ביקורת: "הנגנים של מארס" - ספר יבשובי מעט, אך מעניין ומלמד
הספר הוא תרגום של חוברת שהוציא צבא ארה"ב, ולכן לעתים אינו מרגיש מותאם לקהל היעד הישראלי. עם זאת, יש בו תיאורים ותובנות שכולם יכולים להנות מקריאתם ולהפיק מהם לקחים
ישראל דיפנס
| 26/01/2020
מתוך כריכת הספר "הנגנים של מארס"
מאת: בעז זלמנוביץ
אנחנו מעריצים מרחוק של ג'יימס מאטיס, גנרל הנחתים שהיה שר ההגנה בממשלו של דונלד טראמפ, עד שהתפטר. בעיקר זוכה להערכה גישתו להיסטוריה ולקריאה המקצועית-הצבאית, אם לצטט מהאוטוביוגרפיה שלו (התרגום באדיבות זאב): “אנחנו נלחמים על הפלנטה הזו מזה עשרת אלפים שנה. זה יהיה אידיוטי ובלתי-אתי שלא לנצל את הניסיון המצטבר. אם לא קראת מאות ספרים, אתה בור מבחינה תפקודית ותהיה חסר יכולת, מפני שהניסיון האישי שלך איננו רחב מספיק כדי לתמוך בך”.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
לכן יש בי פרץ שמחה על כך שמפקדות הצבא טורחות ומפרסמות ספרות, ובכלל זה מתורגמת. "הנגנים של מארס: על תיאום ותזמון למ”פ ולמג”ד" הוא ספרון שהוצא ביוזמת ענף תורת הלחימה בזרוע היבשה של צה"ל. זה תרגום של חוברת שהוציא המרכז הצבאי להפקת לקחים של צבא ארצות–הברית (CALL). מדובר בסיפור בדיוני על חשיבותם של התזמון והתיאום בקרב המשולב. באמצעות תיאור קרב הגנה גדודי של כוחות אמריקניים מול אויב מקומי (אירופי) סדור למחצה - מקרה בוחן שמבוסס על המטלות הקבועות ועל ההישגים הנדרשים מכוחות צבא בקרב הגנה.
בספר יש תיאור של הכנות לקרב - הפקודות, הסיורים, המיקומים, התיאומים, ההכנות המנהלתיות והמנטליות; וגם מסופר על על המתרחש בקרב הקצר, על הבנת כוונת המפקד ועל פיקוד [מוכוון] משימה. הלקח או המסר העיקרי הוא ככתוב בספר משלי (י', ה'): “אוגר בקיץ בן משכיל; נרדם בקציר בן מביש”, וגם כפי שאמר מישהו, אולי היה זה דווייט ד. אייזנהאואר: “מניסיוני בשדה הקרב למדתי שלתוכניות אין ערך, אך לתכנון אין תחליף”.
הספר הדידקטי הקלאסי הוא "הגנת מעברות פתיים" מאת א.ד. סווינטון. בספר מלמדים אותנו חלומותיו, או ביעותיו, של מפקד המחלקה שלב אחר שלב כיצד להתגונן מפני התקפת גרילה. הלקחים הטקטיים האוניברסליים שניתן ללמוד ממלחמת הבורים הם בני 120 אבל נצחיים - ועדיין נקראים ונלמדים (אני מקווה שגם בצה”ל). האם “הנגנים של מארס” יזכה למעמד שכזה? הוא אמנם מלמד, אבל יבשושי-אמריקני, ללא ההומור העצמי שכל קצין בריטי היה מתגאה בו.
הקריאה בספר סבירה, וכך גם התרגום, אף שישנם מעט מונחים שנשארו בלשון צבא ארה”ב, שלא תמיד מובנת לקהל היעד. יתכן שגם נדרשת הייתה הפניה לספרות התורתית-צה”לית המקבילה. בכל מקרה, זהו ספר לימוד חיוני נוסף. נחזור למאטיס, שאמר: “כל מפקד שטוען שהוא עסוק מכדי לקרוא, עתיד למלא שקי גופות בחייליו בזמן שהוא לומד בדרך הקשה”. "הנגנים של מארס" הוא ספר לימוד על נוהל קרב וניהול קרב של פלוגה - וקצת של גדוד - במלחמות הנוכחיות-ההיברידיות. מומלץ.
"הנגנים של מארס: על תיאום ותזמון למ”פ ולמג”ד". תרגום: אלה רבינוביץ; עורך: אריה אידן. הוצאת מודן ו"מערכות", 2019
הכתבות הכי נקראות באתר:
ראש השב"כ: "סיכלנו בשנה האחרונה 560 פיגועים"
סוכם: תוספת תקציב לצה"ל לשנתיים הקרובות
דיווח: נחשפה זהותו של מנהיג ארגון דאעש החדש
הספר הוא תרגום של חוברת שהוציא צבא ארה"ב, ולכן לעתים אינו מרגיש מותאם לקהל היעד הישראלי. עם זאת, יש בו תיאורים ותובנות שכולם יכולים להנות מקריאתם ולהפיק מהם לקחים
מתוך כריכת הספר "הנגנים של מארס"
מאת: בעז זלמנוביץ
אנחנו מעריצים מרחוק של ג'יימס מאטיס, גנרל הנחתים שהיה שר ההגנה בממשלו של דונלד טראמפ, עד שהתפטר. בעיקר זוכה להערכה גישתו להיסטוריה ולקריאה המקצועית-הצבאית, אם לצטט מהאוטוביוגרפיה שלו (התרגום באדיבות זאב): “אנחנו נלחמים על הפלנטה הזו מזה עשרת אלפים שנה. זה יהיה אידיוטי ובלתי-אתי שלא לנצל את הניסיון המצטבר. אם לא קראת מאות ספרים, אתה בור מבחינה תפקודית ותהיה חסר יכולת, מפני שהניסיון האישי שלך איננו רחב מספיק כדי לתמוך בך”.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
לכן יש בי פרץ שמחה על כך שמפקדות הצבא טורחות ומפרסמות ספרות, ובכלל זה מתורגמת. "הנגנים של מארס: על תיאום ותזמון למ”פ ולמג”ד" הוא ספרון שהוצא ביוזמת ענף תורת הלחימה בזרוע היבשה של צה"ל. זה תרגום של חוברת שהוציא המרכז הצבאי להפקת לקחים של צבא ארצות–הברית (CALL). מדובר בסיפור בדיוני על חשיבותם של התזמון והתיאום בקרב המשולב. באמצעות תיאור קרב הגנה גדודי של כוחות אמריקניים מול אויב מקומי (אירופי) סדור למחצה - מקרה בוחן שמבוסס על המטלות הקבועות ועל ההישגים הנדרשים מכוחות צבא בקרב הגנה.
בספר יש תיאור של הכנות לקרב - הפקודות, הסיורים, המיקומים, התיאומים, ההכנות המנהלתיות והמנטליות; וגם מסופר על על המתרחש בקרב הקצר, על הבנת כוונת המפקד ועל פיקוד [מוכוון] משימה. הלקח או המסר העיקרי הוא ככתוב בספר משלי (י', ה'): “אוגר בקיץ בן משכיל; נרדם בקציר בן מביש”, וגם כפי שאמר מישהו, אולי היה זה דווייט ד. אייזנהאואר: “מניסיוני בשדה הקרב למדתי שלתוכניות אין ערך, אך לתכנון אין תחליף”.
הספר הדידקטי הקלאסי הוא "הגנת מעברות פתיים" מאת א.ד. סווינטון. בספר מלמדים אותנו חלומותיו, או ביעותיו, של מפקד המחלקה שלב אחר שלב כיצד להתגונן מפני התקפת גרילה. הלקחים הטקטיים האוניברסליים שניתן ללמוד ממלחמת הבורים הם בני 120 אבל נצחיים - ועדיין נקראים ונלמדים (אני מקווה שגם בצה”ל). האם “הנגנים של מארס” יזכה למעמד שכזה? הוא אמנם מלמד, אבל יבשושי-אמריקני, ללא ההומור העצמי שכל קצין בריטי היה מתגאה בו.
הקריאה בספר סבירה, וכך גם התרגום, אף שישנם מעט מונחים שנשארו בלשון צבא ארה”ב, שלא תמיד מובנת לקהל היעד. יתכן שגם נדרשת הייתה הפניה לספרות התורתית-צה”לית המקבילה. בכל מקרה, זהו ספר לימוד חיוני נוסף. נחזור למאטיס, שאמר: “כל מפקד שטוען שהוא עסוק מכדי לקרוא, עתיד למלא שקי גופות בחייליו בזמן שהוא לומד בדרך הקשה”. "הנגנים של מארס" הוא ספר לימוד על נוהל קרב וניהול קרב של פלוגה - וקצת של גדוד - במלחמות הנוכחיות-ההיברידיות. מומלץ.
"הנגנים של מארס: על תיאום ותזמון למ”פ ולמג”ד". תרגום: אלה רבינוביץ; עורך: אריה אידן. הוצאת מודן ו"מערכות", 2019
הכתבות הכי נקראות באתר:
ראש השב"כ: "סיכלנו בשנה האחרונה 560 פיגועים"
סוכם: תוספת תקציב לצה"ל לשנתיים הקרובות
דיווח: נחשפה זהותו של מנהיג ארגון דאעש החדש
