"מחשב החלל הישראלי יהיה הטוב מסוגו בעולם"
מחשב חללי, מצלמות חלל בעלות הפרדה של לא פחות מ-250 צבעים, מערכות הנעה חשמליות וטלסקופים שייצפו לעבר היקום האינסופי: מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, חושף בפעם הראשונה פרטים מתכנית החלל הלאומית החדשה של ישראל
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
אם הכל יילך כמתוכנן, בתוך מספר שנים יהיה לישראל מחשב חללי חדש. המחשב לא יהיה בעל ביצועים מדהימים, כאלה שלא ניתן למצוא על פני כדור הארץ, אבל הוא יאפשר יכולות עיבוד שקשה מאוד להגיע אליהן בחלל כיום, שכן המחשבים בחלל צריכים לעמוד בתנאים קיצוניים (קור וחום של מאות מעלות וגם קרינה חזקה).
פיתוח המחשב החללי הוא אחד מהפרויקטים, שאותם החליטו לקדם בסוכנות החלל הישראלית. מעבר לעצם ההחלטה העקרונית לתמוך בפרויקט, הוזרם כסף להשתתפות בעלות הפיתוח – כחלק מתקציב כולל בסך 180 מיליון שקל (כ-45 מיליון דולר) שהוקצה על ידי משרד האוצר לקידום תעשיית החלל הישראלית. מי שעומד בראש התכנית המקיפה הוא מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, שמספר בראיון מיוחד לישראל דיפנס על הפרויקטים העתידיים של ישראל בתחום החלל. חלקם נחשפים כאן בפעם הראשונה.
"לשמר היתרון היחסי"
תכנית החלל הלאומית יצאה לדרך בפברואר 2012, אבל תהליך הלידה שלה החל כבר בסוף העשור שעבר. "החל מסוף שנת 2009 התפתחה תובנה שישראל מאבדת את היתרונות היחסיים שלה בתחום החלל, והיכולות מתחילות להתנוון בגלל היעדר משאבים", אומר קדרון.
"התובנה הייתה שההישענות על פרויקטים חלליים שפותחו במקור לצורכי ביטחון כבר אינם מספיקה כדי לשמר את היתרונות היחסיים הישראליים בתחום. על רקע התובנה הזו נערך דיון חשוב אצל נשיא המדינה, שמעון פרס, בהשתתפות אנשי אקדמיה, אנשי מערכת הביטחון והתעשיות. גם אני השתתפתי בדיון הזה, כנציג רפאל. הוחלט על גיבוש תכנית לקידום תעשיית החלל ומחקר החלל בישראל, שאותה אני זוכה ליישם כעת כמנהל סוכנות החלל".
תכנית החלל הלאומית גובשה על ידי צוות שמנה 12 אנשים, בהובלת משרד המדע. על פי הכוונה המקורית, יישום התכנית היה אמורה להתפרס על פני חמש שנות תקציב, ואולם בסופו של דבר סוכם עם משרד האוצר כי 180 מיליון שקל ישמשו לקידום תעשיית החלל הישראלית בשנים 2012-2013. לאחר מכן, יוחלט על תקציבי עידוד נוספים. מנחם קדרון אומר כי באופן היסטורי, היתרונות היחסיים של ישראל בתחום החלל הושגו גם בשל אילוצים ביטחוניים וכלכליים.
מערכת הביטחון שאפה ל"כיסוי" מלא של האיזור באמצעות לווייני תצפית, לוויינים נושאי מכ"מ ולווייני תקשורת, בעוד שהעובדה שישראל אינה יכולה לבצע את השיגור עם כיוון התנועה של כדור הארץ (בצד מזרח ממוקמות מדינות ערב) אלא רק לים, במערב, לצד המגבלות התקציביות- הביאו לכך שבישראל פותחו לוויינים קטנים יחסית, שנושאים מטע"דים המספקים יכולות המקובלות בלוויינים גדולים פי כמה – במדינות אחרות. הקטנת הלוויינים והמטע"דים חסכה מיליוני דולרים בעלויות השיגור. עם הזמן, היתרון היחסי של ישראלי – פיתוח ושיגור של לוויינים קטנים יחסית בעלי ביצועים מתקדמים- הלך ונשחק.
"גם כיום, יש בעולם אולי עשר מדינות שיודעות לפתח גם לוויינים, גם משגרים, גם מפענחים וגם תחנות קרקע – כמונו", אמר קדרון. "אבל, הכוונה היא להמשיך קדימה, לדחוף את התעשיות לפתח רכיבים עם יתרונות יחסיים נוספים בולטים, וכך לשפר את היכולת להתחרות בראש ובראשונה שוק האזרחי. תקציבי העידוד מיועדים לקידום התחרותיות של ישראל בשוק החלל ליישומים אזרחיים, שנאמד ב-250 מיליארד דולר בשנה".
***
הראיון המלא עם מנחם קדרון יתפרסם בגיליון מספר 12 של המגזין "ישראל דיפנס" היוצא לאור בימים הקרובים
אם הכל יילך כמתוכנן, בתוך מספר שנים יהיה לישראל מחשב חללי חדש. המחשב לא יהיה בעל ביצועים מדהימים, כאלה שלא ניתן למצוא על פני כדור הארץ, אבל הוא יאפשר יכולות עיבוד שקשה מאוד להגיע אליהן בחלל כיום, שכן המחשבים בחלל צריכים לעמוד בתנאים קיצוניים (קור וחום של מאות מעלות וגם קרינה חזקה).
פיתוח המחשב החללי הוא אחד מהפרויקטים, שאותם החליטו לקדם בסוכנות החלל הישראלית. מעבר לעצם ההחלטה העקרונית לתמוך בפרויקט, הוזרם כסף להשתתפות בעלות הפיתוח – כחלק מתקציב כולל בסך 180 מיליון שקל (כ-45 מיליון דולר) שהוקצה על ידי משרד האוצר לקידום תעשיית החלל הישראלית. מי שעומד בראש התכנית המקיפה הוא מנהל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, שמספר בראיון מיוחד לישראל דיפנס על הפרויקטים העתידיים של ישראל בתחום החלל. חלקם נחשפים כאן בפעם הראשונה.
"לשמר היתרון היחסי"
תכנית החלל הלאומית יצאה לדרך בפברואר 2012, אבל תהליך הלידה שלה החל כבר בסוף העשור שעבר. "החל מסוף שנת 2009 התפתחה תובנה שישראל מאבדת את היתרונות היחסיים שלה בתחום החלל, והיכולות מתחילות להתנוון בגלל היעדר משאבים", אומר קדרון.
"התובנה הייתה שההישענות על פרויקטים חלליים שפותחו במקור לצורכי ביטחון כבר אינם מספיקה כדי לשמר את היתרונות היחסיים הישראליים בתחום. על רקע התובנה הזו נערך דיון חשוב אצל נשיא המדינה, שמעון פרס, בהשתתפות אנשי אקדמיה, אנשי מערכת הביטחון והתעשיות. גם אני השתתפתי בדיון הזה, כנציג רפאל. הוחלט על גיבוש תכנית לקידום תעשיית החלל ומחקר החלל בישראל, שאותה אני זוכה ליישם כעת כמנהל סוכנות החלל".
תכנית החלל הלאומית גובשה על ידי צוות שמנה 12 אנשים, בהובלת משרד המדע. על פי הכוונה המקורית, יישום התכנית היה אמורה להתפרס על פני חמש שנות תקציב, ואולם בסופו של דבר סוכם עם משרד האוצר כי 180 מיליון שקל ישמשו לקידום תעשיית החלל הישראלית בשנים 2012-2013. לאחר מכן, יוחלט על תקציבי עידוד נוספים. מנחם קדרון אומר כי באופן היסטורי, היתרונות היחסיים של ישראל בתחום החלל הושגו גם בשל אילוצים ביטחוניים וכלכליים.
מערכת הביטחון שאפה ל"כיסוי" מלא של האיזור באמצעות לווייני תצפית, לוויינים נושאי מכ"מ ולווייני תקשורת, בעוד שהעובדה שישראל אינה יכולה לבצע את השיגור עם כיוון התנועה של כדור הארץ (בצד מזרח ממוקמות מדינות ערב) אלא רק לים, במערב, לצד המגבלות התקציביות- הביאו לכך שבישראל פותחו לוויינים קטנים יחסית, שנושאים מטע"דים המספקים יכולות המקובלות בלוויינים גדולים פי כמה – במדינות אחרות. הקטנת הלוויינים והמטע"דים חסכה מיליוני דולרים בעלויות השיגור. עם הזמן, היתרון היחסי של ישראלי – פיתוח ושיגור של לוויינים קטנים יחסית בעלי ביצועים מתקדמים- הלך ונשחק.
"גם כיום, יש בעולם אולי עשר מדינות שיודעות לפתח גם לוויינים, גם משגרים, גם מפענחים וגם תחנות קרקע – כמונו", אמר קדרון. "אבל, הכוונה היא להמשיך קדימה, לדחוף את התעשיות לפתח רכיבים עם יתרונות יחסיים נוספים בולטים, וכך לשפר את היכולת להתחרות בראש ובראשונה שוק האזרחי. תקציבי העידוד מיועדים לקידום התחרותיות של ישראל בשוק החלל ליישומים אזרחיים, שנאמד ב-250 מיליארד דולר בשנה".
***
הראיון המלא עם מנחם קדרון יתפרסם בגיליון מספר 12 של המגזין "ישראל דיפנס" היוצא לאור בימים הקרובים
