טור מיוחד: נעלם עם שתי משוואות
חמש הערות על חמישה ימי לחימה ב”מגן וחץ״
עמיר רפפורט
| 11/05/2023
Israel's Iron Dome anti-missile system intercept rockets launched from the Gaza Strip, in Ashkelon, Israel May 10, 2023 REUTERS/Amir Cohen
גם סבב״ מגן וחץ״ יסתיים בתיווך מצרי. זה יקרה במוקדם או במאוחר, אם לא קרה עד לסוף השבוע הזה. הפסקת אש שתושג במצרים, כפי שקרתה בסיומים של סבבים קודמים, היא כרגע המוצא היחיד שיש לצדדדים, אלא אם תהיה התלקחות שתגלוש לחזיתות נוספות, ותצריך התערבות בינלאומית משמעותית יותר. זהו תרחיש בסבירות לא גבוהה, אך אפשרי.
המשוואה שלנו, המשוואה שלהם
נכון לסוף השבוע הזה, רוב הסיכויים הם כי ״מגן וחץ״ לא ייחשב בראי הזמן כארוע מכונן, אלא יהפוך לזיכרון עמום אודות עוד סבב לחימה, שמתחיל בהתנקשות ומקבל אחד מתוך שמות קוד דומים רבים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז השבוע בתדרוך עם ראשי מערכת הביטחון, כי בהתנקשות בשלושת ראשי הג׳יהאד האיסלאצי בפתיחת המבצע, לאחר כמה ימי הבלגה לכאורה על ירי כבד לעבר הדרום, ״שינינו את המשוואה״.
לאמיתו של דבר, מבחינת ישראל מדובר בעוד מאותו דבר: זהו מבצע תחזוקה של הרתעה וביטחון שוטף, שאין הכרחי ממנו לאחר הירי הכבד לדרום, שבא אינספור ״טפטופים״ של רקטות, ולאחר המטח הכבד לעבר ישראל בימי חג הפסח, שהגיע גם מלבנון.
בראיה לאחור, כבר כמעט 15 שנה ישראל יוצאת לסבבי לחימה מול רצועת עזה, שעיקר תכליתם הוא רק להשיג שקט- עד לסיבוב הבא. זו המשוואה שלנו. שקט לזמן סביר תמורת הפסקת אש ומניעת התנקשויות בבכירי החמאס והג׳יהאד האיסלאמי ( תלוי מי מהארגונים מוביל את הסבב, או שניהם).
אם היעדים של ישראל גם הפעם הם ״רגילים״, נכון יותר לומר ש״מגן וחץ״ נועד למנוע את שינוי המשוואה על ידי אויבנו, במקרה הזה הג׳יהאד. בראיה רחבה יותר, הניסיון לשנות את המשוואה הולך ומתגבר בכל החזיתות.
בהתקפה מצפון בימי הפסח, ניסו איראן וחיזבאללה, שהסתתרו מאוחרי כוח החמאס בדרום לבנון, לקבוע שמתקפות ישראליות על יעדים שלהן בסוריה, שמתקיימות מזה שנים, לא יוכלו להימשך.
החמאס מנסה כבר מאז ארועי ״שומר החומות״ בדיוק לפני שנתיים (ובמידה מסימת מצליח) לקשור בין ירי מעזה לבין צעדי ישראל, אמיתיים או מדומים, בירושלים. ואילו המטרה של הג׳יהאד האיסלאמי הייתה הפעם לגרור את ישראל לסבב לחימה, כתגובה לפעולה נגד בכיריו בשומרון. לא בעזה.
כפי הנראה, בסיומו של המו״מ בקהיר, לא תוכרז משוואה שתהיה בתוקף עד לסבב הבא, זאת של ישראל או חמאס והג׳יהאד, אלא ייסגרו באופן בלתי פורמלי פרטים הרבה פחות חשובים: מי יירה את הטיל האחרון, והאם ירי הסיום מעזה יכלול גם את תל אביב ובאר שבע, או ״רק״ את עוטף עזה.
ישראל נחלשת
הנסיונות הגוברים לקבוע משוואה חדשה בכל הגזרות קשור גם למה שנתפס כהיחלשותה של ישראל. בהקשר הזה חשוב להבין כי עוצמתה של מדינה איננה רק עניין אובייקטיבי, שתלוי בכמות החיילים ובאיכות הנשק והמודיעין. אלא יש בה גם מרכיב סובייקטיבי: כיצד אויבי המדינה תופסים את הנכונות שלה להשתמש בכוחה ולצאת למערכה.
אין ספק כי המשבר הפנימי החמור בישראל, והסדקים הגלויים בברית עם ארצות הברית, מחלישים את דימוי העוצמה של ישראל, בסביבה הצופה מזה עשרות שנים את התפוררותנו.
הסיפתח של ״קלע דוד״
לפחות מבחינת איכות המודיעין המדויק ויכולות התעשיה הביטחונית, ישראל עדיין בשיא.
השבוע, נרשם השימוש המבצעי הראשון במערכת ״קלע דוד״ שהייתה מוכרת בעבר גם בשם הקוד ״ שרביט קסמים״.
לכאורה, יירוט של רקטה זולה באמצעות טיל מתוחכם שעלותו מעל מיליון דולר, איננה כלכלית. אבל זהו אינו החישוב הנכון. את מיליון הדולר צריך להעמיד מול העלות העצומה של פגיעת טיל עם למעלה מ-100 ק״ג חומר נפץ (הרבה יותר מראש הקרב של הקסאם, שהוא בעצם גרסה עזתית לקטיושה הותיקה). מעבר לנזק בחיי אדם וברכוש, פגיעה קשה בגוש דן הייתה מרחיבה את המערכה באופן דרמטי, ללא ספק.
ככלל, ״קלע דוד״ הוא מערכת הגנה חדשה שפותחה במסגרת תפיסת ההגנה הרב שכבתית מפני ירי טילים ורקטות לעבר ישראל. עיקר יעודה ליירט רקטות בטווח בינוני כמו הפאג׳ר 3 ו-5 וטילי שיוט (הנמצאים בידי איראן וחיזבאללה אך עדיין לא נעשה בהם שימוש) ולאפשר יותר מנסיון ירוט אחד במקרה של רקטות וטילים במסלול בליסטי, המשוגרים לישראל.
״קלע דוד״ נועדה לאפשר נסיון נוסף כאשר משוגרים טילים מטווחים רחוקים מאוד, כמו איראן, אם יירוט על של מערכת ה״חץ״ ייכשל. במקרה של הירי מעזה השבוע, אם היירוט של ״קלע דוד״ היה נכשל, היו נעשים נסיונות נוספים ליירט את אותה רקטה על ידי סוללות “כיפת ברזל״.
שילוב המערכות נועד להביא את אחוזי ההצלחה של היירוט לכמעט מאה אחוזים. זה חשוב בעיקר כאשר אויבנו מנסים לאתגר את יכולת הספיקה של ״כיפת ברזל״ באמצעות ירי מסיבי של עשרות ואולי אפילו מאות רקטות בעת ובעונה אחת. עם זאת, גם הגנה רב שכבתית לא תהיה הרמטית במקרה של עימות מול כמה זירות בעת ובעונה אחת. כפי שטעמנו במתקפה בפסח האחרון על הצפון ועל הדרום.
אגב, בימים אלה מפתחות התעשיות הביטחוניות מערכות יירוט לטווחים קרובים יותר מאשר ״ כיפת ברזל״ כשכבת הגנה נוספת, שתהיה מבוססת על לייזר, אחרי ה״כיפה״.
ועוד נקודה לציון: בשונה מ״כיפת הברזל״, שהיא מערכת ישראלית לחלוטין, שארצות הברית רק השתתפה במימון ההצטיידות בה, ״קלע דוד״ - היא מערכת ישראלית- אמרקאית משותפת. החל מהמימון ועד לפיתוח ולהצטיידות. וזו עוד נקודה אחת מיני רבות, שממחישה את חשיבות הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית.
איראן, תחילה
ההתכתשות של ישראל מול הגיהאד האיסלאמי מאפשרת לחמאס, חיזבאללה ומעל כולם איראן - להמשיך להתכונן לעימות שעלול להיות גדול הרבה יותר בהמשך. מעל כולם, איראן מתרכזת בימים אלה בהעשרה מואצת של אורניום לצורכי פיתוח נשק גרעיני, ובקידום פיתוח טילים שיוכלו לשאת את הפצצה. זה הדבר שצריך להדיר שינה בישראל יותר מכל. והוא מדיר, גם אם לא מדברים עליו בתדרוכים.
בטווח הקרוב, כבר בשישי הבא
יום ירושלים ומצעד הדגלים, שאמור להיפתח על רקע מתיחות כה גבוהה. האם חמאס יצטרף למערכה בנסיבות האלה, אפילו קודם לכן?
חמש הערות על חמישה ימי לחימה ב”מגן וחץ״
Israel's Iron Dome anti-missile system intercept rockets launched from the Gaza Strip, in Ashkelon, Israel May 10, 2023 REUTERS/Amir Cohen
גם סבב״ מגן וחץ״ יסתיים בתיווך מצרי. זה יקרה במוקדם או במאוחר, אם לא קרה עד לסוף השבוע הזה. הפסקת אש שתושג במצרים, כפי שקרתה בסיומים של סבבים קודמים, היא כרגע המוצא היחיד שיש לצדדדים, אלא אם תהיה התלקחות שתגלוש לחזיתות נוספות, ותצריך התערבות בינלאומית משמעותית יותר. זהו תרחיש בסבירות לא גבוהה, אך אפשרי.
המשוואה שלנו, המשוואה שלהם
נכון לסוף השבוע הזה, רוב הסיכויים הם כי ״מגן וחץ״ לא ייחשב בראי הזמן כארוע מכונן, אלא יהפוך לזיכרון עמום אודות עוד סבב לחימה, שמתחיל בהתנקשות ומקבל אחד מתוך שמות קוד דומים רבים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז השבוע בתדרוך עם ראשי מערכת הביטחון, כי בהתנקשות בשלושת ראשי הג׳יהאד האיסלאצי בפתיחת המבצע, לאחר כמה ימי הבלגה לכאורה על ירי כבד לעבר הדרום, ״שינינו את המשוואה״.
לאמיתו של דבר, מבחינת ישראל מדובר בעוד מאותו דבר: זהו מבצע תחזוקה של הרתעה וביטחון שוטף, שאין הכרחי ממנו לאחר הירי הכבד לדרום, שבא אינספור ״טפטופים״ של רקטות, ולאחר המטח הכבד לעבר ישראל בימי חג הפסח, שהגיע גם מלבנון.
בראיה לאחור, כבר כמעט 15 שנה ישראל יוצאת לסבבי לחימה מול רצועת עזה, שעיקר תכליתם הוא רק להשיג שקט- עד לסיבוב הבא. זו המשוואה שלנו. שקט לזמן סביר תמורת הפסקת אש ומניעת התנקשויות בבכירי החמאס והג׳יהאד האיסלאמי ( תלוי מי מהארגונים מוביל את הסבב, או שניהם).
אם היעדים של ישראל גם הפעם הם ״רגילים״, נכון יותר לומר ש״מגן וחץ״ נועד למנוע את שינוי המשוואה על ידי אויבנו, במקרה הזה הג׳יהאד. בראיה רחבה יותר, הניסיון לשנות את המשוואה הולך ומתגבר בכל החזיתות.
בהתקפה מצפון בימי הפסח, ניסו איראן וחיזבאללה, שהסתתרו מאוחרי כוח החמאס בדרום לבנון, לקבוע שמתקפות ישראליות על יעדים שלהן בסוריה, שמתקיימות מזה שנים, לא יוכלו להימשך.
החמאס מנסה כבר מאז ארועי ״שומר החומות״ בדיוק לפני שנתיים (ובמידה מסימת מצליח) לקשור בין ירי מעזה לבין צעדי ישראל, אמיתיים או מדומים, בירושלים. ואילו המטרה של הג׳יהאד האיסלאמי הייתה הפעם לגרור את ישראל לסבב לחימה, כתגובה לפעולה נגד בכיריו בשומרון. לא בעזה.
כפי הנראה, בסיומו של המו״מ בקהיר, לא תוכרז משוואה שתהיה בתוקף עד לסבב הבא, זאת של ישראל או חמאס והג׳יהאד, אלא ייסגרו באופן בלתי פורמלי פרטים הרבה פחות חשובים: מי יירה את הטיל האחרון, והאם ירי הסיום מעזה יכלול גם את תל אביב ובאר שבע, או ״רק״ את עוטף עזה.
ישראל נחלשת
הנסיונות הגוברים לקבוע משוואה חדשה בכל הגזרות קשור גם למה שנתפס כהיחלשותה של ישראל. בהקשר הזה חשוב להבין כי עוצמתה של מדינה איננה רק עניין אובייקטיבי, שתלוי בכמות החיילים ובאיכות הנשק והמודיעין. אלא יש בה גם מרכיב סובייקטיבי: כיצד אויבי המדינה תופסים את הנכונות שלה להשתמש בכוחה ולצאת למערכה.
אין ספק כי המשבר הפנימי החמור בישראל, והסדקים הגלויים בברית עם ארצות הברית, מחלישים את דימוי העוצמה של ישראל, בסביבה הצופה מזה עשרות שנים את התפוררותנו.
הסיפתח של ״קלע דוד״
לפחות מבחינת איכות המודיעין המדויק ויכולות התעשיה הביטחונית, ישראל עדיין בשיא.
השבוע, נרשם השימוש המבצעי הראשון במערכת ״קלע דוד״ שהייתה מוכרת בעבר גם בשם הקוד ״ שרביט קסמים״.
לכאורה, יירוט של רקטה זולה באמצעות טיל מתוחכם שעלותו מעל מיליון דולר, איננה כלכלית. אבל זהו אינו החישוב הנכון. את מיליון הדולר צריך להעמיד מול העלות העצומה של פגיעת טיל עם למעלה מ-100 ק״ג חומר נפץ (הרבה יותר מראש הקרב של הקסאם, שהוא בעצם גרסה עזתית לקטיושה הותיקה). מעבר לנזק בחיי אדם וברכוש, פגיעה קשה בגוש דן הייתה מרחיבה את המערכה באופן דרמטי, ללא ספק.
ככלל, ״קלע דוד״ הוא מערכת הגנה חדשה שפותחה במסגרת תפיסת ההגנה הרב שכבתית מפני ירי טילים ורקטות לעבר ישראל. עיקר יעודה ליירט רקטות בטווח בינוני כמו הפאג׳ר 3 ו-5 וטילי שיוט (הנמצאים בידי איראן וחיזבאללה אך עדיין לא נעשה בהם שימוש) ולאפשר יותר מנסיון ירוט אחד במקרה של רקטות וטילים במסלול בליסטי, המשוגרים לישראל.
״קלע דוד״ נועדה לאפשר נסיון נוסף כאשר משוגרים טילים מטווחים רחוקים מאוד, כמו איראן, אם יירוט על של מערכת ה״חץ״ ייכשל. במקרה של הירי מעזה השבוע, אם היירוט של ״קלע דוד״ היה נכשל, היו נעשים נסיונות נוספים ליירט את אותה רקטה על ידי סוללות “כיפת ברזל״.
שילוב המערכות נועד להביא את אחוזי ההצלחה של היירוט לכמעט מאה אחוזים. זה חשוב בעיקר כאשר אויבנו מנסים לאתגר את יכולת הספיקה של ״כיפת ברזל״ באמצעות ירי מסיבי של עשרות ואולי אפילו מאות רקטות בעת ובעונה אחת. עם זאת, גם הגנה רב שכבתית לא תהיה הרמטית במקרה של עימות מול כמה זירות בעת ובעונה אחת. כפי שטעמנו במתקפה בפסח האחרון על הצפון ועל הדרום.
אגב, בימים אלה מפתחות התעשיות הביטחוניות מערכות יירוט לטווחים קרובים יותר מאשר ״ כיפת ברזל״ כשכבת הגנה נוספת, שתהיה מבוססת על לייזר, אחרי ה״כיפה״.
ועוד נקודה לציון: בשונה מ״כיפת הברזל״, שהיא מערכת ישראלית לחלוטין, שארצות הברית רק השתתפה במימון ההצטיידות בה, ״קלע דוד״ - היא מערכת ישראלית- אמרקאית משותפת. החל מהמימון ועד לפיתוח ולהצטיידות. וזו עוד נקודה אחת מיני רבות, שממחישה את חשיבות הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית.
איראן, תחילה
ההתכתשות של ישראל מול הגיהאד האיסלאמי מאפשרת לחמאס, חיזבאללה ומעל כולם איראן - להמשיך להתכונן לעימות שעלול להיות גדול הרבה יותר בהמשך. מעל כולם, איראן מתרכזת בימים אלה בהעשרה מואצת של אורניום לצורכי פיתוח נשק גרעיני, ובקידום פיתוח טילים שיוכלו לשאת את הפצצה. זה הדבר שצריך להדיר שינה בישראל יותר מכל. והוא מדיר, גם אם לא מדברים עליו בתדרוכים.
בטווח הקרוב, כבר בשישי הבא
יום ירושלים ומצעד הדגלים, שאמור להיפתח על רקע מתיחות כה גבוהה. האם חמאס יצטרף למערכה בנסיבות האלה, אפילו קודם לכן?
