הגימיק ועונשו, גרסת בראשית

המטען "הסודי" שהוחדר, על פי פרסומים, לחללית בראשית עלול לעלות במחיר יקר למוניטין של תעשיית החלל הישראלית, שנצבר במשך כמעט ארבעה עשורים של עבודה קשה. דעה

שיגור בראשית. צילום: AP

תעשיית החלל הישראלית עומדת בימים אלה בצומת דרכים. מחד, מדובר בתעשייה עם ניסיון של שנים בפיתוח וייצור משגרי לוויינים, לוויינים (תצפית ותקשורת), מכלולים ללוויינים והפעלת לוויינים. מאידך, בשנה האחרונה נראה כי הרצון לעשות שימוש ברקורד מקצועי זה לטובת תגמולים פוליטיים של אישי ציבור, גבר במקרה שיגור החללית "בראשית".

כעת מסתבר כי לצד הכישלון להנחית אותה על הירח (חלק לגיטימי מכל הליך פיתוח טכנולוגי), הצליח קבלן משנה להכניס מטען לא מורשה, סודי, לחללית. מדובר במטען גנטי של דובוני ים, שהוכנס על ידי Arch Mission Foundation. "'קרן משימת הקשת' היא ארגון ללא מטרות רווח השומר על גיבוי של כדור הארץ, שנועד לשמר ולהפיץ באופן רציף את הידע החשוב ביותר של האנושות לאורך זמן ומרחב", נכתב באתר הקרן.

על המטען הסודי לא ידעו תעשייה אווירית, הקבלן הראשי, ולא עמותת SpaceIL שיזמה את פרויקט "בראשית". האיש שאחראי על החדרת המטען הסודי הוא נובה ספיבק היזם של קרןArch Mission Foundation.

"לא אמרנו להם (לגורמים בישראל) שאנחנו מכניסים את החיים לדבר הזה", הוא אומר בפרסום של mashable.com. "סוכנויות חלל לא אוהבות שינויים של הרגע האחרון. אז החלטנו לקחת את הסיכון. עשינו את זה באופן שבו לא יהיה שום סיכון לזיהום מחוץ למטען שלנו, שהיה אטום בוואקום".

החללית "בראשית" רשומה באו"ם על ידי ממשלת ישראל ומכאן, כל חריגה מהסכמות וחוקים בינלאומיים החלים על פעילות בחלל החיצון תהיה על ירושלים. ספיבק לא הודיע גם ל-SpaceX ששיגרה את החללית וגם לא ל-Spaceflight. למעשה, הוא לא הודיע לאף אחד בשרשרת האספקה של חללית "בראשית". "טכנית, אני פיראט החלל הראשון", אמר ספיבק בפרסום.

בעוד ספיבק מתהדר בפשע האתי (ואולי גם המשפטי) שעשה בריש גלי, עולה השאלה מה חלקה באחריות של תעשיית החלל הישראלית. כאמור, תעשייה אווירית כקבלן ראשי לא ידעה על המטען המיוחד. גם הבדיקות שערכה לחללית לא עלו על המטען. כך גם הבדיקות של SpaceIL. כלומר, מנגנוני בקרת האיכות של תעשיית החלל הישראלית לא הצליחו לגלות את המטען הביולוגי. מדובר בפגיעה במוניטין של תעשייה זו.

בהינתן וכלים חלליים מבוססים על אלפי או מיליוני חלקים, ממאות או אלפי ספקים, בעיית שרשרת האספקה רק תחמיר על ציר הזמן. זאת גם הודות לשימוש גובר במוצרי COTS בתעשיית החלל לצורך צמצום עלויות. במציאות כזו, מקרה חללית "בראשית" יכול להעיב על תעשיית החלל הישראלית.

כתבתי בעבר ששיגור "בראשית" הינו גימיק שמהווה עוול ליכולות תעשיית החלל הישראלית. במקום לבנות תכנית מסודרת ומתוקצבת לחקר הירח בממשלה, החליטו לספק לעם לחם ושעשועים. לצער תעשיית החלל הישראלית, במקרה זה מדובר בגימיק ועונשו - המטען הסודי בחללית "בראשית" עלול לעלות במוניטין יקר שנצבר במשך כמעט ארבעה עשורים של עבודה קשה.

תגובת SpaceIL: "אין לנו כל דרך להתייחס לדברים שפורסמו. לא מפתיע שישנם גורמים רבים המבקשים לקחת חלק בהצלחת משימתה של 'בראשית'. לא נתפלא אם יהיו כאלה שיטענו ששלחו דובוני אכפת לי לירח באמצעותה".

תעשייה אווירית לא הגיבה לנושא.

תגובת קרן Arch Mission Foundation, אם תתקבל, תפורסם בהמשך.