כוונות ימיות: תכניות הענק של טורקיה בזירת הים

טורקיה חתמה לאחרונה על הסכם גבולות ימיים, שמהווה עבורה אמצעי לטרוף מחדש את הקלפים במזרח הים התיכון. המהלך הזה, שנכלל בתוך תוכנית התפשטות רחבה יותר, וההתעצמות בבניין הכוח של חיל הים, יאתגרו את ישראל

 

ארדואן נואם כשמאחוריו מפת "המולדת הכחולה"

בתקופה האחרונה ניתן היה להבחין בעליית מדרגה רצינית במשחקי השליטה על מאגרי הגז הטבעי באגן המזרחי של הים התיכון. במסגרת זו, האירוע אולי הבולט ביותר התרחש ב-27 בנובמבר כאשר פאיז אל סאראג', ראש ממשלת ההסכמה הלאומית של לוב, הגיע לטורקיה ונפגש עם הנשיא הטורקי ארדואן. בפגישתם החשובה חתמו השניים על הסכם לתיחומו של הגבול הימי בין המדינות.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

מבחינתה של טורקיה, היא רואה בהסכם מהלך שהוא לא פחות משובר שוויון אשר יכול לטרוף מחדש את הקלפים במזרח הים התיכון. טורקיה, שנשארה עד עכשיו מבודדת ולא השכילה להצטרף לבריתות האנרגיה האזוריות שנרקמו, רצתה 'ללמד לקח' את שאר המדינות ולהראות להן כי עליהן להתחשב בנוכחותה ובשאיפותיה באזור.

בעזרת ההסכם, מתכוונת טורקיה גם לחסום את האפשרות להביא לפועל את פרויקט ה-EastMed , מיזם שאפתני להנחתו של צינור גז משותף לישראל, קפריסין, יוון, איטליה והאיחוד האירופי. כאמור, חלק מתוואי הצינור העתידי אמור לעבור במים הכלכליים שטורקיה ניכסה לעצמה בהסכם עם לוב.

בנוסף לכך, בשבוע האחרון היינו עדים לתקרית המעידה באופן הברור ביותר על נוכחותה הימית המוגברת של טורקיה ועל ההחלטיות שלה לממש את שאיפותיה, כאשר לפי הדיווח של ערוץ 13, ספינות של חיל הים הטורקי גירשו ספינת מחקר ישראלית ששטה באזור קפריסין.

כדי להתמודד מול האתגר שטורקיה מציבה ולהיערך נכון לכך, צריך להתחשב בשני גורמים עיקריים הקשורים בכוונותיה בנוגע למזרח הים התיכון וביכולותיה הימיות.    

מולדת כחולה

נתחיל עם הכוונות. הסכם חלוקת הגבול הימי בין טורקיה ללוב הוא רק ביטוי לחלק מתוך דוקטרינה ימית רחבה יותר השולטת כיום במסדרונות הממשל הטורקי המכונה ''מולדת כחולה" (בטורקית: (Mavi Vatan. אביה של דוקטרינה זו הוא אדמירל לשעבר בשם ג'ם גורדניז, שהציג את הרעיון לראשונה במהלך סימפוזיון שנערך בשנת 2006 בפיקוד המרכזי של חיל הים הטורקי. על פי דוקטרינה זו, לטורקיה יש זכות להיות בעלת שטח ימי נרחב המשתרע על פני הים התיכון, הים האגאי והים השחור. השטח הימי השייך לטורקיה לפי גורדניז עומד על כ – 462,000 קילומטרים רבועים, והוא כולל בתוכו שטחים עצומים במזרח הים התיכון, וביניהם גם מים כלכליים השייכים לקפריסין ולאיים יווניים כמו רודוס, קסטלוריזו או כרתים.

הכתבות הכי נקראות באתר:

בכיר בלוקהיד מרטין: "בישראל מתגבשת דרישה לטייסת 'אדיר' שלישית"

הוצאות להורג ועינויים: פרטים חדשים מההפגנות באיראן

הסכם ייצוא ביטחוני גדול נוסף עם חברה בנאט"ו

משחקי צוללות: צוותים זרים קיימו אימון עם חיל הים

לראשונה: אישה תעמוד בראש ארגון ביון אוסטרלי

בדומה לארדואן, גורדניז מבקש לשנות את הסטטוס-קוו הקיים שאותו הוא רואה כהמשך ההשפלה של חוזה סוור, הסכם כניעתה של האימפריה העות'מאנית למעצמות בתום מלחמת העולם הראשונה. בטקס הענקת התעודות לבוגרי האקדמיה הימית שנערך ב–31 באוגוסט, נשא ארדואן נאום כאשר מאחוריו מפת "המולדת הכחולה'', פרט שהביא לדאגה רבה בעיתונות היוונית.

התעצמות ימית

במקביל לכוונות שאפתניות, ניתן לראות גם התעצמות ניכרת ביכולותיה הימיות של טורקיה בעשור וחצי האחרון. החל מראשית שנות ה-2,000 השקיעה הממשלה הטורקית באופן ניכר בפיתוח יכולות עיצוב ובנייה עצמאיות של פלטפורמות שונות לחיל הים. ההשקעה הרבה הולידה כמה פרויקטים מקומיים מרשימים שחיזקו באופן משמעותי את חיל הים הטורקי.

מפת "המולדת הכחולה". שאיפות גדולות יש לטורקיה

בספטמבר 2008 נמסרה לחיל הים הטורקי הקורבטה TCG Heybeliada (F-511)  שהייתה לספינת המלחמה הראשונה בתולדותיה של טורקיה, שנבנתה בייצור עצמי. חיל הים הטורקי הסתמך עד אז באופן מסורתי על ספינות יד שניה או ספינות חדשות שנקנו בעיקר מארה"ב. 

הצלחה זו הייתה לסנונית הראשונה כחלק מפרויקט MILGEM הלאומי לייצור של פריגטות וקורבטות במספנות מקומיות בטורקיה. במסגרת הפרויקט אמורות להבנות עד שנת 2028 כ-12 ספינות מלחמה לשימוש הצי הטורקי. פרויקט ה-MILGEM זכה להכרה גם מחוץ לטורקיה כאשר ביולי 2018 נחתמה עסקה בין טורקיה לבין פקיסטן, במסגרתה תספק טורקיה לחיל הים הפקיסטני ארבע קורבטות חדשות.

טורקיה בנתה בשנים האחרונות גם מגוון של כלי שיט אחרים כמו ספינות סיור (TUZLA), נחתות טנקים (BAYRAKTAR) וספינות התערבות מהירה (MRTP16), אשר גם אותם כבר הצליחה לייצא למדינות אחרות דוגמת טורקמניסטן ומלזיה. 

ארדואן מקבל את הכבוד לבצע ריתוך ראשון בטקס לציון תחילת בנייתה של צוללת נוספת

שני פרויקטים גדולים אחרים הנמצאים בעיצומם הם בנייתה של נושאת המטוסים הראשונה בייצור עצמי (TCG Anadolu L-408), אשר אמורה להסתיים עד לסוף 2020, ופרויקט MILDEN לבנייתן של 6 צוללות תחת רישיון מחברת טיסנקרופ הגרמנית. הצוללת הראשונה מבניהן (TCG Piri Reis S-330) נמצאת כבר בשלבי בנייה מתקדמים, ואם לא יחולו שינויים בסוף החודש הנוכחי היא צפויה לרדת לראשונה למים.

בסיכומו של דבר, כוונותיה השאפתניות של טורקיה בנוגע לשימוש במרחב הימי באזור, בצירוף ליכולותיה הימיות שעברו חיזוק משמעותי בשנים האחרונות, ימשיכו לאתגר את ישראל ואת בעלות בריתה עוד שנים קדימה. ישראל חייבת להיערך לכך בהתאם ולהתייחס לכוונותיה של טורקיה במלוא הרצינות.    

הכותב הוא אנליסט טורקיה ודוקטורנט במחלקה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר אילן

 

אולי יעניין אותך גם

REUTERS/Hussein Waaile/File Photo

פושעי סייבר מנצלים את החשש ממתקפות נוספות דוגמת קולוניאל פייפליין

חברת הגנת סייבר מדווחת כי נתקלה בעשרות ניסיונות מתקפה במסווה של הורדת עדכוני תוכנות אנטי-כופרה, שהן למעשה תוכנות זדוניות. בסוף השבוע נודע כי המתקפה על צינור הנפט התאפשרה ע״י פריצה לסיסמה אחת בלבד