דו"ח: מבצע ״שומר החומות״ הגביר מאוד את האנטישמיות ברשתות החברתיות
על פי מחקר שערכה התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, בתקופה שלאחר המבצע עלו ברשתות כ-50 אלף פוסטים וציוצים אנטישמים ואנטי-ציונים מדי שעה
ישראל דיפנס
| 10/07/2021
תמונה אנטישמית שהוסרה ע״י אינסטגרם. כל צילומי המסך בכתבה באדיבות העמותה למאבק באנטישמיות ברשת
לצד העלייה בתכנים האנטישמיים ברשתות החברתיות ועל רקע הלחימה במבצע שומר החומות, גל של תקיפות אלימות פקד את יהודי העולם המערבי. כבר עם תחילת המבצע מפגינים גרמנים קראו כנגד יהודים מול בית הכנסת בעיר גלזנקירשן. בהוליווד, יהודים הותקפו בעת שבילו במסעדה על ידי תוקפים שנשאו דגלי פלסטין, תוך קריאות "מוות ליהודים" ו"לשחרר את פלסטין". בלונדון, מפגינים פרו-פלסטינים קראו "לרצוח את היהודים ולאנוס את בנותיהם".
הפגנות רבות משתתפים שאורגנו ע"י מתנדבים פרו פלסטינים, חלקן בתוך שכונות יהודיות, התפתחו עד לכדי קטטות אלימות ופגיעות פיזיות של ממש. בבלגיה נשמעו בערבית קריאות "זכרו את ח'ייבר" (קרב בו גורשו יהודים ע"י מוסלמים) ו"יהודים צבאו של מוחמד מגיע". אלו הצריכו מהקהילות היהודיות בעולם להגן על עצמן מפני אירועים שלא ניתן לחזות מראש, וחיזקו את ההכרה שהמתנדבים האנטישמיים לא מבחינים בין דת, לאום, יהודי או ישראלי. פגיעה באזרחים יהודים כמעין פגיעה בישראל.
בזמן המבצע הבחינו מתנדבי העמותה למאבק באנטישמיות ברשת, בעלייה חדה בביטויי האנטישמיות ברשתות החברתיות. זו לוותה באירועי אלימות פיזית ברחבי העולם. יומיים בלבד לתוך המבצע, נרשמה גם עלייה בחשיפה לתכנים האנטישמיים – 40.9 אלף, לעומת 15.4 אלף רק יום לפני כן. בעוד שכמות הציוצים בטוויטר שמקורם ישראלי עמדה על כ-2,000 לשעה, תכנים אנטישמיים ואנטי ציוניים עלו בקצב של כ-50,000 ציוצים לשעה. פער זה מתעצם עם החשיפה הכללית לה זוכים הציוצים; כ-70 מיליון צפיות בשעה לתכנים אנטי ישראליים, אל מול כ-2.5 צפיות לציוצים הפרו ישראליים.
תמונה מטרידה במיוחד עלתה מתוך שיטוט שגרתי ברשתות החברתיות השונות; מלל, תמונות, סרטונים וציוצים רבים המביעים תמיכה מוגברת בחמאס, זוכים למאות אלפי שיתופים. חלק גדול ממידע המועבר בתכנים אלו כוזב, שקרי ומסית. תיאורים חד צדדיים של המתרחש שרובם ככולם מציגים את ישראל כזו העושה שימוש בכוח בלתי מידתי כלפי תושבי רצועת עזה, כובשת וגזענית.
תמונה שהוסרה ע״י טוויטר
פילוח התכנים: לאור העלייה הגורפת של התכנים האנטישמיים שנרשמה ברשתות החברתיות במהלך מבצע "שומר החומות", מתנדבי העמותה השקיעו משאבים רבים לניטור יומיומי של תכנים אנטישמיים במרחב המקוון. הניטור התבצע באופן ידני וטכנולוגי כאחד בארבע רשתות חברתיות מובילות: אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב, פייסבוק, וכלל שימוש במילות מפתח והאשטגים פופולריים. כלל התכנים נוטרו כשבוע בטרם תחילת המבצע ועד כשבוע לאחר סיומו, כלומר בין התאריכים 01.05-2021-01.06.2021.
להלן המסקנות המרכזיות:
1. ניטור ידני: סך התכנים המנוטרים באופן ידני עמד על 1,042 תכנים. מתוכם הוסרו כ-354 תכנים (כ-34%). ניטור רב יותר של תכנים הביא להסרת תכנים גבוהה יותר, ביחס לאחוז ההסרה השנתי - 34% לעומת 12%. הדבר מוכיח כי ברשתות החברתיות קיימים מספרים לא מבוטלים של תכנים אנטישמיים ופעולות ניטור אקטיביות, יומיומיות וקבועות ביכולתן להביא להסרת התוכן.
2. ניטור דיגיטלי: כלל התכנים שנוטרו עומדים על כ-220 אלף, עלייה של כ-1000% לעומת התקופה הקודמת (30 יום קודמים). מספר התגובות, לייקים ושיתופים עומד על קרוב ל-700 אלף, עלייה של כ-600%.
3. רשתות חברתית: רוב התכנים נוטרו ברשת טוויטר, ואילו רוב התכנים הוסרו מרשת פייסבוק. בטוויטר הוסרו פחות מ-30% מהתכנים האנטישמיים שנוטרו (כ-200 תכנים) ובאינסטגרם כ-13%. בפייסבוק אחוז התכנים שהוסרו היה הגבוה ביותר, והוא עומד על מעל 40% מהתכנים.
4. סוג תוכן: עלייה משמעותית בפרסום תכנים הקשורים בשואה, בהם הצדקת המשטר הנאצי והשמדה המונית של היהודים במלחמת העולם השנייה.
5. דמוגרפיה (סך התכנים ידני ודיגיטלי): כ- 70% מהתכנים פורסמו על ידי גברים. כ-50% ממפרסמי התכנים היו בני 25-34, כ- 40% היו בני 18-.24.
6. פילוח גיאוגרפי (סך התכנים ידני ודיגיטלי): 5% מהתכנים מקורם מבריטניה, 7% מפקיסטן, 4% מלזיה ועוד אחוזים מקנדה, דרום אמריקה, הודו. האחרים - לא ידוע.
תמונה שהוסרה ע״י טוויטר
על פי מחקר שערכה התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, בתקופה שלאחר המבצע עלו ברשתות כ-50 אלף פוסטים וציוצים אנטישמים ואנטי-ציונים מדי שעה
תמונה אנטישמית שהוסרה ע״י אינסטגרם. כל צילומי המסך בכתבה באדיבות העמותה למאבק באנטישמיות ברשת
לצד העלייה בתכנים האנטישמיים ברשתות החברתיות ועל רקע הלחימה במבצע שומר החומות, גל של תקיפות אלימות פקד את יהודי העולם המערבי. כבר עם תחילת המבצע מפגינים גרמנים קראו כנגד יהודים מול בית הכנסת בעיר גלזנקירשן. בהוליווד, יהודים הותקפו בעת שבילו במסעדה על ידי תוקפים שנשאו דגלי פלסטין, תוך קריאות "מוות ליהודים" ו"לשחרר את פלסטין". בלונדון, מפגינים פרו-פלסטינים קראו "לרצוח את היהודים ולאנוס את בנותיהם".
הפגנות רבות משתתפים שאורגנו ע"י מתנדבים פרו פלסטינים, חלקן בתוך שכונות יהודיות, התפתחו עד לכדי קטטות אלימות ופגיעות פיזיות של ממש. בבלגיה נשמעו בערבית קריאות "זכרו את ח'ייבר" (קרב בו גורשו יהודים ע"י מוסלמים) ו"יהודים צבאו של מוחמד מגיע". אלו הצריכו מהקהילות היהודיות בעולם להגן על עצמן מפני אירועים שלא ניתן לחזות מראש, וחיזקו את ההכרה שהמתנדבים האנטישמיים לא מבחינים בין דת, לאום, יהודי או ישראלי. פגיעה באזרחים יהודים כמעין פגיעה בישראל.
בזמן המבצע הבחינו מתנדבי העמותה למאבק באנטישמיות ברשת, בעלייה חדה בביטויי האנטישמיות ברשתות החברתיות. זו לוותה באירועי אלימות פיזית ברחבי העולם. יומיים בלבד לתוך המבצע, נרשמה גם עלייה בחשיפה לתכנים האנטישמיים – 40.9 אלף, לעומת 15.4 אלף רק יום לפני כן. בעוד שכמות הציוצים בטוויטר שמקורם ישראלי עמדה על כ-2,000 לשעה, תכנים אנטישמיים ואנטי ציוניים עלו בקצב של כ-50,000 ציוצים לשעה. פער זה מתעצם עם החשיפה הכללית לה זוכים הציוצים; כ-70 מיליון צפיות בשעה לתכנים אנטי ישראליים, אל מול כ-2.5 צפיות לציוצים הפרו ישראליים.
תמונה מטרידה במיוחד עלתה מתוך שיטוט שגרתי ברשתות החברתיות השונות; מלל, תמונות, סרטונים וציוצים רבים המביעים תמיכה מוגברת בחמאס, זוכים למאות אלפי שיתופים. חלק גדול ממידע המועבר בתכנים אלו כוזב, שקרי ומסית. תיאורים חד צדדיים של המתרחש שרובם ככולם מציגים את ישראל כזו העושה שימוש בכוח בלתי מידתי כלפי תושבי רצועת עזה, כובשת וגזענית.
תמונה שהוסרה ע״י טוויטר
פילוח התכנים: לאור העלייה הגורפת של התכנים האנטישמיים שנרשמה ברשתות החברתיות במהלך מבצע "שומר החומות", מתנדבי העמותה השקיעו משאבים רבים לניטור יומיומי של תכנים אנטישמיים במרחב המקוון. הניטור התבצע באופן ידני וטכנולוגי כאחד בארבע רשתות חברתיות מובילות: אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב, פייסבוק, וכלל שימוש במילות מפתח והאשטגים פופולריים. כלל התכנים נוטרו כשבוע בטרם תחילת המבצע ועד כשבוע לאחר סיומו, כלומר בין התאריכים 01.05-2021-01.06.2021.
להלן המסקנות המרכזיות:
1. ניטור ידני: סך התכנים המנוטרים באופן ידני עמד על 1,042 תכנים. מתוכם הוסרו כ-354 תכנים (כ-34%). ניטור רב יותר של תכנים הביא להסרת תכנים גבוהה יותר, ביחס לאחוז ההסרה השנתי - 34% לעומת 12%. הדבר מוכיח כי ברשתות החברתיות קיימים מספרים לא מבוטלים של תכנים אנטישמיים ופעולות ניטור אקטיביות, יומיומיות וקבועות ביכולתן להביא להסרת התוכן.
2. ניטור דיגיטלי: כלל התכנים שנוטרו עומדים על כ-220 אלף, עלייה של כ-1000% לעומת התקופה הקודמת (30 יום קודמים). מספר התגובות, לייקים ושיתופים עומד על קרוב ל-700 אלף, עלייה של כ-600%.
3. רשתות חברתית: רוב התכנים נוטרו ברשת טוויטר, ואילו רוב התכנים הוסרו מרשת פייסבוק. בטוויטר הוסרו פחות מ-30% מהתכנים האנטישמיים שנוטרו (כ-200 תכנים) ובאינסטגרם כ-13%. בפייסבוק אחוז התכנים שהוסרו היה הגבוה ביותר, והוא עומד על מעל 40% מהתכנים.
4. סוג תוכן: עלייה משמעותית בפרסום תכנים הקשורים בשואה, בהם הצדקת המשטר הנאצי והשמדה המונית של היהודים במלחמת העולם השנייה.
5. דמוגרפיה (סך התכנים ידני ודיגיטלי): כ- 70% מהתכנים פורסמו על ידי גברים. כ-50% ממפרסמי התכנים היו בני 25-34, כ- 40% היו בני 18-.24.
6. פילוח גיאוגרפי (סך התכנים ידני ודיגיטלי): 5% מהתכנים מקורם מבריטניה, 7% מפקיסטן, 4% מלזיה ועוד אחוזים מקנדה, דרום אמריקה, הודו. האחרים - לא ידוע.
תמונה שהוסרה ע״י טוויטר
