במסגרת הליך משפטי נחשף: הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים
בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22 נחשף כי רשות הכבאות מסתירה נהלים ברמת סיווג בלמ״ס מהציבור, מסיבה שאינה ברורה ובניגוד לחוק | ברשות טוענים מנגד: ״בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב מפורסמות ברשת״
דני קרוננברג
| 01/12/2022
אילוסטרציה | צילום: רשות הכבאות
בימים אלו נערך הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22, המתנהל בפני כבוד השופטת שרית עבדיאן בבית משפט השלום בראשון לציון.
במסגרת הליך משפטי זה, רע"ן חומ"ס ארצי ברשות הארצית לכבאות והצלה הגיש תצהיר מענה על שאלון ובו הוא הצהיר כי רשות הכבאות התאימה מסמך מסוים לתפיסת ההפעלה שלה (בנושא חומרים מסוכנים).
בתגובה לכך, בשלב העיון במסמכים במהלך ההליך המשפטי, רשות הכבאות התבקשה להציג את מסמכי תפיסת ההפעלה של כב"ה בתקריות חומרים מסוכנים, על מנת לבדוק טענה זו.
למרבה ההפתעה, במענה לכך, רשות הכבאות טענה כי נהלי העבודה בתקריות חומרים מסוכנים הינם חסויים וסרבה להציג אותם. גם בחיפוש ברשת האינטרנט לא אותרו מסמכים אלו.
מעבר לקושי האובייקטיבי של בעל דין לנהל משפט כנגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, המסתמכת על נהלים שאותם היא מסתירה, ואותם היא אינה מוכנה לחשוף בפני אותו בעל דין, נשאלת השאלה העקרונית מדוע הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים אלו? נהלים חיוניים להצלת חיים במקרה של תקרית חומרים מסוכנים.
אין מחלוקת כי חיוני שמידע לגבי האפשרויות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים יהיה זמין לבעלי התפקידים הזקוקים למידע זה.
ויש אלפים כאלו: מהנדסים והנדסאים המתכננים מתקנים שונים, מהנדסי בטיחות וממונים על בטיחות, מנהלים במפעלים ובארגונים שונים, צוותי תגובת חירום מפעליים / מוסדיים האמורים להגיב לתקריות חומרים מסוכנים עוד בטרם כוחות הרשות הארצית לכבאות והצלה יגיעו לזירת האירוע, כוחות חירום והצלה שונים, חוקרי דליקות, עורכי דין וכדומה.
נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים אינם סודיים
הקורא התמים עשוי לטעות ולחשוב שאולי רשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בגלל סיבות של "ביטחון המדינה" (תירוץ המשמש, במקרים רבים, על מנת למנוע פרסום של מסמכים ש"לא נוח" לגורמים שונים לפרסם).
ואולם, מקור יודע דבר מסר לכותב מאמר זה כי המסמך שכותרתו "עקרונות מנחים לטיפול באירועים בהם מעורבים חומרים מסוכנים" (הכולל 79 עמודים) כלל אינו סודי. נהפוך הוא. בראש המסמך מצוין כי המסמך הינו ברמת בלמ"ס.
המשמעות של המונח בלמ"ס (בלתי מסווג) היא שמדובר במידע שמותר לחשוף לציבור הרחב, ללא מגבלות כלשהן. אין מדובר במידע המסווג כסודי, שמור או אפילו מוגבל.
נשאלת אם כן השאלה, מדוע הרשות לכבאות טענה כי מסמך שסיווגו בלמ"ס הינו חסוי ?
במסמך "רוח הכבאות" שהינו הקוד האתי של הרשות לכבאות נכתב: "כבאות והצלה לישראל הוא ארגון רשמי וממלכתי של מדינת ישראל המופקד על כיבוי דליקות ומניעתן, על חילוץ לכודים והצלתם, על טיפול באירועי חומרים מסוכנים וקידום תרבות בטיחות באש בחברה הישראלית במטרה להציל חיים, למנוע פגיעה בנפש ורכוש, ולצמצמה".
אני סבור כי קידום תרבות בטיחות באש אמור לכלול הנגשת מידע לציבור בתחומי אחריות רשות הכבאות. לכן נשאלת השאלה מדוע רשות הכבאות מסתירה מהציבור מידע חיוני לגבי אופן הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים ?
בשירותי כבאות במדינות מתקדמות דואגים לפרסם ברשת האינטרנט מידע רב לגבי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
כך לדוגמה, בבריטניה שרותי הכבאות מפרסמים באינטרנט את "מסמך ההנחיות המבצעיות לתקריות חומרים מסוכנים" שהינו מסמך מפורט מאוד (כ- 650 עמודים) וכולל מידע רב אפילו לגבי טיפול בהתקפות של נשק אקב"ך (אטומי, קרינתי, ביולוגי וכימי).
זאת, על מנת לאפשר לגורמים שונים להגן על עצמם ולהגיב באופן נכון למתקפות אקב"ך. מידע זה הינו זמין לכל בשפה האנגלית, וחבל מאוד שההנחיות המקבילות של הרשות הארצית לכבאות והצלה הן, ככל הנראה, דלות מאוד בהשוואה להנחיות הבריטיות, ומוסתרות מהציבור.
גורמים ממלכתיים אחרים כן מפרסמים
אחת הקבוצות של חומרים מסוכנים הינה חומרים נפיצים, ומתברר שגורמים ממלכתיים אחרים פועלים כראוי ומפרסמים את ההנחיות שלהם לגבי חומרים נפיצים.
האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים מפרסם את דרישות האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים (למעט פרק העוסק באופן ישיר בביטחון המדינה ולכן הינו סודי).
המשרד להגנת הסביבה מפרסם באתר האינטרנט שלו את "מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים".
בעקבות ביקורת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, משרד הביטחון פרסם באינטרנט את "הוראות הבטיחות לעיסוק בנפיצים במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, בייצור, אחסנה ושינוע תחמושת וחומרי נפץ".
בעקבות ביקורת אחרת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסם באינטרנט את "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור".
אך בניגוד למשרדי הממשלה שהוזכרו לעיל, רשות הכבאות טוענת לחיסיון הנהלים שלה לגבי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
רשות הכבאות מחוייבת על פי חוק לפרסם נהלים
מעבר לכך שרשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים, עולה שאלה רחבה בהרבה: מדוע רשות הכבאות מסתירה חלק ניכר מההוראות שעל פיהן היא מתנהלת (לא רק לגבי חומרים מסוכנים)?
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע מפורשות: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור". רשות הכבאות היא רשות ציבורית ועל כן עליה לציית להוראות החוק בעניין זה.
לכן לדוגמה, ברשת האינטרנט ניתן לקרא את פקודות המטה הכללי של צה"ל.
בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 65106-07-18 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, משטרת ישראל פרסמה את הפקודות והנהלים של משטרת ישראל.
בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 3041/08 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, שירות בתי הסוהר פרסם את נהלי שירות בתי הסוהר.
אין מחלוקת שהפעילות שרשות הכבאות מבצעת, חשובה ככל שתהייה, הינה פחות רגישה ביטחונית מהפעילות המבוצעת על ידי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
מדוע אם כן, רשות הכבאות מסתירה נהלים והנחיות שעל פיהן היא מתנהלת, בניגוד לאותם ארגונים, ובניגוד להוראות החוק?
סיכום
ניתן לקוות כי המשפט המתנהל בנושא החומרים המסוכנים יהווה את הזרז לפרסום נהלים והנחיות של רשות הכבאות, תוך שמירה על רמת שקיפות ראויה וכיבוד זכות הציבור לדעת.
לאור החשיבות הציבורית של הנושא (מעבר למקרה הנקודתי הנדון בהליך המשפטי האמור), כותב שורות אלו ישמח לעדכן את הקוראים בהחלטת בית המשפט בעניין זה.
מובהר בזאת שמחבר מאמר זה סבור כי ברשות הכבאות יש אנשי מקצוע מעולים ולוחמי אש נבונים ואמיצים, שצריך לתת להם את הכלים המתאימים על מנת לשפר את יכולתם לטפל בתקריות חומרים מסוכנים.
הביקורת המופיעה במאמר זה אינה מכוונת אליהם, אלא אל המערכת שבמסגרתה הם פועלים.
תגובת האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל
האיגוד הישראלי לבטיחות רואה חשיבות רבה בהנגשת מידע בטיחותי למהנדסי הבטיחות ולציבור.
תגובת לשכת ממוני הבטיחות בישראל – מקצוענים זה אנחנו (ע.ר.)
לשכת ממוני הבטיחות בישראל, במעמדה כארגון רשמי המייצג את המספר הגדול ביותר של ממוני הבטיחות במדינה, רואה ערך עליון בהנגשת מידע לציבור בנושא החומרים המסוכנים לצורך קידום תרבות של בטיחות במקום בו רווחת תרבות ה"יהיה בסדר", תוך איזונים ראויים בין חובת הציבור לדעת לבין החובה לשמירת ביטחון מדינת ישראל.
תגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
טענות רשות הכבאות המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים בתביעה הנדונה, יטענו ויתבררו במסגרת ההליך המשפטי.
תגובת כבאות והצלה לישראל
צר לנו כי בחרתם לתת במה לאדם הטוען טענות עסקיות מסחריות כלפי רשות הכבאות בגינן אף הגיש תביעה משפטית המתנהלת בימים אלה.
בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור.
בנוסף, עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מפורטים בצורה נרחבת באתר האינטרנט של רשות הכבאות.
אין לנו אלא לתהות מדוע בחר לנסות ולפעול גם דרככם במקום לנהל את תביעתו בבית המשפט, כמקובל.
תשובת מחבר המאמר לתגובת כבאות והצלה לישראל
תגובת כב"ה אפופה ב"מסך עשן" שנועד להתל בקוראים הנכבדים.
אכן, כפי שציינתי בתחילת המאמר ובהערת "גילוי נאות" בסופו, בימים אלו מתנהל הליך משפטי בין מחבר המאמר לבין כב"ה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים, בפרשה חמורה מאוד (להלן: "פרשת החומ"ס בכב"ה").
על פי כתב התביעה לגבי פרשה זו, עלה חשד לכאורה שייתכן, חלילה, שקצין בכיר בנציבות כבאות והצלה ביצע עבירות על החוק.
בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה" ראש אגף מבצעים הקודם נאלץ להוציא הוראה חמורה וחריגה ביותר, והנחה שהוראה זו תופץ בבהילות "עד אחרון הכבאים". עם הוראה שהפיקוד בכב"ה יוודאו תוך 4 ימים שהודעה זו הגיעה לכל כבאי.
למיטב ידיעתי, עד היום ממשיכים להיגרם לכב"ה נזקים חמורים עקב "פרשת החומ"ס בכב"ה", שגורמים בכירים בכב"ה מעדיפים להסתיר מהציבור וממרבית עובדי כב"ה (וייתכן שהסיבה לכך היא שספיחי הפרשה עלולים לסכן את בטיחותם של לוחמי האש).
אני סבור שטוב יעשה נציב כבאות והצלה אם יגלה מנהיגות, יטפל בספיחי "פרשת החומ"ס בכב"ה", ויפיץ לכל עובדי כב"ה מסמך שיסביר את שהתרחש ב"פרשת החומ"ס בכב"ה" ואת הלקחים שנלמדו עקב כך, בלי להסתיר דבר.
במסמך זה, מן הראוי שנציב כבאות והצלה גם יגלה ללוחמי האש מה מוסתר מהם במחסן סודי אי שם במרכז הארץ, בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה", על מנת למנוע חרושת שמועות בנושא.
למען הסר ספק, אין לי שום התנגדות לפרסום כל המידע לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" וספיחיה, ובכלל כך גם לחשוף את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בעניין זה על ידי כל הצדדים.
לגבי טענת כב"ה כי הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות, מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור, וכי עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מופיעים באתר האינטרנט של רשות הכבאות, אכן מדובר בדברי אמת, אך לא כל האמת.
מסמכי מפתח רבים מאוד בנושאים אלו מוסתרים מהציבור, ולראיה: בעקבות דרישתי לקבל לידי חלק ממסמכים אלו במסגרת ההליך המשפטי, השיבה פרקליטות המדינה כי מסמכים אלו הינם חסויים (ולכן לא יימסרו).
איך ייתכן שפרקליטות המדינה (המייצגת את כב"ה) טוענת שמסמכים אלו הינם חסויים ואילו כב"ה טוענת שהמסמכים פורסמו באתר האינטרנט שלה?
אין זה מיותר לציין שגיליתי שבראש חלק ניכר מאוד מהמסמכים האמורים נכתב כי הם בסיווג בלמ"ס, ולא הייתה אמורה להיות סיבה עניינית לכך שמסמכים אלו הוסתרו ממני ומהציבור.
אני סבור שהעובדה שמתנהל הליך משפטי לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" אינה קשורה לחשדות לגבי הפרות חוק נוספות לכאורה שמבצעת כב"ה, תוך הפרת סעיף 6 בחוק חופש המידע.
יהיה זה ראוי שכב"ה תלמד ממשטרת ישראל ומגופים ממלכתיים אחרים כיצד יש לפעול במדינת חוק, לגבי פרסום נהלים שאינם סודיים, על פי אמות המידה שנקבעו בסעיף 9 בחוק חופש המידע.
* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
** גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים.
*** עורכת הדין מיטל בר-טל מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה בהליך המשפטי האמור.
בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22 נחשף כי רשות הכבאות מסתירה נהלים ברמת סיווג בלמ״ס מהציבור, מסיבה שאינה ברורה ובניגוד לחוק | ברשות טוענים מנגד: ״בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב מפורסמות ברשת״
אילוסטרציה | צילום: רשות הכבאות
בימים אלו נערך הליך משפטי נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתיק אזרחי שמספרו 47606-02-22, המתנהל בפני כבוד השופטת שרית עבדיאן בבית משפט השלום בראשון לציון.
במסגרת הליך משפטי זה, רע"ן חומ"ס ארצי ברשות הארצית לכבאות והצלה הגיש תצהיר מענה על שאלון ובו הוא הצהיר כי רשות הכבאות התאימה מסמך מסוים לתפיסת ההפעלה שלה (בנושא חומרים מסוכנים).
בתגובה לכך, בשלב העיון במסמכים במהלך ההליך המשפטי, רשות הכבאות התבקשה להציג את מסמכי תפיסת ההפעלה של כב"ה בתקריות חומרים מסוכנים, על מנת לבדוק טענה זו.
למרבה ההפתעה, במענה לכך, רשות הכבאות טענה כי נהלי העבודה בתקריות חומרים מסוכנים הינם חסויים וסרבה להציג אותם. גם בחיפוש ברשת האינטרנט לא אותרו מסמכים אלו.
מעבר לקושי האובייקטיבי של בעל דין לנהל משפט כנגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, המסתמכת על נהלים שאותם היא מסתירה, ואותם היא אינה מוכנה לחשוף בפני אותו בעל דין, נשאלת השאלה העקרונית מדוע הרשות הארצית לכבאות והצלה מסתירה מהציבור נהלים אלו? נהלים חיוניים להצלת חיים במקרה של תקרית חומרים מסוכנים.
אין מחלוקת כי חיוני שמידע לגבי האפשרויות לטיפול בתקריות חומרים מסוכנים יהיה זמין לבעלי התפקידים הזקוקים למידע זה.
ויש אלפים כאלו: מהנדסים והנדסאים המתכננים מתקנים שונים, מהנדסי בטיחות וממונים על בטיחות, מנהלים במפעלים ובארגונים שונים, צוותי תגובת חירום מפעליים / מוסדיים האמורים להגיב לתקריות חומרים מסוכנים עוד בטרם כוחות הרשות הארצית לכבאות והצלה יגיעו לזירת האירוע, כוחות חירום והצלה שונים, חוקרי דליקות, עורכי דין וכדומה.
נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים אינם סודיים
הקורא התמים עשוי לטעות ולחשוב שאולי רשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים בגלל סיבות של "ביטחון המדינה" (תירוץ המשמש, במקרים רבים, על מנת למנוע פרסום של מסמכים ש"לא נוח" לגורמים שונים לפרסם).
ואולם, מקור יודע דבר מסר לכותב מאמר זה כי המסמך שכותרתו "עקרונות מנחים לטיפול באירועים בהם מעורבים חומרים מסוכנים" (הכולל 79 עמודים) כלל אינו סודי. נהפוך הוא. בראש המסמך מצוין כי המסמך הינו ברמת בלמ"ס.
המשמעות של המונח בלמ"ס (בלתי מסווג) היא שמדובר במידע שמותר לחשוף לציבור הרחב, ללא מגבלות כלשהן. אין מדובר במידע המסווג כסודי, שמור או אפילו מוגבל.
נשאלת אם כן השאלה, מדוע הרשות לכבאות טענה כי מסמך שסיווגו בלמ"ס הינו חסוי ?
במסמך "רוח הכבאות" שהינו הקוד האתי של הרשות לכבאות נכתב: "כבאות והצלה לישראל הוא ארגון רשמי וממלכתי של מדינת ישראל המופקד על כיבוי דליקות ומניעתן, על חילוץ לכודים והצלתם, על טיפול באירועי חומרים מסוכנים וקידום תרבות בטיחות באש בחברה הישראלית במטרה להציל חיים, למנוע פגיעה בנפש ורכוש, ולצמצמה".
אני סבור כי קידום תרבות בטיחות באש אמור לכלול הנגשת מידע לציבור בתחומי אחריות רשות הכבאות. לכן נשאלת השאלה מדוע רשות הכבאות מסתירה מהציבור מידע חיוני לגבי אופן הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים ?
בשירותי כבאות במדינות מתקדמות דואגים לפרסם ברשת האינטרנט מידע רב לגבי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
כך לדוגמה, בבריטניה שרותי הכבאות מפרסמים באינטרנט את "מסמך ההנחיות המבצעיות לתקריות חומרים מסוכנים" שהינו מסמך מפורט מאוד (כ- 650 עמודים) וכולל מידע רב אפילו לגבי טיפול בהתקפות של נשק אקב"ך (אטומי, קרינתי, ביולוגי וכימי).
זאת, על מנת לאפשר לגורמים שונים להגן על עצמם ולהגיב באופן נכון למתקפות אקב"ך. מידע זה הינו זמין לכל בשפה האנגלית, וחבל מאוד שההנחיות המקבילות של הרשות הארצית לכבאות והצלה הן, ככל הנראה, דלות מאוד בהשוואה להנחיות הבריטיות, ומוסתרות מהציבור.
גורמים ממלכתיים אחרים כן מפרסמים
אחת הקבוצות של חומרים מסוכנים הינה חומרים נפיצים, ומתברר שגורמים ממלכתיים אחרים פועלים כראוי ומפרסמים את ההנחיות שלהם לגבי חומרים נפיצים.
האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים מפרסם את דרישות האגף לרישוי מפעלים ביטחוניים (למעט פרק העוסק באופן ישיר בביטחון המדינה ולכן הינו סודי).
המשרד להגנת הסביבה מפרסם באתר האינטרנט שלו את "מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים".
בעקבות ביקורת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, משרד הביטחון פרסם באינטרנט את "הוראות הבטיחות לעיסוק בנפיצים במפעלי חומרי נפץ ביטחוניים, בייצור, אחסנה ושינוע תחמושת וחומרי נפץ".
בעקבות ביקורת אחרת שפורסמה בתקשורת על ידי כותב מאמר זה, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסם באינטרנט את "נוהל בטיחות בעבודה עם זיקוקין דינור".
אך בניגוד למשרדי הממשלה שהוזכרו לעיל, רשות הכבאות טוענת לחיסיון הנהלים שלה לגבי טיפול בתקריות חומרים מסוכנים.
רשות הכבאות מחוייבת על פי חוק לפרסם נהלים
מעבר לכך שרשות הכבאות מסתירה את נהלי הטיפול בתקריות חומרים מסוכנים, עולה שאלה רחבה בהרבה: מדוע רשות הכבאות מסתירה חלק ניכר מההוראות שעל פיהן היא מתנהלת (לא רק לגבי חומרים מסוכנים)?
סעיף 6 (א) בחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 קובע מפורשות: "רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור". רשות הכבאות היא רשות ציבורית ועל כן עליה לציית להוראות החוק בעניין זה.
לכן לדוגמה, ברשת האינטרנט ניתן לקרא את פקודות המטה הכללי של צה"ל.
בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 65106-07-18 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, משטרת ישראל פרסמה את הפקודות והנהלים של משטרת ישראל.
בעקבות עתירה מינהלית שמספרה 3041/08 שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל, שירות בתי הסוהר פרסם את נהלי שירות בתי הסוהר.
אין מחלוקת שהפעילות שרשות הכבאות מבצעת, חשובה ככל שתהייה, הינה פחות רגישה ביטחונית מהפעילות המבוצעת על ידי צה"ל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.
מדוע אם כן, רשות הכבאות מסתירה נהלים והנחיות שעל פיהן היא מתנהלת, בניגוד לאותם ארגונים, ובניגוד להוראות החוק?
סיכום
ניתן לקוות כי המשפט המתנהל בנושא החומרים המסוכנים יהווה את הזרז לפרסום נהלים והנחיות של רשות הכבאות, תוך שמירה על רמת שקיפות ראויה וכיבוד זכות הציבור לדעת.
לאור החשיבות הציבורית של הנושא (מעבר למקרה הנקודתי הנדון בהליך המשפטי האמור), כותב שורות אלו ישמח לעדכן את הקוראים בהחלטת בית המשפט בעניין זה.
מובהר בזאת שמחבר מאמר זה סבור כי ברשות הכבאות יש אנשי מקצוע מעולים ולוחמי אש נבונים ואמיצים, שצריך לתת להם את הכלים המתאימים על מנת לשפר את יכולתם לטפל בתקריות חומרים מסוכנים.
הביקורת המופיעה במאמר זה אינה מכוונת אליהם, אלא אל המערכת שבמסגרתה הם פועלים.
תגובת האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל
האיגוד הישראלי לבטיחות רואה חשיבות רבה בהנגשת מידע בטיחותי למהנדסי הבטיחות ולציבור.
תגובת לשכת ממוני הבטיחות בישראל – מקצוענים זה אנחנו (ע.ר.)
לשכת ממוני הבטיחות בישראל, במעמדה כארגון רשמי המייצג את המספר הגדול ביותר של ממוני הבטיחות במדינה, רואה ערך עליון בהנגשת מידע לציבור בנושא החומרים המסוכנים לצורך קידום תרבות של בטיחות במקום בו רווחת תרבות ה"יהיה בסדר", תוך איזונים ראויים בין חובת הציבור לדעת לבין החובה לשמירת ביטחון מדינת ישראל.
תגובת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי)
טענות רשות הכבאות המיוצגת ע"י פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) לעניין הליכי גילוי ועיון במסמכים בתביעה הנדונה, יטענו ויתבררו במסגרת ההליך המשפטי.
תגובת כבאות והצלה לישראל
צר לנו כי בחרתם לתת במה לאדם הטוען טענות עסקיות מסחריות כלפי רשות הכבאות בגינן אף הגיש תביעה משפטית המתנהלת בימים אלה.
בניגוד מוחלט לנטען, הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור.
בנוסף, עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מפורטים בצורה נרחבת באתר האינטרנט של רשות הכבאות.
אין לנו אלא לתהות מדוע בחר לנסות ולפעול גם דרככם במקום לנהל את תביעתו בבית המשפט, כמקובל.
תשובת מחבר המאמר לתגובת כבאות והצלה לישראל
תגובת כב"ה אפופה ב"מסך עשן" שנועד להתל בקוראים הנכבדים.
אכן, כפי שציינתי בתחילת המאמר ובהערת "גילוי נאות" בסופו, בימים אלו מתנהל הליך משפטי בין מחבר המאמר לבין כב"ה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים, בפרשה חמורה מאוד (להלן: "פרשת החומ"ס בכב"ה").
על פי כתב התביעה לגבי פרשה זו, עלה חשד לכאורה שייתכן, חלילה, שקצין בכיר בנציבות כבאות והצלה ביצע עבירות על החוק.
בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה" ראש אגף מבצעים הקודם נאלץ להוציא הוראה חמורה וחריגה ביותר, והנחה שהוראה זו תופץ בבהילות "עד אחרון הכבאים". עם הוראה שהפיקוד בכב"ה יוודאו תוך 4 ימים שהודעה זו הגיעה לכל כבאי.
למיטב ידיעתי, עד היום ממשיכים להיגרם לכב"ה נזקים חמורים עקב "פרשת החומ"ס בכב"ה", שגורמים בכירים בכב"ה מעדיפים להסתיר מהציבור וממרבית עובדי כב"ה (וייתכן שהסיבה לכך היא שספיחי הפרשה עלולים לסכן את בטיחותם של לוחמי האש).
אני סבור שטוב יעשה נציב כבאות והצלה אם יגלה מנהיגות, יטפל בספיחי "פרשת החומ"ס בכב"ה", ויפיץ לכל עובדי כב"ה מסמך שיסביר את שהתרחש ב"פרשת החומ"ס בכב"ה" ואת הלקחים שנלמדו עקב כך, בלי להסתיר דבר.
במסמך זה, מן הראוי שנציב כבאות והצלה גם יגלה ללוחמי האש מה מוסתר מהם במחסן סודי אי שם במרכז הארץ, בעקבות "פרשת החומ"ס בכב"ה", על מנת למנוע חרושת שמועות בנושא.
למען הסר ספק, אין לי שום התנגדות לפרסום כל המידע לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" וספיחיה, ובכלל כך גם לחשוף את כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בעניין זה על ידי כל הצדדים.
לגבי טענת כב"ה כי הוראות כבאות והצלה והוראות הנציב המסדירות את פעולתה של הרשות בכפוף להוראות החוק והתקנות, מפורסמות באתר הרשות וגלויים לכלל הציבור, וכי עקרונות הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מופיעים באתר האינטרנט של רשות הכבאות, אכן מדובר בדברי אמת, אך לא כל האמת.
מסמכי מפתח רבים מאוד בנושאים אלו מוסתרים מהציבור, ולראיה: בעקבות דרישתי לקבל לידי חלק ממסמכים אלו במסגרת ההליך המשפטי, השיבה פרקליטות המדינה כי מסמכים אלו הינם חסויים (ולכן לא יימסרו).
איך ייתכן שפרקליטות המדינה (המייצגת את כב"ה) טוענת שמסמכים אלו הינם חסויים ואילו כב"ה טוענת שהמסמכים פורסמו באתר האינטרנט שלה?
אין זה מיותר לציין שגיליתי שבראש חלק ניכר מאוד מהמסמכים האמורים נכתב כי הם בסיווג בלמ"ס, ולא הייתה אמורה להיות סיבה עניינית לכך שמסמכים אלו הוסתרו ממני ומהציבור.
אני סבור שהעובדה שמתנהל הליך משפטי לגבי "פרשת החומ"ס בכב"ה" אינה קשורה לחשדות לגבי הפרות חוק נוספות לכאורה שמבצעת כב"ה, תוך הפרת סעיף 6 בחוק חופש המידע.
יהיה זה ראוי שכב"ה תלמד ממשטרת ישראל ומגופים ממלכתיים אחרים כיצד יש לפעול במדינת חוק, לגבי פרסום נהלים שאינם סודיים, על פי אמות המידה שנקבעו בסעיף 9 בחוק חופש המידע.
* המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
** גילוי נאות: מחבר המאמר מנהל בימים אלו הליכים משפטיים נגד הרשות הארצית לכבאות והצלה, בנושאים עקרוניים הקשורים לחומרים מסוכנים.
*** עורכת הדין מיטל בר-טל מפרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) מייצגת את הרשות הארצית לכבאות והצלה בהליך המשפטי האמור.
