"סבב אלים נגד הפלסטינים עלול לשבש את היחסים עם האמירויות"
כנס האקדמי באקדמית גליל מערבי העלה מגוון שאלות סביב הסכמי אברהם. ביניהן, מה הסיכונים ליחסים בין המדינות וכיצד שני הצדדים יכולים להרוויח ממנו
עמי רוחקס דומבה
| 04/01/2021
מאת The White House from Washington, DC - President Trump and The First Lady Participate in an Abraham Accords Signing Ceremony, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=94136692
השינוי הגיאו-פוליטי שנוצר בעקבות הסכמי השלום האחרונים עמד במוקד הדיונים בכנס 'ישראל והמפרץ' שבו השתתפו חוקרים מובילים מתחום המזרח התיכון, ביניהם חברי סגל מהחטיבה ללימודי מזרח תיכון באקדמית גליל מערבי. מאז שהוכרז לאחרונה על הסכם השלום בין האמירויות לבין ישראל בתיווך ארה"ב, בהתאם לנוסחה אותה כינה רה"מ "שלום תמורת שלום", נערכו דיונים ציבוריים ואקדמיים לא מועטים בנוגע למגמה הגוברת בקרב מדינות מוסלמיות להעביר את היחסים בינם לבין ישראל למישור רשמי.
על אף העובדה שלא הייתה התקדמות מדינית בזירה הישראלית-פלסטינית, מאז ההודעה על כינון היחסים עם איחוד האמירויות באמצע נובמבר האחרון, הצטרפו לנרמול היחסים גם בחריין, סודן וממלכת מרוקו. לרגל חתימת הסכמי השלום, התקיים באקדמית גליל מערבי כנס חוקרים ומומחים מובילים לתחומי המזרח התיכון שעסק בהזדמנויות בסיכונים הטמונים בהסכמים אלו.
הכנס האקדמי שנערך בהובלת החטיבה ללימודי המזרח התיכון שודר באופן מקוון, והתמקד בהיבטים חברתיים ותרבותיים של המפרץ וישראל ובהשפעות ההסכם על המרחב והזירה הבין-לאומית. בכנס השתתפו חוקרים ומומחים מהאקדמיה הישראלית, ביניהם פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר עלי אל-אעור מהפורום לחשיבה אזורית ומרצים נוספים בהם צוות החטיבה ללימודי המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי, בראשות ראש החטיבה למזרח התיכון פרופ' רונן יצחק.
"ההסכם עם האמירויות יוצר הזדמנות נהדרת ומעלה גם סיכונים" הסבירה ד"ר מורן זגה מאוניברסיטת חיפה ומכון מיתווים. "בזמן שחלה התערערות במדינות סביבנו בעקבות אירועי האביב הערבי, התקיים באמירויות שינוי בדור ההנהגה. הדור החדש של מנהיגי המפרץ מסתכל כלפי חוץ, מתעניין באזור ורוצה להשפיע על הזירה האסטרטגית.
"על אף ההתחלה המאוד חמה של היחסים בין המדינות, היחסים עלולים להשתבש ולהצטנן במקרה של סבב אלים נגד הפלסטינים, או פעולה צבאית ישראלית באיראן שתתקיים מבלי שמנהיגי האמירויות ידעו עליה מראש או יהיו מעורבים. "הסכם אברהם" הוא ברית אסטרטגית עם שותפה שווה, כל מקרה של הפרת אמון מצידנו מסוגל לפגוע בהסכם באופן בלתי הפיך. אם האמירויות ירגישו נבגדות ומרומות ע"י ישראל הן יבטלו את ההסכם".
פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי: "הסכמי הנורמליזציה הם תוצאה של פעילות מדינית חשאית ורבת שנים בין ישראל לשכנותיה. מתחת לפני השטח ומאחורי הקלעים, ישראל פועלת באינטנסיביות מול מדינות רבות שלא מקיימות קשרים עם המדינה ומעניקה להן סיוע כלכלי ותעשייתי. את פירות שיתוף הפעולה האזרחי ולאו דווקא הצבאי, אנו רואים כעת.
"מעבר לזהות האינטרסים מול איראן, דבר המאחד את מדינות המפרץ וישראל ודוחק בהן להידוק שיתוף הפעולה, הקשרים באים לידי ביטוי בשיתוף פעולה נרחב בעיקר בתחום הטכנולוגי. תעשיות הייטק וחברות חקלאיות ישראליות פועלות במדינות המפרץ מזה זמן רב, והסכם השלום מאפשר להוציא לאור את שיתופי הפעולה, ומוכיח שקיימים קשרים גם עם מדינות ערביות אחרות. אנו מקווים שאלו אשר טרם חתמו על הסכם שלום עם מדינת ישראל יעשו זאת בעתיד הנראה לעין".
פרופ' נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי: "הזירה הגיאו-פוליטית באזור המזרח-התיכון משתנה כל העת, כאשר מחד נוצרות הזדמנויות לבניית קשרים ושותפויות בין מדינות האזור ומאידך היחסים עלולים להתדרדר ולהקשות על בניית יחסי אמון וקשרי גומלין בין הצדדים.
"כל עוד ישראל תתמיד לפתח את המשאב האנושי שלה, היא תמשיך להוות אבן-שואבת לחברות בינ"ל ולמדינות השואפות לזליגת ידע מאיתנו אליהם ולקשרי גומלין שיסייעו לצמיחתן. אנו מקווים שהסכמי שלום אלו רק ידגישו בפני מקבלי ההחלטות את חשיבות הרחבת התקצוב של המערכת האקדמית ואת הצורך להגדיל את ההשקעה בפיתוח תחומי ידע שיאדירו את ההון האנושי הישראלי".
כנס האקדמי באקדמית גליל מערבי העלה מגוון שאלות סביב הסכמי אברהם. ביניהן, מה הסיכונים ליחסים בין המדינות וכיצד שני הצדדים יכולים להרוויח ממנו
מאת The White House from Washington, DC - President Trump and The First Lady Participate in an Abraham Accords Signing Ceremony, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=94136692
השינוי הגיאו-פוליטי שנוצר בעקבות הסכמי השלום האחרונים עמד במוקד הדיונים בכנס 'ישראל והמפרץ' שבו השתתפו חוקרים מובילים מתחום המזרח התיכון, ביניהם חברי סגל מהחטיבה ללימודי מזרח תיכון באקדמית גליל מערבי. מאז שהוכרז לאחרונה על הסכם השלום בין האמירויות לבין ישראל בתיווך ארה"ב, בהתאם לנוסחה אותה כינה רה"מ "שלום תמורת שלום", נערכו דיונים ציבוריים ואקדמיים לא מועטים בנוגע למגמה הגוברת בקרב מדינות מוסלמיות להעביר את היחסים בינם לבין ישראל למישור רשמי.
על אף העובדה שלא הייתה התקדמות מדינית בזירה הישראלית-פלסטינית, מאז ההודעה על כינון היחסים עם איחוד האמירויות באמצע נובמבר האחרון, הצטרפו לנרמול היחסים גם בחריין, סודן וממלכת מרוקו. לרגל חתימת הסכמי השלום, התקיים באקדמית גליל מערבי כנס חוקרים ומומחים מובילים לתחומי המזרח התיכון שעסק בהזדמנויות בסיכונים הטמונים בהסכמים אלו.
הכנס האקדמי שנערך בהובלת החטיבה ללימודי המזרח התיכון שודר באופן מקוון, והתמקד בהיבטים חברתיים ותרבותיים של המפרץ וישראל ובהשפעות ההסכם על המרחב והזירה הבין-לאומית. בכנס השתתפו חוקרים ומומחים מהאקדמיה הישראלית, ביניהם פרופ' אלי פודה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' איתן גלבוע מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר עלי אל-אעור מהפורום לחשיבה אזורית ומרצים נוספים בהם צוות החטיבה ללימודי המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי, בראשות ראש החטיבה למזרח התיכון פרופ' רונן יצחק.
"ההסכם עם האמירויות יוצר הזדמנות נהדרת ומעלה גם סיכונים" הסבירה ד"ר מורן זגה מאוניברסיטת חיפה ומכון מיתווים. "בזמן שחלה התערערות במדינות סביבנו בעקבות אירועי האביב הערבי, התקיים באמירויות שינוי בדור ההנהגה. הדור החדש של מנהיגי המפרץ מסתכל כלפי חוץ, מתעניין באזור ורוצה להשפיע על הזירה האסטרטגית.
"על אף ההתחלה המאוד חמה של היחסים בין המדינות, היחסים עלולים להשתבש ולהצטנן במקרה של סבב אלים נגד הפלסטינים, או פעולה צבאית ישראלית באיראן שתתקיים מבלי שמנהיגי האמירויות ידעו עליה מראש או יהיו מעורבים. "הסכם אברהם" הוא ברית אסטרטגית עם שותפה שווה, כל מקרה של הפרת אמון מצידנו מסוגל לפגוע בהסכם באופן בלתי הפיך. אם האמירויות ירגישו נבגדות ומרומות ע"י ישראל הן יבטלו את ההסכם".
פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי: "הסכמי הנורמליזציה הם תוצאה של פעילות מדינית חשאית ורבת שנים בין ישראל לשכנותיה. מתחת לפני השטח ומאחורי הקלעים, ישראל פועלת באינטנסיביות מול מדינות רבות שלא מקיימות קשרים עם המדינה ומעניקה להן סיוע כלכלי ותעשייתי. את פירות שיתוף הפעולה האזרחי ולאו דווקא הצבאי, אנו רואים כעת.
"מעבר לזהות האינטרסים מול איראן, דבר המאחד את מדינות המפרץ וישראל ודוחק בהן להידוק שיתוף הפעולה, הקשרים באים לידי ביטוי בשיתוף פעולה נרחב בעיקר בתחום הטכנולוגי. תעשיות הייטק וחברות חקלאיות ישראליות פועלות במדינות המפרץ מזה זמן רב, והסכם השלום מאפשר להוציא לאור את שיתופי הפעולה, ומוכיח שקיימים קשרים גם עם מדינות ערביות אחרות. אנו מקווים שאלו אשר טרם חתמו על הסכם שלום עם מדינת ישראל יעשו זאת בעתיד הנראה לעין".
פרופ' נסים בן דוד, נשיא האקדמית גליל מערבי: "הזירה הגיאו-פוליטית באזור המזרח-התיכון משתנה כל העת, כאשר מחד נוצרות הזדמנויות לבניית קשרים ושותפויות בין מדינות האזור ומאידך היחסים עלולים להתדרדר ולהקשות על בניית יחסי אמון וקשרי גומלין בין הצדדים.
"כל עוד ישראל תתמיד לפתח את המשאב האנושי שלה, היא תמשיך להוות אבן-שואבת לחברות בינ"ל ולמדינות השואפות לזליגת ידע מאיתנו אליהם ולקשרי גומלין שיסייעו לצמיחתן. אנו מקווים שהסכמי שלום אלו רק ידגישו בפני מקבלי ההחלטות את חשיבות הרחבת התקצוב של המערכת האקדמית ואת הצורך להגדיל את ההשקעה בפיתוח תחומי ידע שיאדירו את ההון האנושי הישראלי".
