משרד הדיגיטל ורשות החדשנות יקימו איגוד חברות NLP
יסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. תקציב האיגוד לשלוש השנים הקרובות עומד על כ-7.5 מיליון ש״ח. בין החברות באיגוד ניתן למצוא את רפאל, בנק הפועלים, מלינגו, ועוד
מנדי קוגוסובסקי
| 22/09/2020
צילום: BIGSTOCK/Copyright: Wrightstudio
משרד הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות אישרו את הקמתו של איגוד חברות לטכנולוגיות שפת אנוש, או NLP (Natural Language Processing) הפועלות בעברית ובערבית. מטרת האיגוד הנה לסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. התקציב לשלוש השנים הקרובות עומד על כ-7.5 מיליון ש״ח.
האיגוד מוקם לאור איכות בלתי מספקת של זיהוי השפות עברית וערבית במערכות ממוחשבות מסוגים שונים, בהשוואה לזיהוי הדיבור בשפות אחרות. הסיבה לאיכות הירודה והקושי בפיתוח טמונה בעובדה שעברית וערבית הינן שפות שמיות, והן מאתרות יותר וקשות יותר לניתוח. כך איכות ההבנה והזיהוי של שפת אנוש הינה נמוכה יותר ומהווה חסם ליישום ומימוש שירותים מתקדמים ואיכותיים.
מטרת האיגוד תהיה לייצר תשתית מו"פ שתאפשר בסיס אמפירי לזיהוי האלמנטים והדגמים המבניים המרכיבים את המערכת הלשונית ולמיפוי האופן שבו משתמשים במערכות האלו: מאפיינים תחביריים, סמנטיים ומורפולוגים בתחום עיבוד שפה טבעית. על מנת לאפשר שיפורים מגוונים ורחבים ככל הניתן, הקורפוסים המתויגים בעברית ובערבית יהיו מתחומים מגוונים, בהם חדשות, ארכיונים, סרטים, ספרים, מאמרים, שירות לקוחות, שידורי רדיו וטלוויזיה מתומללים, ועוד.
נוסף על כך, יבחן האיגוד את האפשרות להתאמת כלי צד ג', או לפיתוח כלים בקוד פתוח לבדיקות ושיפור איכות הבנת שתי השפות ע"י מערכות מחשוב שונות. התשתית שיקים האיגוד תוקם על גבי ענן ותאפשר שיתוף מאובטח של הקורפוסים והרצת מערכת ניהול ואלגוריתמים לכל השותפים באיגוד.
בין החברות באיגוד ניתן למצוא את רפאל, בנק הפועלים, מלינגו, וואלה, Ynet, AudioCodes ועוד. הצרכנים הפוטנציאליים למוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית מגיעים ממגוון נרחב של מגזרים ושירותים: הייטק, בנקאות, ביטוח, תקשורת, בריאות, חינוך, תיירות, השמה, משרדים ממשלתיים, מערכות ביטחון ומודיעין ועוד.
אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי, מסר כי "הסקטור הציבורי עוסק ביום יום במידע בעברית ובערבית שחלקו הגדול אינו מובנה. אחד מהאתגרים הגדולים בדיגיטציה של השירותים הציבוריים הינה לאפשר יעילות תפעולית, זמינה לציבור ללא עלות, לצד פריון גבוה".
יסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. תקציב האיגוד לשלוש השנים הקרובות עומד על כ-7.5 מיליון ש״ח. בין החברות באיגוד ניתן למצוא את רפאל, בנק הפועלים, מלינגו, ועוד
צילום: BIGSTOCK/Copyright: Wrightstudio
משרד הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות אישרו את הקמתו של איגוד חברות לטכנולוגיות שפת אנוש, או NLP (Natural Language Processing) הפועלות בעברית ובערבית. מטרת האיגוד הנה לסייע בקידום הבנת השפה העברית והשפה הערבית במערכות ממוחשבות. התקציב לשלוש השנים הקרובות עומד על כ-7.5 מיליון ש״ח.
האיגוד מוקם לאור איכות בלתי מספקת של זיהוי השפות עברית וערבית במערכות ממוחשבות מסוגים שונים, בהשוואה לזיהוי הדיבור בשפות אחרות. הסיבה לאיכות הירודה והקושי בפיתוח טמונה בעובדה שעברית וערבית הינן שפות שמיות, והן מאתרות יותר וקשות יותר לניתוח. כך איכות ההבנה והזיהוי של שפת אנוש הינה נמוכה יותר ומהווה חסם ליישום ומימוש שירותים מתקדמים ואיכותיים.
מטרת האיגוד תהיה לייצר תשתית מו"פ שתאפשר בסיס אמפירי לזיהוי האלמנטים והדגמים המבניים המרכיבים את המערכת הלשונית ולמיפוי האופן שבו משתמשים במערכות האלו: מאפיינים תחביריים, סמנטיים ומורפולוגים בתחום עיבוד שפה טבעית. על מנת לאפשר שיפורים מגוונים ורחבים ככל הניתן, הקורפוסים המתויגים בעברית ובערבית יהיו מתחומים מגוונים, בהם חדשות, ארכיונים, סרטים, ספרים, מאמרים, שירות לקוחות, שידורי רדיו וטלוויזיה מתומללים, ועוד.
נוסף על כך, יבחן האיגוד את האפשרות להתאמת כלי צד ג', או לפיתוח כלים בקוד פתוח לבדיקות ושיפור איכות הבנת שתי השפות ע"י מערכות מחשוב שונות. התשתית שיקים האיגוד תוקם על גבי ענן ותאפשר שיתוף מאובטח של הקורפוסים והרצת מערכת ניהול ואלגוריתמים לכל השותפים באיגוד.
בין החברות באיגוד ניתן למצוא את רפאל, בנק הפועלים, מלינגו, וואלה, Ynet, AudioCodes ועוד. הצרכנים הפוטנציאליים למוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית מגיעים ממגוון נרחב של מגזרים ושירותים: הייטק, בנקאות, ביטוח, תקשורת, בריאות, חינוך, תיירות, השמה, משרדים ממשלתיים, מערכות ביטחון ומודיעין ועוד.
אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי, מסר כי "הסקטור הציבורי עוסק ביום יום במידע בעברית ובערבית שחלקו הגדול אינו מובנה. אחד מהאתגרים הגדולים בדיגיטציה של השירותים הציבוריים הינה לאפשר יעילות תפעולית, זמינה לציבור ללא עלות, לצד פריון גבוה".
