לבחור להכריע את האויב ולא לנהל סכסוך

מזה כעשור שהצבא המצרי מתמודד מול הטרור בסיני, בהצלחה מוגבלת בלבד. מדוע הוא לא מנצח? ד״ר רפי שגיב מנתח את המצב הקיים ומציע אפשרויות פעולה

הצבא המצרי בביר אל-עבד, לאחר פיגוע בדצמבר 2017. צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany

למרות שחצי האי סיני מהווה שטח מאוד מוגדר וקטן יחסית, 6% בלבד משטחה הכולל של מצרים, הצבא המצרי מתקשה מאוד להכריע את המערכה מול דאע"ש שמתנהלת בו. כאשר עלה הפילדמרשל עבד אל-פתאח א-סיסי לשלטון ביוני 2013, הייתה תקווה מאוד גדולה שהנה, הופיע המושיע, ושבעיית הטרור בסיני תוסר מסדר היום. למרות שעברו כבר למעלה משבע שנים, התקוות הללו טרם התממשו. זאת ועוד, בשנים הללו הלכה וגברה ההעזה של אותם טרוריסטים והם גובים את חייהם של חיילים וקצינים, שוטרים ואזרחים מצריים כמעט על בסיס יומי.

עד שנת 2014 נקרא הארגון שפעל בסיני "תומכי בית המקדש", והיה נדמה שזה היה רק עניין של זמן קצר עד שיוכרע ויעבור מן העולם. לא רק שזה לא קרה, אלא שהארגון הכריז על העברת נאמנותו לטובת דאע"ש (המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה) ובכך הפך לזרוע שלו בסיני. המשמעות של הצעד הזה הייתה ועודנה רבה, כיוון שמדובר על שת"פ מלא בהעברת אמצעי לחימה, גיוס אנשים, מודיעין, שימוש באמצעי תקשורת, כסף ועוד משאבים לטובת המאמץ בסיני.

הצבא המצרי: הצהרות לוחמניות אך ביצועים חלשים

הנהגת דאע"ש בסיני בחרה את אזור מרכז וצפון סיני כאזורים בהם יתקפו את כוחות הביטחון המצריים. הם פועלים בעיקר במשולש שמורכב משיח' זוויד, אל-עריש ורפיח המצרית, ובשנים האחרונות הוסיפו את אזור העיר ביר אל-עבד הממוקמת מערבית לאל-עריש. בשל מורכבותו הטופוגראפית, משמש אותם אזור מרכז סיני כמקום בו הם יכולים להסתתר ולהתארגן, וכמרכז לוגיסטי ממנו הם יוצאים לפעולותיהם.

חרף מאמצי הצבא המצרי, הצהרותיו הלוחמניות, והכרזות על מבצעים עם כותרות מרשימות, הביצועים בשטח, היו חלשים, בלשון המעטה. החל משנת 2011, פריסת הצבא המצרי בסיני (במסגרת "מבצע נשר") הלכה וגדלה – באישור ישראל – באופן שלא נצפה מאז מלחמת 1973, והיא כוללת גדודים וחטיבות המצוידות בטנקים ונשק כבד, עם ליווי מסוקי ומטוסי קרב. יש הטוענים שאף ישראל מסייעת למצרים מקרוב. למרות כל זאת, דאע"ש הצליח לא מעט פעמים להוציא את הצבא המצרי משיווי משקלו ולהביכו.

כך, למשל, פעולה שבוצעה ב-2012 גבתה את חייהם של 16 חיילים מצריים בסמוך למעבר כרם שלום. באוקטובר 2014 נהרגו 33 שוטרים וחיילים מצריים במספר התקפות על עמדות צבא ומשטרה במרכז אל-עריש. ביולי 2015 הצליחו אנשי המדינה האסלאמית להשתלט ממש על חלקים מהעיר שייח' זוויד. בספטמבר 2015 הם ביצעו ירי של טיל קורנט ופגעו בספינה של חיל הים המצרי. בנובמבר 2017, בצהרי היום, הם הוציאו לפועל התקפה ישירה על מסגד בעיירה בשם אלרוודה הסמוכה לביר אל-עבד, שגבתה את חייהם של 311 אזרחים. בימים אלה ממש מתמודד הצבא המצרי עם העובדה שמחבלי דאע"ש הצליחו להשתלט על 5 כפרים באזור ביר אל-עבד, ולמרות מאמצי הצבא המצרי להחזיר את השליטה לידיו, טרם התקבל אישור שהדבר צלח – וכל זה ממש על קצה המזלג.

מספר גורמים וסיבות חברו יחדיו למצב, כפי שתואר עד כה. הסיבה העיקרית היא העובדה שמדובר במלחמה אסימטרית בין צבא סדיר לבין ארגון טרור. למרות הניסיון של הצבא המצרי במלחמה בטרור, הפיקוד הבכיר טרם הפנים את העובדה שהיערכות ולחימה מול טרור מחייבת גישה, מחשבה ופעולות שונות מהותית ממה שבוצע עד היום. הממסד הצבאי במצרים משקיע עשרות מיליארדי דולרים ברכש מסיבי של מטוסים ומסוקי קרב מהחדישים ביותר, צוללות, נושאות מסוקים, טילים מתקדמים ועוד, כאשר לא ברורה לגמרי מה תכליתם של כל אלה – בזמן שבסיני הוא לא מצליח לממש ריבונות ולהביס את דאע"ש.

תקיעת היתד של דאע״ש בסיני

הערכות גורסות כי דאע"ש סיני מונה כאלף לוחמים פעילים המצוידים בנשק קל ובינוני, טילים נגד מטוסים ונגד טנקים, רימונים, מוקשים ומטעני חבלה, והם מתניידים בטנדרים ואופנועים קלים ומהירים. ברור לכל בר דעת שצוללות ונושאות מסוקים לא יועילו כאן. המודיעין הצבאי המצרי מתקשה מאוד לחדור לארגון ולספק מודיעין איכותי בזמן אמת, ויש לכך מספר סיבות. אזור מרכז וצפון סיני הוזנח במהלך השנים ויש כעס גדול בקרב התושבים כלפי השלטון המצרי, ולכן הם ממעטים לשתף איתו פעולה. בנוסף, דאע"ש נוקט בדרכים של הפחדה וחיסול כלפי האוכלוסייה המקומית, הדבר בא לידי ביטוי בחיסולם של חשודים בסיוע לצבא. התושבים המקומיים צופים בהשתאות ובפחד בפעולות הנועזות של דאע"ש ובהצלחותיו מצד אחד, ומצד שני, הם המומים מאוזלת היד של הצבא המצרי - והמסקנות שלהם חד משמעיות.

הצבא המצרי מנסה לשלוט על כל מקורות האספקה ממרכז סיני ועד לגבול עזה, ולשם כך הוא פרס רשת של מחסומי ביקורת. למרות זאת, דאע"ש מצליח להחזיק מעמד ולקבל את מגוון האמצעים הדרושים לקיומו. הדבר קורה הודות לרשת של מבריחים מקצועיים מקרב הבדואים של צפון סיני, שזו פרנסתם ועיקר עיסוקם. הם מספקים בעיקר דלק, מזון ומים ולפעמים גם אמל"ח בזכות שליטתם המוחלטת בדרכי הגישה ובדרכים העוקפות של סיני. הדבר משתלם להם, כיוון שדאע"ש משלם במזומן ובמחיר גבוה בהרבה ממחירי השוק. יתרה מכך, מי שמאייש את המחסומים ברחבי סיני, ברוב המקרים, אלה חיילים ושוטרים מצרים צעירים שלא נמנים על היחידות המובחרות, ולכן במקרים רבים קל למבריחים לשחד אותם ולעבור את המחסומים בקלות.

תרומה ממשית לדאע"ש בסיני מגיעה מתחומה של לוב, הנמצאת בגבולה המערבי של מצרים. לוב מסובכת במלחמת אזרחים, שגורמים רבים מעורבים בה, כולל ארגון דאע"ש. השלוחה הלובית דואגת להזרים כל הזמן נשק, אמל"ח וציוד לקולגות בסיני. כמובן שגם במקרה זה מעורבות קבוצות של מבריחים מקצועיים מהשבטים שעל גבול לוב-מצרים שמוכנות לשאת במשימה, מכל הטעמים האפשריים, ובעיקר בגלל שכסף גדול ממתין בסוף הדרך.

לנוכח תקיעת היתד של דאע"ש בסיני, קיימת הרגשה שהצבא המצרי עבר ממדיניות של חיסול והשמדת הארגון הזה למדיניות של הכלה. כלומר, נוצרה בסיני בעיה כרונית ויש לנהל אותה או להתנהל מולה. זו גישה מסוכנת מבחינת המצרים, שכן היא מקבעת שתי הנחות. הראשונה, שהצבא המצרי לא מסוגל להביס את דאע"ש, והשנייה היא שהארגון קנה למעשה אחיזה בסיני. על הצבא המצרי לעבור ניעור רציני, להתאים את עצמו מבחינה טקטית למציאות המשתנה, ולא להגיב ליוזמות ולהתקפות של  דאע"ש מאוחר, מעט ובאופן מסורבל.

בנוסף, יש חשיבות רבה לאימון הגדודים וכוחות המשטרה הפועלים בסיני באופן מיוחד ובהכשרה ארוכה ויסודית המותאמת ללוחמה בטרור. יש ליזום מהלכים התקפיים, ולא רק מארבים פסיביים, שיפתיעו את גורמי הטרור באזורים מהם הם פועלים. לשם כך, המודיעין הצבאי המצרי חייב להשתפר מאוד ולהפגין יכולות איסוף מודיעין ברמה גבוהה יותר מזו הנוכחית. התעקשות על גיוס סוכנים שיביאו מודיעין אמיתי ומדויק היא חובה, לצד הפעלה של אמצעי איסוף אוויריים שיתצפתו 24/7 מעל מוקדי הפעילות וההתבססות של דאע"ש. יש לעשות מאמץ להפסיק את ההברחות מכיוון לוב ובסיני עצמה, כדי לנסות ולייבש את הביצה הטובענית הזו. הצבא המצרי חייב לבצע הערכה מחודשת ולשים את השמדת הנוכחות של דאע"ש בסיני כמטרה מרכזית. מהלך שכזה יצריך אותו לפעולה ארוכה ומורכבת, הכוללת סריקה קפדנית והשמדה מלאה של כל תא ותא של טרור, תוך נכונות לחיכוך ברמה גבוהה עם האויב.

במקביל לפעולות הצבאיות, יש לעשות מאמץ בכיוון האוכלוסייה האזרחית - לשפר את רמת חייה ולהוכיח לאזרחים שאכן השלטון מתייחס אליהם. הגברת ההשקעות ופיתוח אזרחי ישקמו את האמון בין השלטון המרכזי לאזרחי סיני, ישפרו את היחסים עם הצבא והמשטרה והידיעות המודיעיניות תזרומנה ביתר קלות.

ד"ר רפי שגיב הנו מרצה להיסטוריה של המזרח התיכון באקדמית גליל מערבי.

אולי יעניין אותך גם

יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט. צילום: שלומי יוסף

סלברייט מדווחת על התוצאות לרבעון הראשון של 2021

נהנית מגידול משמעותי בהכנסות השנתיות ובהכנסות ממנויים בהשוואה לשנה שעברה. מנכ״ל החברה: מרוצים מהצלחתנו להוציא לפועל את אסטרטגיית הצמיחה שלנו, ולהמשיך להציע ללקוחותינו הפתרונות המסייעים ולהאיץ תהליכי חקירה