משבר הקורונה: העדר טיפול במהגרים עלול להוביל להתפרצות אלימות
הממשלה גוררת רגליים בהחלטה כיצד לטפל במהגרים במדינה בזמן משבר הקורונה בהיבטי בריאות וכסף. גורמים לשעבר במשטרה טוענים כי העדר טיפול ראוי בהקשר זה עלול להביא להתפרצות של מחלה שתגרור פרץ אלימות מצד המהגרים שיהיו תחת סגר ללא כסף או שירותי רפואה
עמי רוחקס דומבה
| 23/04/2020
צילום: דוברות המשטרה
הוועדה לנושא נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה שבוע שעבר לדיון על שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים שהם מסתננים. סלע המחלוקת הוא מנגנון החזר הכספים. הרעיון הוא לתת לעובד הזר למשוך כספים מהפקדון על שמו, עד 2700 ש"ח בחודש, וכספים אלו הוא יצטרך להחזיר במהלך שנתיים לאחר מכן. גורמי שיטור חוששים כי העדר טיפול רפואי ופיננסי ראוי במהגרים בתקופה זו יכול להוביל להתפרצות המגיפה ואלימות בעקבות סגר שיוטל על אוכלוסיה זו.
"הייתה יוזמה שמתגלגלת כבר כמעט חודשיים. מתחילת האירועים כשנסגרו המסעדות, היה ברור שצריך למצוא פתרון. הייתה לי שיחה עם ראש עיריית ת"א רון חולדאי, העברתי את זה גם לגורמים הפוליטיים, והתקבל אור ירוק להתקדם ביכולת של תושבי אריתריאה וסודן לקבל את כספי הפיקדון שנמצאים אצלם. אנחנו המלצנו שזה יהיה בתשלומים, כשהבסיס לתשלום הוא פחות או יותר הבטחת הכנסה לזוג במדינת ישראל לפי כלי הביטוח הלאומי. על הבסיס הזה כתבנו תזכיר חוק, תזכיר החוק הזה הופץ לפני כשבועיים, היו לו בערך שישים או שבעים התייחסויות מגורמים שונים, כל אחד רצה לדייק אותו לכיוון אחר", הסביר פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.
"יש היום על השולחן תזכיר חוק או תקנות צו חירום, תלוי באפיק המשפטי שיבחר, כמעט סגורים. מי שמרכז את הנושא הזה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה והנושא היחיד שבמחלוקת הוא שלפי תזכיר החוק, מי שיקבל את הכסף יצטרך להחזירו לאורך תקופה של יותר משנתיים, כאשר זה 4% לחודש, בתנאי שהוא משתכר ברמה מסוימת, וזה יתחיל רק מינואר 2021. זה היה הבסיס שכולם הסכימו עליו, עכשיו יש מספר גורמים שרוצים לדייק את זה לכיוון כזה או אחר, זה סלע המחלוקת היחיד."
סיכון למרי אזרחי
אחד החששות בהעדר טיפול רפואי ופיננסי במהגרים בעת מגיפת הקורונה הוא שאלו יכולים להדביק, שלא ביודעין, אוכלוסיות נוספות בארץ. המשמעות היא שאם תתגלה התפרצות באזורים בהם גרים המהגרים, בתל אביב או בכל עיר אחרת, המשטרה תצטרך לאכוף סגר קשיח על המהגרים. בהעדר שירותי רפואה ויכולת פרנסה, אלו לא צפויים לשבת בשקט וקיים חשש להתמרדות, אפילו אלימה.
יתרה מכך, אם המשטרה תצטרך להחיל סגר סלקטיבי על אזורי מהגרים כפי שעשתה בבני ברק או ירושלים, המשמעות היא כי היא לא תוכל לפעול במקומות אחרים בארץ. המשטרה היא גוף אכיפת חוק עם משאבים סופיים, אותם צריך לחלק בכל המדינה. מכאן, שטיפול רפואי ופיננסי מקדים ויזום הינו שווה ערך לשימוש במשטרה כמשאב.
ניצב משנה בדימוס, אילן מור, אומר בהתייחס לדברים כי הדיון בוועדת הקורנה בנושא התקיים בעיצומה של מגפת קורונה ונועד לעסוק במקומם של הזרים בחברה הישראלית. "עם זאת, לא ראיתי שום התייחסות לאופן שבו מדינת ישראל מתייחסת בהקשר של קורונה לקהילת הזרים מתוך הבנה שמדובר בקהילה שבמאפיינים שלה דומה לבתי האבות, החרדים ובני המיעוטים", מסביר מור.
"הערת ח"כ עופר בפתח הדיון מהותית. משבר בסדר גודל כזה שלא היה מוכר בעבר מחייב גמישות מחשבתית ואין מקום ל 'נושא הומניטרי מהמעלה הראשונה שתקוע בגלל בירוקרטיה ושיקולים פוליטיים'. האם דמי הפקדון הם אמצעי או מטרה? הייתי שמח לו האמירות היו מתמקדות בדרך לאתר את גורמי הסיכון לעניין המגפה בקרב העובדים הזרים ודיון לעניין הפקדון אך ורק כאמצעי האמור לסייע לבצע אכיפה. האם לא ברור למקבלי ההחלטות כי תנאי המחייה והעבודה, כאשר חלקם עוסקים כמטפלים לקשישים והמגע התמידי עם ישראלים מהווים גורמים לסיכון?"
הממשלה גוררת רגליים בהחלטה כיצד לטפל במהגרים במדינה בזמן משבר הקורונה בהיבטי בריאות וכסף. גורמים לשעבר במשטרה טוענים כי העדר טיפול ראוי בהקשר זה עלול להביא להתפרצות של מחלה שתגרור פרץ אלימות מצד המהגרים שיהיו תחת סגר ללא כסף או שירותי רפואה
צילום: דוברות המשטרה
הוועדה לנושא נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה שבוע שעבר לדיון על שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים שהם מסתננים. סלע המחלוקת הוא מנגנון החזר הכספים. הרעיון הוא לתת לעובד הזר למשוך כספים מהפקדון על שמו, עד 2700 ש"ח בחודש, וכספים אלו הוא יצטרך להחזיר במהלך שנתיים לאחר מכן. גורמי שיטור חוששים כי העדר טיפול רפואי ופיננסי ראוי במהגרים בתקופה זו יכול להוביל להתפרצות המגיפה ואלימות בעקבות סגר שיוטל על אוכלוסיה זו.
"הייתה יוזמה שמתגלגלת כבר כמעט חודשיים. מתחילת האירועים כשנסגרו המסעדות, היה ברור שצריך למצוא פתרון. הייתה לי שיחה עם ראש עיריית ת"א רון חולדאי, העברתי את זה גם לגורמים הפוליטיים, והתקבל אור ירוק להתקדם ביכולת של תושבי אריתריאה וסודן לקבל את כספי הפיקדון שנמצאים אצלם. אנחנו המלצנו שזה יהיה בתשלומים, כשהבסיס לתשלום הוא פחות או יותר הבטחת הכנסה לזוג במדינת ישראל לפי כלי הביטוח הלאומי. על הבסיס הזה כתבנו תזכיר חוק, תזכיר החוק הזה הופץ לפני כשבועיים, היו לו בערך שישים או שבעים התייחסויות מגורמים שונים, כל אחד רצה לדייק אותו לכיוון אחר", הסביר פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה.
"יש היום על השולחן תזכיר חוק או תקנות צו חירום, תלוי באפיק המשפטי שיבחר, כמעט סגורים. מי שמרכז את הנושא הזה הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה והנושא היחיד שבמחלוקת הוא שלפי תזכיר החוק, מי שיקבל את הכסף יצטרך להחזירו לאורך תקופה של יותר משנתיים, כאשר זה 4% לחודש, בתנאי שהוא משתכר ברמה מסוימת, וזה יתחיל רק מינואר 2021. זה היה הבסיס שכולם הסכימו עליו, עכשיו יש מספר גורמים שרוצים לדייק את זה לכיוון כזה או אחר, זה סלע המחלוקת היחיד."
סיכון למרי אזרחי
אחד החששות בהעדר טיפול רפואי ופיננסי במהגרים בעת מגיפת הקורונה הוא שאלו יכולים להדביק, שלא ביודעין, אוכלוסיות נוספות בארץ. המשמעות היא שאם תתגלה התפרצות באזורים בהם גרים המהגרים, בתל אביב או בכל עיר אחרת, המשטרה תצטרך לאכוף סגר קשיח על המהגרים. בהעדר שירותי רפואה ויכולת פרנסה, אלו לא צפויים לשבת בשקט וקיים חשש להתמרדות, אפילו אלימה.
יתרה מכך, אם המשטרה תצטרך להחיל סגר סלקטיבי על אזורי מהגרים כפי שעשתה בבני ברק או ירושלים, המשמעות היא כי היא לא תוכל לפעול במקומות אחרים בארץ. המשטרה היא גוף אכיפת חוק עם משאבים סופיים, אותם צריך לחלק בכל המדינה. מכאן, שטיפול רפואי ופיננסי מקדים ויזום הינו שווה ערך לשימוש במשטרה כמשאב.
ניצב משנה בדימוס, אילן מור, אומר בהתייחס לדברים כי הדיון בוועדת הקורנה בנושא התקיים בעיצומה של מגפת קורונה ונועד לעסוק במקומם של הזרים בחברה הישראלית. "עם זאת, לא ראיתי שום התייחסות לאופן שבו מדינת ישראל מתייחסת בהקשר של קורונה לקהילת הזרים מתוך הבנה שמדובר בקהילה שבמאפיינים שלה דומה לבתי האבות, החרדים ובני המיעוטים", מסביר מור.
"הערת ח"כ עופר בפתח הדיון מהותית. משבר בסדר גודל כזה שלא היה מוכר בעבר מחייב גמישות מחשבתית ואין מקום ל 'נושא הומניטרי מהמעלה הראשונה שתקוע בגלל בירוקרטיה ושיקולים פוליטיים'. האם דמי הפקדון הם אמצעי או מטרה? הייתי שמח לו האמירות היו מתמקדות בדרך לאתר את גורמי הסיכון לעניין המגפה בקרב העובדים הזרים ודיון לעניין הפקדון אך ורק כאמצעי האמור לסייע לבצע אכיפה. האם לא ברור למקבלי ההחלטות כי תנאי המחייה והעבודה, כאשר חלקם עוסקים כמטפלים לקשישים והמגע התמידי עם ישראלים מהווים גורמים לסיכון?"
