכנולוגיות רכב, מסר לי כי על פי הערכות, במהלך השנה (2022) צפויים לייבא לישראל כ- 20,000 כלי רכב חשמלים, ומספרם הכולל בסוף השנה צפוי להגיע לכ-30,000.
למרות שכלי רכב חשמלים הופכים לנפוצים במדינת ישראל, מתברר שכב"ה מסתירה את נהלי החילוץ מכלי רכב חשמליים המעורבים בתאונות, ואת נהלי הכיבוי של כלי רכב חשמליים העולים באש.
לפני מספר חודשים, בני אביעד כתב בסדרת מאמרים שפורסמו בפייסבוק, שבהם הוא סקר את נושא כלי הרכב החשמליים, כי כב"ה דווחה לאחרונה, לגבי כלי רכב חשמליים, שהם ממפים את גורמי הסיכון, כמות וסוג הרכבים, שהם החלו בגיבוש נהלים מחייבים, ושהנהלים יפורסמו בתום גיבושם.
בעקבות כך בני אביעד הוסיף הערה אישית כי נוהל זה היה צריך להתפרסם עוד בטרם כניסת הרכב החשמלי לישראל.
הנוהל המוסתר: טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי
מתברר שכבר משנת 2012 קיים "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי" של הרשות הארצית לכבאות והצלה. נוהל המפרט את העקרונות שעל פיהם יש לפעול על מנת לחלץ לכודים מכלי רכב חשמלי (לדוגמה בעקבות תאונת דרכים) ואת אופן הטיפול בכלי רכב חשמליים העולים באש. כאמור, נוהל זה מוסתר מהציבור.
מטרת ההנחיות המופיעות בנוהל זה היא לשמור על בטיחות המחלצים, המחולצים והמגיבים לתקריות שכלי רכב חשמליים עלולים להיות מעורבים בהן. בין השאר, בגלל סכנת התחשמלות מסוללות במתח חשמלי גבוה (כ- 400 וולט) המותקנות בכלי רכב אלו.
מעבר לכך, סוללות של כלי רכב חשמליים, מכילות חומרים מסוכנים, עלולות לבעור בעוצמה רבה מאוד, קיים קושי רב ביותר בהשגת שליטה על האש, והשריפה תגרום לפליטת גזים רעילים.
לצורך כיבוי רכב חשמלי לא ניתן להסתפק בהשפרצת מים אלא יש להציף בכמויות גדולות מאוד של מים. גם לאחר כיבוי, בגלל האנרגיה האצורה בסוללות, האש עלולה להתלקח מחדש.
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע מפורשות: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור", ולכן ניתן היה לצפות שכב"ה תעמיד לרשות הציבור את "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי".
אך למרות זאת, פרקליטות המדינה המייצגת את כב"ה, טוענת כי כל פרק 200 בהוראות כב"ה (הכולל גם את "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי") הינו חסוי. מיותר לציין כי נוהל זה הינו בסיווג בלמ"ס, כמו נהלים רבים אחרים שכב"ה מסתירה מהציבור, למרות שעל פי חוק היא מחויבת לפרסמם.
כבר התייחסתי לכך במאמר שכותרתו "במסגרת הליך משפטי נחשף: הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים".
נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, יכול לגלות מנהיגות ולהנחות את הגורמים המתאימים בכב"ה לתקן את המחדל ולפרסם את נהלי החילוץ מכלי רכב חשמליים המעורבים בתאונות. את נהלי הכיבוי של כלי רכב חשמליים העולים באש, ואת שאר הנהלים שעל פיהם כב"ה אמורה לפעול במתארים שונים.
לאור חשיבות הנושא, טוב יהיה אם מבקר המדינה יבחן את מוכנות המשק לאתגרים שכלי רכב חשמליים מציבים בפני תשתיות החשמל בישראל, ואת מוכנות כב"ה לטיפול בתקריות שכלי רכב חשמליים עלולים להיות מעורבים בהם, ובכלל כך את נושא פרסום הנהלים לגבי כך.
תגובות
דוברות רשות הכבאות טרם הגיבה לשאלה מדוע הנוהל המדובר לא פורסם.
תגובת איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה
איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה, הכולל כ- 1,000 חברים, קורא לרשות הארצית לכבאות והצלה לפרסם את נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי
תגובת איגוד המוסכים
הנציגים המקצועיים של איגוד המוסכים אמורים להיפגש שוב ובקרוב עם הרשות לכבאות והצלה לצורך גיבוש נוהל עתידי, בהתאם לכמות כלי הרכב ועקרונות ניהול הסיכונים, כדי לאפשר קליטה ושימוש המוני בכלי רכב היברידיים וחשמליים.
בשלב זה, כמות השריפות הגדולה המחייבת טיפול מיידי הינה בתחום סוללות הקורקינטים והאופניים, שגורמות לשריפות רבות בדירות ובבתי מגורים, וגם שם גורמי המקצוע שלנו מסייעים בהצעות לצמצום התופעה.
אנו גם מבצעים הכשרות מקצועיות לבוחני משטרה ולכבאים העוסקים בתחום, ולומדים מניסיונן של מדינות שבהן יש כמות גדולה של כלי רכב חשמליים ותשתיות מפותחות בתחום ההנעה החשמלית.
תגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
טענות רשות הכבאות המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים בתביעה הנדונה, יטענו ויתבררו במסגרת ההליך המשפטי.
אולם חשוב להבהיר כי מדובר בתביעה אזרחית בה הפרקליטות מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה במסגרתה טוען התובע להפרת זכויות יוצרים.
במסגרת ההליך, הבהירה רשות הכבאות שהמסמך המדובר אינו רלוונטי לתביעה, לכן הדרישה לקבלת המסמך מהווה "מסע דייג פסול" ובנוסף מדובר במסמך פנימי חסוי.
תשובת מחבר המאמר לתגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
במאמר קודם לא הסתרתי כי אני מנהל הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22, המתנהל בפני כבוד השופטת שרית עבדיאן בבית משפט השלום בראשון לציון, ובמסגרתו נחשף כי כב"ה מסתירה נהלים לגבי חומרים מסוכנים.
בעקבות מאמר זה, פנה אלי איש מקצוע שטען שכב"ה גם מסתירים ממנו את הנוהל לטיפול בתקריות שמעורבים בהן כלי רכב חשמליים (שאינו קשור להליכים המשפטיים האמורים), ובעקבות כך פרסמתי את המאמר לעיל.
אני מניח שיהיו קוראים רבים, שיתמהו בעקבות תגובת פרקליטות המדינה, מה הקשר בין הליך משפטי, שהפרקליטות עצמה מודה שאינו קשור לכלי רכב חשמליים, לכך שכב"ה מסתירה מהציבור מידע בטיחותי חיוני שכלול ב"נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי", למרות שכתוב עליו שהוא בסיווג בלמ"ס, תוך הפרה לכאורה של סעיף 6 בחוק חופש המידע.
אני סבור כי ניהול הליך משפטי בנושא מסוים, אינו יכול לפטור רשות ממלכתית מעמידה בהוראות חוק חופש המידע בנושא אחר, וכי על פרקליטות המדינה מוטלת החובה לשמור על שלטון החוק.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים.
עורכת הדין מיטל בר-טל מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה בהליכים המשפטיים האמורים.
סוללות כלי רכב חשמליים מכילות חומרים מסוכנים, עלולות לבעור בעוצמה וקיים קושי בהשגת שליטה על האש | שריפה כזו גורמת לפליטת גזים רעילים | קיים נוהל משנת 2012 שטרם פורסם לציבור
By National Highway Traffic Safety Administration, U.S. Department of Transportation - http://www.nhtsa.gov/staticfiles/nvs/pdf/Final_Reports.pdf, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18121306
בשנים האחרונות חל גידול אדיר בשימוש בכלי רכב חשמליים בישראל. בני אביעד, שהיה מנהל מחלקת רכב ופיתוח, וראש תחום מטענים ושינוע חומרים מסוכנים במשרד התחבורה, וכיום נחשב על ידי רבים כמרצה המוביל בישראל לטכנולוגיות רכב, מסר לי כי על פי הערכות, במהלך השנה (2022) צפויים לייבא לישראל כ- 20,000 כלי רכב חשמלים, ומספרם הכולל בסוף השנה צפוי להגיע לכ-30,000.
למרות שכלי רכב חשמלים הופכים לנפוצים במדינת ישראל, מתברר שכב"ה מסתירה את נהלי החילוץ מכלי רכב חשמליים המעורבים בתאונות, ואת נהלי הכיבוי של כלי רכב חשמליים העולים באש.
לפני מספר חודשים, בני אביעד כתב בסדרת מאמרים שפורסמו בפייסבוק, שבהם הוא סקר את נושא כלי הרכב החשמליים, כי כב"ה דווחה לאחרונה, לגבי כלי רכב חשמליים, שהם ממפים את גורמי הסיכון, כמות וסוג הרכבים, שהם החלו בגיבוש נהלים מחייבים, ושהנהלים יפורסמו בתום גיבושם.
בעקבות כך בני אביעד הוסיף הערה אישית כי נוהל זה היה צריך להתפרסם עוד בטרם כניסת הרכב החשמלי לישראל.
הנוהל המוסתר: טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי
מתברר שכבר משנת 2012 קיים "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי" של הרשות הארצית לכבאות והצלה. נוהל המפרט את העקרונות שעל פיהם יש לפעול על מנת לחלץ לכודים מכלי רכב חשמלי (לדוגמה בעקבות תאונת דרכים) ואת אופן הטיפול בכלי רכב חשמליים העולים באש. כאמור, נוהל זה מוסתר מהציבור.
מטרת ההנחיות המופיעות בנוהל זה היא לשמור על בטיחות המחלצים, המחולצים והמגיבים לתקריות שכלי רכב חשמליים עלולים להיות מעורבים בהן. בין השאר, בגלל סכנת התחשמלות מסוללות במתח חשמלי גבוה (כ- 400 וולט) המותקנות בכלי רכב אלו.
מעבר לכך, סוללות של כלי רכב חשמליים, מכילות חומרים מסוכנים, עלולות לבעור בעוצמה רבה מאוד, קיים קושי רב ביותר בהשגת שליטה על האש, והשריפה תגרום לפליטת גזים רעילים.
לצורך כיבוי רכב חשמלי לא ניתן להסתפק בהשפרצת מים אלא יש להציף בכמויות גדולות מאוד של מים. גם לאחר כיבוי, בגלל האנרגיה האצורה בסוללות, האש עלולה להתלקח מחדש.
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע מפורשות: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור", ולכן ניתן היה לצפות שכב"ה תעמיד לרשות הציבור את "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי".
אך למרות זאת, פרקליטות המדינה המייצגת את כב"ה, טוענת כי כל פרק 200 בהוראות כב"ה (הכולל גם את "נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי") הינו חסוי. מיותר לציין כי נוהל זה הינו בסיווג בלמ"ס, כמו נהלים רבים אחרים שכב"ה מסתירה מהציבור, למרות שעל פי חוק היא מחויבת לפרסמם.
כבר התייחסתי לכך במאמר שכותרתו "במסגרת הליך משפטי נחשף: הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים".
נציב כבאות והצלה, רב טפסר אייל כספי, יכול לגלות מנהיגות ולהנחות את הגורמים המתאימים בכב"ה לתקן את המחדל ולפרסם את נהלי החילוץ מכלי רכב חשמליים המעורבים בתאונות. את נהלי הכיבוי של כלי רכב חשמליים העולים באש, ואת שאר הנהלים שעל פיהם כב"ה אמורה לפעול במתארים שונים.
לאור חשיבות הנושא, טוב יהיה אם מבקר המדינה יבחן את מוכנות המשק לאתגרים שכלי רכב חשמליים מציבים בפני תשתיות החשמל בישראל, ואת מוכנות כב"ה לטיפול בתקריות שכלי רכב חשמליים עלולים להיות מעורבים בהם, ובכלל כך את נושא פרסום הנהלים לגבי כך.
תגובות
דוברות רשות הכבאות טרם הגיבה לשאלה מדוע הנוהל המדובר לא פורסם.
תגובת איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה
איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה, הכולל כ- 1,000 חברים, קורא לרשות הארצית לכבאות והצלה לפרסם את נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי
תגובת איגוד המוסכים
הנציגים המקצועיים של איגוד המוסכים אמורים להיפגש שוב ובקרוב עם הרשות לכבאות והצלה לצורך גיבוש נוהל עתידי, בהתאם לכמות כלי הרכב ועקרונות ניהול הסיכונים, כדי לאפשר קליטה ושימוש המוני בכלי רכב היברידיים וחשמליים.
בשלב זה, כמות השריפות הגדולה המחייבת טיפול מיידי הינה בתחום סוללות הקורקינטים והאופניים, שגורמות לשריפות רבות בדירות ובבתי מגורים, וגם שם גורמי המקצוע שלנו מסייעים בהצעות לצמצום התופעה.
אנו גם מבצעים הכשרות מקצועיות לבוחני משטרה ולכבאים העוסקים בתחום, ולומדים מניסיונן של מדינות שבהן יש כמות גדולה של כלי רכב חשמליים ותשתיות מפותחות בתחום ההנעה החשמלית.
תגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
טענות רשות הכבאות המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים בתביעה הנדונה, יטענו ויתבררו במסגרת ההליך המשפטי.
אולם חשוב להבהיר כי מדובר בתביעה אזרחית בה הפרקליטות מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה במסגרתה טוען התובע להפרת זכויות יוצרים.
במסגרת ההליך, הבהירה רשות הכבאות שהמסמך המדובר אינו רלוונטי לתביעה, לכן הדרישה לקבלת המסמך מהווה "מסע דייג פסול" ובנוסף מדובר במסמך פנימי חסוי.
תשובת מחבר המאמר לתגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
במאמר קודם לא הסתרתי כי אני מנהל הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22, המתנהל בפני כבוד השופטת שרית עבדיאן בבית משפט השלום בראשון לציון, ובמסגרתו נחשף כי כב"ה מסתירה נהלים לגבי חומרים מסוכנים.
בעקבות מאמר זה, פנה אלי איש מקצוע שטען שכב"ה גם מסתירים ממנו את הנוהל לטיפול בתקריות שמעורבים בהן כלי רכב חשמליים (שאינו קשור להליכים המשפטיים האמורים), ובעקבות כך פרסמתי את המאמר לעיל.
אני מניח שיהיו קוראים רבים, שיתמהו בעקבות תגובת פרקליטות המדינה, מה הקשר בין הליך משפטי, שהפרקליטות עצמה מודה שאינו קשור לכלי רכב חשמליים, לכך שכב"ה מסתירה מהציבור מידע בטיחותי חיוני שכלול ב"נוהל טיפול באירוע חירום ברכב חשמלי", למרות שכתוב עליו שהוא בסיווג בלמ"ס, תוך הפרה לכאורה של סעיף 6 בחוק חופש המידע.
אני סבור כי ניהול הליך משפטי בנושא מסוים, אינו יכול לפטור רשות ממלכתית מעמידה בהוראות חוק חופש המידע בנושא אחר, וכי על פרקליטות המדינה מוטלת החובה לשמור על שלטון החוק.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים.
עורכת הדין מיטל בר-טל מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה בהליכים המשפטיים האמורים.
