פרשנות | האם צפוי שיוויון מגדרי בחיל השיריון לאחר מלחמת חרבות הברזל?
הצלחת צוותי הטנקים של חיל הגבולות במסגרת הלחימה ביום שבת השחור, ספק אם תגרום לגברים לוותר על מוקדי הכוח בצבא היבשה | אבל אין ספק, ההצלחה תציף את השאלה בשוך הקרבות
עמי רוחקס דומבה
|
27/11/2023
בימים האחרונים שודרה כתבה מפרגנת על כוח שיריון של חיל הגנת הגבולות שהופעל ב7.10 על ידי חטיבת פארן. הכתבה של העיתונאי דני קשמרו, כללה ראיונות עם הנשים שהרכיבו את צוותי השיריון, סה״כ שלושה טנקים, שנלחמו במחבלי חמאס.
על פי הכתבה, שכללה גם עדות של מח״ט חטיבת פארן, צוותי הטנקים התנהלו באופן ראוי לציון, שלטו בתפעול הטכני של הטנקים, בתרגולות הלחימה, הראו יוזמה התקפית ובמבחן התוצאה - עזרו לבלום באזור בו הם פעלו את מתקפת החמאס. כמו גם, צוותי הטנקים עזרו לטהר את היישובים באותה גזרה ממחבלים.
אזכיר כי ההחלטה לשלב צוותי שיריון של נשים בחיל הגבולות הייתה של הרמטכ״ל הנוכחי, רא״ל הרצי הלוי, לאחר ניסיון שנערך בתקופת קודמו, רא״ל (מיל׳) אביב כוכבי. זאת, לאחר שיח ציבורי בנושא, חלקו מיזוגני, שכלל טענות שנשים לא צריכות לשרת בצבא בכלל, ואם כן, לא בקרבי וגם לא בשיריון.
להחלטה זו קדם דיון בבג״צ, בשנת 2020. הנשים הראשונות ששירתו כמפקדות טנק עתרו לבית המשפט נגד שר הביטחון והרמטכ"ל, בדרישה לגייס נשים כלוחמות בשריון. בצבא טרם התקבלה הכרעה בנושא. לאחרונה עתרו גם שתי מלש"ביות בדרישה לאפשר להן להתגייס לשריון.
״שתי הצעירות, אור אברמסון ומעיין הלברשטאט, עתרו לבג"ץ באמצעות משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטלנגד נגד צה"ל ומשרד הביטחון, בכדי שיורה על שינוי בכל הקשור לשירות נשים כלוחמות בחיל השריון״, כתב העיתונאי אור הלר בזמנו.
"בית המשפט העליון מתבקש לדרוש מהמשיבים לנמק מדוע נשים המיועדות לשירות הביטחון, מנועות מלהתמיין ו/או מלהתגייס לתפקידי לוחמה, בחיל השריון, ובכלל האמור לתפקידי החוד בחיל השריון: נהגת, תותחנית, טען-קשר ו/או מפקדת-הטנק", נכתב בעתירה שהוגשה לבג"ץ.
ניסיונות עבר משנות ה-90
הרצון לשלב נשים בשיריון בצה״ל התחיל הרבה לפני הפנייה לבג״צ. מהלכים ראשוניים החלו עוד בסוף שנות ה-90. באותה תקופה היה גם פיילוט לשלב נשים כמדריכות בשיריון. המהלכים הללו נגדעו באיבם בעיקר בגלל מיזוגניות בצבא.
בצורה אחרת, השלטון הגברי בצבא לא ממש רצה תחרות מצד נשים. זאת, למרות שצוותי טנקים מבוססי נשים, הראו בניסויי עבר, שהביצועים שלהם לא פחות טובים מאלו של גברים. בחלק מהפרמטרים יותר טובים.
באופן כללי, ניתן לומר כי צה״ל אינו צבא מתקדם בהיבט שוויון מגדרי. על פי מאמר שפורסם באתר צה״ל, ערך ד"ר יובל בנזימן מהאוניברסיטה העברית, סקירה השוואתית בנושא. הוא מצא כי נורווגיה, אשר היתה הראשונה ממדינות נאט"ו לפתוח את תפקידי הלוחמה לנשים, עשתה זאת כבר בשנת 1985.
״בהדרגה הצטרפו אליה מדינות נוספות באירופה ובמקומות אחרים כמו ניו-זילנד (ב-2000), אוסטרליה (ב-2016) וסינגפור.״, כותב בנזימן.
שני גרגירי מלח
חזרה ל2023. האם מלחמת חרבות הברזל, לאור התפקוד המצוין של צוותי שיריון מבוססי נשים, תצליח לשנות משהו? ובכן, תלוי את מי שואלים. נכון להיום צוותי נשים בשיריון מוצבים בחיל הגנת הגבולות בלבד, בגבול מצרים, עם טנקים לא מהדגמים החדשים שיש לצה״ל. על פי מח״ט חטיבת פארן בכתבת החדשות, המלחמה הנוכחית הכריעה ומבחינתו, אפשר להנחיל שיוויון מגדרי בחיל השיריון, על כל תפקידיו.
עם זאת, רצוי לקחת דברים אלו עם גרגר מלח. אולי שניים. השלטון הגברי בצבא לא הולך לוותר על מוקדי הכוח, בטח לא בחיל חשוב כל כך לתמרון היבשתי. גם מלחמת חרבות הברזל לא תשנה זאת בקלות. חלק מהקצונה הבכירה בצה״ל, רואה בניסוי של חיל הגבולות ובכן, ניסוי. ״סוג של״ סתימת פיות למי שמתלונן שאין נשים בשיריון.
בשוך הקרבות, יקרו בצה״ל שני תהליכים מנוגדים. אחד, חקירה, הפקת מסקנות ורצון לשנות את הצבא לאור הכשלים (ויש רבים) שהתגלו ב7.10. שני, הרצון שהכל ישוב להיות ״אותו דבר״. כולל שלטון גברי במוקדי הכוח של הצבא. גם בשיח הציבורי, אלו שרצו נשים במטבח ובחדר הלידות, ימשיכו לטעון זאת, על אף הביצועים של צוותי השיריון בחיל הגבולות.
במסגרת תהליך הארגון מחדש של זרוע היבשה בצה״ל, ככל שיהיה כזה, יצופו השאלות על מידת השוויון המגדרי הרצויה בהמשך, לאור ביצועי הנשים הלוחמות של צה״ל מול מחבלי חמאס. ולא סתם מחבלים, הנוחבה - יחידת העילית של חמאס. לצד צוותי השיריון המדוברים, גם לוחמות חי״ר מגדוד קרקל השתתפו בקרבות מול מחבלי החמאס ונחלו הצלחות מבצעיות שאינן מביישות אף מסגרת לחימה גברית.
הצלחת צוותי הטנקים של חיל הגבולות במסגרת הלחימה ביום שבת השחור, ספק אם תגרום לגברים לוותר על מוקדי הכוח בצבא היבשה | אבל אין ספק, ההצלחה תציף את השאלה בשוך הקרבות
בימים האחרונים שודרה כתבה מפרגנת על כוח שיריון של חיל הגנת הגבולות שהופעל ב7.10 על ידי חטיבת פארן. הכתבה של העיתונאי דני קשמרו, כללה ראיונות עם הנשים שהרכיבו את צוותי השיריון, סה״כ שלושה טנקים, שנלחמו במחבלי חמאס.
על פי הכתבה, שכללה גם עדות של מח״ט חטיבת פארן, צוותי הטנקים התנהלו באופן ראוי לציון, שלטו בתפעול הטכני של הטנקים, בתרגולות הלחימה, הראו יוזמה התקפית ובמבחן התוצאה - עזרו לבלום באזור בו הם פעלו את מתקפת החמאס. כמו גם, צוותי הטנקים עזרו לטהר את היישובים באותה גזרה ממחבלים.
אזכיר כי ההחלטה לשלב צוותי שיריון של נשים בחיל הגבולות הייתה של הרמטכ״ל הנוכחי, רא״ל הרצי הלוי, לאחר ניסיון שנערך בתקופת קודמו, רא״ל (מיל׳) אביב כוכבי. זאת, לאחר שיח ציבורי בנושא, חלקו מיזוגני, שכלל טענות שנשים לא צריכות לשרת בצבא בכלל, ואם כן, לא בקרבי וגם לא בשיריון.
להחלטה זו קדם דיון בבג״צ, בשנת 2020. הנשים הראשונות ששירתו כמפקדות טנק עתרו לבית המשפט נגד שר הביטחון והרמטכ"ל, בדרישה לגייס נשים כלוחמות בשריון. בצבא טרם התקבלה הכרעה בנושא. לאחרונה עתרו גם שתי מלש"ביות בדרישה לאפשר להן להתגייס לשריון.
״שתי הצעירות, אור אברמסון ומעיין הלברשטאט, עתרו לבג"ץ באמצעות משרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטלנגד נגד צה"ל ומשרד הביטחון, בכדי שיורה על שינוי בכל הקשור לשירות נשים כלוחמות בחיל השריון״, כתב העיתונאי אור הלר בזמנו.
"בית המשפט העליון מתבקש לדרוש מהמשיבים לנמק מדוע נשים המיועדות לשירות הביטחון, מנועות מלהתמיין ו/או מלהתגייס לתפקידי לוחמה, בחיל השריון, ובכלל האמור לתפקידי החוד בחיל השריון: נהגת, תותחנית, טען-קשר ו/או מפקדת-הטנק", נכתב בעתירה שהוגשה לבג"ץ.
ניסיונות עבר משנות ה-90
הרצון לשלב נשים בשיריון בצה״ל התחיל הרבה לפני הפנייה לבג״צ. מהלכים ראשוניים החלו עוד בסוף שנות ה-90. באותה תקופה היה גם פיילוט לשלב נשים כמדריכות בשיריון. המהלכים הללו נגדעו באיבם בעיקר בגלל מיזוגניות בצבא.
בצורה אחרת, השלטון הגברי בצבא לא ממש רצה תחרות מצד נשים. זאת, למרות שצוותי טנקים מבוססי נשים, הראו בניסויי עבר, שהביצועים שלהם לא פחות טובים מאלו של גברים. בחלק מהפרמטרים יותר טובים.
באופן כללי, ניתן לומר כי צה״ל אינו צבא מתקדם בהיבט שוויון מגדרי. על פי מאמר שפורסם באתר צה״ל, ערך ד"ר יובל בנזימן מהאוניברסיטה העברית, סקירה השוואתית בנושא. הוא מצא כי נורווגיה, אשר היתה הראשונה ממדינות נאט"ו לפתוח את תפקידי הלוחמה לנשים, עשתה זאת כבר בשנת 1985.
״בהדרגה הצטרפו אליה מדינות נוספות באירופה ובמקומות אחרים כמו ניו-זילנד (ב-2000), אוסטרליה (ב-2016) וסינגפור.״, כותב בנזימן.
שני גרגירי מלח
חזרה ל2023. האם מלחמת חרבות הברזל, לאור התפקוד המצוין של צוותי שיריון מבוססי נשים, תצליח לשנות משהו? ובכן, תלוי את מי שואלים. נכון להיום צוותי נשים בשיריון מוצבים בחיל הגנת הגבולות בלבד, בגבול מצרים, עם טנקים לא מהדגמים החדשים שיש לצה״ל. על פי מח״ט חטיבת פארן בכתבת החדשות, המלחמה הנוכחית הכריעה ומבחינתו, אפשר להנחיל שיוויון מגדרי בחיל השיריון, על כל תפקידיו.
עם זאת, רצוי לקחת דברים אלו עם גרגר מלח. אולי שניים. השלטון הגברי בצבא לא הולך לוותר על מוקדי הכוח, בטח לא בחיל חשוב כל כך לתמרון היבשתי. גם מלחמת חרבות הברזל לא תשנה זאת בקלות. חלק מהקצונה הבכירה בצה״ל, רואה בניסוי של חיל הגבולות ובכן, ניסוי. ״סוג של״ סתימת פיות למי שמתלונן שאין נשים בשיריון.
בשוך הקרבות, יקרו בצה״ל שני תהליכים מנוגדים. אחד, חקירה, הפקת מסקנות ורצון לשנות את הצבא לאור הכשלים (ויש רבים) שהתגלו ב7.10. שני, הרצון שהכל ישוב להיות ״אותו דבר״. כולל שלטון גברי במוקדי הכוח של הצבא. גם בשיח הציבורי, אלו שרצו נשים במטבח ובחדר הלידות, ימשיכו לטעון זאת, על אף הביצועים של צוותי השיריון בחיל הגבולות.
במסגרת תהליך הארגון מחדש של זרוע היבשה בצה״ל, ככל שיהיה כזה, יצופו השאלות על מידת השוויון המגדרי הרצויה בהמשך, לאור ביצועי הנשים הלוחמות של צה״ל מול מחבלי חמאס. ולא סתם מחבלים, הנוחבה - יחידת העילית של חמאס. לצד צוותי השיריון המדוברים, גם לוחמות חי״ר מגדוד קרקל השתתפו בקרבות מול מחבלי החמאס ונחלו הצלחות מבצעיות שאינן מביישות אף מסגרת לחימה גברית.
