פרשנות | המחדל והגבורה
ליישובי עוטף עזה לא היה עומק אסטרטגי שיגן עליהם, הם חיים על הגבול | ככל שמצטבר המידע על מה שהתהווה בשעות הראשונות, מתגלים סיפורים של זוועות בצד גבורה
רונן איציק
| 15/10/2023
ההגעה של אלפי רוצחי חמאס לעומק הנגב המערבי בשביעי לאוקטובר האחרון היא תוצאה של כישלון צורב וכואב.
ישראל, נעדרת העומק האסטרטגי נדרשה להערך לתרחיש כזה – המצב האסטרטגי בו אנו מצויים מאז ההתנתקות יצר מצב של צבא טרור על סף דלתותיהם של תושבי עוטף עזה.
זהו מחדל חמור הנובע לפני הכל מאי ההפנמה של חוסר בעומק אסטרטגי, קרי יכולת להגן על ישובי הנגב כמה שרחוק יותר מסף דלתם – מכשול ללא כוחות העוטפים אותו ממערב וממזרח – אין יותר מאשר עיכוב טקטי של זמן קצר. כך היה.
ואולם ככל שמצטבר המידע על מה שהתהווה בשעות הראשונות, מתגלים סיפורים של זוועות בצד גבורה. עיקרם נובע מכך שרוצחי חמאס חדרו את הגבול ישירות לתוך הישובים סמוכי הגדר – נחל עוז, ניר עוז, זיקים, בארי, כפר עזה כיסופים ועוד. ובצד זאת מסיבת הנובה שהתרחשה ליד קיבוץ רעים, מאות מטרים ספורים בלבד ממעוזי הטרור בעזה.
המציאות הזו הובילה לכך שאלפי רוצחים חדרו לשטחנו ישירות לישובים, לבתי הישובים, לבתי הילדים, ללב המרם האזרחי, בצד פשיטה מזוויעה על אלפי חוגגים במסיבה שהתרחשה ליד קיבוץ רעים. רבים מהמסיבה הזו נטבחו, חלקם נחטפו. ובישובים – סיפורים מזוויעים על חדירות לבתים ורצח של תמימים וחסרי ישע.
התמונה הזו עד כמה שהיא נראית קטסטרופלית, יכולה הייתה להיות הרבה יותר קשה אילולא פעילות כוחות צה"ל הדלילים שעמדו באותו בוקר אל מול האיום והופתעו לחלוטין. חיילות החמ"לי איסוף, כוחות סיור, ושריון.
צה"ל מתחקר את הלוחמים בכדי לבנות תמונת מצב ברורה באש לעומק הבעייה שנוצרה, ואולם מהסיפורים של הלוחמים יוצאת תמונה של גבורה עילאית.
כך למשל, סמל-ראשון יונתן גולן, מפקד טנק מגדוד 77 בחטיבה 7, בן למשפחה לוחמת מנווה-מונוסון, שנלחם עם הטנק שלו שעות ארוכות, עד שמנוע הטנק הושבת – בזמן הזה הוא היה מוקף במאות רוצחי חמאס, בהם הוא פגע, נע ונד, ומשמיד לפגוע למנוע ולעכב את כניסתם לישובי הדרום. יונתן נהרג תוך שהוא מנסה בכל כוחו להמשיך ולפגוע באויב.
בדומה, יואב מלייב, קצין קשר בגדוד 77, שנלחם עם כיתת הכוננות על מחנה יפתח בגזרת זיקים – הם נלחמו עד הכדור האחרון, עיכבו את ניסיון רוצחי חמאס לפרוץ לבסיס, ועצרו אותם, מעטים מול רבים. יואב נהרג במאמץ הגנתי זה.
ישנם עוד סיפורי גבורה רבים גם של משטרת ישראל וכוחות ביטחום נוספים – הסיטואציה בה לוחמים רבים, בייחוד חיילים וקצינים זוטרים נתקלים באויב ממטרים ספורים וביחסי כוחות מאתגרים במיוחד, זכורים לנו ממלחמת יום הכיפורים וממלחמת השחרור. הגבורה הזו שעוברת בתוך המסורת הישראלית עולה גם בשיחות עם משחותיהם של הנופלים – הוריהם, גם הם קצינים בצה"ל, חלקם גם עובדי מערכת הביטחון בעצמם.
צה"ל התעשת לאחר מספר שעות והעמיד את סדר הכוחות הנדרש בכל הזירות, ובדגש על זירת הצפון בה ארגון חיזבאללה פרוס ומוכן לפעולה על שלל הנשק הרקטי וכוחות הקרקע, אולם את מה שרוצחי חמאס עשו בדרום - בצפון חזבאללה יתקשה לקיים – כעת עוצבות צה"ל , סדיר ומילואים מגינים בסדרי כוחות משמעותיים על כלל הגבולות – דבר הממחיש שוב את חיוניותו של מערך המילואים שהתגייס במהירות, ותוך שעות התייצב.
כעת צה"ל ערוך למתקפה שתכליתה העברת המאמץ המלחמתי לשטח האויב – זו שעת הכרעה, ואת המצב יש לשנות מן היסוד. ללא הכרעת היכולות הצבאיות של האויב, ובטח בהינתן שעומקה האסטרטגי של ישראל מאתגר במיוחד, מחייב את צה"ל להסיר את האיום מעל הגבולות – ובהקשר הזה באופן חסר תקדים גילינו ערבות של בת הברית הגדולה ביותר שלנו והיא האמריקאים.
המאמץ האמריקאי פועל על מנת להרתיע – בעיקר את איראן, על מנת שלא תפעיל את שלוחיה בסוריה ובלבנון. האמריקאים הניעו כוחות משמעותיים למזרח התיכון – הם מבינים היטב בארצות הברית את המשמעות של התלקחות אזורית כאן – במזרח התיכון. בצד תמיכה בלתי מסוייגת של מנהיגים אירופאים גם במערב מבינים שכאשר מנסים לברוח מהמזרח התיכון – המזרח התיכון רודף אחריהם.
ליישובי עוטף עזה לא היה עומק אסטרטגי שיגן עליהם, הם חיים על הגבול | ככל שמצטבר המידע על מה שהתהווה בשעות הראשונות, מתגלים סיפורים של זוועות בצד גבורה
ההגעה של אלפי רוצחי חמאס לעומק הנגב המערבי בשביעי לאוקטובר האחרון היא תוצאה של כישלון צורב וכואב.
ישראל, נעדרת העומק האסטרטגי נדרשה להערך לתרחיש כזה – המצב האסטרטגי בו אנו מצויים מאז ההתנתקות יצר מצב של צבא טרור על סף דלתותיהם של תושבי עוטף עזה.
זהו מחדל חמור הנובע לפני הכל מאי ההפנמה של חוסר בעומק אסטרטגי, קרי יכולת להגן על ישובי הנגב כמה שרחוק יותר מסף דלתם – מכשול ללא כוחות העוטפים אותו ממערב וממזרח – אין יותר מאשר עיכוב טקטי של זמן קצר. כך היה.
ואולם ככל שמצטבר המידע על מה שהתהווה בשעות הראשונות, מתגלים סיפורים של זוועות בצד גבורה. עיקרם נובע מכך שרוצחי חמאס חדרו את הגבול ישירות לתוך הישובים סמוכי הגדר – נחל עוז, ניר עוז, זיקים, בארי, כפר עזה כיסופים ועוד. ובצד זאת מסיבת הנובה שהתרחשה ליד קיבוץ רעים, מאות מטרים ספורים בלבד ממעוזי הטרור בעזה.
המציאות הזו הובילה לכך שאלפי רוצחים חדרו לשטחנו ישירות לישובים, לבתי הישובים, לבתי הילדים, ללב המרם האזרחי, בצד פשיטה מזוויעה על אלפי חוגגים במסיבה שהתרחשה ליד קיבוץ רעים. רבים מהמסיבה הזו נטבחו, חלקם נחטפו. ובישובים – סיפורים מזוויעים על חדירות לבתים ורצח של תמימים וחסרי ישע.
התמונה הזו עד כמה שהיא נראית קטסטרופלית, יכולה הייתה להיות הרבה יותר קשה אילולא פעילות כוחות צה"ל הדלילים שעמדו באותו בוקר אל מול האיום והופתעו לחלוטין. חיילות החמ"לי איסוף, כוחות סיור, ושריון.
צה"ל מתחקר את הלוחמים בכדי לבנות תמונת מצב ברורה באש לעומק הבעייה שנוצרה, ואולם מהסיפורים של הלוחמים יוצאת תמונה של גבורה עילאית.
כך למשל, סמל-ראשון יונתן גולן, מפקד טנק מגדוד 77 בחטיבה 7, בן למשפחה לוחמת מנווה-מונוסון, שנלחם עם הטנק שלו שעות ארוכות, עד שמנוע הטנק הושבת – בזמן הזה הוא היה מוקף במאות רוצחי חמאס, בהם הוא פגע, נע ונד, ומשמיד לפגוע למנוע ולעכב את כניסתם לישובי הדרום. יונתן נהרג תוך שהוא מנסה בכל כוחו להמשיך ולפגוע באויב.
בדומה, יואב מלייב, קצין קשר בגדוד 77, שנלחם עם כיתת הכוננות על מחנה יפתח בגזרת זיקים – הם נלחמו עד הכדור האחרון, עיכבו את ניסיון רוצחי חמאס לפרוץ לבסיס, ועצרו אותם, מעטים מול רבים. יואב נהרג במאמץ הגנתי זה.
ישנם עוד סיפורי גבורה רבים גם של משטרת ישראל וכוחות ביטחום נוספים – הסיטואציה בה לוחמים רבים, בייחוד חיילים וקצינים זוטרים נתקלים באויב ממטרים ספורים וביחסי כוחות מאתגרים במיוחד, זכורים לנו ממלחמת יום הכיפורים וממלחמת השחרור. הגבורה הזו שעוברת בתוך המסורת הישראלית עולה גם בשיחות עם משחותיהם של הנופלים – הוריהם, גם הם קצינים בצה"ל, חלקם גם עובדי מערכת הביטחון בעצמם.
צה"ל התעשת לאחר מספר שעות והעמיד את סדר הכוחות הנדרש בכל הזירות, ובדגש על זירת הצפון בה ארגון חיזבאללה פרוס ומוכן לפעולה על שלל הנשק הרקטי וכוחות הקרקע, אולם את מה שרוצחי חמאס עשו בדרום - בצפון חזבאללה יתקשה לקיים – כעת עוצבות צה"ל , סדיר ומילואים מגינים בסדרי כוחות משמעותיים על כלל הגבולות – דבר הממחיש שוב את חיוניותו של מערך המילואים שהתגייס במהירות, ותוך שעות התייצב.
כעת צה"ל ערוך למתקפה שתכליתה העברת המאמץ המלחמתי לשטח האויב – זו שעת הכרעה, ואת המצב יש לשנות מן היסוד. ללא הכרעת היכולות הצבאיות של האויב, ובטח בהינתן שעומקה האסטרטגי של ישראל מאתגר במיוחד, מחייב את צה"ל להסיר את האיום מעל הגבולות – ובהקשר הזה באופן חסר תקדים גילינו ערבות של בת הברית הגדולה ביותר שלנו והיא האמריקאים.
המאמץ האמריקאי פועל על מנת להרתיע – בעיקר את איראן, על מנת שלא תפעיל את שלוחיה בסוריה ובלבנון. האמריקאים הניעו כוחות משמעותיים למזרח התיכון – הם מבינים היטב בארצות הברית את המשמעות של התלקחות אזורית כאן – במזרח התיכון. בצד תמיכה בלתי מסוייגת של מנהיגים אירופאים גם במערב מבינים שכאשר מנסים לברוח מהמזרח התיכון – המזרח התיכון רודף אחריהם.
