פרשנות | על צה"ל להגיע להכרעה מוחלטת בדרום בתוך מספר שבועות
המצב שאנו עדים לו חייב ללכת לשני כיוונים – האצת התמרון, או חתירה לסיום. ככל שהזמן עובר, המערכה עוברת לממד המדיני
רונן איציק
| 12/11/2023
ככל שצה"ל ממשיך את שלב ההשמדה של מעוזי חמאס בצפון הרצועה וממד הזמן עושה את שלו, מתפתחת דילמה אופרטיבית כיצד נכון להמשיך מכאן, כל עוד לא הושג היעד המערכתי והוא חיסול הזרוע הצבאית של חמאס.
ככל שמדובר בהחלטה על מהלך הכרעתי בעזה בראייה צבאית צה"ל נדרש להמשיך את התמרון ולהרחיבו. מרגע שהטיפול בצפון הרצועה מגיע לכדי מיצוי, וזה עניין של שבועיים לכל היותר, יידרש צה"ל להפנות את הכוחות למשימה הבאה בתוך הרצועה.
להבקיע ולהשמיד את מערכי חמאס במרחב חאן יונס ורפיח, ולהגביר את הלחץ לשני כיוונים. מינוף למשא ומתן בהקשר החטופים ועיצוב דה פקטו של מערך ההגנה סביב הרצועה לעתיד הנראה לעין.
המשכיות המהלך הקרקעי במקביל למצב הקיים מול חזבאללה בצפון מהווה דילמה בהקשר מערך המילואים. ככל שהזמן עובר, שימור סדר הכוחות למגננה בצפון מחייב יצירת אורך נשימה, וזה גוזר הפעלת רזרבות נוספות של מילואים, ורענון סדר הכוחות בקווים. זה כולל בתוכו את מרחב יהודה ושומרון.
תפיסה מהסוג הזה, קרי הרחבת התמרון בדרום והמשך המגננה בשאר הזירות, משמעותה חודשים נוספים של פעולה. דווקא בדרום ניתן להגמיש את סדרי הכוחות, זאת במידה ובאמת צפון הרצועה הוכרעה והאיום ממרחב זה הפך להיות נשלט.
המשמעות של הפעולה הזו היא עוד חודש של פעולה בסדרי הכוחות הנוכחיים. בנקודת זמן זו נראה, שכל עוד פעולה זו מתקיימת צה"ל יידרש להמשיך ולהחזיק את סדרי הכוחות הנוכחיים בזירות האחרות.
ממד מזג האוויר עדיין אינו משפיע באופן משמעותי, לבטח לשבועות הקרובים, אך בהמשך, במידה והפעולה תיכנס לחודשים ינואר-פברואר –האתגר יהיה מורכב יותר.
על צה"ל להגיע להכרעה מוחלטת בדרום בתוך מספר שבועות. תובנה זו דורשת הערכות מהירה לתמרון דרומה, השתלטות על המרחב ותחילת טיפול יסודי בו.
חשוב לציין כי טיהור המרחב של כלל הרצועה יימשך זמן רב יותר, אך לשם כך צה"ל לא יידרש לאותם סדרי כוחות – זהו שלב אחר במערכה.
הזירה הצפונית
באשר לזירה הצפונית, שעד כה מתוחמת לתפיסה של ירי מנגד – כאן חייב להיות מפנה. דווקא הזירה הצפונית יותר מאתגרת בחורף, ושם חייב להיות שינוי בזמן הקרוב.
פה הדילמה האופרטיבית. אם ברצוננו להימנע ממערכה התקפית מול חזבאללה, הסגתו וחזרה לקווי 1701 תחייב מאמץ בין-לאומי. המנוף היחידי שיש הוא התפשרות על סיום התמרון בדרום.
זו הדילמה האופרטיבית לאשורה. האם נכון למצות את התהליך בצפון הרצועה בשבועות הקרובים ולהגיע להסדרה כוללת בסיוע בינלאומי, ולוותר על הרחבת התמרון בעזה, או להמשיך במתכונת הנוכחית.
הדילמה היא שאלת ה"אקזיט" – מהי נקודת הזמן הנכונה. אחרי הכל, אנו לא משחקים כאן על "מגרש ריק". כל המובא לעיל מוביל למסקנה שעלינו לחתור למיצוי התמרון בדרום תוך שבועות ספורים ולהגיע למנגנון הסדרה מנקודת כוח.
המשכיות המערכה אולי תביא עוד הישגים קרקעיים בדרום, אך בראייה כוללת, היא תלויה בהמשך מגננה קשיחה ועתירת כוחות בצפון וביו״ש, בתנאים לא נוחים.
המצב שאנו עדים לו חייב ללכת לשני כיוונים – האצת התמרון, או חתירה לסיום. כך או אחרת, לתמרון במתכונת הנוכחית בעזה קצובים עוד שבועות ספורים, והמערכה עוברת לממד המדיני ככל שהזמן עובר.
המצב שאנו עדים לו חייב ללכת לשני כיוונים – האצת התמרון, או חתירה לסיום. ככל שהזמן עובר, המערכה עוברת לממד המדיני
ככל שצה"ל ממשיך את שלב ההשמדה של מעוזי חמאס בצפון הרצועה וממד הזמן עושה את שלו, מתפתחת דילמה אופרטיבית כיצד נכון להמשיך מכאן, כל עוד לא הושג היעד המערכתי והוא חיסול הזרוע הצבאית של חמאס.
ככל שמדובר בהחלטה על מהלך הכרעתי בעזה בראייה צבאית צה"ל נדרש להמשיך את התמרון ולהרחיבו. מרגע שהטיפול בצפון הרצועה מגיע לכדי מיצוי, וזה עניין של שבועיים לכל היותר, יידרש צה"ל להפנות את הכוחות למשימה הבאה בתוך הרצועה.
להבקיע ולהשמיד את מערכי חמאס במרחב חאן יונס ורפיח, ולהגביר את הלחץ לשני כיוונים. מינוף למשא ומתן בהקשר החטופים ועיצוב דה פקטו של מערך ההגנה סביב הרצועה לעתיד הנראה לעין.
המשכיות המהלך הקרקעי במקביל למצב הקיים מול חזבאללה בצפון מהווה דילמה בהקשר מערך המילואים. ככל שהזמן עובר, שימור סדר הכוחות למגננה בצפון מחייב יצירת אורך נשימה, וזה גוזר הפעלת רזרבות נוספות של מילואים, ורענון סדר הכוחות בקווים. זה כולל בתוכו את מרחב יהודה ושומרון.
תפיסה מהסוג הזה, קרי הרחבת התמרון בדרום והמשך המגננה בשאר הזירות, משמעותה חודשים נוספים של פעולה. דווקא בדרום ניתן להגמיש את סדרי הכוחות, זאת במידה ובאמת צפון הרצועה הוכרעה והאיום ממרחב זה הפך להיות נשלט.
המשמעות של הפעולה הזו היא עוד חודש של פעולה בסדרי הכוחות הנוכחיים. בנקודת זמן זו נראה, שכל עוד פעולה זו מתקיימת צה"ל יידרש להמשיך ולהחזיק את סדרי הכוחות הנוכחיים בזירות האחרות.
ממד מזג האוויר עדיין אינו משפיע באופן משמעותי, לבטח לשבועות הקרובים, אך בהמשך, במידה והפעולה תיכנס לחודשים ינואר-פברואר –האתגר יהיה מורכב יותר.
על צה"ל להגיע להכרעה מוחלטת בדרום בתוך מספר שבועות. תובנה זו דורשת הערכות מהירה לתמרון דרומה, השתלטות על המרחב ותחילת טיפול יסודי בו.
חשוב לציין כי טיהור המרחב של כלל הרצועה יימשך זמן רב יותר, אך לשם כך צה"ל לא יידרש לאותם סדרי כוחות – זהו שלב אחר במערכה.
הזירה הצפונית
באשר לזירה הצפונית, שעד כה מתוחמת לתפיסה של ירי מנגד – כאן חייב להיות מפנה. דווקא הזירה הצפונית יותר מאתגרת בחורף, ושם חייב להיות שינוי בזמן הקרוב.
פה הדילמה האופרטיבית. אם ברצוננו להימנע ממערכה התקפית מול חזבאללה, הסגתו וחזרה לקווי 1701 תחייב מאמץ בין-לאומי. המנוף היחידי שיש הוא התפשרות על סיום התמרון בדרום.
זו הדילמה האופרטיבית לאשורה. האם נכון למצות את התהליך בצפון הרצועה בשבועות הקרובים ולהגיע להסדרה כוללת בסיוע בינלאומי, ולוותר על הרחבת התמרון בעזה, או להמשיך במתכונת הנוכחית.
הדילמה היא שאלת ה"אקזיט" – מהי נקודת הזמן הנכונה. אחרי הכל, אנו לא משחקים כאן על "מגרש ריק". כל המובא לעיל מוביל למסקנה שעלינו לחתור למיצוי התמרון בדרום תוך שבועות ספורים ולהגיע למנגנון הסדרה מנקודת כוח.
המשכיות המערכה אולי תביא עוד הישגים קרקעיים בדרום, אך בראייה כוללת, היא תלויה בהמשך מגננה קשיחה ועתירת כוחות בצפון וביו״ש, בתנאים לא נוחים.
המצב שאנו עדים לו חייב ללכת לשני כיוונים – האצת התמרון, או חתירה לסיום. כך או אחרת, לתמרון במתכונת הנוכחית בעזה קצובים עוד שבועות ספורים, והמערכה עוברת לממד המדיני ככל שהזמן עובר.
