הקיץ בפתח: תקנות התמודדות עם שריפות יער תקועות כבר תשע שנים
על מנת להקטין את הסיכון ליישובים בגלל שריפות יער, לפני כ-9 שנים, בשנת 2014, אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה הכין טיוטת תקנות - מאז ועד היום הן טרם אושרו בממשלה ובכנסת
דני קרוננברג
| 11/06/2023
Photo by Terence Burke on Unsplash
בתחילת הקיץ, חלק מצמחייה שגדלה בחורף מתייבשת ומתחילה עונת דליקות קוצים ושריפות יער וחורש. בישראל התרחשו דליקות ענק של יערות שגרמו נפגעים בנפש ונזקים כבדים לרכוש.
לא אחת אירע ששריפות יער החריבו יישובים כמו בית אורן ומבוא מודיעים. במקרים אחרים שריפות יער פגעו רק בחלק ממבני יישוב ודוגמאות לכך הן יקב "המצודה" שבגבעת יערים, ובתים בהרי ירושלים ובהר הכרמל.
תקנות ייעודיות לטיפול בשריפות יער
הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) הוקמה בעקבות הלקחים משריפת ענק שהתרחשה בהר הכרמל, ואחד התפקידים שהוטלו על כב"ה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (2012) היה: "לקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה".
בסעיף 42 א' בחוק האמור נקבע, בין השאר: "לשם מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן וחילוץ לכודים, רשאי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן ואת האחראי לביצוען:
״אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;".
על מנת להקטין את הסיכון ליישובים בגלל שריפות יער, לפני כ-9 שנים, בשנת 2014, אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה הכין טיוטה של "תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)".
תקנות אלו נועדו להסדיר את אזורי החיץ מסביב ליישובים ובצדי דרכים, הקמת אזורי חיץ בתוך יישובים וסביב מבנים ומתקנים, אספקת המים הנדרשת ביישובים ובאזורי מפגש של יישובים עם יער, ואופן הערכות יישובים להתמודדות עם דליקות.
תקנות ללא חתימות
בסוף התקנות הושאר מקום לחתימתו של השר לביטחון פנים דאז (יצחק אהרונוביץ), והטיוטה נשלחה גם לשר הפנים דאז (גלעד ארדן), לשר להגנת הסביבה דאז (עמיר פרץ), לשר החקלאות ופיתוח הכפר דאז (יאיר שמיר), ולבעלי תפקידים רבים אחרים.
אין מחלוקת שפריצת שריפה ביער עלולה לגרום להתפשטות מהירה של האש לתוך תחומי יישובים לפגיעה באוכלוסייה הנמצאת בהם, לנזקים כבדים לרכוש ולחסימת צירי תנועה, ולכן למניעת סכנה זו יש חשיבות רבה לביטחון הלאומי.
במהלך כתשע השנים מאז שהוכנה הטיוטה לתקנות האמורות, התחלפו ממשלות למכביר, שרים מונו, נאמו נאומים רבים, וסיימו את תפקידם, שלושה נציבי כבאות כיהנו בראש כב"ה, נערכו טקסים רבים לכבוד כל אותם מכובדים, והתרחשו שריפות יער רבות, אך דבר אחד לא התקדם.
טיוטת התקנות האמורות עדיין לא הועברה לאישור הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, והטיוטה של התקנות האמורות לא אושרה מעולם, ולכן התקנות כלל לא נכנסו לתוקף.
המשרד לביטחון לאומי לא פעל על מנת לאשר את התקנות להגנה על יישובים מפני שריפות יער במשך תשע שנים, אך יש לקוות שהם יצליחו בביצוע המשימה בקרוב.
אני סבור שעל השר לביטחון לאומי, בסיועו של נציב כבאות והצלה, מוטלת החובה לפעול בדחיפות לעדכון "תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)" ולאישורן, כנדרש, בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.
תגובת הרשות הארצית לכבאות והצלה
הרשות לכבאות פעלה ועשתה לאורך השנים כל שניתן לקידום התקנות בנושא הגנה על יישובים משריפות יער וחורש אותם גיבשה לאחר הקמתה.
כבר בשנת 2017 פרסמה הרשות לכבאות לציבור עקרונות מנחים להגנה על יישובים סמוכי יער וחורש מדליקות יער וחורש, המבוססת על התקנות האמורות.
בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק. במסגרת דו"ח זה מבהיר המבקר כי הטיוטה שפרסמה כב"ה מחייבת.
"גם בהיעדר חובה נורמטיבית מפורשת ומעוגנת להכין תוכנית הגנה, הרי שמתוקף אחריותן לביטחון תושביהן ולמניעת שריפות בתחומן, על הרשויות המקומיות לפעול על פי מיטב ההנחיות המקצועיות הקיימות בתחום - טיוטת התקנות, טיוטת הכללים ומסמך העקרונות. על הרשויות המקומיות הרלוונטיות להכין כל אחת תוכנית הגנה, על בסיסה לקבוע תוכנית רב-שנתית להיערכות לשריפות, וליישמה על פי לוח הזמנים שתקבע".
ביום 6.2.22 התקבלה בשיתוף גורמי הממשלה הרלוונטיים בהובלת המל"ל החלטת ממשלה 1091 בנושא "תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים".
ההחלטה כוללת בין היתר מנגנון תיקצוב לביצוע אזורי חיץ, בהתאם לעקרונות המנחים של רשות הכבאות בעניין.
כפי שפעלה עוד טרם פרסום דו"ח מבקר המדינה ואף לאחריו, רשות הכבאות מנחה ופועלת בהתאם לעקרונות שפורסמו, אל מול כל הגורמים הרלוונטיים לרבות הרשויות המקומיות, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים.
תגובת המשרד לביטחון לאומי
המשרד הוביל לקידום תכנית חומש לאומית להקמת קווי חייץ שגובשה בהתאם למיפוי הסיכונים של כבאות והצלה לישראל. על אף שהאחריות החוקית במדינה להקמת ותחזוקת קווי חיץ הינה על פי רוב בסמכות הרשות המקומית או קק״ל ורט״ג, החלטת ממשלה 1091 יצרה מנגון לפיו קיים לפנים משורת הדין מימון ממשלתי להקמת קווי חייץ ברשויות המקומיות על פי סדר עדיפויות.
לאור זאת החלה בשנה שעברה בעיר חיפה תוכנית באיגום תקציבי עם משרדי ממשלה שונים ובימים אלו קיימת היערכות לקידומה ברשויות נוספות.
יובהר כי קווי החייץ נבנים תוך איזון בין קידום אזורים מיוערים לצד צמצום הסיכון מהתפשטות מהירה של שריפות. הם מוקמים בהתאם להתייחסות כבאות והצלה לישראל והוראות הנציב המקצועיות גובשו בשיתוף פעולה עם המשרדים והגופים המקצועיים הרלוונטים לנושא. בשלב זה קיימת טיוטא והתקנות יקודמו על בסיס הוראות מקצועיות אלו.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"
על מנת להקטין את הסיכון ליישובים בגלל שריפות יער, לפני כ-9 שנים, בשנת 2014, אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה הכין טיוטת תקנות - מאז ועד היום הן טרם אושרו בממשלה ובכנסת
Photo by Terence Burke on Unsplash
בתחילת הקיץ, חלק מצמחייה שגדלה בחורף מתייבשת ומתחילה עונת דליקות קוצים ושריפות יער וחורש. בישראל התרחשו דליקות ענק של יערות שגרמו נפגעים בנפש ונזקים כבדים לרכוש.
לא אחת אירע ששריפות יער החריבו יישובים כמו בית אורן ומבוא מודיעים. במקרים אחרים שריפות יער פגעו רק בחלק ממבני יישוב ודוגמאות לכך הן יקב "המצודה" שבגבעת יערים, ובתים בהרי ירושלים ובהר הכרמל.
תקנות ייעודיות לטיפול בשריפות יער
הרשות הארצית לכבאות והצלה (להלן: כב"ה) הוקמה בעקבות הלקחים משריפת ענק שהתרחשה בהר הכרמל, ואחד התפקידים שהוטלו על כב"ה בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (2012) היה: "לקדם הסדרת הוראות הנוגעות לבטיחות אש והצלה".
בסעיף 42 א' בחוק האמור נקבע, בין השאר: "לשם מניעת דליקות והתפשטותן, כיבוי דליקות, צמצום נזקיהן וחילוץ לכודים, רשאי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן ואת האחראי לביצוען:
״אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה;".
על מנת להקטין את הסיכון ליישובים בגלל שריפות יער, לפני כ-9 שנים, בשנת 2014, אגף בטיחות אש וחקירות בכב"ה הכין טיוטה של "תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)".
תקנות אלו נועדו להסדיר את אזורי החיץ מסביב ליישובים ובצדי דרכים, הקמת אזורי חיץ בתוך יישובים וסביב מבנים ומתקנים, אספקת המים הנדרשת ביישובים ובאזורי מפגש של יישובים עם יער, ואופן הערכות יישובים להתמודדות עם דליקות.
תקנות ללא חתימות
בסוף התקנות הושאר מקום לחתימתו של השר לביטחון פנים דאז (יצחק אהרונוביץ), והטיוטה נשלחה גם לשר הפנים דאז (גלעד ארדן), לשר להגנת הסביבה דאז (עמיר פרץ), לשר החקלאות ופיתוח הכפר דאז (יאיר שמיר), ולבעלי תפקידים רבים אחרים.
אין מחלוקת שפריצת שריפה ביער עלולה לגרום להתפשטות מהירה של האש לתוך תחומי יישובים לפגיעה באוכלוסייה הנמצאת בהם, לנזקים כבדים לרכוש ולחסימת צירי תנועה, ולכן למניעת סכנה זו יש חשיבות רבה לביטחון הלאומי.
במהלך כתשע השנים מאז שהוכנה הטיוטה לתקנות האמורות, התחלפו ממשלות למכביר, שרים מונו, נאמו נאומים רבים, וסיימו את תפקידם, שלושה נציבי כבאות כיהנו בראש כב"ה, נערכו טקסים רבים לכבוד כל אותם מכובדים, והתרחשו שריפות יער רבות, אך דבר אחד לא התקדם.
טיוטת התקנות האמורות עדיין לא הועברה לאישור הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, והטיוטה של התקנות האמורות לא אושרה מעולם, ולכן התקנות כלל לא נכנסו לתוקף.
המשרד לביטחון לאומי לא פעל על מנת לאשר את התקנות להגנה על יישובים מפני שריפות יער במשך תשע שנים, אך יש לקוות שהם יצליחו בביצוע המשימה בקרוב.
אני סבור שעל השר לביטחון לאומי, בסיועו של נציב כבאות והצלה, מוטלת החובה לפעול בדחיפות לעדכון "תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה (הגנה על יישובים מפני שריפות יער)" ולאישורן, כנדרש, בוועדה לביטחון לאומי בכנסת.
תגובת הרשות הארצית לכבאות והצלה
הרשות לכבאות פעלה ועשתה לאורך השנים כל שניתן לקידום התקנות בנושא הגנה על יישובים משריפות יער וחורש אותם גיבשה לאחר הקמתה.
כבר בשנת 2017 פרסמה הרשות לכבאות לציבור עקרונות מנחים להגנה על יישובים סמוכי יער וחורש מדליקות יער וחורש, המבוססת על התקנות האמורות.
בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא היערכות הרשויות המקומיות לשריפות, תפקודן במהלך גל השריפות בנובמבר 2016, פיצוי הניזוקים והעלויות למשק. במסגרת דו"ח זה מבהיר המבקר כי הטיוטה שפרסמה כב"ה מחייבת.
"גם בהיעדר חובה נורמטיבית מפורשת ומעוגנת להכין תוכנית הגנה, הרי שמתוקף אחריותן לביטחון תושביהן ולמניעת שריפות בתחומן, על הרשויות המקומיות לפעול על פי מיטב ההנחיות המקצועיות הקיימות בתחום - טיוטת התקנות, טיוטת הכללים ומסמך העקרונות. על הרשויות המקומיות הרלוונטיות להכין כל אחת תוכנית הגנה, על בסיסה לקבוע תוכנית רב-שנתית להיערכות לשריפות, וליישמה על פי לוח הזמנים שתקבע".
ביום 6.2.22 התקבלה בשיתוף גורמי הממשלה הרלוונטיים בהובלת המל"ל החלטת ממשלה 1091 בנושא "תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים".
ההחלטה כוללת בין היתר מנגנון תיקצוב לביצוע אזורי חיץ, בהתאם לעקרונות המנחים של רשות הכבאות בעניין.
כפי שפעלה עוד טרם פרסום דו"ח מבקר המדינה ואף לאחריו, רשות הכבאות מנחה ופועלת בהתאם לעקרונות שפורסמו, אל מול כל הגורמים הרלוונטיים לרבות הרשויות המקומיות, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים.
תגובת המשרד לביטחון לאומי
המשרד הוביל לקידום תכנית חומש לאומית להקמת קווי חייץ שגובשה בהתאם למיפוי הסיכונים של כבאות והצלה לישראל. על אף שהאחריות החוקית במדינה להקמת ותחזוקת קווי חיץ הינה על פי רוב בסמכות הרשות המקומית או קק״ל ורט״ג, החלטת ממשלה 1091 יצרה מנגון לפיו קיים לפנים משורת הדין מימון ממשלתי להקמת קווי חייץ ברשויות המקומיות על פי סדר עדיפויות.
לאור זאת החלה בשנה שעברה בעיר חיפה תוכנית באיגום תקציבי עם משרדי ממשלה שונים ובימים אלו קיימת היערכות לקידומה ברשויות נוספות.
יובהר כי קווי החייץ נבנים תוך איזון בין קידום אזורים מיוערים לצד צמצום הסיכון מהתפשטות מהירה של שריפות. הם מוקמים בהתאם להתייחסות כבאות והצלה לישראל והוראות הנציב המקצועיות גובשו בשיתוף פעולה עם המשרדים והגופים המקצועיים הרלוונטים לנושא. בשלב זה קיימת טיוטא והתקנות יקודמו על בסיס הוראות מקצועיות אלו.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"
