איזנקוט: ״חיזבאללה חושב ופועל אסטרטגית״
רא"ל (מיל') ח"כ גדי איזנקוט אמר בכנס המכון למדיניות נגד טרור כי ישראל פועלת בלי תפיסת ביטחון לאומי - בשעה שארגוני הטרור חושבים אסטרטגית
עמי רוחקס דומבה
| 11/09/2023
צילום: גלעד קוולרצ'יק
"השבוע אנחנו מציינים 172 שנים להירצחו של נפגע הטרור הראשון שמתועד בארץ ישראל, הרב שלמה זלמן צורף״, אמר רא"ל (מיל') ח"כ גדי איזנקוט, בכנס המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן.
״הוא מתועד כהרוג הטרור הראשון. אני אומר את זה בעיקר על רקע האמירות בתקופה האחרונה של מנהיגים שיש שלהם תוכניות בזק להכריע את הטרור ולהעלים אותו.
״רבים וטובים נלחמים בטרור, אולי קודם נטפל בתופעת הפשיעה שהיא יותר מורכבת ומסוכנת, ואז נדבר על היכולת להכריע את הטרור?".
ארגוני טרור ׳עלו קומה׳ מהאופרציה הטקטית
"נהוג לומר שטרור היא טקטיקה של מאבק אלים וזריעת פחד באזרחים לשם השגת מטרות פוליטיות. גם על ההנחה הזאת יש חילוקי דעות, ואני חושב שהיא שייכת לעבר.
״אין ספק שבעשור האחרון ראינו שינוי משמעותי במאפייני הטרור, כמו דאע"ש, ארגון שביצע אופרציה צבאית והשתלט כמעט על שתי מדינות ועוד נוספות.
״נדרשה קואליציה של מעל 70 מדינות כדי לנצח אותו בלחימה מתמשכת. הוא לא הוכרע ולא הובס; הוא שם".
"בעשור האחרון ראינו גם את חיזבאללה ואת חמאס, לובשים צורה חדשה למושג טרור, שבטח לא שייך לאופרציה הטקטית.
״גם המטרות שהציבו לעצמם וגם באופן שבו הם פועלים. גם בגלל העובדה שציין ראש המוסד – יש להם יכולת מדינתית כתוצאה מתמיכת מדינות שעומדות מאחוריהם.
״נבנתה יכולת מדינתית ואני עוקב אחרי ארגון חיזבאללה מאז 82, אין ספק שהארגון למד משהו. בנה אופרציות שמאפיינות צבא, יכולת סייבר, פיקוד ושליטה, מחשוב, טכנולוגיות, יכולת אש שיש למספר מצומצם של מדינות בעולם, כולל מל״טים.
״הגדרת המטרות של ארגונים אלו שאפתנית מאוד – מבניית חליפות אסלאמית, דרך מלחמת קודש לסילוק ישראל".
"בעשור האחרון נפרצו גבולות גיאוגרפיים – אפשר היה לראות את דאע"ש באפגניסטן, סוריה, מצרים ובמקומות נוספים. היה אפשר גם לראות את חיזבאללה פועל באופרציות מסודרות.
״היה ניתן לראות אותם פועלים בתימן ושולחים זרועות להרבה מאוד מוקמות בעולם. אין ספק שהתופעה של העשור הקודם זה ארגון דאע"ש, שכעוף החול התרומם לאופרציה צבאית רחבה עם היקף מתנדבים רחב בעולם, השתלטות על נשק ועוד.
״כאלוף פיקוד צפון ראיתי את זה מתחיל, כרמטכ"ל כבר ראיתי סוללות נ"מ מוצבות במרחבי הפעולה שלהם".
חיזבאללה: חשיבה אסטרטגית
״כאלוף פיקוד צפון היה לי חשש תמידי שיש מנהרות שחודרות מלבנון לישראל, כפי שהיה מעזה, אבל לא מצאנו״, ממשיך אייזנקוט. ״רק סמוך לתפקידי כרמטכ"ל אנחנו למדים על תוכנית גרנדיוזית שאפתנית של כח קודס האיראני שנבנית אופרציה רחבה מאוד במרחב הגבול.
״בניית מנהרות שהן לא חמאס, אלא מנהרות רחבות שעומדות להכניס אלפי לוחמים בלוח זמנים קצר מאוד לשטחי ישראל, לעקוף את המכשול ולהתחיל את הלחימה בפאתי מטולה. ״תכנית כזו היא אנלוגיה למה שעשו המוסלמים לצלבנים - את זה צריך לעשות ליהודים. זה מלמד על דרך חשיבה מסוימת.
"במקביל לבניית המנהרות, נבנתה תוכנית שמלמדת על המעבר לאתגר האסטרטגי הרחב, שרוצה להשפיע מעבר למרחב הטקטי. כשסיימנו את המבצע בשבוע הראשון 2019, זה היה עשור וחצי אחרי שהתחילו הקידוחים הראשוניים.
״זה מלמד על סבלנות, חשאיות, סודיות, ועל דפוס חשיבה שלא רוצה לבצע פיגועים טקטיים להפחיד את העורף הישראלי, אלא רצון להכין תוכנית עם בסיס מפתיע, קרקעי רחב, תוכנית ימית והפעלת אש רחבה עם יכולת מדינתית.
״לשמחתי, האופרציה הזאת התגלתה ממש לפני סיומה. זאת אזהרה לדורות העתיד. קונספציות יכולות לחזור על עצמן בעתיד. זה בעיקר לימד אותי על החשיבה הגרנדיוזית של סולימני ושל נסראללה ומה שהם יודעים לעשות".
דאע"ש: האיום חוזר
בהקשר דאע"ש, אומר אייזנקוט כי "דאע"ש לא הוכרע. הוא פועל במרחבים נוספים. אני יכול לחשוב על השתנות במזרח התיכון של משטרים נחלשים של מציאות כלכלית בעייתית, משבר אקלימי, ועוד תשתיות אפשריות כדי שהאתגר הזה יחזור לעצמו.
״ארה"ב נרתמה ונבנתה לאופרציה ראויה מאוד והאמריקאים השקיעו כוחות ומשאבים ושילמו מחירים על המלחמה בדאע"ש. לא חושב שקיימת היום מערכת שיכולה לטפל בארגונים האלה בצורה שיטתית, והאיום הזה מעבר לפינה".
ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי
"העובדה שישראל בשנת 75 לקיומה, עדיין נטולת תפיסת ביטחון לאומי רשמי, זה ליקוי חמור ובריחה של ההנהגה הישראלית לדורותיה״, מסביר אייזנקוט.
״המציאות הפוליטית משפיעה על האינטרסים הלאומיים, מדיניות הביטחון הלאומי, ומשפיעה גם על מדיניות הלחימה בטרור. ישנו פער וניתוק גדול של שרים בממשלת ישראל שמציגים תפיסה תלושה לגמרי מהמציאות.
״לזה מצטרף צורך פוליטי שפוגע בהפעלה אפקטיבית של צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל והמנהל האזרחי. הצורך הפוליטי מחולק בין שני שרים וזה פוגע בשדרת הפיקוד, באפקטיביות הצבא, וחלק מהתופעות שאנחנו רואים היום – זו פשוט חבלה ביכולת המופלאה שצה"ל בנה להילחם בטרור.
״לכל החגיגה הזאת מתווסף רצון לפגוע במערכת המשפט. מי שרוצה לפגוע במערכת המשפט העצמאית והמקצועית צריך להבין שיהיו לזה משמעויות.
״לא רק על החיים במדינת ישראל, אלא גם על התפוקה המבצעית של צה״ל. מערכת המשפט שומרת על מפקדי צה"ל, שעושים כמיטב יכולתם לעמוד במשימות בצורה מקצועית, חוקית ומוסרית.
"במבחן התוצאה, השנה היקף ההרוגים הגדול ביותר מ-2004. כשמסתכלים אחורה, היה קרוב לשני עשורים שקטים, עם אירועים עולים ויורדים. היה חופש פועלה למדינת ישראל לקבל החלטות מתוך עמדה של כוח.
״במציאות, עם הנהגה שמונעת משיקולים פוליטיים ולא אסטרטגים, אנחנו רואים את אובדן השליטה בשטח וההתנגשות בין אוכלוסיות שנמצאת היום במקום שלא היה אף פעם".
גופי הביטחון של ישראל מאבדים לגיטימציה
"גופי הביטחון של מדינת ישראל נדחקים ממרחב הלגיטימציה הכמעט מלאה של החברה הישראלית״, מתריע אייזנקוט.
״כרמטכ"ל אמרתי שהמרכיב החשוב ביותר ביכולת של צה"ל לממש את ייעודו, זה אמון הציבור בצה"ל. עברנו תופעות בעבר של אמירות שטותיות של שר כזה או אחר, אין ספק שמה שקורה עכשיו כמו היום מראה עד כמה המציאות בעייתית.
״עד כמה חלקים משרי מדינת ישראל משתלחים בגוף שאמור להבטיח חיים במדינה הזאת, אמור להבטיח ביטחון. תמונות ואמירות כאלה ואחרות על אלוף פיקוד מרכז וראש שב"כ, הפכו להיות אירוע יומי בתקשורת הישראלית.
״אפשר לבקר מערכות ביטחונית, כל זמן שהביקורת עניינית. זה הגיע למחוזות שלא דמיינתי - וזו פגיעה אנושה.
"למדינת ישראל נדרשת תפיסת ביטחון רשמית שתהווה מצפן. לא רק לראשי מערכת הביטחון, אלא לכל מי שעוסק בתכנון ארוך טווח במדינת ישראל – מחינוך, תשתיות, כלכלה, אנרגיה, תחבורה, וכל דפוס אחר שהם בעיניי היום נקודת התורפה של מדינת ישראל.
״אנחנו נמצאים במציאות פוליטית בה אינטרסים לאומיים של מדינת ישראל נדחקים הצידה כדי לשמר קואליציה - אלו עולים על ביטחון מדינת ישראל.״
רא"ל (מיל') ח"כ גדי איזנקוט אמר בכנס המכון למדיניות נגד טרור כי ישראל פועלת בלי תפיסת ביטחון לאומי - בשעה שארגוני הטרור חושבים אסטרטגית
צילום: גלעד קוולרצ'יק
"השבוע אנחנו מציינים 172 שנים להירצחו של נפגע הטרור הראשון שמתועד בארץ ישראל, הרב שלמה זלמן צורף״, אמר רא"ל (מיל') ח"כ גדי איזנקוט, בכנס המכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן.
״הוא מתועד כהרוג הטרור הראשון. אני אומר את זה בעיקר על רקע האמירות בתקופה האחרונה של מנהיגים שיש שלהם תוכניות בזק להכריע את הטרור ולהעלים אותו.
״רבים וטובים נלחמים בטרור, אולי קודם נטפל בתופעת הפשיעה שהיא יותר מורכבת ומסוכנת, ואז נדבר על היכולת להכריע את הטרור?".
ארגוני טרור ׳עלו קומה׳ מהאופרציה הטקטית
"נהוג לומר שטרור היא טקטיקה של מאבק אלים וזריעת פחד באזרחים לשם השגת מטרות פוליטיות. גם על ההנחה הזאת יש חילוקי דעות, ואני חושב שהיא שייכת לעבר.
״אין ספק שבעשור האחרון ראינו שינוי משמעותי במאפייני הטרור, כמו דאע"ש, ארגון שביצע אופרציה צבאית והשתלט כמעט על שתי מדינות ועוד נוספות.
״נדרשה קואליציה של מעל 70 מדינות כדי לנצח אותו בלחימה מתמשכת. הוא לא הוכרע ולא הובס; הוא שם".
"בעשור האחרון ראינו גם את חיזבאללה ואת חמאס, לובשים צורה חדשה למושג טרור, שבטח לא שייך לאופרציה הטקטית.
״גם המטרות שהציבו לעצמם וגם באופן שבו הם פועלים. גם בגלל העובדה שציין ראש המוסד – יש להם יכולת מדינתית כתוצאה מתמיכת מדינות שעומדות מאחוריהם.
״נבנתה יכולת מדינתית ואני עוקב אחרי ארגון חיזבאללה מאז 82, אין ספק שהארגון למד משהו. בנה אופרציות שמאפיינות צבא, יכולת סייבר, פיקוד ושליטה, מחשוב, טכנולוגיות, יכולת אש שיש למספר מצומצם של מדינות בעולם, כולל מל״טים.
״הגדרת המטרות של ארגונים אלו שאפתנית מאוד – מבניית חליפות אסלאמית, דרך מלחמת קודש לסילוק ישראל".
"בעשור האחרון נפרצו גבולות גיאוגרפיים – אפשר היה לראות את דאע"ש באפגניסטן, סוריה, מצרים ובמקומות נוספים. היה אפשר גם לראות את חיזבאללה פועל באופרציות מסודרות.
״היה ניתן לראות אותם פועלים בתימן ושולחים זרועות להרבה מאוד מוקמות בעולם. אין ספק שהתופעה של העשור הקודם זה ארגון דאע"ש, שכעוף החול התרומם לאופרציה צבאית רחבה עם היקף מתנדבים רחב בעולם, השתלטות על נשק ועוד.
״כאלוף פיקוד צפון ראיתי את זה מתחיל, כרמטכ"ל כבר ראיתי סוללות נ"מ מוצבות במרחבי הפעולה שלהם".
חיזבאללה: חשיבה אסטרטגית
״כאלוף פיקוד צפון היה לי חשש תמידי שיש מנהרות שחודרות מלבנון לישראל, כפי שהיה מעזה, אבל לא מצאנו״, ממשיך אייזנקוט. ״רק סמוך לתפקידי כרמטכ"ל אנחנו למדים על תוכנית גרנדיוזית שאפתנית של כח קודס האיראני שנבנית אופרציה רחבה מאוד במרחב הגבול.
״בניית מנהרות שהן לא חמאס, אלא מנהרות רחבות שעומדות להכניס אלפי לוחמים בלוח זמנים קצר מאוד לשטחי ישראל, לעקוף את המכשול ולהתחיל את הלחימה בפאתי מטולה. ״תכנית כזו היא אנלוגיה למה שעשו המוסלמים לצלבנים - את זה צריך לעשות ליהודים. זה מלמד על דרך חשיבה מסוימת.
"במקביל לבניית המנהרות, נבנתה תוכנית שמלמדת על המעבר לאתגר האסטרטגי הרחב, שרוצה להשפיע מעבר למרחב הטקטי. כשסיימנו את המבצע בשבוע הראשון 2019, זה היה עשור וחצי אחרי שהתחילו הקידוחים הראשוניים.
״זה מלמד על סבלנות, חשאיות, סודיות, ועל דפוס חשיבה שלא רוצה לבצע פיגועים טקטיים להפחיד את העורף הישראלי, אלא רצון להכין תוכנית עם בסיס מפתיע, קרקעי רחב, תוכנית ימית והפעלת אש רחבה עם יכולת מדינתית.
״לשמחתי, האופרציה הזאת התגלתה ממש לפני סיומה. זאת אזהרה לדורות העתיד. קונספציות יכולות לחזור על עצמן בעתיד. זה בעיקר לימד אותי על החשיבה הגרנדיוזית של סולימני ושל נסראללה ומה שהם יודעים לעשות".
דאע"ש: האיום חוזר
בהקשר דאע"ש, אומר אייזנקוט כי "דאע"ש לא הוכרע. הוא פועל במרחבים נוספים. אני יכול לחשוב על השתנות במזרח התיכון של משטרים נחלשים של מציאות כלכלית בעייתית, משבר אקלימי, ועוד תשתיות אפשריות כדי שהאתגר הזה יחזור לעצמו.
״ארה"ב נרתמה ונבנתה לאופרציה ראויה מאוד והאמריקאים השקיעו כוחות ומשאבים ושילמו מחירים על המלחמה בדאע"ש. לא חושב שקיימת היום מערכת שיכולה לטפל בארגונים האלה בצורה שיטתית, והאיום הזה מעבר לפינה".
ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי
"העובדה שישראל בשנת 75 לקיומה, עדיין נטולת תפיסת ביטחון לאומי רשמי, זה ליקוי חמור ובריחה של ההנהגה הישראלית לדורותיה״, מסביר אייזנקוט.
״המציאות הפוליטית משפיעה על האינטרסים הלאומיים, מדיניות הביטחון הלאומי, ומשפיעה גם על מדיניות הלחימה בטרור. ישנו פער וניתוק גדול של שרים בממשלת ישראל שמציגים תפיסה תלושה לגמרי מהמציאות.
״לזה מצטרף צורך פוליטי שפוגע בהפעלה אפקטיבית של צה"ל, שב"כ, משטרת ישראל והמנהל האזרחי. הצורך הפוליטי מחולק בין שני שרים וזה פוגע בשדרת הפיקוד, באפקטיביות הצבא, וחלק מהתופעות שאנחנו רואים היום – זו פשוט חבלה ביכולת המופלאה שצה"ל בנה להילחם בטרור.
״לכל החגיגה הזאת מתווסף רצון לפגוע במערכת המשפט. מי שרוצה לפגוע במערכת המשפט העצמאית והמקצועית צריך להבין שיהיו לזה משמעויות.
״לא רק על החיים במדינת ישראל, אלא גם על התפוקה המבצעית של צה״ל. מערכת המשפט שומרת על מפקדי צה"ל, שעושים כמיטב יכולתם לעמוד במשימות בצורה מקצועית, חוקית ומוסרית.
"במבחן התוצאה, השנה היקף ההרוגים הגדול ביותר מ-2004. כשמסתכלים אחורה, היה קרוב לשני עשורים שקטים, עם אירועים עולים ויורדים. היה חופש פועלה למדינת ישראל לקבל החלטות מתוך עמדה של כוח.
״במציאות, עם הנהגה שמונעת משיקולים פוליטיים ולא אסטרטגים, אנחנו רואים את אובדן השליטה בשטח וההתנגשות בין אוכלוסיות שנמצאת היום במקום שלא היה אף פעם".
גופי הביטחון של ישראל מאבדים לגיטימציה
"גופי הביטחון של מדינת ישראל נדחקים ממרחב הלגיטימציה הכמעט מלאה של החברה הישראלית״, מתריע אייזנקוט.
״כרמטכ"ל אמרתי שהמרכיב החשוב ביותר ביכולת של צה"ל לממש את ייעודו, זה אמון הציבור בצה"ל. עברנו תופעות בעבר של אמירות שטותיות של שר כזה או אחר, אין ספק שמה שקורה עכשיו כמו היום מראה עד כמה המציאות בעייתית.
״עד כמה חלקים משרי מדינת ישראל משתלחים בגוף שאמור להבטיח חיים במדינה הזאת, אמור להבטיח ביטחון. תמונות ואמירות כאלה ואחרות על אלוף פיקוד מרכז וראש שב"כ, הפכו להיות אירוע יומי בתקשורת הישראלית.
״אפשר לבקר מערכות ביטחונית, כל זמן שהביקורת עניינית. זה הגיע למחוזות שלא דמיינתי - וזו פגיעה אנושה.
"למדינת ישראל נדרשת תפיסת ביטחון רשמית שתהווה מצפן. לא רק לראשי מערכת הביטחון, אלא לכל מי שעוסק בתכנון ארוך טווח במדינת ישראל – מחינוך, תשתיות, כלכלה, אנרגיה, תחבורה, וכל דפוס אחר שהם בעיניי היום נקודת התורפה של מדינת ישראל.
״אנחנו נמצאים במציאות פוליטית בה אינטרסים לאומיים של מדינת ישראל נדחקים הצידה כדי לשמר קואליציה - אלו עולים על ביטחון מדינת ישראל.״
