פרשנות | בלי פנטזיות - ללא תמרון קרקעי, אי אפשר לחסל את חמאס
אין יכולת אמיתית לשנות המצב בעזה מיסודו ללא פעולה קרקעית – ואת זו ניתן להשיג רק באמצעות התמרון
רונן איציק
| 17/10/2023
בעשורים האחרונים התעצם הויכוח על הצורך בתמרון בעידן האש המדוייקת ויכולות הטכנולוגיה בים ובאויר. הצורך ההיסטורי בתמרון שתמיד השתלב בקרבות שריון בשריון ותנועה לעומק האופרטיבי של שטחי האויב – הלך ונשחק.
היו אלופים בשנים האחרונות שאמרו שאין לנו צורך ביכולת תמרון מעבר למשהו מוגבל למצבים מסויימים. הם חשבו שאין איום קיומי של ממש על ישראל. הסתבר שהם טעו.
כל העימותים האחרונים של ישראל מצביעים על משהו אחר, כיוון שונה, ועדיין יש חלקים, גם בצה"ל וגם בדרג קבלת ההחלטות המדיני של ישראל, שחושבים שאת המלחמות ניתן לפתור באש מדוייקת תוך הימנעות מתמרון יבשתי.
בכל המלחמות עד שנת 2006 כולל, התמרון היה הכלי היחידי שבאמצעותו ניתן היה להגיע לעומק שטח האויב. מאז האויב הפך למבוצר יותר ומחופר יותר, המשתמש במנהור תת קרקעי מאסיבי בכדי להסתתר.
ניתן לומר שחיזבאללה וחמאס בנו את כל כוחם לאורך שנים מתחת לפני הקרקע – את העובדה הזו חייבים להפנים. הימצאות האויב בתת-הקרקע, לצד השקעת משאבים עצומים בבניית יכולות שיגור רקטיות שגם הן מוטמעות בקרקע מחייב פעולה מאסיבית על הקרקע.
אין יכולת אמיתית לשנות המצב מיסודו ללא פעולה קרקעית – ואת זו ניתן להשיג רק באמצעות התמרון. הדרג המדיני בישראל בתחילת המלחמה הנוכחית קבע כי צה"ל נדרש להשמיד את הזרוע הצבאית של חמאס. זו משימה המחייבת תמרון.
לצורך כך, צה״ל יצטרך להשמיד את עיקר הכוח הלוחם של הארגון. לפרק את מערך הפיקוד והשליטה. לטהר את השטח מיכולות לחימה. גם אם את אלו ניתן להשיג חלקית מהאוויר, ישנם נעלמים שיהיה ניתן לבהר אותם רק קרקעית. פגיעה לכדי הרס שיטתי של יכולות שיגור אינה יכולה להתבצע רק מן האוויר.
בנוסף, חיל האוויר נדרש למנוע תספוקת של גורמי טרור במעגל השני (למשל חיזבאללה), להגן על שמי המדינה מאיומים אויריים (מל"טים, רחפנים, וגם מצנחי רחיפה), ולסייע באש חילוץ במצבי משבר ועוד.
בהינתן שהזירה הצפונית על סף התלקחות – אנו נידרש לגמישות האווירית על מנת לאפשר ריסון זירה זו במגננה, ומתן מענה לפעולה מפתיעה של חזבאללה.
גם יכולות כיפת ברזל נדרשות להיות ערוכות למערכה שעושיה להיפתח בכל רגע נתון מהצפון. רק תמרון קרקעי בעזה יוכל לשחרר משאבי חיל אוויר וכיפת ברזל לצפון.
בהינתן האתגרים שעוד קיימים סביבנו - מתחייב תמרון מאסיבי ומאוד מדויק לאזורים בעזה שבהם מרכז הכובד של האויב. הקושי בלחימה מסוג זה נובעת מפיזור מרכזי הכובד.
אם לא נגדע את הזרוע הצבאית של חמאס, נביא עלינו ולא בעוד הרבה זמן, דפוס פעולה זהה, לרבות סגנון דאע"ש לכל הזירות סביבנו. ברור שצה"ל כשל בהרתעה מפעולה כזו. תמרון קרקעי יכול להשיבה.
ביום שאחרי, נידרש לחשבון נפש עמוק, ולשאלה – מדוע הכשלנו את עצמנו מראש כאשר החלשנו עד כדי כך את עוצמת התמרון של צה"ל בהגנה על גבולות המדינה.
אין יכולת אמיתית לשנות המצב בעזה מיסודו ללא פעולה קרקעית – ואת זו ניתן להשיג רק באמצעות התמרון
בעשורים האחרונים התעצם הויכוח על הצורך בתמרון בעידן האש המדוייקת ויכולות הטכנולוגיה בים ובאויר. הצורך ההיסטורי בתמרון שתמיד השתלב בקרבות שריון בשריון ותנועה לעומק האופרטיבי של שטחי האויב – הלך ונשחק.
היו אלופים בשנים האחרונות שאמרו שאין לנו צורך ביכולת תמרון מעבר למשהו מוגבל למצבים מסויימים. הם חשבו שאין איום קיומי של ממש על ישראל. הסתבר שהם טעו.
כל העימותים האחרונים של ישראל מצביעים על משהו אחר, כיוון שונה, ועדיין יש חלקים, גם בצה"ל וגם בדרג קבלת ההחלטות המדיני של ישראל, שחושבים שאת המלחמות ניתן לפתור באש מדוייקת תוך הימנעות מתמרון יבשתי.
בכל המלחמות עד שנת 2006 כולל, התמרון היה הכלי היחידי שבאמצעותו ניתן היה להגיע לעומק שטח האויב. מאז האויב הפך למבוצר יותר ומחופר יותר, המשתמש במנהור תת קרקעי מאסיבי בכדי להסתתר.
ניתן לומר שחיזבאללה וחמאס בנו את כל כוחם לאורך שנים מתחת לפני הקרקע – את העובדה הזו חייבים להפנים. הימצאות האויב בתת-הקרקע, לצד השקעת משאבים עצומים בבניית יכולות שיגור רקטיות שגם הן מוטמעות בקרקע מחייב פעולה מאסיבית על הקרקע.
אין יכולת אמיתית לשנות המצב מיסודו ללא פעולה קרקעית – ואת זו ניתן להשיג רק באמצעות התמרון. הדרג המדיני בישראל בתחילת המלחמה הנוכחית קבע כי צה"ל נדרש להשמיד את הזרוע הצבאית של חמאס. זו משימה המחייבת תמרון.
לצורך כך, צה״ל יצטרך להשמיד את עיקר הכוח הלוחם של הארגון. לפרק את מערך הפיקוד והשליטה. לטהר את השטח מיכולות לחימה. גם אם את אלו ניתן להשיג חלקית מהאוויר, ישנם נעלמים שיהיה ניתן לבהר אותם רק קרקעית. פגיעה לכדי הרס שיטתי של יכולות שיגור אינה יכולה להתבצע רק מן האוויר.
בנוסף, חיל האוויר נדרש למנוע תספוקת של גורמי טרור במעגל השני (למשל חיזבאללה), להגן על שמי המדינה מאיומים אויריים (מל"טים, רחפנים, וגם מצנחי רחיפה), ולסייע באש חילוץ במצבי משבר ועוד.
בהינתן שהזירה הצפונית על סף התלקחות – אנו נידרש לגמישות האווירית על מנת לאפשר ריסון זירה זו במגננה, ומתן מענה לפעולה מפתיעה של חזבאללה.
גם יכולות כיפת ברזל נדרשות להיות ערוכות למערכה שעושיה להיפתח בכל רגע נתון מהצפון. רק תמרון קרקעי בעזה יוכל לשחרר משאבי חיל אוויר וכיפת ברזל לצפון.
בהינתן האתגרים שעוד קיימים סביבנו - מתחייב תמרון מאסיבי ומאוד מדויק לאזורים בעזה שבהם מרכז הכובד של האויב. הקושי בלחימה מסוג זה נובעת מפיזור מרכזי הכובד.
אם לא נגדע את הזרוע הצבאית של חמאס, נביא עלינו ולא בעוד הרבה זמן, דפוס פעולה זהה, לרבות סגנון דאע"ש לכל הזירות סביבנו. ברור שצה"ל כשל בהרתעה מפעולה כזו. תמרון קרקעי יכול להשיבה.
ביום שאחרי, נידרש לחשבון נפש עמוק, ולשאלה – מדוע הכשלנו את עצמנו מראש כאשר החלשנו עד כדי כך את עוצמת התמרון של צה"ל בהגנה על גבולות המדינה.
