״חוות שרתים עיליות בישראל אינן עומדות במתקפת טילים״
״בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות״, טוען גד בנט, מנכ"ל טקטוניק
גד בנט
| 12/09/2023
קרדיט צלם: אייל טואג
ענף חוות השרתים בישראל משגשג. בשנתיים האחרונות מוקמות יותר חוות שרתים על פני שטחים נרחבים יותר.
העובדה שהנתונים המקומיים שוכנים במרחב הפיזי הריבוני של ישראל ותחת שליטתה החוקית מבטאת את ההכרה בכך שחוות השרתים הן תשתית לאומית חיונית ומרכיב קריטי בביטחון ובחוסן הלאומי. כך פועלות גם מדינות מפותחות אחרות, שעד לפני שנים ספורות נשענו על דאטה סנטרים מרוחקים, מחוץ לגבולותיהן הגיאוגרפיים.
חוות השרתים המקומיות משפרות את היכולת לאבטח את המידע הלאומי והעסקי הרגיש, ליישם מדיניות אבטחה מחמירה ולבקר אותה – ללא תלות בשיקולים של ספק מרוחק או ממשלה זרה.
נתונים הנשמרים בגבולות המדינה כפופים לחוקיה ולתקנות שלה, דבר שמצמצם מאוד את הסיכונים המשפטיים הכרוכים באחסון נתונים. דאטה "בבית" חסין גם בפני סכסוכים בינלאומיים, מתחים גיאו-פוליטיים, מניפולציות ושיקולים זרים ובלתי נשלטים של ממשלות זרות.
הדאטה סנטרים בישראל, ובכללם אלה שהוקמו בידי ענקי הענן הגלובליים, מספקים רבים מיתרונות אלה. לראייה, הרגולטור אישר שגם העותק השני והשלישי של כל קובץ דאטה יאוחסן אף הוא בגבולות ישראל. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים הן במדיניות והן ביישום שיוצרים "חורים" בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל ומציבים חסם בפני מימוש מלא של היתרונות.
ראשית, מתקנים ישראלים שנבנים על פני הקרקע או בתקני עמידות לא מספקים חשופים למתקפות טילים. פגיעה בהם עלולה לשבש את הרציפות התפקודית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים (בנקים לדוגמא) שעלולה ליצור תחושת כאוס, פאניקה ואובדן שליטה בימי חירום.
בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות. יש לחייב בנייה תת קרקעית ממוגנת, בתקן הבינלאומי הגבוה ביותר Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם.
תצורת המערכות במתקן תת-קרקעי מסוג זה תבטיח יכולת אחזקה ותפעול רציפה וכן הגנה בפני איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן.
ישראל היא מהמתקדמות בתחום המנהור ובשימוש בסלעים כמגינים טבעיים ופרויקטים ישראלים בתחום זה הם מרשימים בקנה מידה עולמי. הידע והניסיון הללו יכולים לסייע לשדרג את עמידות חוות השרתים המקומיות.
כמו כן, ישראל צריכה להעשיר ולגוון את מקורות האנרגיה שיעמדו לרשותם הן בעתות חירום, שבהן כלל מתקני האנרגיה יהיו חשופים למתקפות, והן בתקופות רגיעה שבהן ייצור החשמל מפגר כבר היום אחר הצריכה. כיום נבנים בעולם דאטה סנטרים שגדרות האבטחה החיצוניות שלהם משמשות להתקנת פאנלים סולאריים עבור המתקן. הרגולטור הישראלי צריך לאשר בהקדם הקמת שדות סולאריים בתצורה זו שתגביר את החוסן של חוות השרתים.
מדינת ישראל צריכה להתייחס בצורה אסטרטגית וארוכת טווח יותר לתעשיית ההיי טק בראייה של ביטחון וחוסן לאומי. הצמיחה המסחררת בעיבודי בינה מלאכותית תיצור להערכתי בתוך שנתיים עד ארבע שנים מחסור קריטי בשטחי דאטה סנטרים שאף יאיים על צמיחת הכלכלה. נדרשת תוכנית לאומית שמנתחת את הצרכים, כולל תחזיות של ביקושים וצריכה, תקצה תקציבים לבנייה ולסגירת פערים ותוודא שהתשתית הקריטית ביותר של חיי כולנו לא תהיה במחסור.
לבסוף, תוכנית זו ורגולציה מתאימה צריכות להסיר את כל חסמי השוק וליישם מודלים מתקדמים של שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים (PPP) שהוכיחו את עצמם בכביש 6, בעיר הבה"דים ובקריית התקשוב. מודלים מסוג זה יאיצו את הפרויקטים ויתרמו אף הם למיצוב הדאטה סנטרים כמרכיב איתן בביטחון ובחוסן הלאומי. כל הידע והיכולות שציינתי קיימים ומיושמים בישראל. נדרשת רק החלטה ליישם אותם גם בתחום חוות השרתים.
גד בנט הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הדאטה סנטרים טקטוניק.
״בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות״, טוען גד בנט, מנכ"ל טקטוניק
קרדיט צלם: אייל טואג
ענף חוות השרתים בישראל משגשג. בשנתיים האחרונות מוקמות יותר חוות שרתים על פני שטחים נרחבים יותר.
העובדה שהנתונים המקומיים שוכנים במרחב הפיזי הריבוני של ישראל ותחת שליטתה החוקית מבטאת את ההכרה בכך שחוות השרתים הן תשתית לאומית חיונית ומרכיב קריטי בביטחון ובחוסן הלאומי. כך פועלות גם מדינות מפותחות אחרות, שעד לפני שנים ספורות נשענו על דאטה סנטרים מרוחקים, מחוץ לגבולותיהן הגיאוגרפיים.
חוות השרתים המקומיות משפרות את היכולת לאבטח את המידע הלאומי והעסקי הרגיש, ליישם מדיניות אבטחה מחמירה ולבקר אותה – ללא תלות בשיקולים של ספק מרוחק או ממשלה זרה.
נתונים הנשמרים בגבולות המדינה כפופים לחוקיה ולתקנות שלה, דבר שמצמצם מאוד את הסיכונים המשפטיים הכרוכים באחסון נתונים. דאטה "בבית" חסין גם בפני סכסוכים בינלאומיים, מתחים גיאו-פוליטיים, מניפולציות ושיקולים זרים ובלתי נשלטים של ממשלות זרות.
הדאטה סנטרים בישראל, ובכללם אלה שהוקמו בידי ענקי הענן הגלובליים, מספקים רבים מיתרונות אלה. לראייה, הרגולטור אישר שגם העותק השני והשלישי של כל קובץ דאטה יאוחסן אף הוא בגבולות ישראל. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים הן במדיניות והן ביישום שיוצרים "חורים" בביטחון ובחוסן הלאומי של ישראל ומציבים חסם בפני מימוש מלא של היתרונות.
ראשית, מתקנים ישראלים שנבנים על פני הקרקע או בתקני עמידות לא מספקים חשופים למתקפות טילים. פגיעה בהם עלולה לשבש את הרציפות התפקודית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים (בנקים לדוגמא) שעלולה ליצור תחושת כאוס, פאניקה ואובדן שליטה בימי חירום.
בנייה תת קרקעית בסטנדרטים גבוהים של אבטחה היא יקרה, אך אין להתפשר כשמדובר בדאטה ובמערכות לאומיות ועסקיות קריטיות. יש לחייב בנייה תת קרקעית ממוגנת, בתקן הבינלאומי הגבוה ביותר Tier IV כפי שהוגדר על ידי Uptime Institute, המספק הסמכות לבנייה ותפעול של חוות שרתים ברחבי העולם.
תצורת המערכות במתקן תת-קרקעי מסוג זה תבטיח יכולת אחזקה ותפעול רציפה וכן הגנה בפני איומים מלחמתיים דוגמת פגיעה ישירה של טילים, כולל טילים ארוכי טווח – אירוע שגם אם יתרחש, לא יוכל להשבית את המתקן.
ישראל היא מהמתקדמות בתחום המנהור ובשימוש בסלעים כמגינים טבעיים ופרויקטים ישראלים בתחום זה הם מרשימים בקנה מידה עולמי. הידע והניסיון הללו יכולים לסייע לשדרג את עמידות חוות השרתים המקומיות.
כמו כן, ישראל צריכה להעשיר ולגוון את מקורות האנרגיה שיעמדו לרשותם הן בעתות חירום, שבהן כלל מתקני האנרגיה יהיו חשופים למתקפות, והן בתקופות רגיעה שבהן ייצור החשמל מפגר כבר היום אחר הצריכה. כיום נבנים בעולם דאטה סנטרים שגדרות האבטחה החיצוניות שלהם משמשות להתקנת פאנלים סולאריים עבור המתקן. הרגולטור הישראלי צריך לאשר בהקדם הקמת שדות סולאריים בתצורה זו שתגביר את החוסן של חוות השרתים.
מדינת ישראל צריכה להתייחס בצורה אסטרטגית וארוכת טווח יותר לתעשיית ההיי טק בראייה של ביטחון וחוסן לאומי. הצמיחה המסחררת בעיבודי בינה מלאכותית תיצור להערכתי בתוך שנתיים עד ארבע שנים מחסור קריטי בשטחי דאטה סנטרים שאף יאיים על צמיחת הכלכלה. נדרשת תוכנית לאומית שמנתחת את הצרכים, כולל תחזיות של ביקושים וצריכה, תקצה תקציבים לבנייה ולסגירת פערים ותוודא שהתשתית הקריטית ביותר של חיי כולנו לא תהיה במחסור.
לבסוף, תוכנית זו ורגולציה מתאימה צריכות להסיר את כל חסמי השוק וליישם מודלים מתקדמים של שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים (PPP) שהוכיחו את עצמם בכביש 6, בעיר הבה"דים ובקריית התקשוב. מודלים מסוג זה יאיצו את הפרויקטים ויתרמו אף הם למיצוב הדאטה סנטרים כמרכיב איתן בביטחון ובחוסן הלאומי. כל הידע והיכולות שציינתי קיימים ומיושמים בישראל. נדרשת רק החלטה ליישם אותם גם בתחום חוות השרתים.
גד בנט הוא מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הדאטה סנטרים טקטוניק.
