תקציב הביטחון האמריקאי כולל תוספת פוטנציאלית לישראל בהיקף 325 מליוני דולרים
בנוסף, ביידן מחפש להסיר את כל המגבלות הקשורות למאגר נשק אמריקאי בישראל ולאפשר לצה״ל לקבל כל חימוש נדרש הקיים במאגר במיידי, ללא אישור הקונגרס
עמי רוחקס דומבה
| 10/12/2023
חוק תקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2024 (H.R.2670) כולל תמיכה בישראל מעבר לסיוע הביטחוני שניתן כל שנה במסגרת הסכם שמתחדש כל עשור. מדובר בתוספת פוטנציאלית של כסף לסעיפים מסוימים המפורטים בחוק. אזכיר כי לצד חוק התקציב, נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, מבקש תוספת נוספת, ייעודית למלחמת חרבות הברזל בהיקף של כ-14 מיליארדי דולרים.
בנוסף לאלו, ישנו תקציב נוסף שנועד להרתעת איראן וחיזבאללה. נושאת המטוסים פורד שנשלחה לאזור ישראל בהוראת הבית הלבן, עשתה זאת כאשר אין תקציב ייעודי לכך. נושאות מטוסים פועלות על פי תכנון שנתי ובהתאם לתקציב מאושר. על פי פרסומים בארה״ב, העלות נלקחה ישירות מתקציב האימונים השנתי של הפנטגון. טרם ברור מה עלות המהלך ומאיפה הפנטגון ישלים את הכסף.
כל התקציבים הללו מעידים על המחויבות של ארה״ב לביטחון ישראל. אלו הם כספי מיסים של הציבור האמריקאי המופנים לתמיכה בישראל. נכון, מרביתם ישארו בארה״ב, היות וכמעט כלל התקציבים מיועדים לרכש אמל״ח בארה״ב. בחלק מהתקציבים המיועדים להגנה אווירית, ישראל גם היא צריכה להשתתף חצי-חצי עם ארה״ב.
נחזור לתקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2024. בחוק התקציב המילה ישראל מופיעה 77 פעמים בטקסט. סה״כ ישראל אמורה לקבל 325 מליוני דולרים תמיכה פוטנציאלית (כאמור, חלק מהסעיפים מותנים בהשתתפות כספית ישראלית), בנוסף לסיוע השנתי.
הסעיפים המוגדרים בתקציב כוללים תדלוק אווירי, נטרול מנהרות, כיפת ברזל (80 מליוני דולרים), קלע דוד (40 מליוני דולרים), חץ 3 (80 מליוני דולרים), שיתוף פעולה ימי נגד איראן, פיתוח לייזר משותף למטרת הגנה אווירית, הארכה והרחבה של האישור להעביר לישראל חימוש מדויק - כולל ממאגרי הצבא האמריקאי בישראל (WRSA-I) וממאגרים בתחום האחריות של פיקוד מרכז של צבא ארה״ב.
הנושא של WRSA-I מעניין וזוכה לביקורת מצד לא מעט קולות בוושינגטון. מדובר ב״סוג של״ מעקף שעשה ביידן למחוקקים רפובליקאים. ההסבר: המחוקקים עצרו את התקציב הייעודי למלחמה בישראל (14 מיליארדי דולרים) ומתנים זאת בהידוק חקיקה נגד הגירה לתוך ארה״ב. ביידן, כמעקף, רוצה לאפשר לישראל לקחת אמל״ח מהמחסנים האמריקאים בישראל החונים תחת פיקוד מרכז (להלן: WRSA-I).
היות ואלו מאגרים של פיקוד מרכז, ברגע שלוקחים משם אמל״ח, צריך להחזיר. אם המאגרים הללו נשארים מתחת לסף מלאי מסוים, יכולה להיווצר בעיה לצבא ארה״ב, אם הוא יצטרך להלחם באזור. בצורה כזו, ביידן בעצם רוצה לספק לישראל אמל״ח למלחמה בצורה סיבובית, דרך פיקוד מרכז, בלי שהמחוקקים הרפובליקאים ילחצו אותו לקיר עם רפורמות הגירה שהוא לא רוצה לעשות.
״המאגר נוצר בשנות ה-80 כדי לתספק את ארה"ב במקרה של מלחמה אזורית, ה- War Reserve Stockpile Allies-Israel, או WRSA-I, הוא הצומת הגדול ביותר ברשת של מה שהם למעשה מאגרי נשק ארה"ב זרים״, כותבים באתר theintercept.
״ביידן מחפש להסיר את כל ההגבלות המשמעותיות על המאגר והעברת הנשק לישראל, עם תוכניות להסיר מגבלות על נשק מיושן או עודף, לוותר על תקרת הוצאה שנתית על מילוי המלאי, להסיר הגבלות ספציפיות לנשק, ולצמצם את הפיקוח של הקונגרס. כל השינויים בתוכנית התקציב של ביידן יהיו קבועים, למעט הסרת תקרת ההוצאות, המוגבלת לשנת הכספים 2024.״
בנוסף, ביידן מחפש להסיר את כל המגבלות הקשורות למאגר נשק אמריקאי בישראל ולאפשר לצה״ל לקבל כל חימוש נדרש הקיים במאגר במיידי, ללא אישור הקונגרס
חוק תקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2024 (H.R.2670) כולל תמיכה בישראל מעבר לסיוע הביטחוני שניתן כל שנה במסגרת הסכם שמתחדש כל עשור. מדובר בתוספת פוטנציאלית של כסף לסעיפים מסוימים המפורטים בחוק. אזכיר כי לצד חוק התקציב, נשיא ארה״ב, ג׳ו ביידן, מבקש תוספת נוספת, ייעודית למלחמת חרבות הברזל בהיקף של כ-14 מיליארדי דולרים.
בנוסף לאלו, ישנו תקציב נוסף שנועד להרתעת איראן וחיזבאללה. נושאת המטוסים פורד שנשלחה לאזור ישראל בהוראת הבית הלבן, עשתה זאת כאשר אין תקציב ייעודי לכך. נושאות מטוסים פועלות על פי תכנון שנתי ובהתאם לתקציב מאושר. על פי פרסומים בארה״ב, העלות נלקחה ישירות מתקציב האימונים השנתי של הפנטגון. טרם ברור מה עלות המהלך ומאיפה הפנטגון ישלים את הכסף.
כל התקציבים הללו מעידים על המחויבות של ארה״ב לביטחון ישראל. אלו הם כספי מיסים של הציבור האמריקאי המופנים לתמיכה בישראל. נכון, מרביתם ישארו בארה״ב, היות וכמעט כלל התקציבים מיועדים לרכש אמל״ח בארה״ב. בחלק מהתקציבים המיועדים להגנה אווירית, ישראל גם היא צריכה להשתתף חצי-חצי עם ארה״ב.
נחזור לתקציב הביטחון האמריקאי לשנת 2024. בחוק התקציב המילה ישראל מופיעה 77 פעמים בטקסט. סה״כ ישראל אמורה לקבל 325 מליוני דולרים תמיכה פוטנציאלית (כאמור, חלק מהסעיפים מותנים בהשתתפות כספית ישראלית), בנוסף לסיוע השנתי.
הסעיפים המוגדרים בתקציב כוללים תדלוק אווירי, נטרול מנהרות, כיפת ברזל (80 מליוני דולרים), קלע דוד (40 מליוני דולרים), חץ 3 (80 מליוני דולרים), שיתוף פעולה ימי נגד איראן, פיתוח לייזר משותף למטרת הגנה אווירית, הארכה והרחבה של האישור להעביר לישראל חימוש מדויק - כולל ממאגרי הצבא האמריקאי בישראל (WRSA-I) וממאגרים בתחום האחריות של פיקוד מרכז של צבא ארה״ב.
הנושא של WRSA-I מעניין וזוכה לביקורת מצד לא מעט קולות בוושינגטון. מדובר ב״סוג של״ מעקף שעשה ביידן למחוקקים רפובליקאים. ההסבר: המחוקקים עצרו את התקציב הייעודי למלחמה בישראל (14 מיליארדי דולרים) ומתנים זאת בהידוק חקיקה נגד הגירה לתוך ארה״ב. ביידן, כמעקף, רוצה לאפשר לישראל לקחת אמל״ח מהמחסנים האמריקאים בישראל החונים תחת פיקוד מרכז (להלן: WRSA-I).
היות ואלו מאגרים של פיקוד מרכז, ברגע שלוקחים משם אמל״ח, צריך להחזיר. אם המאגרים הללו נשארים מתחת לסף מלאי מסוים, יכולה להיווצר בעיה לצבא ארה״ב, אם הוא יצטרך להלחם באזור. בצורה כזו, ביידן בעצם רוצה לספק לישראל אמל״ח למלחמה בצורה סיבובית, דרך פיקוד מרכז, בלי שהמחוקקים הרפובליקאים ילחצו אותו לקיר עם רפורמות הגירה שהוא לא רוצה לעשות.
״המאגר נוצר בשנות ה-80 כדי לתספק את ארה"ב במקרה של מלחמה אזורית, ה- War Reserve Stockpile Allies-Israel, או WRSA-I, הוא הצומת הגדול ביותר ברשת של מה שהם למעשה מאגרי נשק ארה"ב זרים״, כותבים באתר theintercept.
״ביידן מחפש להסיר את כל ההגבלות המשמעותיות על המאגר והעברת הנשק לישראל, עם תוכניות להסיר מגבלות על נשק מיושן או עודף, לוותר על תקרת הוצאה שנתית על מילוי המלאי, להסיר הגבלות ספציפיות לנשק, ולצמצם את הפיקוח של הקונגרס. כל השינויים בתוכנית התקציב של ביידן יהיו קבועים, למעט הסרת תקרת ההוצאות, המוגבלת לשנת הכספים 2024.״
