סין רוצה שליטה בכבלי נתונים תת ימיים בעולם: גם באזור ישראל
מחקר חדש של מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין: סין שולטת ב- 30% מתשתיות המידע והכבלים התת ימיים במזרח התיכון ושואפת להגיע ל-60% מהכבלים התת ימיים בעולם עד 2025
עמי רוחקס דומבה
| 08/06/2023
Photo by Christian Lue on Unsplash
המערכה על תשתיות המידע והטכנולוגיה במזרח התיכון מתגברת: סין הצליחה בשנים האחרונות לבסס נוכחות אסטרטגית במזרח התיכון באמצעות השקעות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות מסורתיות (נמלים למשל), אך גם בתשתיות מידע וטכנולוגיה.
סין תפסה אחיזה ברשתות תקשורת סלולרית דור חמש, במיזמי "עיר חכמה" אשר מחברים אותה למצלמות אבטחה, מערכות ניהול תנועה, תשתיות קריטיות ועוד. במחקר חדש שערך מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין, עולה כי גם בעולם הכבלים התת ימיים, סין הולכת ותוספת אחיזה, וכבר כעת שולטת בכ-שליש מהכבלים התת ימיים במזרח התיכון וצפון אפריקה, ושואפת לשלוט ב-60% מהתשתית הגלובלית עד 2025.
לדברי עורכי המחקר, דייל אלוף וקאריס וויטי ממכון SIGNAL, "כבלים תת-ימיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה שנמצאים בבעלות, נבנו או שודרגו על ידי חברות סיניות, ובמיוחד כבל הסיבים האופטיים של פקיסטן ומזרח אפריקה המחברים את אירופה (PEACE), צפויים להתגלות כנקודת המפנה הבאה בתחרות המעצמות הגדולות בין אמריקה לסין".
"מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הפכו תלויות יותר ויותר ברשתות כבלים תת ימיים אשר נמצאות בבעלות סינית או שנבנו או שודרגו על ידי חברות סיניות. כבלים תת ימיים הם בין התשתיות הדיגיטליות הקריטיות ביותר, ומשמשים "צינורות" כמעט לכל זרימות הנתונים והתקשורת הבינלאומיות, כולל כ-10 טריליון דולר בהעברות פיננסיות מדי יום.
ממצאים עיקריים
מאז שנכנסו לשוק בסוף שנות ה-90, חברות סיניות בנו, שדרגו או רכשו אחזקות בעלות ב-10 מתוך כ-35 כבלים שחוצים את אזור המזה"ת וצפון אפריקה, ויצרו 38 חיבורים ב-26 תחנות נחיתה.
עד 2024, עוד כבל אחד (2Africa) יעלה לרשת, מה שמעלה את סך החיבורים ל-55 חיבורים ב-37 תחנות נחיתה של באזור. סין שואפת לתפוס 60% משוק הכבלים התת ימיים, ובקצב הדברים הנוכחי אזור המזה"ת וצפון אפריקה עלול להסתמך יותר ויותר על רשתות סיניות כדי להעביר נתונים רגישים.
כבלים אלה חשובים מבחינה אסטרטגית למדינות האזור, במיוחד לאלה השואפות להפוך את הכלכלות שלהן לדיגיטליות. מדינות רבות במזה"ת ובאפריקה קיבלו בברכה את החיבורים הללו כאמצעי לגוון את הרשתות שלהן - מה שמפחית את התלות בכבלים אמריקאיים/מערביים.
באזור המזה"ת מצויות שלוש מנקודות החיבור הקריטיות לכבלים תת ימיים: מעבר תעלת סואץ, ים סוף, מיצרי מנדאב, מה שמגביר את חשיבות האזור לאסטרטגיית קישוריות הכבלים של סין.
כבלים אלה חיוניים לבייג'ינג משום שהם מקשרים בין נכסיה של סין (צבאיים ואזרחיים) באזורים שהם חוצים. עבור סין, כל נכסיה חייבים ליהנות מקישוריות במהירות גבוהה ללא הפרעה: זה קריטי עבור מפעילי הנמלים כדי לייעל ולשמור על שלמות שרשראות האספקה ופעילויות אחרות המבטיחות את השגשוג הכלכלי של המדינה.
יש לציין כי יבוא האנרגיה הסיני מהמזה"ת והרוב המכריע של הסחר מהאזור ומאירופה, עוברים דרך מעבר תעלת סואץ-הים האדום-מצר מנדאב.
ההיבט הבטחוני
כמו מדינות אחרות, סין מסתמכת על כבלים תת-ימיים כדי לתאם פעולות צבאיות. האינטרסים הכלכליים הנרחבים של סין והמעורבות הגוברת בענייני המזה"ת העלו את החשיבות של רכישת מודיעין אזורי אמין.
בייג'ינג השקיעה משאבים רבים בשיפור איסוף המודיעין על ידי יירוט אותות (SIGINT), PEACE וכבלים אחרים שנבנו, שודרגו או הופעלו על ידי חברות סיניות עשויים להיות שימושיים בהקשר זה.
חברות סיניות יכלו להתקין דלתות אחוריות במהלך ייצור או בנייה של כבלים כדי לסנן נתונים "הנוסעים" לאורך הרשת. חברות כמו Huawei הכחישו שוב ושוב הטמעת דלתות אחוריות בציוד שלהן, אך קובעי המדיניות הסיניים היו פתוחים באופן מפתיע לגבי רצונם למנף טכנולוגיה אזרחית כזו למטרות צבאיות.
סין גם ביקשה לבנות "חומת אש תת-ימית גדולה" - התאמת כבלים עם חיישנים ליצירת מערכות תצפית תת-ימיות שנועדו לזהות פעילות צוללות - היא צפויה להתרחב הרבה מעבר לסין הקרובה בעולם.
הדבר עלול לסבך את הפעילות הימית של ארה"ב ומדינות אחרות באזור.
היא גם נוגעת לישראל ולמדינות המפרץ, שכן סין עלולה לחלוק מידע שנאסף ממערכות אלה עם שותפתה האסטרטגית, איראן – במסגרת הסכם שיתוף הפעולה הידוע לשמצה ל-25 שנה, הכולל התחייבויות לשיתוף מודיעין ומאפשר גם לסין לנצל את הנמל האיראני בג'אסק.
PEACE, כבל הממומן, בבעלותו ובנוי כולו על ידי גורמים סיניים, ראוי לבחינה ביתר פירוט: PEACE נבנה במיוחד כדי להשלים את יוזמת "החגורה והדרך" - חיבור נכסים סיניים (צבאיים ואזרחיים) לאורך האזורים שהוא חוצה. הכבל מחבר נכסים סיניים בגוודאר, פקיסטן לג'יבוטי (המארחת בסיס ימי של צבא סין) דרך המזרח התיכון ומשם לאירופה.
לכבל תהיה משמעות אסטרטגית עצומה עבור סין גם אם הוא לא יהיה בר קיימא מבחינה מסחרית בשל ערכו בתמיכה ובשיפור יכולתו של צבא סין להקרין כוח.
הכבל PEACE עומד להתגלות כנקודת מפנה בגיאופוליטיקה של האינטרנט. בשנים האחרונות כבר ראינו את ארה"ב ואוסטרליה מתערבות כדי למנוע הפצת כבלים על ידי חברות סיניות באוקיינוס השקט.
PEACE לא חמק מתשומת לבם של קובעי המדיניות האמריקאים: הוא הוצג כמקרה בוחן בוועדת הסנאט של ארצות הברית ליחסי חוץ שכותרתה "ארצות הברית ואירופה: אג'נדה קונקרטית לשיתוף פעולה טרנס-אטלנטי בנושא סין", שהתווה את החששות האמריקאים בפירוט.
לבסוף, היכולת להחליט היכן, מתי וכיצד נבנים הכבלים מעניקה לבייג'ינג את היכולת לעצב את הצורה הפיזית של האינטרנט. זה מספק כוח משמעותי לסין במסעה לעצב מחדש את ממשל הסייבר ולקדם את חזון ריבונות הסייבר שלה.
מחקר חדש של מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין: סין שולטת ב- 30% מתשתיות המידע והכבלים התת ימיים במזרח התיכון ושואפת להגיע ל-60% מהכבלים התת ימיים בעולם עד 2025
Photo by Christian Lue on Unsplash
המערכה על תשתיות המידע והטכנולוגיה במזרח התיכון מתגברת: סין הצליחה בשנים האחרונות לבסס נוכחות אסטרטגית במזרח התיכון באמצעות השקעות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות מסורתיות (נמלים למשל), אך גם בתשתיות מידע וטכנולוגיה.
סין תפסה אחיזה ברשתות תקשורת סלולרית דור חמש, במיזמי "עיר חכמה" אשר מחברים אותה למצלמות אבטחה, מערכות ניהול תנועה, תשתיות קריטיות ועוד. במחקר חדש שערך מכון SIGNAL ליחסי ישראל-סין, עולה כי גם בעולם הכבלים התת ימיים, סין הולכת ותוספת אחיזה, וכבר כעת שולטת בכ-שליש מהכבלים התת ימיים במזרח התיכון וצפון אפריקה, ושואפת לשלוט ב-60% מהתשתית הגלובלית עד 2025.
לדברי עורכי המחקר, דייל אלוף וקאריס וויטי ממכון SIGNAL, "כבלים תת-ימיים במזרח התיכון ובצפון אפריקה שנמצאים בבעלות, נבנו או שודרגו על ידי חברות סיניות, ובמיוחד כבל הסיבים האופטיים של פקיסטן ומזרח אפריקה המחברים את אירופה (PEACE), צפויים להתגלות כנקודת המפנה הבאה בתחרות המעצמות הגדולות בין אמריקה לסין".
"מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הפכו תלויות יותר ויותר ברשתות כבלים תת ימיים אשר נמצאות בבעלות סינית או שנבנו או שודרגו על ידי חברות סיניות. כבלים תת ימיים הם בין התשתיות הדיגיטליות הקריטיות ביותר, ומשמשים "צינורות" כמעט לכל זרימות הנתונים והתקשורת הבינלאומיות, כולל כ-10 טריליון דולר בהעברות פיננסיות מדי יום.
ממצאים עיקריים
מאז שנכנסו לשוק בסוף שנות ה-90, חברות סיניות בנו, שדרגו או רכשו אחזקות בעלות ב-10 מתוך כ-35 כבלים שחוצים את אזור המזה"ת וצפון אפריקה, ויצרו 38 חיבורים ב-26 תחנות נחיתה.
עד 2024, עוד כבל אחד (2Africa) יעלה לרשת, מה שמעלה את סך החיבורים ל-55 חיבורים ב-37 תחנות נחיתה של באזור. סין שואפת לתפוס 60% משוק הכבלים התת ימיים, ובקצב הדברים הנוכחי אזור המזה"ת וצפון אפריקה עלול להסתמך יותר ויותר על רשתות סיניות כדי להעביר נתונים רגישים.
כבלים אלה חשובים מבחינה אסטרטגית למדינות האזור, במיוחד לאלה השואפות להפוך את הכלכלות שלהן לדיגיטליות. מדינות רבות במזה"ת ובאפריקה קיבלו בברכה את החיבורים הללו כאמצעי לגוון את הרשתות שלהן - מה שמפחית את התלות בכבלים אמריקאיים/מערביים.
באזור המזה"ת מצויות שלוש מנקודות החיבור הקריטיות לכבלים תת ימיים: מעבר תעלת סואץ, ים סוף, מיצרי מנדאב, מה שמגביר את חשיבות האזור לאסטרטגיית קישוריות הכבלים של סין.
כבלים אלה חיוניים לבייג'ינג משום שהם מקשרים בין נכסיה של סין (צבאיים ואזרחיים) באזורים שהם חוצים. עבור סין, כל נכסיה חייבים ליהנות מקישוריות במהירות גבוהה ללא הפרעה: זה קריטי עבור מפעילי הנמלים כדי לייעל ולשמור על שלמות שרשראות האספקה ופעילויות אחרות המבטיחות את השגשוג הכלכלי של המדינה.
יש לציין כי יבוא האנרגיה הסיני מהמזה"ת והרוב המכריע של הסחר מהאזור ומאירופה, עוברים דרך מעבר תעלת סואץ-הים האדום-מצר מנדאב.
ההיבט הבטחוני
כמו מדינות אחרות, סין מסתמכת על כבלים תת-ימיים כדי לתאם פעולות צבאיות. האינטרסים הכלכליים הנרחבים של סין והמעורבות הגוברת בענייני המזה"ת העלו את החשיבות של רכישת מודיעין אזורי אמין.
בייג'ינג השקיעה משאבים רבים בשיפור איסוף המודיעין על ידי יירוט אותות (SIGINT), PEACE וכבלים אחרים שנבנו, שודרגו או הופעלו על ידי חברות סיניות עשויים להיות שימושיים בהקשר זה.
חברות סיניות יכלו להתקין דלתות אחוריות במהלך ייצור או בנייה של כבלים כדי לסנן נתונים "הנוסעים" לאורך הרשת. חברות כמו Huawei הכחישו שוב ושוב הטמעת דלתות אחוריות בציוד שלהן, אך קובעי המדיניות הסיניים היו פתוחים באופן מפתיע לגבי רצונם למנף טכנולוגיה אזרחית כזו למטרות צבאיות.
סין גם ביקשה לבנות "חומת אש תת-ימית גדולה" - התאמת כבלים עם חיישנים ליצירת מערכות תצפית תת-ימיות שנועדו לזהות פעילות צוללות - היא צפויה להתרחב הרבה מעבר לסין הקרובה בעולם.
הדבר עלול לסבך את הפעילות הימית של ארה"ב ומדינות אחרות באזור.
היא גם נוגעת לישראל ולמדינות המפרץ, שכן סין עלולה לחלוק מידע שנאסף ממערכות אלה עם שותפתה האסטרטגית, איראן – במסגרת הסכם שיתוף הפעולה הידוע לשמצה ל-25 שנה, הכולל התחייבויות לשיתוף מודיעין ומאפשר גם לסין לנצל את הנמל האיראני בג'אסק.
PEACE, כבל הממומן, בבעלותו ובנוי כולו על ידי גורמים סיניים, ראוי לבחינה ביתר פירוט: PEACE נבנה במיוחד כדי להשלים את יוזמת "החגורה והדרך" - חיבור נכסים סיניים (צבאיים ואזרחיים) לאורך האזורים שהוא חוצה. הכבל מחבר נכסים סיניים בגוודאר, פקיסטן לג'יבוטי (המארחת בסיס ימי של צבא סין) דרך המזרח התיכון ומשם לאירופה.
לכבל תהיה משמעות אסטרטגית עצומה עבור סין גם אם הוא לא יהיה בר קיימא מבחינה מסחרית בשל ערכו בתמיכה ובשיפור יכולתו של צבא סין להקרין כוח.
הכבל PEACE עומד להתגלות כנקודת מפנה בגיאופוליטיקה של האינטרנט. בשנים האחרונות כבר ראינו את ארה"ב ואוסטרליה מתערבות כדי למנוע הפצת כבלים על ידי חברות סיניות באוקיינוס השקט.
PEACE לא חמק מתשומת לבם של קובעי המדיניות האמריקאים: הוא הוצג כמקרה בוחן בוועדת הסנאט של ארצות הברית ליחסי חוץ שכותרתה "ארצות הברית ואירופה: אג'נדה קונקרטית לשיתוף פעולה טרנס-אטלנטי בנושא סין", שהתווה את החששות האמריקאים בפירוט.
לבסוף, היכולת להחליט היכן, מתי וכיצד נבנים הכבלים מעניקה לבייג'ינג את היכולת לעצב את הצורה הפיזית של האינטרנט. זה מספק כוח משמעותי לסין במסעה לעצב מחדש את ממשל הסייבר ולקדם את חזון ריבונות הסייבר שלה.
