ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל: ״בשנת 2021 נתפסו קרוב לכ-4,000 כלי נשק״
יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל: "במהלך 'שומר החומות' הגיעו לפרעות תושבים משטחי יהודה ושומרון, וחיברו את האלמנט הדתי בהקשר הר הבית בכדי להתסיס את האווירה"
עמי רוחקס דומבה
| 21/02/2022
קרדיט: שריה דיאמנט, מקור ראשון
יו”ר הוועדה לביטחון פנים, ח״כ מירב בן ארי בועידת הכלכלה של מקור ראשון - "החלה תכנית בעלות 2.4 מיליארד ש״ח לטיפול בפשיעה ותפיסת אמל״ח, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו - "יש לתגבר את כמות השוטרים בערים המעורבות"
במסגרת ועידת הכלכלה של מקור ראשון בירושלים היום (שני) התקיים פאנל ברקע הכניסה לחודש הרמדאן, אירועי שיח' ג'ארח והמהומות בערים המעורבות במהלך 'שומר החומות'. בהשתתפות ח"כ מירב בן ארי, יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל, ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמת אברהם וכתב מקור ראשון, שילה פריד.
חברת הכנסת מירב בן ארי, על הטיפול בערים המעורבות: "המראות שנצפו בערים המעורבות היו ימים חשוכים, ועל כן הנושא הוא חשוב לטיפול. המדינה הציבה בראש היעדים שלה תכנית בעלות של 2.4 מיליארד ש״ח לטיפול ולמניעת פשיעה באמצעות תפיסת אמל"ח, ובניית העיר הכוללת מצלמות, בנוסף לפעילות השב"כ והמשטרה כדי למנוע אירוע ביטחוני".
על הגורמים לתסיסה בחברה הערבית: "יש להסתכל על הנגב, אירועים אלו הגיעו באופן ישיר על ידי תופעת איחוד משפחות, כאשר ישנו ייבוא אישי של אם מחברון, הדבר יוצר בעיה בלאומיות בקרב ערבי ישראל, לכן יש בעיה של פשיעה לאומנית שלא קשורה לנושא הפלילי, והטיפול צריך להיעשות באמצעות הסברה בחינוך, תוך התערבות של המשטרה ושב"כ".
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד על המסקנות לאחר אירועי האלימות בערים המעורבות: "ישנם סיבות לאופטימיות, הרשות המבצעת פועלת בצורה טובה יותר, והיא צריכה את הגיבוי מצד אזרחי ישראל. עוד הוסיף כי יש לפעול לתגבר את כמות השוטרים: כמות השוטרים בלוד היא לא כמו בהרצליה, יש להתייחס נקודתית לפי המקום והאירוע, ולא לפי כמות התושבים.
״למשל, 80% מהאירועים הפלילים הינם בסופי שבוע – ושם יש לשים את הדגש. על מנת לטפל הנושא, יש לתת לצעיר הערבי הזדמנות ולהראות לו מה יש לו להפסיד, באמצעות תמריצים חיוביים אלו נוכל ליצר בקרבם את ההרגשת הנאמנות למדינה"
יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל על האחריות המשותפת: "כיום משרדי הממשלה נכנסו תחת האלונקה, והמשטרה מטפלת בנושא בשלושה דרכים: חיזוק המשילות בערים המעורבות, טיפול בעבריינים ותפיסת ארגוני פשיעה". על הקשר בין הלאומיות לאירועים פליליים הוסיף: "במהלך 'שומר החומות' הגיעו לפרעות תושבים משטחי יהודה ושומרון, וחיברו את האלמנט הדתי בהקשר הר הבית בכדי להתסיס את האווירה".
על הטיפול באלימות בחברה הערבית אמר: בשנת 2021 נתפסו קרוב לכ-4,000 כלי נשק והוגשו 2,000 כתבי אישום בנושא, ואנו רואים באופן נרחב כיצד חמאס וחיזבאללה מנסה להפעיל את זרועותיו ולהסית נגד מדינת ישראל".
ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמת אברהם: "מדינת ישראל הולכת לכיוון מעורב ככל היותר בשנים האחרונות, ויש שינוי במדיניות המשטרה וניסיון לקדם את החיים המשותפים בערים המעורבות. צריך להפריד. יש פושעים וצריך לטפל, אבל אני פלסטיני וצריך לקבל אותי כפי שאני. יש נקמת דם, אבל צריך לזכור שאנו חלק מהמדינה.
״כאשר אפליה של יהודים כלפי ערבים רק הולכת ומתגברת, והדרישה שלנו בסופו של דבר היא שוויון, החברה היהודית הינה לאום, אך בפועל במחשבה שלה תקוע כמיעוט. אני בהחלט מאמין שהחברה הערבית צריכה להיות יותר מעורבת ולהתנדב, אבל בפועל יש ניסיונות להכפיש את החברה הערבית בכדי להרוויח קולות".
יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל: "במהלך 'שומר החומות' הגיעו לפרעות תושבים משטחי יהודה ושומרון, וחיברו את האלמנט הדתי בהקשר הר הבית בכדי להתסיס את האווירה"
קרדיט: שריה דיאמנט, מקור ראשון
יו”ר הוועדה לביטחון פנים, ח״כ מירב בן ארי בועידת הכלכלה של מקור ראשון - "החלה תכנית בעלות 2.4 מיליארד ש״ח לטיפול בפשיעה ותפיסת אמל״ח, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו - "יש לתגבר את כמות השוטרים בערים המעורבות"
במסגרת ועידת הכלכלה של מקור ראשון בירושלים היום (שני) התקיים פאנל ברקע הכניסה לחודש הרמדאן, אירועי שיח' ג'ארח והמהומות בערים המעורבות במהלך 'שומר החומות'. בהשתתפות ח"כ מירב בן ארי, יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ראש עיריית לוד, יאיר רביבו, יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל, ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמת אברהם וכתב מקור ראשון, שילה פריד.
חברת הכנסת מירב בן ארי, על הטיפול בערים המעורבות: "המראות שנצפו בערים המעורבות היו ימים חשוכים, ועל כן הנושא הוא חשוב לטיפול. המדינה הציבה בראש היעדים שלה תכנית בעלות של 2.4 מיליארד ש״ח לטיפול ולמניעת פשיעה באמצעות תפיסת אמל"ח, ובניית העיר הכוללת מצלמות, בנוסף לפעילות השב"כ והמשטרה כדי למנוע אירוע ביטחוני".
על הגורמים לתסיסה בחברה הערבית: "יש להסתכל על הנגב, אירועים אלו הגיעו באופן ישיר על ידי תופעת איחוד משפחות, כאשר ישנו ייבוא אישי של אם מחברון, הדבר יוצר בעיה בלאומיות בקרב ערבי ישראל, לכן יש בעיה של פשיעה לאומנית שלא קשורה לנושא הפלילי, והטיפול צריך להיעשות באמצעות הסברה בחינוך, תוך התערבות של המשטרה ושב"כ".
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד על המסקנות לאחר אירועי האלימות בערים המעורבות: "ישנם סיבות לאופטימיות, הרשות המבצעת פועלת בצורה טובה יותר, והיא צריכה את הגיבוי מצד אזרחי ישראל. עוד הוסיף כי יש לפעול לתגבר את כמות השוטרים: כמות השוטרים בלוד היא לא כמו בהרצליה, יש להתייחס נקודתית לפי המקום והאירוע, ולא לפי כמות התושבים.
״למשל, 80% מהאירועים הפלילים הינם בסופי שבוע – ושם יש לשים את הדגש. על מנת לטפל הנושא, יש לתת לצעיר הערבי הזדמנות ולהראות לו מה יש לו להפסיד, באמצעות תמריצים חיוביים אלו נוכל ליצר בקרבם את ההרגשת הנאמנות למדינה"
יגאל עזרא, ראש מדור סיכול פשיעה במשטרת ישראל על האחריות המשותפת: "כיום משרדי הממשלה נכנסו תחת האלונקה, והמשטרה מטפלת בנושא בשלושה דרכים: חיזוק המשילות בערים המעורבות, טיפול בעבריינים ותפיסת ארגוני פשיעה". על הקשר בין הלאומיות לאירועים פליליים הוסיף: "במהלך 'שומר החומות' הגיעו לפרעות תושבים משטחי יהודה ושומרון, וחיברו את האלמנט הדתי בהקשר הר הבית בכדי להתסיס את האווירה".
על הטיפול באלימות בחברה הערבית אמר: בשנת 2021 נתפסו קרוב לכ-4,000 כלי נשק והוגשו 2,000 כתבי אישום בנושא, ואנו רואים באופן נרחב כיצד חמאס וחיזבאללה מנסה להפעיל את זרועותיו ולהסית נגד מדינת ישראל".
ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמת אברהם: "מדינת ישראל הולכת לכיוון מעורב ככל היותר בשנים האחרונות, ויש שינוי במדיניות המשטרה וניסיון לקדם את החיים המשותפים בערים המעורבות. צריך להפריד. יש פושעים וצריך לטפל, אבל אני פלסטיני וצריך לקבל אותי כפי שאני. יש נקמת דם, אבל צריך לזכור שאנו חלק מהמדינה.
״כאשר אפליה של יהודים כלפי ערבים רק הולכת ומתגברת, והדרישה שלנו בסופו של דבר היא שוויון, החברה היהודית הינה לאום, אך בפועל במחשבה שלה תקוע כמיעוט. אני בהחלט מאמין שהחברה הערבית צריכה להיות יותר מעורבת ולהתנדב, אבל בפועל יש ניסיונות להכפיש את החברה הערבית בכדי להרוויח קולות".
