ההוצאה לפועל חייבה את הרשות הפלסטינית לשלם להוריה של דליה למקוס ז"ל שנרצחה בפיגוע ב-2014

הסכום הכספי חושב על פי סך המשכורות שקיבל המחבל מהרשות הפלסטינית בגין הרצח |  המחבל שנתפס קיבל שני מאסרי עולם 

https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=42254

כאמור בהחלטה, הזוכים הינם הוריה של דליה למקוס ז"ל, אשר נרצחה באכזריות ע"י החייב ביום 10.11.2014. החייב הורשע בארבעה פרטי אישום - האחד בגין גרימת מוות בכוונה, שניים נוספים בגין ניסיון לגרימת מוות בכוונה ופרט אישום נוסף בגין החזקת סכין.

במסגרת גזר הדין, הוטלו על החייב שני מאסרי עולם, אשר ירוצו במצטבר - מאסר עולם בגין רצח דליה למקוס ז"ל, ומאסר עולם נוסף בגין הרשעתו של החייב בעבירות של ניסיון לגרימת מותם של שני אנשים נוספים (ישי כץ וישעיה הורביץ).

כן נקבע בגזר הדין, כי על החייב לפצות את עיזבון המנוחה בסכום כולל של 3,911,531 ₪. משהתקבל ביום 16.02.2015 צו ירושה על ידי כבוד בית הדין הרבני האזורי בירושלים, לפיו הוריה של המנוחה הם יורשיה על פי דין, הוגש גזר הדין לביצוע בתיק לצורך אכיפת החיובים הכספיים כנגד החייב.

עוד בחודש 01/2017 הוטלו עיקולי צד ג' אצל הרשות הפלסטינית, אש"פ ומדינת ישראל - משרד האוצר.

לטענת הזוכים, על פי החקיקה הפלסטינית והחלטות ממשלת הרשות הפלסטינית, מעביר צד ג' מדי חודש בחודשו שכר חודשי לחייב, אשר גובהו נגזר מחומרת העבירה. על פי החלטת ממשלה מס' 23 לשנת 2010 בעניין תקנות תשלום משכורת חודשית לאסיר, החייב משתייך לקטגוריה העליונה ביותר וזכאי לשכר הגבוה ביותר, בסך של 12,000 ₪ בחודש.

בנסיבות אלה הטילו הזוכים בתיק עיקול שכר מתחדש על שכרו של החייב/המחבל, המתקבל מאת הרשות הפלסטינית. לאחר שצד ג' לא השיבו לצו העיקול, הזוכים עתרו בבקשה לחיוב צד ג' הרשות הפלסטינית בחוב הפסוק בסך כולל של 276,000 ₪, המבטאים 23 משכורות אחרונות שהועברו על ידי צד ג' לידי החייב, בחודשים אוגוסט 2021 עד יוני 2023 כולל. 

הרשמת קבעה בהחלטתה, כי חובתו העיקרית של צד שלישי היא למסור את הנכס המעוקל בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק ההוצל"פ והוראתו של סעיף 48 לחוק מסמיכה הרשם לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק או יתרתו, אם וכאשר הצד השלישי לא מילא אחר הצו למסירת המעוקלים והעברתם לתיק. 

עוד נקבע בהחלטה כי בעיקול שכר מחדש בתיק אזרחי, שלא בדומה לעיקול שכר מתחדש בתיק מזונות, לא קיימת מגבלת זמן לעיקול. בעוד שסעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל מגביל צו עיקול שכר מתחדש בתיק מזונות, הרי שהמחוקק בחר, שלא במקרה, שלא לציין מה דינו של עיקול שכר מתחדש אצל חייב שאינו חייב במזונות.

ללמדנו, כי בכך ערך המחוקק הבחנה בין הטלת עיקול שכר מתחדש על חייב במזונות, או אז ישנה מגבלת זמן לתקופה של שנה לכל היותר, לבין עיקול שכר מתחדש על חייב שאינו חייב במזונות, שאז לא קיימת מגבלת זמן.

בנוסף, נקבע כי אף אם צו העיקול היה מסווג כעיקול נכס (המוגדר על פי הוראות החוק גם כזכות קיימת או עתידה) ולא כצו עיקול מתחדש, אזי כאשר זוכה מטיל עיקול על זכות עתידה של חייב, המצויה בידי צד שלישי, הרי שכל עוד במועד מסירת צו העיקול בידי הצד השלישי, קיימת זכות עתידה, אשר נתגבשה במישור המשפטי, ואשר הופך את קבלת הזכות לוודאית, צו העיקול אינו פוקע בתום 3 חודשים ואין כל מקום לחדש צו העיקול בכל 3 חודשים.

לראיה, נקבע בסעיף 44(א) לחוק ההוצאה לפועל: "צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב (1) יחול (2) על נכסי החייב (3) הנמצאים בידי הצד השלישי (4) ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום".

מאחר ונכס כולל אף "זכות עתידה", אשר הייתה ידועה לצד השלישי בעת מסירת הצו, אזי מאותו המועד ואילך הזכות העתידה מעוקלת ואין כל מקום לחדש הצו בכל שלושה חודשים- תחולתו של צו עיקול הזכות העתידה היא ממועד המצאתו לצד השלישי ועד למועד פקיעת הזכות העתידה (להלן: "תקופה העיקול"). 

בנסיבות הללו, ניתן לקבוע כי "זכות עתידה" זהה בנפקותה  לצו עיקול שכר מתחדש, אשר אף הוא אינו פוקע, מבלי שיהא צורך בחידושו בכל 3 חודשים, עד לפירעון החוב הנקוב בצו העיקול. 

בהחלטה נקבע, כי "עסקינן בעיקול מתחדש על שכרו של החייב כפי שנקבע בחוק. לפיכך, תקופת העיקול הינה 23 חודשים, החל מחודש אוגוסט 2021 ועד לחודש יוני 2023 כולל."

הרשמת קבעה, כי כעולה מהחומר שהוגש לפניה וכפי שהוכח, הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים ולבני משפחותיהם סכומי עתק מידי חודש בחודשו, כנראה שהסכום מתקרב למיליארד ש״ח בשנה.

הרשמת קבעה כי המסקנות העובדתיות העולות מחומר הראיות שהוצג עד כה, הינן כדלקמן: כל מחבל ובני משפחתו, זכאים לקבלת שכר חודשי מאת צד ג', זכאותו של כל מחבל ובני משפחתו לקבל שכר חודשי מאת צד ג' מעוגנת בחקיקה הפלסטינית, כאשר כל מחבל שהורשע בביצוע עבירה ביטחונית ושוהה בכלא ישראל זכאי לקבלת שכר.

צד ג' מעביר מידי שנה למחבלים ולבני משפחותיהם כמיליארד שקל, צד ג' מקבל לידיו מידי חודש ממדינת ישראל 600,000,000 ₪ - 700,000,000 ₪, מהם משולמים כספים למחבלים ולבני משפחותיהם, צד ג' מחזיק בידיו רשימות של כלל המחבלים, אשר מקבלים שכר מידי חודש בחודשו, החייב בתיק דנא זכאי לקבל שכר חודשי בסך של 12,000 ₪, בהתאם לחקיקה הפלסטינית.

עוד קבעה הרשמת, כי צד ג' כשל מלהרים נטל הראיה להוכיח, כי נערכה מטעמו בדיקה האם החייב או מי מבני משפחתו קיבלו שכר, בכל אחד מהחודשים להם עתרו הזוכים לחיובו של צד ג' בחוב הפסוק.

כמו כן, צד ג' לא הצליח לצבוע הכספים ולטעון כי בנסיבות בהן מדינת ישראל מקפיאה כספי טרור, הרי שהמחבלים בבתי הסוהר אינם מקבלים שכר מיד חודש בחודשו - עצם המשך קבלת התשלום בידי המחבלים על אף הקפאת הכספים עולה הן מהוראות החוק להקפאת כספים, הן מעדותו של נציג צד ג' שנחקר בדיון ומהן מעדותה של נציגת משרד האוצר.

ביחס לטענה, לפיה "עשויות להיות השלכות כבדות משקל לפעולות חד צדדיות מצד ישראל של ניהול הליכי הוצל"פ ביחס לרשות/אש"ף - ובכלל זה ביחס למימוש עיקולים מכספי מיסי הרש"פ ותקציבה, המוחזקים בידי ישראל מכוח הסכמים בינלאומיים – תוך פגיעה בתקציב הרש"פ.

״הרשמת הבהירה כי היא מתקשה להבין כיצד חיוב צד ג' בחוב הפסוק, בגין שכרו של מחבל בסך של 12,000 ₪ בחודש, המתקבל מאת צד ג', בזמן בו זה האחרון מקבל ממדינת ישראל מידי חודש בחודשו 700,000,000 ₪ - 600,000,000 ₪, יכול להשפיע בצורה כזו או אחרת על תקציב צד ג'.
 
לאור כל האמור קבעה הרשמת, כי משכרו של החייב לתקופה מאוגוסט 2021 עד יוני 2023 נמוך מגובה החוב הרשום בצו העיקול, ובשים לב כי עסקינן בעיקול מתחדש על שכרו של החייב, כפי שנקבע לעיל, היא מורה לחייב את צד ג' בחוב הפסוק בסך של 276,000 ₪.

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית