דינמיקה של פיגוע ידוע מראש
למה עכשיו? ומה הלאה? שאלות ותשובות של עמיר רפפורט
עמיר רפפורט
| 27/07/2020
עשן מיתמר מעל גזרת האירוע בהר דב, היום REUTERS/Karamallah Daher
האירועים שהתרחשו בגזרת הר דב הם התממשות של דינמיקה ידועה מראש: כאשר החיזבאללה אינו מתעלם מפגיעה באנשיו אלא מכריז על כך בגלוי, הוא בדרך כלל מבצע תגובת נגד, או לפחות ניסיון לפיגוע על הגבול בין ישראל ללבנון. בתקיפה ישראלית בשטח סוריה נגד יעד שנחשב איראני, נהרג בשבוע שעבר איש חיזבאללה. היום, לפי פרסומים, סיכל צה״ל ניסיון פיגוע ליד חוות שבעא בהר דב. בעקבות הסיכול, כך לפי הפרסומים, ברחו בחזרה לשטח לבנון שלושה עד חמישה מחבלים. עוד לפני שכל פרטי האירוע מתבררים, עולות ממנו כמה שאלות.
ש: מה הלאה? האם הלחימה הסתיימה?
לא בהכרח. הכדור חוזר לצד של חיזבאללה. מלחמה אינה אינטרס של ישראל או של חיזבאללה, אבל מלחמות רבות ״התגלגלו״ מבלי ששום צד התכוון לכך מראש, כולל מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ו״צוק איתן״ מול החמאס ברצועת עזה. הרבה פעמים ההידרדרות תלויה במזל.
לפני מספר חודשים פספס טיל של חיזבאללה אמבולנס צבאי רק במטרים בודדים, בנסיבות נקמה דומות. צה״ל ביים פגיעה ופינוי נפגעים לבית החולים רמב״ם, ובכך ״הכיל״ את הארוע. ומה הפעם? מוקדם לדעת. האם חיזבאללה ינסה שוב? יכול להיות.
ש: האם זהו ״זמן טוב״ לתגובה קשה של ישראל, שיכולה להוביל אפילו למלחמת לבנון השלישית?
אין זמן טוב למלחמה, אבל ייתכן שהמצב בו חיזבאללה מצוי כעת, כשהלחץ הציבורי כבד תחת משבר כלכלי ומשבר קורונה משולב בלבנון, הוא נוח יותר מאשר בימים רגילים. מצד שני, גם המצב בישראל הוא ״לא משהו״, חברתית וכלכלית. ייתכן שהמשבר הישראלי מעלה את רף התעוזה של נסראללה. חשוב גם לזכור כי השיקולים אינם רק לבנוניים. חיזבאללה הוא כלי של איראן, ומקבל הוראות ישירות מטהרן.
איראן, מצידה, מחפשת מזה זמן דרך לנקום בישראל על תקיפות של יעדיה ברחבי סוריה, ואולי גם על הפיצוצים באיראן, שחלקם מיוחסים לישראל ושאף גורם לא נטל עליהם אחריות (כולל במתקן להעברת אורניום בנתאנז, לפני כחודש). הפנקס מתמלא, והאיראנים עלולים לתקוף גם יעד בעורף – ולא רק באמצעות מתקפת סייבר כושלת (למרבה המזל) על מתקני מים בישראל, כמו זאת שניסו לבצע בחודש אפריל.
ישנו רף מסוים שבו האירנים יכולים להישאר ב״מרחב הכחשה״ ולספוג תקיפות מבלי להגיב (כל עוד אין התרברבויות מיותרות בסגנון האמירות של שר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, לפיהן הוא ״שינה את כללי המשחק״ בסוריה, כביכול). יכול מאוד שרף הספיגה הזה נחצה. בכל מקרה, האיראנים לבטח עומדים מאחורי המהלכים האחרונים של חיזבאללה.
ש: האם ישראל ניסתה לסכל את הפיגוע הידוע מראש?
האמת שהדרך היחידה שבה ישראל ניסתה לסכל את הפיגוע הייתה באמצעות צמצום ״חתימה״ לאורך הגבול. כלומר, כוחות הוסטו לאחור, מבנים כנראה פונו, ורכבים לא נסעו על צירים חשופים לאש מלבנון. אלא שלחיזבאללה טילי קורנט מדויקים ביותר, שכבר במלחמת 2006 הצליחו לחדור טנקי מרכבה של צה״ל ממרחק של יותר מחמישה ק״מ. במקביל, הפעילה ישראל ״מלחמת תודעה״ שכללה איום על חיזבאללה במלחמה, אם תהיה תגובה. בינתיים, הטקטיקה הזאת לא לגמרי עבדה. עכשיו תנסה ישראל לשדר חזרה לשגרה, אבל הרבה תלוי בחיזבאללה.
ש: אז מי מרתיע את מי? ישראל את חיזבאללה או חיזבאללה את ישראל?
מאז מלחמת לבנון השנייה, קיימת הרתעה הדדית בין ישראל לחיזבאללה. לא נעים להודות בכך, אבל זו האמת. מאזן ההרתעה העתידי תלוי בהתפתחויות הבאות בצפון (אם יהיו).
ש: והאם יכול להיות שבכלל לא היה ניסיון חדירה שסוכל, בדיוק כפי שהחיזבאללה טען בשעת ערב, שישראל ״שיקרה״?
האמת, שככל שנוקפות השעות האפשרות הזאת נראית סבירה יותר. התגובות המהירות של ראש הממשלה ושר הביטחון בזמן אמת, והצהרה דרמטית משותפת שלהם בערב בעקבות התקלות שלא נשרט בה חייל, מעלים את האפשרות שאכן היה כאן מהלך ישראלי שמטרתו בראש ובראשונה לשנות את כללי המשחק ולהבהיר שמעתה והלאה, על כל פגיעה בחיילים, כפי שהחיזבאללה רגיל, תהיה תגובה כנגד מדינת לבנון עצמה. היה או לא היה ניסיון חדירה, זהו מהלך ישראלי מעניין, ויש לקוות ששינוי הכללים גם יצדיק את עצמו (יש בו סיכון, עקב הגדלת האפשרות להסלמה רבתי).
למה עכשיו? ומה הלאה? שאלות ותשובות של עמיר רפפורט
עשן מיתמר מעל גזרת האירוע בהר דב, היום REUTERS/Karamallah Daher
האירועים שהתרחשו בגזרת הר דב הם התממשות של דינמיקה ידועה מראש: כאשר החיזבאללה אינו מתעלם מפגיעה באנשיו אלא מכריז על כך בגלוי, הוא בדרך כלל מבצע תגובת נגד, או לפחות ניסיון לפיגוע על הגבול בין ישראל ללבנון. בתקיפה ישראלית בשטח סוריה נגד יעד שנחשב איראני, נהרג בשבוע שעבר איש חיזבאללה. היום, לפי פרסומים, סיכל צה״ל ניסיון פיגוע ליד חוות שבעא בהר דב. בעקבות הסיכול, כך לפי הפרסומים, ברחו בחזרה לשטח לבנון שלושה עד חמישה מחבלים. עוד לפני שכל פרטי האירוע מתבררים, עולות ממנו כמה שאלות.
ש: מה הלאה? האם הלחימה הסתיימה?
לא בהכרח. הכדור חוזר לצד של חיזבאללה. מלחמה אינה אינטרס של ישראל או של חיזבאללה, אבל מלחמות רבות ״התגלגלו״ מבלי ששום צד התכוון לכך מראש, כולל מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ו״צוק איתן״ מול החמאס ברצועת עזה. הרבה פעמים ההידרדרות תלויה במזל.
לפני מספר חודשים פספס טיל של חיזבאללה אמבולנס צבאי רק במטרים בודדים, בנסיבות נקמה דומות. צה״ל ביים פגיעה ופינוי נפגעים לבית החולים רמב״ם, ובכך ״הכיל״ את הארוע. ומה הפעם? מוקדם לדעת. האם חיזבאללה ינסה שוב? יכול להיות.
ש: האם זהו ״זמן טוב״ לתגובה קשה של ישראל, שיכולה להוביל אפילו למלחמת לבנון השלישית?
אין זמן טוב למלחמה, אבל ייתכן שהמצב בו חיזבאללה מצוי כעת, כשהלחץ הציבורי כבד תחת משבר כלכלי ומשבר קורונה משולב בלבנון, הוא נוח יותר מאשר בימים רגילים. מצד שני, גם המצב בישראל הוא ״לא משהו״, חברתית וכלכלית. ייתכן שהמשבר הישראלי מעלה את רף התעוזה של נסראללה. חשוב גם לזכור כי השיקולים אינם רק לבנוניים. חיזבאללה הוא כלי של איראן, ומקבל הוראות ישירות מטהרן.
איראן, מצידה, מחפשת מזה זמן דרך לנקום בישראל על תקיפות של יעדיה ברחבי סוריה, ואולי גם על הפיצוצים באיראן, שחלקם מיוחסים לישראל ושאף גורם לא נטל עליהם אחריות (כולל במתקן להעברת אורניום בנתאנז, לפני כחודש). הפנקס מתמלא, והאיראנים עלולים לתקוף גם יעד בעורף – ולא רק באמצעות מתקפת סייבר כושלת (למרבה המזל) על מתקני מים בישראל, כמו זאת שניסו לבצע בחודש אפריל.
ישנו רף מסוים שבו האירנים יכולים להישאר ב״מרחב הכחשה״ ולספוג תקיפות מבלי להגיב (כל עוד אין התרברבויות מיותרות בסגנון האמירות של שר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט, לפיהן הוא ״שינה את כללי המשחק״ בסוריה, כביכול). יכול מאוד שרף הספיגה הזה נחצה. בכל מקרה, האיראנים לבטח עומדים מאחורי המהלכים האחרונים של חיזבאללה.
ש: האם ישראל ניסתה לסכל את הפיגוע הידוע מראש?
האמת שהדרך היחידה שבה ישראל ניסתה לסכל את הפיגוע הייתה באמצעות צמצום ״חתימה״ לאורך הגבול. כלומר, כוחות הוסטו לאחור, מבנים כנראה פונו, ורכבים לא נסעו על צירים חשופים לאש מלבנון. אלא שלחיזבאללה טילי קורנט מדויקים ביותר, שכבר במלחמת 2006 הצליחו לחדור טנקי מרכבה של צה״ל ממרחק של יותר מחמישה ק״מ. במקביל, הפעילה ישראל ״מלחמת תודעה״ שכללה איום על חיזבאללה במלחמה, אם תהיה תגובה. בינתיים, הטקטיקה הזאת לא לגמרי עבדה. עכשיו תנסה ישראל לשדר חזרה לשגרה, אבל הרבה תלוי בחיזבאללה.
ש: אז מי מרתיע את מי? ישראל את חיזבאללה או חיזבאללה את ישראל?
מאז מלחמת לבנון השנייה, קיימת הרתעה הדדית בין ישראל לחיזבאללה. לא נעים להודות בכך, אבל זו האמת. מאזן ההרתעה העתידי תלוי בהתפתחויות הבאות בצפון (אם יהיו).
ש: והאם יכול להיות שבכלל לא היה ניסיון חדירה שסוכל, בדיוק כפי שהחיזבאללה טען בשעת ערב, שישראל ״שיקרה״?
האמת, שככל שנוקפות השעות האפשרות הזאת נראית סבירה יותר. התגובות המהירות של ראש הממשלה ושר הביטחון בזמן אמת, והצהרה דרמטית משותפת שלהם בערב בעקבות התקלות שלא נשרט בה חייל, מעלים את האפשרות שאכן היה כאן מהלך ישראלי שמטרתו בראש ובראשונה לשנות את כללי המשחק ולהבהיר שמעתה והלאה, על כל פגיעה בחיילים, כפי שהחיזבאללה רגיל, תהיה תגובה כנגד מדינת לבנון עצמה. היה או לא היה ניסיון חדירה, זהו מהלך ישראלי מעניין, ויש לקוות ששינוי הכללים גם יצדיק את עצמו (יש בו סיכון, עקב הגדלת האפשרות להסלמה רבתי).
