פרשנות | האם ההפוגה הצפויה תשפיע על המשך הלגיטימציה האמריקנית?

ממשלת ישראל צריכה להעמיק ככל שניתן את התיאום ושיתוף הפעולה עם ארה"ב, כמו גם עם יתר בעלות בריתה וידידותיה באירופה ובעולם הערבי

פרשנות | האם ההפוגה הצפויה תשפיע על המשך הלגיטימציה האמריקנית?

העסקה המתגבשת בין ישראל לחמאס הינה צו השעה וחובה לאומית, מוסרית וערכית של מדינת ישראל להחזיר את כל החטופים והחטופות הביתה בהקדם האפשרי.

לצד התהיות באשר לתהליך מימושהמתווה, עולים גם סימני שאלה באשר ללגיטימציה הבינלאומית ובעיקר האמריקנית להמשך הפעילות הצבאית בתום ההפוגה. זאת, מתוך הערכה שחמאס ישתמש בכל המניפולציות האפשריות כדי למשוך זמן רב ככל שניתן כחלק ממאמצי הבלימה שלו את המתקפה הצה"לית.

יתרה מכך, סביר להניח כי חמאס יארגן מופעי תקשורת להצגת היקפי ההרס ברצועה כהמחשה לטענות באשר לענישה הקולקטיבית ולתגובה הלא-מידתית של ישראל. זאת, בניסיון ללבות את תחושות הזעם והמחאות בקרב גורמים פרו-פלסטיניים באירופה ובארה"ב ולהגביר את הלחץ הפנימי על מנהיגי מדינות ערב.

נוכח זאת, גורמי ממשל אמריקנים כבר הביעו חשש, כי אחת מההשלכות הבלתי נמנעות של הפסקת האש תהיה הגישה שתינתן לעיתונאים להגיע לרצועה. נראה כי לתפיסתם, הדיווחים של עיתונאים מהשטח על ההרס הנרחב עלולים להקצין את דעת הקהל כנגד ישראל, שגם כך הופכת לביקורתית יותר ויותר.

מעבר לכך, בבית הלבן שוררת דאגה מהעובדה שישראל לא גיבשה עד כה אסטרטגיית יציאה מהמערכה ואף ניצבים סימני שאלה לגבי הדרך בה ישראל מתעתדת להמשיך את המערכה הצבאית.

ברקע לכך, הביקורת הגואה המוטחת בנשיא ביידן. זאת, הן מצד חוגים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית והן מצד פקידי ממשל, שאף שיגרו מספר מכתבי מחאה לנשיא על התמיכה הנחרצת שלו בישראל.

לכך יש ככל הנראה השפעה ישירה על הירידה בתמיכה הציבורית בו, שממילא היתה נמוכה יחסית, בייחוד בקרב הצעירים. יתרה מכך, לאחרונה החלו גורמים במפלגה הדמוקרטית להעלות תהיות האם ביידן אכן צריך להתמודד לכהונה נוספת או לפרוש.

חרף הלחצים הגוברים עליו, לא צפוי שינוי במרחב הלגיטימציה שהנשיא ביידן יהיה נכון להעניק לישראל להמשיך במערכה לריסוק החמאס גם בתום ימי ההפוגה. זאת, בשל תפיסתו, לה נתן ביטוי נרחב בימים האחרונים, כי להכרעת החמאס, בדומה לצורך בהכרעת רוסיה, יש חשיבות עליונה לאינטרסים הלאומיים של ארה"ב ולשימור היציבות במערכת הגלובאלית בכללותה וזו במזרח התיכון בפרט.

ביידן נתן ביטוי לתפיסה זו בשיחתו עם הנשיא סיסי (22 נובמבר), עת הבהיר, כי "בשום מצב, עזה יכולה להישאר מקום מקלט לחמאס, ממנה יוכל לאיים על ישראל ועל פלסטינים כאחד ולסכן כל נתיב לשלום בר קיימא".

בה-בעת, במטרה לשכך את עוצמת הביקורת הצפויה מבית ומחוץ, סביר כי הממשל האמריקני ידרוש מישראל לגלות זהירות ורגישות רבה יותר בהמשך הפעילות הצבאית, בייחוד בדרום הרצועה. זאת, בין היתר, נוכח העובדה שמדובר בשטח קטן, שהצפיפות בו נעשתה לקשה עוד יותר בעקבות תזוזת האוכלוסייה מצפון הרצועה לדרומה.

יתכן ועל רקע זה ניתן לראות את הביקור הצפוי של שר החוץ בלינקן בישראל בתחילת השבוע הבא, ואת המשך המגעים השוטפים בין שר ההגנה אוסטין לשר הביטחון גלנט.

בשורה התחתונה, בשל מפגש האינטרסים האסטרטגי בין ישראל לארה"ב, ההפוגה הצפויה בלחימה לא תשפיע על מרחב הפעולה שיש לישראל מארה"ב להמשיך בפעילות הצבאית לריסוק החמאס.

עם זאת, ממשלת ישראל צריכה להעמיק ככל שניתן את התיאום ושיתוף הפעולה עם ארה"ב, כמו גם עם יתר בעלות בריתה וידידותיה באירופה ובעולם הערבי, בייחוד בכל הקשור להיבטים ההומניטאריים.

זאת, מתוך הבנה כי הדבר נועד לספק להן תחמושת להמשיך ולהעניק לישראל את חופש הפעולה הנדרש, בשל ההערכה שהמשך המערכה צפוי להיות מורכב וקשה אף יותר.