אם מדינת ישראל רוצה לחקור את הירח שתפסיק עם גימיקים. דרושה תכנית. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 02/05/2019
שיגור חללית בראשית בפברואר 2019 (צילום: AP)
חללית בראשית שהגיעה לירח היא הצלחה הנדסית המאותת על יכולות התעשייה הישראלית בתחום החלל. בכך אין ספק. זאת, למרות שהתרסקה בסופו של דבר על פני הירח. עם זאת, עולה שאלה האם מדינת ישראל, כמדינה, צריכה להסתמך על יוזמות פרטיות כדי לחקור את הירח ולהשתלב בפיתוחים הקשורים לחלל חדש ולתחום חדש שנרקם בעולם סביב חציבת משאבים מאסטרואידים.
למרות החגיגות בארץ סביב הנושא, ראוי לשים את המציאות במסגרת נכונה - למדינת ישראל אין תכנית מסודרת לחקר הירח. מדובר ביוזמה פרטית של עמותת SPACEIL ששכרה את תעשייה אווירית כקבלן ביצוע במימון הממשלה ותרומות. גם בתרחיש האופטימי שהחללית הייתה נוחתת בהצלחה, היא הייתה אמורה להישאר שם 48 שעות לכל היותר ולסיים חייה.
הממשלה שילמה 7.25 מיליוני ש"ח באופן ישיר לעמותה ב-2018 וצברה עוד חוב של 10 מיליוני דולרים דרך תעשייה אווירית שהיא חברה ממשלתית. כלומר, כ-43.25 מיליוני ש"ח. היתר הגיע מתרומות. בתעשייה אווירית טוענים שהכסף יגיע בעתיד מהעמותה אך מסרבים לומר כיצד. ברשות החברות במשרד האוצר שאישרה את החוב לא הגיבו לשאלה בנושא. נתונים אודות העמותה גלויים דרך אתר guidestar.org.il. החללית כולה עלתה כ-100 מיליוני דולרים. כלומר המדינה השתתפה בקצת יותר מ-10 אחוזים.
למעשה, ובלי לזלזל בהישג, מדובר בגימיק של ממשלת ישראל. כלומר, הממשלה 'התלבשה' על יוזמה פרטית ועשתה לעצמה מסע יחסי ציבור. בפועל , אם מדינת ישראל רוצה להגיע לירח לצורך מחקר משמעותי, עליה להציג לממשלה ולכנסת תכנית מסודרת, הכוללת מסגרת תקציב רב שנתית שתהווה בסיס לפיתוח הטכנולוגיות הנדרשות. ולא, אין כזו היום לסוכנות החלל.
אם פלוני יסתכל על הארצות שכן נחתו על הירח ומבצעות בימים אלו מחקר עתיר ממון בתחום החלל הוא ימצא בהם תכניות ממשלתיות מסודרות. מדינות קרובות אלינו, איחוד האמירויות הערביות וסעודיה פועלות ביתר שאת בכיוון בצורה מסודרת. גם בחינה של מדינות 'גדולות' כמו ארה"ב, רוסיה, בריטניה (שעכשיו מאיצה מחדש תכנית חלל), יפן, דרום קוריאה, צרפת ועוד תראה כי לא מדובר בגימיק - אלא בתכנית ממשלתית מסודרת ועתירת ממון. לחקור את הירח בצורה רצינית עולה כסף. והרבה ממנו.
האם הפיתוח של בראשית בתעשייה אווירית תרם לתעשיית החלל הישראלית? ובכן, זו שאלה שעלתה לאחרונה בשיח ברשתות. ראשית, בואו נסתכל בקצרה על תעשיית החלל הישראלית. זו כוללת את תעשייה אווירית שמרכיבה ומפתחת לווייני תקשורת עבור חלל תקשורת ולווייני תצפית עבור משרד הביטחון וחברת ISI. אלביט שאחראית על מצלמות הלוויינים. רפאל שמייצרת מנועים לניווט לוויינים. מעבדי רמון שמייצרת מעבדים ללוויינים. חלל תקשורת שמפעילה לווייני תקשורת מסחריים וחברת ISI שמפעילה לווייני תצפית מסחריים.
את החברות המפעילות אפשר להוציא מהמשוואה בהקשר זה. גם את כל החברות האחרות פרט לתעשייה אווירית. החללית אולי ישראלית, אבל היא לא פרויקט ישראלי. לכן, רק תעשייה אווירית השתתפה בפיתוח החללית. את פרוטוקול הניווט פיתחו בעמותה. את החללית בתעשייה אווירית. בין המרכיבים שתרמו לידע בתעשייה אווירית הם רגלי החללית לנחיתה ומערכת ההנעה שנרכשה בחו"ל והורכבה בארץ (שיש גם לרפאל). היות ותעשייה אווירית לא עושה כסף ממכירת חלליות או ממשהו שקשור לתחום הירח, אלא מלוויינים, בספק כמה הידע הזה יתרום לעסקי החברה בעתיד.
היות והחברה נמצאת בקשיים כלכליים כבר מספר שנים, תכנית לחקר הירח , מסודרת, הייתה יכולה אולי לתת תקווה. אחד התחומים המתפתחים בשוק החלל הוא מחקר וחציבה של אסטרואידים למתכות יקרות. כדי לעשות זאת צריך להנחית כלים על כוכבים בחלל, לחצוב, ולהחזיר את התוצרים לכדור הארץ.
חלל חדש? לא בישראל
היבט נוסף לשיח סביב בראשית הוא ההשקעה הישראלית בחלל חדש. אמנם נחיתה על הירח אינה בדיוק 'חלל חדש' אבל חברות צעירות - 'סטארטאפים' - כמו ספייס איי אל בתחום החלל, כן. אבל גם כאן, מדובר בחול בעיני הציבור. בישראל קמו בשנים האחרונות מספר חברות לא מבוטל של חברות מתחום החלל החדש. הבעיה, שכולן ברחו מכאן. בעיקר בגלל פיקוח לא אפשרי מצד משרד הביטחון והעדר מימון ממשלתי. חלק מהחברות הלכו להנפיק באוסטרליה, חלק באירופה. חלק עדיין מחפשות את עצמן.
בכל מקרה, גם כאן, אין תכנית ממשלתית מסודרת לפיתוח תחום החלל החדש כמו תחום הסייבר למשל. ולא שאין בתחום הזה כסף. מחקרים מעריכים כי התחום יגיע למחזור שנתי של מעל טריליון דולרים עד 2040. לא פחות מהפוטנציאל הטמון בשוק הסייבר. אבל שוב, גימיקים ויחסי ציבור לא יעזרו. צריך תכנית ממשלתית מסודרת עם תקציב רב שנתי להגיע לתוצאות. כאלו שיציבו את תעשיית החלל הישראלית במרכז הבמה. כמו בסייבר.
לסיכום, אין ספק כי החללית בראשית היא יוזמה מבורכת של קומץ יזמים שנלחמו מספר שנים לגייס כסף ולהרים את הפרויקט. הם גם הרוויחו לא רע במהלך השנים ומגיע להם. עם זאת, מדינת ישראל אסור שתתלה את תכנית חקר הירח שלה או את תכנית החלל החדש בעמותה זו אחרת. התקדמנו מאוד כמדינה ותעשייה מאז 48 וכדאי שגם נחשוב ככאלו. אם רוצים לכבוש את החלל צריך תכנית של סוכנות החלל ותקציבים מסודרים שיאפשרו פרויקטי פיתוח ארוכי טווח בתחום החלל. אי אפשר אחרת בתחום הזה. ואם אין, אז כאזרחים, קחו את היח"צ הממשלתי בערבון מוגבל.
פניתי למשרד המדע עם מספר שאלות בנושא. אם תתקבל תגובה, היא תפורסם כאן.
שיגור חללית בראשית בפברואר 2019 (צילום: AP)
חללית בראשית שהגיעה לירח היא הצלחה הנדסית המאותת על יכולות התעשייה הישראלית בתחום החלל. בכך אין ספק. זאת, למרות שהתרסקה בסופו של דבר על פני הירח. עם זאת, עולה שאלה האם מדינת ישראל, כמדינה, צריכה להסתמך על יוזמות פרטיות כדי לחקור את הירח ולהשתלב בפיתוחים הקשורים לחלל חדש ולתחום חדש שנרקם בעולם סביב חציבת משאבים מאסטרואידים.
למרות החגיגות בארץ סביב הנושא, ראוי לשים את המציאות במסגרת נכונה - למדינת ישראל אין תכנית מסודרת לחקר הירח. מדובר ביוזמה פרטית של עמותת SPACEIL ששכרה את תעשייה אווירית כקבלן ביצוע במימון הממשלה ותרומות. גם בתרחיש האופטימי שהחללית הייתה נוחתת בהצלחה, היא הייתה אמורה להישאר שם 48 שעות לכל היותר ולסיים חייה.
הממשלה שילמה 7.25 מיליוני ש"ח באופן ישיר לעמותה ב-2018 וצברה עוד חוב של 10 מיליוני דולרים דרך תעשייה אווירית שהיא חברה ממשלתית. כלומר, כ-43.25 מיליוני ש"ח. היתר הגיע מתרומות. בתעשייה אווירית טוענים שהכסף יגיע בעתיד מהעמותה אך מסרבים לומר כיצד. ברשות החברות במשרד האוצר שאישרה את החוב לא הגיבו לשאלה בנושא. נתונים אודות העמותה גלויים דרך אתר guidestar.org.il. החללית כולה עלתה כ-100 מיליוני דולרים. כלומר המדינה השתתפה בקצת יותר מ-10 אחוזים.
למעשה, ובלי לזלזל בהישג, מדובר בגימיק של ממשלת ישראל. כלומר, הממשלה 'התלבשה' על יוזמה פרטית ועשתה לעצמה מסע יחסי ציבור. בפועל , אם מדינת ישראל רוצה להגיע לירח לצורך מחקר משמעותי, עליה להציג לממשלה ולכנסת תכנית מסודרת, הכוללת מסגרת תקציב רב שנתית שתהווה בסיס לפיתוח הטכנולוגיות הנדרשות. ולא, אין כזו היום לסוכנות החלל.
אם פלוני יסתכל על הארצות שכן נחתו על הירח ומבצעות בימים אלו מחקר עתיר ממון בתחום החלל הוא ימצא בהם תכניות ממשלתיות מסודרות. מדינות קרובות אלינו, איחוד האמירויות הערביות וסעודיה פועלות ביתר שאת בכיוון בצורה מסודרת. גם בחינה של מדינות 'גדולות' כמו ארה"ב, רוסיה, בריטניה (שעכשיו מאיצה מחדש תכנית חלל), יפן, דרום קוריאה, צרפת ועוד תראה כי לא מדובר בגימיק - אלא בתכנית ממשלתית מסודרת ועתירת ממון. לחקור את הירח בצורה רצינית עולה כסף. והרבה ממנו.
האם הפיתוח של בראשית בתעשייה אווירית תרם לתעשיית החלל הישראלית? ובכן, זו שאלה שעלתה לאחרונה בשיח ברשתות. ראשית, בואו נסתכל בקצרה על תעשיית החלל הישראלית. זו כוללת את תעשייה אווירית שמרכיבה ומפתחת לווייני תקשורת עבור חלל תקשורת ולווייני תצפית עבור משרד הביטחון וחברת ISI. אלביט שאחראית על מצלמות הלוויינים. רפאל שמייצרת מנועים לניווט לוויינים. מעבדי רמון שמייצרת מעבדים ללוויינים. חלל תקשורת שמפעילה לווייני תקשורת מסחריים וחברת ISI שמפעילה לווייני תצפית מסחריים.
את החברות המפעילות אפשר להוציא מהמשוואה בהקשר זה. גם את כל החברות האחרות פרט לתעשייה אווירית. החללית אולי ישראלית, אבל היא לא פרויקט ישראלי. לכן, רק תעשייה אווירית השתתפה בפיתוח החללית. את פרוטוקול הניווט פיתחו בעמותה. את החללית בתעשייה אווירית. בין המרכיבים שתרמו לידע בתעשייה אווירית הם רגלי החללית לנחיתה ומערכת ההנעה שנרכשה בחו"ל והורכבה בארץ (שיש גם לרפאל). היות ותעשייה אווירית לא עושה כסף ממכירת חלליות או ממשהו שקשור לתחום הירח, אלא מלוויינים, בספק כמה הידע הזה יתרום לעסקי החברה בעתיד.
היות והחברה נמצאת בקשיים כלכליים כבר מספר שנים, תכנית לחקר הירח , מסודרת, הייתה יכולה אולי לתת תקווה. אחד התחומים המתפתחים בשוק החלל הוא מחקר וחציבה של אסטרואידים למתכות יקרות. כדי לעשות זאת צריך להנחית כלים על כוכבים בחלל, לחצוב, ולהחזיר את התוצרים לכדור הארץ.
חלל חדש? לא בישראל
היבט נוסף לשיח סביב בראשית הוא ההשקעה הישראלית בחלל חדש. אמנם נחיתה על הירח אינה בדיוק 'חלל חדש' אבל חברות צעירות - 'סטארטאפים' - כמו ספייס איי אל בתחום החלל, כן. אבל גם כאן, מדובר בחול בעיני הציבור. בישראל קמו בשנים האחרונות מספר חברות לא מבוטל של חברות מתחום החלל החדש. הבעיה, שכולן ברחו מכאן. בעיקר בגלל פיקוח לא אפשרי מצד משרד הביטחון והעדר מימון ממשלתי. חלק מהחברות הלכו להנפיק באוסטרליה, חלק באירופה. חלק עדיין מחפשות את עצמן.
בכל מקרה, גם כאן, אין תכנית ממשלתית מסודרת לפיתוח תחום החלל החדש כמו תחום הסייבר למשל. ולא שאין בתחום הזה כסף. מחקרים מעריכים כי התחום יגיע למחזור שנתי של מעל טריליון דולרים עד 2040. לא פחות מהפוטנציאל הטמון בשוק הסייבר. אבל שוב, גימיקים ויחסי ציבור לא יעזרו. צריך תכנית ממשלתית מסודרת עם תקציב רב שנתי להגיע לתוצאות. כאלו שיציבו את תעשיית החלל הישראלית במרכז הבמה. כמו בסייבר.
לסיכום, אין ספק כי החללית בראשית היא יוזמה מבורכת של קומץ יזמים שנלחמו מספר שנים לגייס כסף ולהרים את הפרויקט. הם גם הרוויחו לא רע במהלך השנים ומגיע להם. עם זאת, מדינת ישראל אסור שתתלה את תכנית חקר הירח שלה או את תכנית החלל החדש בעמותה זו אחרת. התקדמנו מאוד כמדינה ותעשייה מאז 48 וכדאי שגם נחשוב ככאלו. אם רוצים לכבוש את החלל צריך תכנית של סוכנות החלל ותקציבים מסודרים שיאפשרו פרויקטי פיתוח ארוכי טווח בתחום החלל. אי אפשר אחרת בתחום הזה. ואם אין, אז כאזרחים, קחו את היח"צ הממשלתי בערבון מוגבל.
פניתי למשרד המדע עם מספר שאלות בנושא. אם תתקבל תגובה, היא תפורסם כאן.
