"אנחנו שמים דגש על מענה לטרור כימי וביולוגי"

לאור הצלחת המכון הביולוגי לפתח תרופה לקורונה פרסום מחודש: ביקור מרתק במכון הביולוגי בנס ציונה ששעריו נפתחו בפני ישראל דיפנס. מנהל המכון, פרופ' אל"מ (מיל') שמואל שפירא, מספר בראיון ראשון אי-פעם על המכון אפוף המסתורין, הכפוף ישירות לראש הממשלה

צילום: המכון הביולוגי

שום דבר במכון הביולוגי בנס ציונה אינו מזכיר מתחם רגיש. המקום אינו קודר או אפל. הדלתות עשויות מעץ רך ולא ממתכת כבדה. השבילים מלאים בעלי שלכת הנושרים מהעצים הרבים שמסביב, והמדענים, בחלוקים הלבנים, הם בני שני המינים ומקשת רחבה של גילים, כמו במוסדות מחקר אחרים.

דבר אחד יוצא דופן תופס את העין: ניתן להבחין במכון בריכוז גבוה של ממצאים ארכיאולוגיים, שנאספו מכל רחבי הארץ על ידי רשות העתיקות. רצפות הפסיפס, המטבעות והכדים רוכזו דווקא במתקן שנראה כקמפוס אוניברסיטאי רגוע במיוחד, משום שהוא אחד השמורים ביותר בישראל. אף גנב עתיקות לא יעז להתקרב לכאן.

המכון הביולוגי כפוף למשרד ראש הממשלה, כמו הקריה למחקר גרעיני למשל. הביקור שערכתי בו הוא מקרה נדיר שבו שערי המקום נפתחו בפני כלי תקשורת כלשהו. מנהל המכון, פרופ' אל"מ (מיל') שמואל שפירא, התראיין במהלך הביקור בפעם הראשונה אי-פעם. כצפוי, לא על הכל ניתן היה לדבר, אבל שיחה מרתקת, שארכה שעות, חשפה חלק ניכר ממה שקורה במקום אפוף המסתורין.

אז מה באמת מתרחש מאחורי גדרות המכון הביולוגי?

בעולם פורסמו בעבר אינספור השערות לגבי המכון שבו מרכזת ישראל את מאמציה בתחום הכימי והביולוגי. סגן מנהל המכון לשעבר, פרופ' מרקוס קלינגברג, כיכב בפרשת ריגול סובייטית שזכתה לסיקור ענק, וכשהמוסד ניסה לחסל, בשנת 1997, את בכיר החמאס חאלד משעל ברבת עמון, נטען בתקשורת כי החומר שהוזרק לגופו סופק על ידי אנשי המכון. כך גם נטען לגבי נסיוב שניתן לו בהמשך והציל את חייו, אחרי שהמתנקשים נתפסו. מלך ירדן, חוסיין, דרש את הצלת חייו של משעל כתנאי להחזרתם של אנשי המוסד לישראל.

מה היה חלקו של המכון ב"פרשת משעל"?

פרופ' שפירא אינו מדבר על הנושא אפילו ברמז. "אני לא יודע", הוא משיב על השאלה בלי לחייך ובלי למצמץ. אבל, בעניין רב הוא מספר כי המכון נמצא בקדמת המדע העולמי, ומשתף פעולה עם גופים וארגונים במדינות רבות. בכוונתו להמשיך ולפתוח אותו לעולם עוד ועוד. שפירא מדבר גם על איומי הטרור הכימי, הביולוגי והרדיואקטיבי, ועל ההתגוננות הישראלית כנגד האיומים. עוד נגיע לזה.

שימוש בכלור כנשק

המכון הוקם ב-1952, מספר פרופ' שפירא, כהמשך לחיל המדע של צה"ל. מבחינה סטטוטורית הוא מהווה "יחידת סמך" במשרד ראש הממשלה. זה אומר שעיקר פעילותו ממומנת מתקציב המדינה, אבל יש לו גם הכנסות מטכנולוגיה ושירותים שהוא מוכר לגופים מגוונים - בראש ובראשונה למשרד הביטחון, אבל אין כעת משרד ממשלתי, ממשרד החקלאות ועד למשרד להגנת הסביבה – שאינו עובד איתו.

לפי פרסומים גלויים, אפילו בוויקיפדיה, לצד הפעילות הביטחונית עוסק המכון בפעילות אזרחית רחבה, כמו פיתוח אמצעים לאבחון מחלות מדבקות, פיתוח פתרונות לבעיות איכות הסביבה, פיתוח תרופות, נושאים הקשורים לסינתזה ואנליזה של כימיקלים, פיתוח גלאים ועוד. החברה הישראלית לחקר מדעי החיים, חברה בת של המכון, השוכנת במתחם שלו, משמשת להפצה מסחרית של מוצריו, ומרבית הכנסותיה מגיעות מיצוא.

במכון מועסקים כ-350 אנשים, מתוכם לא פחות מ-160 מדענים בעלי תואר בביולוגיה, ביוכימיה, ביוטכנולוגיה, כימיה אנליטית, כימיה אורגנית, כימיה פיזיקלית, פרמקולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי הסביבה ועוד כ-160 טכנאים.

לדברי פרופ' שפירא: "אנחנו רצים למרחקים ארוכים ולא רק פותרים בעיות אד-הוק. יש לנו תוכניות פיתוח, ומה שמנחה אותנו זו רשימה של איומים. דגש רב ניתן על מענה לאיומי טרור בלתי קונבנציונלי, בעיקר כימי וביולוגי".

בתשובה לשאלתי אומר שפירא כי המכון עוסק "במידה קטנה" גם בחיפוש אחר מענה לטרור רדיואקטיבי ("פצצה מלוכלכת", שיש בה גם חומרים רדיואקטיביים בנוסף לחומרי נפץ רגילים). הוא אינו מפרט, אבל התחום הרדיואקטיבי נמצא בעיקרו באחריותם של גופים אחרים. ככלל, שפירא מתייחס לאיום הטרור הכימי והביולוגי כסוגיה מוחשית.

האיום הכימי והביולוגי מצד מדינות אויבות לא נעלם אחרי שסוריה חיסלה, לכאורה, את מאגר הנשק הכימי שברשותה לפני כמה שנים?

"ממש לא", משיב שפירא. "במלחמת האזרחים בסוריה יש שימוש נפוץ בכלור, ממש כמו במלחמת העולם הראשונה. אפשר ללמוד על כך אפילו מסרטונים ביוטיוב. הדבר המטריד ביותר, מבחינתי, הוא שנפרץ הסכר שהיה קיים במשך שנים לגבי שימוש בנשק שנחשב כימי, בסיסי ככל שיהיה.

"לגבי השאלה אם ארסנל הנשק של סוריה חוסל", ממשיך שפירא, "אותי לא מעניין אם יש להם כיום 30 טון של חומר לחימה כימי או רק קילוגרם אחד. בכל מקרה, חלק מהחומרים המסוכנים בהחלט זמינים".

האם האיום הביולוגי משנה את עצמו?

"בהחלט. החיידקים נעשים עמידים. פעם היו שני סוגים של אנטיביוטיקה לטיפול בכל הזיהומים. היום הכל הרבה יותר מורכב. החיידקים מפתחים עמידות, ומחלות חדשות מפציעות".

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית