הגדרת "הניצחון" בעימות מול עזה לא רלוונטית

סבב הלחימה האחרון מול הג'יהאד האסלאמי מעלה שוב את השאלה מה הוא ניצחון צבאי. מדובר בשאלה מורכבת שהתשובה לה לא תמיד מובהקת. דעה

 

ראש הממשלה נתניהו במהלך דיון ביטחוני במסגרת מבצע "חגורה שחורה". צילום: לע"מ

מבצע "חגורה שחורה" שערך צה"ל מייצר שוב את השאלה מה הוא ניצחון צבאי בעימות מוגבל? האם אפשר לשרטט את רכיביו? בטור זה אבקש לעסוק בשאלה מה הוא ניצחון ואנסה לתת כלים לקורא להגיע למסקנות/תובנות מזוקקות ללא תיווך מטעם.

אומנם שם המבצע "חגורה שחורה" לקוח מעולם הג'ודו/קרטה, בו ניצחון הוא דבר מוגדר בשיטת ניקוד ושופט שבסוף מכריז על המנצח, אבל העימות המוגבל הוא נטול שופטים וכלליו משתנים כך שהגדרת המנצח מחייבת התעמקות ברכיבי הניצחון.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

כיצד מבססים את הגדרתך כמנצח בסוג עימות שכזה? בעבר, ניצחון במלחמה היה די ברור - כתב כניעה, דגל לבן, מנוסה ועוד תיאורים שמיד מבהירים מי המנצח ומי המפסיד. בלחימה מוגבלת, מאפיינים אלה כמעט ולא קיימים. יתרה מכך, לחלק מהיריבים מספיק "לשרוד" כדי לספר לעצמם שהם ניצחו.

אם כך, מה הרכיבים האפשריים שיסייעו לנו להבין לעומק את המושג "ניצחון" בעימות שכזה?

היקף נפגעים – האם באמת יש אותה משמעות בשני צידי המתרס להיקף הנפגעים? לדעתי ממש לא, ולכן זה רכיב בעייתי (הוא אינו לא חשוב אבל לא יכול להיות מדד לשאלת מי ניצח) האם למדהו למדוד את משמעות והיקף נפגעי חרדה במשוואת הנפגעים?

נזק כלכלי – ברור שככל שהמדינה יותר מפותחת (ישראל) הכלכלה שלה תיפגע באופן יותר משמעותי שעימות מתארך, כך שגם מדד זה, חרף חשיבותו, אינו יכול להיות אלא "דבר מה נוסף" לתיאור תמונת הניצחון.

משך הזמן עד לסבב הבא – אכן רכיב חשוב, אולם אין לדעת מה ערכו ביום סיום המערכה. רק לצורך השוואה, במלחמת לבנון השנייה התחושה בציבור, וגם בקרב חלק ממערכת הביטחון, הייתה שתוצאת הלחימה אינה טובה מספיק. במבחן העימות הבא, הרי זו המלחמה שייצרה הכי הרבה שנות שקט בגבול בו אירעה, כך שגם רכיב זה אינו עומד בזכות עצמו.

נזק לחשיפת יכולות מבצעיות - בכל עימות צבאי נחשפות יכולות חדשות והאויב לומד אותנו. מה השפעתו של תהליך זה על הלחימה הבאה? מה למד האויב בסבב הזה שיקשה עלינו בסבב הבא? זהו כמובן נתון שאיננו יכולים להעריכו.

היקף יירוטים – נתון חשוב אך אינו רלוונטי לתחושת הניצחון.

כמה שעות/אנשים היו תחת שגרת חירום - נתון חשוב שמלמד על עמידות העורף האזרחי אבל אינו יכול להיות חלק משקלול "הניצחון".

ניתן להוסיף רכיבים נוספים כגון התנהלות המדינות השכנות (דגש על ירדן ומצרים), אי  התערבות גורמי כוח אחרים, העובדה שגזרת איו"ש נשארה שקטה ועוד.  

ולכן, תחושת הניצחון של צד זה או אחר היא סובייקטיבית וודאי איננה מוחלטת. כול צד יכול לספר לאנשיו את הסיפור שלו (מצרים עד היום מציינת את מלחמת יום הכיפורים כניצחון מזהיר במצעד צבאי רב-רושם, לצד קיומו של מוזיאון הניצחון בקהיר).

כשמדובר בעימות מתמשך יותר נכון לציין הישגים מבצעיים ואחרים על פני הכרזת ניצחון. הכרזת "החזרת ההרתעה" היא ראייה יותר מפוקחת ויותר מקצועית שמחייבת תהליך סדור ומתמשך של הפקת לקחים ולימוד, והיערכות לסבב הבא. וכך נכון לעשות. הגדרות של ניצחון אינן רלוונטיות ויש צורך להימנע מהשימוש בהן.

אולי יעניין אותך גם

שיגור המערכת הרקטית בשמי ישראל

מערכת הביטחון ביצעה ניסוי במערכת רקטית

משרד הביטחון עדכן כי ישראל ביצעה ניסוי בשיגור שבוצע מבסיס במרכז הארץ. במשרד הדגישו כי "הניסוי נקבע מראש ובוצע כמתוכנן". על פי פרסומים זרים, ישראל מפתחת טיל קרקע-קרקע מסוג יריחו, שמסוגל להגיע לטווח של אלפי ק"מ