פרשנות | בעזה צפויה מלחמת התשה שתארך שנים

חמאס ידוע ביכולת ההסתגלות והקשיחות שלו | על צה״ל להערך סביב הרצועה ללחימה ממושכת

פרשנות | בעזה צפויה מלחמת התשה שתארך שנים

ישראל וחמאס בעזה נמצאות שתיהן על חופי הים התיכון. לפני כאלפיים שנה רומא ניהלה מאבק ממושך עם עיר אחרת שהייתה על חופי הים התיכון, קרתגו. שתי היריבות המושבעות הללו ניהלו שלוש מלחמות שנודעו כמלחמות הפוניות.

רומא ניצחה בשלושתן ובפעם השלישית השמידה כליל את קרתגו. יש כמובן המון הבדלים בין אותן סבבי מלחמות למלחמות של ישראל ברצועת עזה.

ישראל לא חותרת לעשות לעזה מה שרומא עשתה לקרתגו אבל עדיין יש הרס נרחב וחסר תקדים ברצועה.

זה נעשה מבחינה מבצעית כמו מיטוט מבנים כדי להקשות על חמאס לצאת מפירי מנהרות כדי לבצע תקיפות. אבל שטח בנוי שנהרס משמש למגן כמרחב נוח להגנה.

שלטון חמאס ברצועה מתרופף אבל הוא לא קרס כליל. צה"ל הביס את מרבית הגדודים של החמאס אבל השרידים שלהם ממשיכים להלחם.

חמאס ממשיך להלחם

כל עוד החמאס מסוגל להציב ולו קומץ מאנשיו באזור מסוים זה מאפשר לו להפגין שם נוכחות ושליטה מסוימת. מצב זה ימשך בגלל שצה"ל נמנע משליטה ישירה וקבועה בכל הרצועה, ואין אף גורם אחר שיעשה מלאכה זו במקומו.

חמאס איבד תשתית, נשק וציוד רב וספג אבידות עצומות. אבל כאמור חמאס ממשיך להלחם, בהיקף מוגבל. בהמשך חמאס עשוי להתאושש ולהגביר את מאמציו בלחימה נגד צה"ל.

חמאס ידוע ביכולת ההסתגלות והקשיחות שלו, גם לאחר שהוא סופג מהלומות קשות. זה התבטא לאחר עימותים עימו בעשרות השנים האחרונות. חמאס ישתקם, ולו חלקית, תוך הישענות על אנשיו ששרדו את הקרבות וצברו ניסיון קרבי.

הם ילמדו את נקודות התורפה במערך הישראלי וינסו להפתיעו. חמאס עשוי לבצע שוב מהלומת בזק בתוך הרצועה או מחוצה לה, ולו באופן מוגבל, ולא מתקפה רחבה כמו ב- 7 באוקטובר.

בשהות בלבנון בשנות ה- 80 וה- 90 התנהלה מלחמת התשה שעשויה לחזור על עצמה ברצועת עזה. חמאס יתקוף מוצבים של צה"ל ואת הצירים אליהם. המרחק הקצר מישראל ותנועה בשיירות מוגנות היטב, מהקרקע ומהאוויר, תצמצם אבל לא תעלים את הסיכון.

יתכן ובחלק מהמקרים ניתן יהיה להעביר אספקה רק ברכבים משוריינים ולו מיושנים כנגמ"שים או דרך האוויר. כעת יש לצה"ל ברצועת עזה מגננים עם סוללות עפר. יש צורך בביצורי שדה עם מחפורות, שקי חול, שוחות אישיות וכדומה אבל לא יהיה די בכך.

ביצורים ואורך רוח

על צה"ל יהיה בהמשך להשקיע בהקמת מוצבים לכל דבר כלומר ערוכים להגנה היקפית עם ביצורי בטון וכל מה שדרוש לכוח לשהות בו לזמן ממושך ולו בתנאי שדה.

במסגרת מלחמת ההתשה ברצועה צה"ל יתקוף מהאוויר, יבשה וים על מנת לעכב ככל האפשר את ההתאוששות של החמאס, בוודאי מבחינה צבאית. רבות יהיה תלוי אם ישראל תצליח להטיל מצור הרמטי על הרצועה.

זה יחייב שיתוף פעולה הדוק עם מצרים, המדינה הערבית היחידה שיש לה גבול עם הרצועה, כדי לגדוע כל נתיב הברחה מחצי האי סיני לרצועה. ניתוק כמעט גמור של הרצועה ומכאן של החמאס מקבלת אספקה מבחוץ, ובעיקר מאיראן, תחליש אותו מהותית.

במקביל על ישראל למנוע אסון הומינטרי ברצועת עזה.

בשלב מסוים אולי ישראל תחליט שעדיף לצאת, שוב, מחלק ואף מכל הרצועה. זה תלוי במחיר האנושי, הכלכלי, הפוליטי וכדומה של ההתכתשות ברצועה.

כמו בנסיגות קודמות, ולא רק ברצועה, על צה"ל יהיה להקים מערך הגנה מחוץ לרצועה, מה שנחוץ גם כך אם חמאס ינסה להסתנן דרך מערכי צה"ל בתוך הרצועה כדי להכות בתוך ישראל.

על צה"ל להקים אפוא מערך הגנה לעומק, לפחות של כמה ק"מ, מסביב לרצועה. יהיו בו לפחות שני קווי הגנה כך שאם אחד יפרץ ניתן יהיה עדיין לבלום חדירה עמוקה יותר לתוך ישראל.

מערך הגנה כזו יצטרך לכלול מיקוש נרחב נגד הסתננות רגלית או רכובה (לחמאס אין רכב קרבי משוריין אז לא צריך מוקש נגד טנקים). כמובן שבשדה מוקשים זה ישארו נתיבים פתוחים לתנועת צה"ל לתוך הרצועה.

בסך הכל מלחמת ההתשה ברצועת עזה תימשך זמן רב, ואף שנים. יתכן וכעת אין אופציה אחרת לכך אבל בכל עת יש לבדוק אם תהיה אלטרנטיבה להמשך ההתכתשות ברצועה.