מוכנים או לא מוכנים?
השבוע המשיכו הרוחות לסעור סביב דוח בריק על מוכנות הצבא. ועדת הבדיקה של צה"ל קבעה כי הצבא מוכן למלחמה ודחתה את מסקנות נציב קבילות החיילים. הטור השבועי של עמיר רפפורט מנסה לעשות סדר
עמיר רפפורט
| 27/12/2018
חיילים באימון (צילום: דו"צ)
אחד הצעדים הראשונים שעשה גדי איזנקוט כאשר מונה לרמטכ"ל היה לפתוח את תכנית החומש "גדעון" לבניין הכוח, שאושררה על ידי קודמו, רא"ל בני גנץ, בימיו האחרונים בתפקיד.
'חבל לכם על הזמן, אל תתבססו על התכנית הקיימת', הוא אמר לאנשי חיל האוויר. בתוך שבועות אחדים הודיע להם ולאנשי אגף המודיעין על קיצוץ בתקציביהם כדי להוסיף כ-2.2 מיליארד שקל בכל שנה לטובת שיפור מוכנות צבא היבשה.
אז איך קרה שדווקא בשבועות האחרונים של איזנקוט בתפקיד נאלץ הוא להשקיע שעות ארוכות בניסיון להפריך דוח ביקורת נוקב על מוכנות צבא היבשה, שכתב נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל׳) יצחק בריק, שבעצמו מסיים את תפקידו בימים אלה.
דו"ח בריק, שחרג מסמכותו לעסוק בקבילות של חיילים ועסק במוכנות הרחבה, גרם מבוכה רבה לצה"ל. ועדה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עומר בר לב, שסיירה, בין היתר, ביחידות מחסני החירום של צה״ל (ימ"חים) שללה כבר בשבוע שעבר חלק ניכר מהביקורת.
ביום שני השבוע התייצבו בישיבת מטכ"ל האלופים במילואים אבי מזרחי ודורון אלמוג, שחיברו דו"ח משלהם המתבסס על עבודת צוות של כמאה אנשי מילואים מטעם מבקר צה"ל תא"ל (מיל׳) אילן הררי (גוף צה"לי פנימי, להבדיל ממבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, מבקר המדינה או נציב קבילות החיילים). חלקים לא חסויים מהדו"ח פורסמו בהמשך על ידי צה"ל, שטען כי "חל שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות של צבא היבשה. הצוות מסכים עם האלוף (מיל׳) יצחק בריק כי יש פערים במספר תחומים במוכנות של צה"ל, בתחומי הלוגיסטיקה, כ"א, קליטת מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) ושירות הנגדים בימ"חים.
"הצוות ממליץ לרה"מ לקבוע תקציב חיצוני רב שנתי ובתוכו תוספת של 1.5-2.5 מיליארד שקל לשימור יכולות היבשה. צוות הבדיקה דחה מכל וכל את טענותיו של בריק על קיומה של תרבות שקר בצה"ל".
בעקבות כך, שיגר נציב קבילות החיילים ציטוטים ממפקד גדוד במילואים שכתב לו "בריק, ערב טוב. לפני חודשיים הייתי יומיים בימ"ח של היחידה, הבאתי לוחמים מהפלוגות. פתחנו את כל הציוד, בדקנו פריט פריט והחזרנו ארוז. כמות החוסרים הייתה מחרידה החליפו לנו בחלק מהמקרים את הציוד הטוב בציוד אחר ברמה נמוכה יותר״.
בריק טען כי "זהו המצב בימ״חים", וכי "רבים מהמג"דים וחייליהם כלל אינם מכירים את המצב״.
בור גדול
את הפער העצום בין דברי בריק לעמדת הצבא וועדת מזרחי-אלמוג אפשר לשייך לכך שבריק שייך לדור שחווה את טראומת מלחמת יום הכיפורים, אך גם לסיבות נוספות. אחת מהן היא שתוספת התקציב ליבשה בעידן איזנקוט רחוקה מלסגור בור גדול שנצבר במשך 20 שנה של קיצוצי תקציב ועדיפות מוחלטת לתקציבי חיל אוויר, מודיעין וסייבר.
כך, עוד בסוף המילניום הקודם איים מפקד מפקדת חילות השדה דאז אלוף משה עברי סוקניק כי לחיילים לא יהיו כלים לצאת לשדה הקרב משום שהצבא קיצץ דרמטית את ההצטיידות ברכב קרבי משוריין. "לוחמים ילכו לקרב ברגל או על סוסים", אמר אז וזכה ללעג של משרד האוצר והתקשורת.
ב-29 ביוני 2003 שלח מפקד זרוע היבשה דאז אלוף (מיל׳) יפתח רון-טל (כיום יו"ר חברת החשמל) מכתב אישי לרמטכ"ל משה יעלון, לאחר שתקציב היבשה קוצץ באותה שנה בלא פחות מ-25 אחוז: ״אין אש מדויקת ככל שתהיה ואין כוח אווירי שביכולתו לתפוס שטח ולהגן עליו לאורך זמן. חדותה של אבחנה זו הולכת וקהה בצה"ל. זהו טרנד ואפילו כדור שלג המזין את עצמו ואני חרד ממנו ומזהיר מפניו״.
ראש המטה של רון-טל היה אז אבי מזרחי, לימים מפקד הזרוע בעצמו, ומחבר הדו"ח השבוע. גם בני גנץ כתב מכתבים נוקבים בדרישה להגדיל את תקציב היבשה כאשר פיקד על הזרוע, אך שינה את העדפותיו כשהתיישב על כיסא הרמטכ"ל.
מוכנות לא שווה
חשוב גם לדעת כי תוספות התקציב של איזנקוט לא חלחלו לכל מערכי היבשה. המטכ"ל קבע בשנים האחרונות אוגדות ליבה, שישתתפו במערכה הבאה בסבירות גבוהה, ובהם הושקע תקציב רב. מערכים רבים אחרים עדיין סובלים מציוד לוגיסטי באיכות ירודה.
בעיות ניידות
בעיית הניידות של זרוע היבשה היא שורשית ואינה מתבטאת רק במחסור בנגמ"שים ללוחמים. בתחום הלוגיסטי, המצב אפילו קשה יותר מאשר במערך הקרבי. כך, קשה להאמין, אבל בפרוס שנת 2019 מרבית המשאיות של צה"ל (יותר מ-80 אחוז!) הן מסוג ריאו. חלקן משאיות שהגיעו לצה"ל מעודפי הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם, בערך כאשר הרמטכ"ל איזנקוט נולד. שיא האבסורד הוא שהמשאיות מנועות מלנסוע כיוון שהבלמים שלהם עשויים אזבסט בניגוד לתקנות המשרד להגנת הסביבה. רק במקרה של מלחמה התקנות יוקפאו והמשאיות ייצאו לדרך (אלה שיניעו).
בעיית כוח אדם
פער נוסף קשור לכך שאנשי וועדות הבדיקה דיברו בעיקר עם קצינים ומפקדים בכירים (כולל שישה אלופים) בעוד שבריק חש את השטח דרך התסכול של נגדים המשתכרים שכר קרוב למינימום וסובלים ממחסור חמור בידיים עובדות לאחר שצה"ל קיצץ בתכנית "גדעון" אלפי תקנים. ברמות הקצונה הזוטרה והנגדים, בעיקר ביחידות היבשה הלא זוהרות, שורר משבר מורל וכוח אדם מתמשך, שעלול להביא לכך שצה"ל יהפוך למקום עבודה סטנדרטי בשירות הציבורי, בדומה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, לדוגמא.
בעיה של אמונה
זו אולי אחת הבעיות החמורות ביותר של צבא היבשה - רבים בדרג המדיני מפקפקים ביכולתו או בנחיצותו להביא הכרעה במערכה, בדומה לדברים שכתב רון טל במכתבו מ-2003. בפגישתו עם המטה הכללי לפני מספר שבועות פרס ראש בממשלה ושר הביטחון הטרי, בנימין נתניהו, את ה'אני מאמין שלו', ונתן חמישה דגשים לעוצמתו האסטרטגית של צה"ל. צבא היבשה לא היה ביניהם. בצה"ל יש רבים הסבורים כי לפני הכול צריך להחזיר את האמון של הדרג המדיני בצבא היבשה ואת ההכרה בחשיבותו.
עידן האינטרנט של הדברים מתחיל באמת
בינתיים, האירועים האינטנסיביים בצפון מוכיחים כי מלחמות אינן תאורטיות. מבצע "מגן צפוני" כנגד מנהרות החיזבאללה ממשיך כסדרו בעוד שתקיפה בעומק שטח סוריה ביום שלישי, המיוחסת שוב לישראל, מוכיחה עד כמה המצב שם ממשיך להיות נפיץ.
בינתיים, במישור האסטרטגי, הולכת ומתבררת חשיבות הפגישה שערך ראש הממשלה נתניהו עם ראשי הממשלות של יוון וקפריסין במרכז הסייבר הלאומי בבאר שבע ביום חמישי שעבר. בפגישה דובר על שיתוף פעולה בהנחת צינור גז לאירופה וגם בתחום הסייבר.
ובתוך כך, בפעולתה האחרונה השבוע, אישרה הכנסת את התוספות לחוק הסייבר שקובעות את אחריות מערך הסייבר הלאומי על הגנת תשתיות מדינת ישראל מפני התקפות סייבר, למעט תחום התקשורת (שנמצא באחריות השב"כ). בראש המערך עומד יגאל אונא שהשתתף בפגישת ראשי הממשלות החשובה.
ואילו בתחום התשתיות נעשה צעד ראשון לקראת חיבור מדינת ישראל למיליארדי כתובות אינטרנט חדשות לקראת עידן האינטרנט של הדברים, IoT בשפה מקצועית, שבו אינספור רכיבים ומכשירים יהיו מחוברים אלה לאלה, בעיקר על גבי תשתית אינטרנט מדור חמישי.
מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל (מיל׳) נתי כהן, פרסם ביום חמישי את עקרונות המכרז להשקעה בתשתית העתק הדרושה לעידן החדש. המדינה תיתן תמריצים לחברות סלולר ולמשקיעים שיחברו אליהן, אבל הם לא ימהרו לשפוך את הכסף הדרוש.
השבוע המשיכו הרוחות לסעור סביב דוח בריק על מוכנות הצבא. ועדת הבדיקה של צה"ל קבעה כי הצבא מוכן למלחמה ודחתה את מסקנות נציב קבילות החיילים. הטור השבועי של עמיר רפפורט מנסה לעשות סדר
חיילים באימון (צילום: דו"צ)
אחד הצעדים הראשונים שעשה גדי איזנקוט כאשר מונה לרמטכ"ל היה לפתוח את תכנית החומש "גדעון" לבניין הכוח, שאושררה על ידי קודמו, רא"ל בני גנץ, בימיו האחרונים בתפקיד.
'חבל לכם על הזמן, אל תתבססו על התכנית הקיימת', הוא אמר לאנשי חיל האוויר. בתוך שבועות אחדים הודיע להם ולאנשי אגף המודיעין על קיצוץ בתקציביהם כדי להוסיף כ-2.2 מיליארד שקל בכל שנה לטובת שיפור מוכנות צבא היבשה.
אז איך קרה שדווקא בשבועות האחרונים של איזנקוט בתפקיד נאלץ הוא להשקיע שעות ארוכות בניסיון להפריך דוח ביקורת נוקב על מוכנות צבא היבשה, שכתב נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל׳) יצחק בריק, שבעצמו מסיים את תפקידו בימים אלה.
דו"ח בריק, שחרג מסמכותו לעסוק בקבילות של חיילים ועסק במוכנות הרחבה, גרם מבוכה רבה לצה"ל. ועדה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ עומר בר לב, שסיירה, בין היתר, ביחידות מחסני החירום של צה״ל (ימ"חים) שללה כבר בשבוע שעבר חלק ניכר מהביקורת.
ביום שני השבוע התייצבו בישיבת מטכ"ל האלופים במילואים אבי מזרחי ודורון אלמוג, שחיברו דו"ח משלהם המתבסס על עבודת צוות של כמאה אנשי מילואים מטעם מבקר צה"ל תא"ל (מיל׳) אילן הררי (גוף צה"לי פנימי, להבדיל ממבקר מערכת הביטחון במשרד הביטחון, מבקר המדינה או נציב קבילות החיילים). חלקים לא חסויים מהדו"ח פורסמו בהמשך על ידי צה"ל, שטען כי "חל שיפור משמעותי בכשירות ובמוכנות של צבא היבשה. הצוות מסכים עם האלוף (מיל׳) יצחק בריק כי יש פערים במספר תחומים במוכנות של צה"ל, בתחומי הלוגיסטיקה, כ"א, קליטת מערכת צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) ושירות הנגדים בימ"חים.
"הצוות ממליץ לרה"מ לקבוע תקציב חיצוני רב שנתי ובתוכו תוספת של 1.5-2.5 מיליארד שקל לשימור יכולות היבשה. צוות הבדיקה דחה מכל וכל את טענותיו של בריק על קיומה של תרבות שקר בצה"ל".
בעקבות כך, שיגר נציב קבילות החיילים ציטוטים ממפקד גדוד במילואים שכתב לו "בריק, ערב טוב. לפני חודשיים הייתי יומיים בימ"ח של היחידה, הבאתי לוחמים מהפלוגות. פתחנו את כל הציוד, בדקנו פריט פריט והחזרנו ארוז. כמות החוסרים הייתה מחרידה החליפו לנו בחלק מהמקרים את הציוד הטוב בציוד אחר ברמה נמוכה יותר״.
בריק טען כי "זהו המצב בימ״חים", וכי "רבים מהמג"דים וחייליהם כלל אינם מכירים את המצב״.
בור גדול
את הפער העצום בין דברי בריק לעמדת הצבא וועדת מזרחי-אלמוג אפשר לשייך לכך שבריק שייך לדור שחווה את טראומת מלחמת יום הכיפורים, אך גם לסיבות נוספות. אחת מהן היא שתוספת התקציב ליבשה בעידן איזנקוט רחוקה מלסגור בור גדול שנצבר במשך 20 שנה של קיצוצי תקציב ועדיפות מוחלטת לתקציבי חיל אוויר, מודיעין וסייבר.
כך, עוד בסוף המילניום הקודם איים מפקד מפקדת חילות השדה דאז אלוף משה עברי סוקניק כי לחיילים לא יהיו כלים לצאת לשדה הקרב משום שהצבא קיצץ דרמטית את ההצטיידות ברכב קרבי משוריין. "לוחמים ילכו לקרב ברגל או על סוסים", אמר אז וזכה ללעג של משרד האוצר והתקשורת.
ב-29 ביוני 2003 שלח מפקד זרוע היבשה דאז אלוף (מיל׳) יפתח רון-טל (כיום יו"ר חברת החשמל) מכתב אישי לרמטכ"ל משה יעלון, לאחר שתקציב היבשה קוצץ באותה שנה בלא פחות מ-25 אחוז: ״אין אש מדויקת ככל שתהיה ואין כוח אווירי שביכולתו לתפוס שטח ולהגן עליו לאורך זמן. חדותה של אבחנה זו הולכת וקהה בצה"ל. זהו טרנד ואפילו כדור שלג המזין את עצמו ואני חרד ממנו ומזהיר מפניו״.
ראש המטה של רון-טל היה אז אבי מזרחי, לימים מפקד הזרוע בעצמו, ומחבר הדו"ח השבוע. גם בני גנץ כתב מכתבים נוקבים בדרישה להגדיל את תקציב היבשה כאשר פיקד על הזרוע, אך שינה את העדפותיו כשהתיישב על כיסא הרמטכ"ל.
מוכנות לא שווה
חשוב גם לדעת כי תוספות התקציב של איזנקוט לא חלחלו לכל מערכי היבשה. המטכ"ל קבע בשנים האחרונות אוגדות ליבה, שישתתפו במערכה הבאה בסבירות גבוהה, ובהם הושקע תקציב רב. מערכים רבים אחרים עדיין סובלים מציוד לוגיסטי באיכות ירודה.
בעיות ניידות
בעיית הניידות של זרוע היבשה היא שורשית ואינה מתבטאת רק במחסור בנגמ"שים ללוחמים. בתחום הלוגיסטי, המצב אפילו קשה יותר מאשר במערך הקרבי. כך, קשה להאמין, אבל בפרוס שנת 2019 מרבית המשאיות של צה"ל (יותר מ-80 אחוז!) הן מסוג ריאו. חלקן משאיות שהגיעו לצה"ל מעודפי הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם, בערך כאשר הרמטכ"ל איזנקוט נולד. שיא האבסורד הוא שהמשאיות מנועות מלנסוע כיוון שהבלמים שלהם עשויים אזבסט בניגוד לתקנות המשרד להגנת הסביבה. רק במקרה של מלחמה התקנות יוקפאו והמשאיות ייצאו לדרך (אלה שיניעו).
בעיית כוח אדם
פער נוסף קשור לכך שאנשי וועדות הבדיקה דיברו בעיקר עם קצינים ומפקדים בכירים (כולל שישה אלופים) בעוד שבריק חש את השטח דרך התסכול של נגדים המשתכרים שכר קרוב למינימום וסובלים ממחסור חמור בידיים עובדות לאחר שצה"ל קיצץ בתכנית "גדעון" אלפי תקנים. ברמות הקצונה הזוטרה והנגדים, בעיקר ביחידות היבשה הלא זוהרות, שורר משבר מורל וכוח אדם מתמשך, שעלול להביא לכך שצה"ל יהפוך למקום עבודה סטנדרטי בשירות הציבורי, בדומה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר, לדוגמא.
בעיה של אמונה
זו אולי אחת הבעיות החמורות ביותר של צבא היבשה - רבים בדרג המדיני מפקפקים ביכולתו או בנחיצותו להביא הכרעה במערכה, בדומה לדברים שכתב רון טל במכתבו מ-2003. בפגישתו עם המטה הכללי לפני מספר שבועות פרס ראש בממשלה ושר הביטחון הטרי, בנימין נתניהו, את ה'אני מאמין שלו', ונתן חמישה דגשים לעוצמתו האסטרטגית של צה"ל. צבא היבשה לא היה ביניהם. בצה"ל יש רבים הסבורים כי לפני הכול צריך להחזיר את האמון של הדרג המדיני בצבא היבשה ואת ההכרה בחשיבותו.
עידן האינטרנט של הדברים מתחיל באמת
בינתיים, האירועים האינטנסיביים בצפון מוכיחים כי מלחמות אינן תאורטיות. מבצע "מגן צפוני" כנגד מנהרות החיזבאללה ממשיך כסדרו בעוד שתקיפה בעומק שטח סוריה ביום שלישי, המיוחסת שוב לישראל, מוכיחה עד כמה המצב שם ממשיך להיות נפיץ.
בינתיים, במישור האסטרטגי, הולכת ומתבררת חשיבות הפגישה שערך ראש הממשלה נתניהו עם ראשי הממשלות של יוון וקפריסין במרכז הסייבר הלאומי בבאר שבע ביום חמישי שעבר. בפגישה דובר על שיתוף פעולה בהנחת צינור גז לאירופה וגם בתחום הסייבר.
ובתוך כך, בפעולתה האחרונה השבוע, אישרה הכנסת את התוספות לחוק הסייבר שקובעות את אחריות מערך הסייבר הלאומי על הגנת תשתיות מדינת ישראל מפני התקפות סייבר, למעט תחום התקשורת (שנמצא באחריות השב"כ). בראש המערך עומד יגאל אונא שהשתתף בפגישת ראשי הממשלות החשובה.
ואילו בתחום התשתיות נעשה צעד ראשון לקראת חיבור מדינת ישראל למיליארדי כתובות אינטרנט חדשות לקראת עידן האינטרנט של הדברים, IoT בשפה מקצועית, שבו אינספור רכיבים ומכשירים יהיו מחוברים אלה לאלה, בעיקר על גבי תשתית אינטרנט מדור חמישי.
מנכ"ל משרד התקשורת, תא"ל (מיל׳) נתי כהן, פרסם ביום חמישי את עקרונות המכרז להשקעה בתשתית העתק הדרושה לעידן החדש. המדינה תיתן תמריצים לחברות סלולר ולמשקיעים שיחברו אליהן, אבל הם לא ימהרו לשפוך את הכסף הדרוש.
