ויהי מה - מאיר הר ציון, מאת משה גבעתי, הוצאת כנרת זמורה-דביר, 2019
מאיר הר־ציון היה לוחם נועז בתולדות הביטחון הישראלי - בין לוחמי יחידה 101, מפקדה הראשון של סיירת הצנחנים ועל אף פציעתו האנושה בקרב היה בין מקימיה של "היחידה", סיירת מטכ"ל. הוא נולד ב-1934 וכשהיה בן 14 הגיע עם אביו לקיבוץ עין חרוד, אמו ואחיותיו שושנה ורחל נקלטו בקיבוץ בית אלפא הסמוך. בשנת 1952 לקח מאיר בן ה-17 את אחותו שושנה, בת 14, לטיול רגלי סובב כינרת, אשר הסתיים בכלא הסורי. רק בתיווך האו"ם והצלב האדום שבו לישראל לאחר כחודש.
בשירותו בצה"ל קיבל את עיטור העוז על חלקו ב "מבצע כנרת". ב-1956 נפצע אנושות במבצע תגמול בא-רהווה בדרום הר חברון. לאחר פציעתו הקים בסמוך ל"כוכב הירדן" מצפון לבית שאן חווה, "אחוזת שושנה" על-שם אחותו, שנרצחה ב – 1954 בידי מחבלים במדבר יהודה.
מאיר הר-ציון הוגדר על יד הרמטכ"ל משה דיין "הלוחם היהודי הטוב ביותר מאז בר כוכבא". אריק שרון, מפקדו של מאיר הר ציון, הגדיר אותו "הלוחם הנועז ביותר של יחידה 101 והצנחנים, סייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע עם ישראל מעודו". אל"מ (כיום תא"ל) אליעזר טולדנו, בהיותו מח"ט הצנחנים, הספיד אותו במותו ב-2014 כאחד האבות המייסדים של הלוחמה הזעירה.
המשימה להעלות על הכתב את סיפורו של הר ציון הלוחם, משפחתו ותולדותיו הוטלה על אל"מ מיל' משה גבעתי, סופר והיסטוריון צבאי מנוסה, מפקד קרבי עתיר ניסיון בצה"ל, אשר היטיב לערוך תחקיר מקיף לפני כתיבת הספר ולעיין באלפי מסמכים בארכיון צה"ל, במחלקת היסטוריה ובארכיוני קיבוצים. התוצאה – ספר מרתק, סיפורה של תקופה בתולדות ישראל, סיפורה של משפחה ששורשיה נטועים באדמת הארץ זה דורות, אשר תולדותיה נכתבו בדם ותרומתה לביטחון ישראל ראויה להערצה.