חודש הרמדאן: משטרת ישראל שמה דגש על מודיעין גלוי ברשתות חברתיות
בחפ״ק, כך לפי גורם במשטרה, עובדים רק שוטרים ושוטרות, ללא תמיכת חברות מסחריות. שותפים בו גם צה״ל ושב״כ. כל פוסט חשוד עובר לצוות חקירה הכולל גם ייעוץ משפטי. אם יש חשד לפלילי או פח״ע, האירוע מטופל כמו כל חקירה אחרת במשטרה או בשב״כ
עמי רוחקס דומבה
| 05/04/2022
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
מאז הפיגועים בבאר שבע, חדרה ובני וברק ולקראת חודש הרמדאן, הקימו במחוז ירושלים של המשטרה חפ״ק ייעודי למודיעין גלוי ברשתות החברתיות. אמנם המשטרה משתמשת במודיעין גלוי בשוטף, אך כעת מדובר ביוזמה חדשה עם מיקוד בתחום במחוז מסוים. אם תצליח, אולי יאמצו אותה גם מחוזות אחרים.
״אנחנו בודקים את האפקטיביות של המודיעין הגלוי ברשתות בהיבט פשיעה וסיכון לשוטרים״, מסביר גורם במשטרה. בחפ״ק שותפים צה״ל ושב״כ. למרות שחלק מהמידע שמתגלה קשור לגורמים בחו״ל, המוסד אינו חלק מהפרויקט.
בחפ״ק, כך לפי הגורם במשטרה, עובדים רק שוטרים ושוטרות. אין תמיכה של חברות מסחריות. כן יש עיבוי , כאמור, של כוח האדם על מנת למצות כמה שיותר מידע בזמן קצר.
ומה עם ההיבט המשפטי? ובכן, היות ומדובר במודיעין גלוי, כלומר, מידע חשוף לציבור במקור, אין כאן צורך בצווי חיפוש או האזנה. ״אנחנו מחפשים כמו כל משתמש אחר ברשת החברתית״, מסבירים במשטרה. החיפושים מתבצעים בעיקר בטוויטר, פייסבוק, אינסטוש וטיק טוק.
כאשר מוצאים פוסט חשוד, מעבירים אותו לצוות חקירה שנמצא בהיכון. הצוות, הכולל גם חוקר - משפטן, בודק את התוכן וקובע האם יש חשש לעבירה פלילית או פח״ע. אם כן, הטיפול עובר לצוות חקירה כמו כל עבירה אחרת שמטופלת במשטרה או בשב״כ. עם הלווי המשפטי הנדרש.
״ככל שהתוכן מקודם ברשת (יש לו יותר שיתופים), כך קל לנו יותר למצוא אותו״, מסבירים במשטרה. כמו גם, מוסיפים במשטרה שאם אזרחים מתייגים אותם בפוסט חשוד שראו, הם רואים זאת - ומטפלים. אפשר גם להתקשר 100 ולהפנות את המשטרה לפוסט חשוד. כך לפי אותו גורם במשטרה.
והתוצאות מתחילות להגיע. בימים האחרונים המשטרה מפרסמת הודעות בנושא איתור ברשתות החברתיות. ״פעולת ניטור מהירה של משטרת ישראל, הובילה למעצרו לפני זמן קצר של חשוד (21) תושב מזרח ירושלים שהעלה על פי החשד סרטוני הסתה לאלימות ושבח למחבלים. מחר תבקש המשטרה בבית המשפט להאריך את מעצרו״, נכתב בהודעה מאת דוברות מחוז ירושלים.
הודעה דומה הופצה יום קודם לכן: ״פעולת ניטור מהירה של משטרת ישראל, הובילה למעצרו של חשוד תושב מרכז הארץ שהעלה על פי החשד סרטון הסתה לאלימות. מעצרו הוארך אמש בבית המשפט במספר ימים נוספים. אמש באזור שער שכם נעצר חשוד נוסף בגין איום לפגיעה בכוחות הביטחון.״
לצד היתרון בהיבט ביטחון אישי, בכך שהמשטרה מתחילה לעבוד ברצינות עם מודיעין גלוי, בתחומי פח״ע ופשיעה לאומנית, עבור האזרח הנורמטיבי, המשמעות היא שהמשטרה סורקת את הרשתות ככלי עבודה. האם בעתיד המשטרה תשתמש במודיעין גלוי גם כדי לגלות פשעים ״רגילים״? זו שאלה פתוחה. וזיכרו, המשטרה לא צריכה אף חקיקה מיוחדת לסרוק את הרשתות.
בחפ״ק, כך לפי גורם במשטרה, עובדים רק שוטרים ושוטרות, ללא תמיכת חברות מסחריות. שותפים בו גם צה״ל ושב״כ. כל פוסט חשוד עובר לצוות חקירה הכולל גם ייעוץ משפטי. אם יש חשד לפלילי או פח״ע, האירוע מטופל כמו כל חקירה אחרת במשטרה או בשב״כ
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
מאז הפיגועים בבאר שבע, חדרה ובני וברק ולקראת חודש הרמדאן, הקימו במחוז ירושלים של המשטרה חפ״ק ייעודי למודיעין גלוי ברשתות החברתיות. אמנם המשטרה משתמשת במודיעין גלוי בשוטף, אך כעת מדובר ביוזמה חדשה עם מיקוד בתחום במחוז מסוים. אם תצליח, אולי יאמצו אותה גם מחוזות אחרים.
״אנחנו בודקים את האפקטיביות של המודיעין הגלוי ברשתות בהיבט פשיעה וסיכון לשוטרים״, מסביר גורם במשטרה. בחפ״ק שותפים צה״ל ושב״כ. למרות שחלק מהמידע שמתגלה קשור לגורמים בחו״ל, המוסד אינו חלק מהפרויקט.
בחפ״ק, כך לפי הגורם במשטרה, עובדים רק שוטרים ושוטרות. אין תמיכה של חברות מסחריות. כן יש עיבוי , כאמור, של כוח האדם על מנת למצות כמה שיותר מידע בזמן קצר.
ומה עם ההיבט המשפטי? ובכן, היות ומדובר במודיעין גלוי, כלומר, מידע חשוף לציבור במקור, אין כאן צורך בצווי חיפוש או האזנה. ״אנחנו מחפשים כמו כל משתמש אחר ברשת החברתית״, מסבירים במשטרה. החיפושים מתבצעים בעיקר בטוויטר, פייסבוק, אינסטוש וטיק טוק.
כאשר מוצאים פוסט חשוד, מעבירים אותו לצוות חקירה שנמצא בהיכון. הצוות, הכולל גם חוקר - משפטן, בודק את התוכן וקובע האם יש חשש לעבירה פלילית או פח״ע. אם כן, הטיפול עובר לצוות חקירה כמו כל עבירה אחרת שמטופלת במשטרה או בשב״כ. עם הלווי המשפטי הנדרש.
״ככל שהתוכן מקודם ברשת (יש לו יותר שיתופים), כך קל לנו יותר למצוא אותו״, מסבירים במשטרה. כמו גם, מוסיפים במשטרה שאם אזרחים מתייגים אותם בפוסט חשוד שראו, הם רואים זאת - ומטפלים. אפשר גם להתקשר 100 ולהפנות את המשטרה לפוסט חשוד. כך לפי אותו גורם במשטרה.
והתוצאות מתחילות להגיע. בימים האחרונים המשטרה מפרסמת הודעות בנושא איתור ברשתות החברתיות. ״פעולת ניטור מהירה של משטרת ישראל, הובילה למעצרו לפני זמן קצר של חשוד (21) תושב מזרח ירושלים שהעלה על פי החשד סרטוני הסתה לאלימות ושבח למחבלים. מחר תבקש המשטרה בבית המשפט להאריך את מעצרו״, נכתב בהודעה מאת דוברות מחוז ירושלים.
הודעה דומה הופצה יום קודם לכן: ״פעולת ניטור מהירה של משטרת ישראל, הובילה למעצרו של חשוד תושב מרכז הארץ שהעלה על פי החשד סרטון הסתה לאלימות. מעצרו הוארך אמש בבית המשפט במספר ימים נוספים. אמש באזור שער שכם נעצר חשוד נוסף בגין איום לפגיעה בכוחות הביטחון.״
לצד היתרון בהיבט ביטחון אישי, בכך שהמשטרה מתחילה לעבוד ברצינות עם מודיעין גלוי, בתחומי פח״ע ופשיעה לאומנית, עבור האזרח הנורמטיבי, המשמעות היא שהמשטרה סורקת את הרשתות ככלי עבודה. האם בעתיד המשטרה תשתמש במודיעין גלוי גם כדי לגלות פשעים ״רגילים״? זו שאלה פתוחה. וזיכרו, המשטרה לא צריכה אף חקיקה מיוחדת לסרוק את הרשתות.
