פרשנות | צה״ל צריך להחזיר את הוולקן כמענה לרחפני אויב בגבולות ישראל

עד לשנת 2006, פעל בחיל האוויר מערך נ"מ ייעודי שהפעיל וולקן - הוא פורק. כעת, הגיע הזמן להחזירו 

פרשנות | צה״ל צריך להחזיר את הוולקן כמענה לרחפני אויב בגבולות ישראל

תמונה של מקלע תלת קני, מתוך תערוכת IDEX באבו דאבי ברבעון ד' 2022, צילום : רותם מי-טל
 

במלחמת חרבות הברזל, נראה כי אחד מלקחי הביניים הבולטים ביותר עד כה הוא התמודדות אפקטיבית מול איום הרוק"ק (רום קרוב לקרקע) אשר בא לידי ביטוי בהפעלת רחפנים אזרחיים על ידי האויב, הן בחזית הדרומית והן בחזית הצפונית. 

המענה מורכב משלושה שלבים, גילוי, זיהוי ויירוט. בעוד שנראה ששני השלבים הראשוניים מבוססים בעיקרם טכנולוגיות מעולמות הספקטרום, הדאטה, עיבוד התמונה וה- AI, הרי שהשלב השלישי והסופי, לפחות בנקודת זמן זאת, הינו קינטי לחלוטין.

יירי מעשי ומבצעי אל עבר האיום, עם באמצעות רוס"ר בעל כוונת אופטית חכמה ייעודית ועם באמצעות מערכת ירייה אוטומטית כדוגמת מקלע.

עד לשנת 2006, פעל בחיל האוויר מערך נ"מ ייעודי בשם "מחבט". מערך זה הפעיל נגמ"שי 113-M, מזוודים בתותח וולקן M61A1 (מקלע גאטלינג) תוצרת חברת ג'נרל אלקטריק האמריקאית, משגר טילי סטינגר, מכ"מ ייעודי, מערכת תצפית יום ולילה, מערכת עקיבה ומחשב בקרת ירי.

המערך פורק לאחר מלחמת לבנון השנייה וחייליו הוטמעו בסוללות ההגנה האווירית של חיל האוויר. ליבת המערך היתה מאז ומעולם תותח הוולקן היורה תחמושת נפיצה (פגזים ולא קליעים) בקוטר 20 מ"מ המשוגרים בקצב אש חייתי של 6,000 פגזים בדקה מששת קני הוולקן.

האמריקאיים פיתחו את עמדת האש האפקטיבית הזאת כלקח ממלחמת העולם השנייה והיא תוכננה לפעול באוויר, בים וביבשה, הן ממטוסים ומסוקים, הן מאוניות מלחמה וספינות סיור ופטרול והן מכלי רכב ורק"ם יבשתי.

חיבור המקלע הסיבובי למנוע חשמלי מסתובב, מייצר קצב אש גבוה מאד ובנוסף, מאט שחיקת ובלאי קנים וכמו כן מעצורי קנה ותחמושת.

נושא זה אינו זר בשנתיים האחרונות בתעשייה הביטחונית העולמית והוא מהווה את אחד מלקחי מלחמת אוקראינה ורוסיה הבולטים. מלחמה זאת הזוכה גם לכינוי מלחמת הרחפנים, מכיוון שהשימוש בפלטפורמות רוק"ק צבאיות, אזרחיות, מוסבות ומאולתרות בה, הן רבות מאד ומהוות ליבה בלחימה בין שתי המדינות.

התעשיות הצבאיות השונות, מפתחות מענים דומים לנושא זה, הן כעמדות ירי סטטיות והן כעמדות נשק ברק"מים וכלי שיט.

אחד הפתרונות הבולטים הינה עמדת נשק בעלת תותח תלת קני בקוטר 20 מ"מ (קיימים גם דגמים בקליבר 7.62), תוף שרשיר מוגדל, מערכת תצפית ועקיבה אופטית בעלת מנועי תוכנה מתקדמים של עיבוד תמונה וסיווג מטרות, סמנים ובקרים ובוכנות פנאומטיות מותאמות.

לסיכום, נראה שנכון להטמיע הן את האיומים והן את הלקחים ממלחמת רוסיה ואוקראינה אשר בליבת העיסוק של מרבית העולם הבטחוני הגלובאלי, איום הרחפנים.

איום זה בולט במזרח אירופה וגבול רוסיה-אוקראינה ומקבל משנה תוקף גם בישראל וגבולותיה. כך גם הפתרון לאיום זה, כפי ששאר העולם הביטחוני עוסק בו, רצוי שיכלול מענה מקלעי רב הקני אשר יכול לקבל חידוש נוכחי ואינטגרציה אל מול התפתחות עולמות בקרת האש דיגיטלית, זיהוי איומים, סיווג מטרות ועיבוד מידע, חוזי ותצפית.

האם יש מקום לפלוגות המחבט המפורסמות ממבצע חומת מגן (2002), בחזרה בצה"ל? לדעת כותב מאמר זה - התשובה היא כן. 


רותם מי-טל, מנכ"ל חברת אסגארד מערכות בע"מ חברת חדשנות והנדסה מתל אביב המתמחה ביישומי בינה מלאכותית. 

אולי יעניין אותך גם